הפסל דוד שטיין - דרכו ויצירותיו המקראיות

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

סולם יעקב, רחבת הספריה, הר אדר

ראיון עם הפסל דוד שטיין - על דרכו ועל יצירותיו המקראיות

דוד שטיין הוא פסל ישראלי יליד ירושלים המפסל בעיקר בנירוסטה. השתתף בתערוכות פיסול, פסליו מוצבים במקומות בולטים בירושלים ובהר אדר. על עבודתו ראו באתר שלו בקישורית כאן.

דוד שטיין, מציג בתערוכה בשדרות אלרוב ירושלים

באיזה גיל חשת את התשוקה לאמנות? 

משחר ילדותי היה לי רגש חם לאומנות ובתחילה בעיקר בציור ובמוזיקה וחשתי שזה עולם מרתק, עמוק ורחב שאני רק נוגע בקצהו והרגשתי משיכה וסקרנות לצלול לתוכו.

׳הללוהו בנבל וכנור׳

איך הגעת לתחום הפיסול?

לתחום הפיסול הגעתי לאחר עשרות שנים של התמקצעות במתכות והרגשתי שהגעתי לבשלות אישית לביטוי אומנותי והיה לי אך טבעי ומתאים בעבורי לבטא זאת בפיסול בנירוסטה.

פיסול מתבצע בחומרים שונים: אבן, ברזל, ברונזה, קרמיקה, עץ, בטון, צמיגים, פלסטיק ומה לא. אתה בחרת בחומר בלתי שגרתי, נירוסטה, שמעט מאד אמנים משתמשים בו, אם בכלל. איך הגעת אל הנירוסטה?

כאמור, רכשתי ידע, יכולת וניסיון רבים במתכות רבות ומתוכן הרגשתי וחשבתי שהנירוסטה עדיפה עלי  כחומר לפסליי ולביטוי מאוויי ותשוקותיי האומנותיים כחומר מודרני ועתידני שלא היה בידי האומנים הקלאסיים מלפני מאות שנים.

מהם היתרונות, הקשיים והאתגרים בפיסול בנירוסטה?

הנירוסטה שהיא פלדת אל-חלד, משתמרת וזוהרת בכל מזג אוויר, חדשנית, נקייה, ובעלת גוון ייחודי, עשיר ואיכותי הדומה לכסף. עבורי זהו אתגר ליצור איתה פסלים כי זה מצריך יכולת וידע מקצועיים ייחודיים וכן כלי עבודה וציוד מיוחדים לנירוסטה.

בפיסול בנירוסטה הפסלים הם בצבע החומר, המתכתי הזוהר. האם כאמן לא חסר לך הצבע?

בתקופה הנוכחית הצבע לא חסר לי בפסליי. אני מעדיף את "ניקיון" החומר ושהפסל עצמו יעביר את המסר. שאיפתי היא שהמתבונן יושפע וירגיש בתוכו את מגוון המסרים והרבדים שמוקרנים מהפסל, ותיווצר אינטראקציה בין המתבונן לפסל. לפעמים אני מוסיף קצת צבע על-ידי להבת אש שגורמת בטמפרטורות שונות לגוונים צהובים, חומים וכחולים. בעתיד בהחלט יהיה שלב של פסלים צבעוניים, כי אני מאוד אוהב ורגיש למגוון הצבעים העשיר.

האם אתה אמן אינטואיטיבי או שלמדת אומנות באופן מסודר?

אני אוטודידקט וסיגלתי לעצמי לאחר שנים רבות של עשייה, ניסוי וטעיה יכולת שמשלבת אינטואיטיביות וחשיבה מסודרת ומושכלת לביטוי מחשבותיי ותחושותיי בפסל מתכת דומם שמבטא חיים, רגשות, אנרגיות וזרימות.

מלאכי עליון

פיסול דורש לא מעט כושר גופני. האם אתה עוסק בספורט? אם כן, באיזה תחום?

רכשתי מיומנות בעבודות מתכת לאחר כחמישים שנות ניסיון, וזה כרוך ביכולות גופניות מתאימות, וכן עסקתי בקרטה כארבעים שנים עם דגש על הצד הרוחני-פילוסופי תוך יישום השילוב של היגיון, רגש, רוח וגוף.

אנשים עוסקים בספורט מסיבות שונות: בריאות, הנאה, אופנה, הישגיות, משחק ועוד. מה משמעות הספורט עבורך?

הספורט הוא אחד הכלים שתורמים למיצוי ושיפור היכולות האנושיות ומקנה תכונות ויכולות נלוות כריכוז, סיבולת, יכולת, מאמץ ורגיעה וזאת בנוסף לתרומה הרבה לנפש בריאה בגוף בריא.

האם אתה עוסק רק בפיסול או גם בתחומי אומנות נוספים?

אני עוסק גם בעיצוב ובציור אולם בתקופה האחרונה אני מתרכז בפיסול ובהקמת סדנה-גלריה משלי בקיבוץ קריית-ענבים.

איך מתוך החומר הדומם צומחת אצלך הצורה והקומפוזיציה של הפסל?

אני הוגה, רואה ומתכנן את פסליי בראשי ואף פותר את רוב הבעיות הטכניות כך שבביצוע נותרים לי התאמות ושינויים קלים בעיקר של פרופורציות כי תמיד יש פער בין הדמיון המושלם למציאות המעשית.

הפסל המונומנטלי שלך, סולם יעקב, נבחר לפסל המוביל בתערוכה בשדרות אלרוב בירושלים בשנת 2011. אני סקרנית לשמוע על תהליך היצירה שלו משלב הסקיצות ועד שלב ההצבה בשטח.

סולם יעקב, הסקיצה

הפסל סולם יעקב התבקש על-ידי ציפי ויטל, אוצרת התערוכה בנושא התנ"ך בשדרות אלרוב בממילא בירושלים, כאתגר בגובה ארבעה מטרים. כשבועיים הייתי כסהרורי ולא ידעתי אנה אפנה, כי לא רציתי את הפתרון הקל של סולם ממשי וכו'. במשך שבועיים נוספים נבנה והתפתח הפסל בעיני רוחי, כשאני אפוף תחושות של ירושלים של מעלה ברוח אבותינו, והמעבר
והקשר בין הארצי והגשמי לבין רוחני בחצרות של מעלה. וזה התחיל להתגבש בי כמעלה לולייני אמורפי שבראשו דמות כשהיא בעצם המעבר מהקרקע לרקיע וכך צף בראשי מעלה מדרגות לולייני שבראשו מזדקרת דמותו של אברהם אבינו שנובעת כהמשך ממעלה המדרגות, וידו המונפת וראשו כבר בהתחברות כלפי הרקיע ובתהליך התמזגות עם הרוחניות בעולמות של מעלה.

כל אומן מגבש לעצמו שפה. איך היית מאפיין את השפה האומנותית שלך?

הייתי קורא לשפה האומנותית שלי "זרם האיזון" – בין פרטני ריאלי לבין מינימליסטי, בין קלאסי למודרני, בין מסתורי בלתי מובן לבין גלוי עם כל הסיפור והפרטים. שאיפתי לתת את הפרטים החלקיים בלבד הנחוצים ומספיקים להעביר את המסרים. הצופה ישלים, ירגיש ויראה בראשו את כל הפרטים והתמונה המלאה לפי הבנתו ותחושותיו, ויותר מזה – לפי אישיותו, דחפיו, תשוקותיו, אמונתו ודמיונו, כך שכל אחד ואחת יראו וייחוו פסל שונה במשמעות ייחודית לו או לה.

היונה

המיקום שבו מוצב הפסל משפיע מאד על האופן שבו הוא מתפרש על ידי הצופה בו. האם אתה מייעד מראש את הפסלים שלך למרחב מסוים?

אני מכוון שכל אחד מפסליי יעמוד בזכות עצמו ויהווה מרכז למקום הצבתו. עם זאת, למקום הצבתו יש משמעות לגודל הפסל המתאים ביחס לסביבתו.

מהם מקורות ההשראה שלך?

מקורות ההשראה שלי הם מתוכי, כשאני קולט גירויים מבחוץ ונפלאות עולמנו גם בטבע וגם מעשה ידי אדם, בנוסף לדמיון חסר הגבולות והממדים ומורשתי אני פתוח להיזון חוזר, החוצה פנימה ופנימה החוצה.

על איזה פרויקט אתה עובד עתה?

אני יוצר עתה פסל שנקרא "צמיחה" מפותל בנוסף לפסל כזה מרובע ישר שכבר קיים. הפסל בנוי מקוביות מרובעות מפותלות העומדות בקודקודיהן אחת מעל השנייה מוטות באלכסון בשיווי משקל רופף ובחזיתן עץ מענפים דקים המיתמרים לכל גובה הקוביות ובצמוד אליהן. המרובעים מייצגים מעשה ידי אדם והם משולבים בעץ שמסמל את הטבע.

האם בכוונתך להמשיך וליצור פסלים בנושאי המקרא?

בוודאי, זה בנפשי. למרות שאני יוצר גם בנושאים רבים ומגוונים לפי הצף ועולה ברוחי. כמו כן, יש לפעמים בקשות לנושאים מסוימים לתערוכות או למוסדות ועוד. לא תמיד אני נענה אלא רק כשעולה מתוכי פסל שאני שלם איתו. אין פשרות באומנות שלי, זה לא עניין טכני. המקצועיות הביצועית רק מאפשרת הגשמת הפסלים בכל גודל שיידרש. בסדנה-גלריה שלי שבקריית ענבים קיימים פסלים נוספים הקשורים למקרא – "הסנה הבוער", "רוח סערה", "היונה" מתיבת נח שיכלה להיקרא גם "יונת השלום", ״מלאכי עליון״ ואף פסלי המוזיקה יונקים מהמקרא. והיד עוד נטויה. אשמח לרעיונות ובקשות לפסלים שיאדירו את הקשר העמוק של כולנו למקרא.

רוח סערה

ספר על תקופת הפיסול שלך והתפתחותך האמנותית.

האומנות קיננה בתוכי בהתמדה בתהליך התגבשות, התעצמות והתמלאות, ואז כשתשוקתי לביטוי גאתה, עברתי לסדנה-גלריה מבודדת לפיסול מרוכז שלי. וזאת ביוזמתי עוד לפני מועד הפנסיה. בהמשך הוכרתי בארצות-הברית כפסל מקצועי ב-(I.S.C) International Sculpture Center, ופסליי הוצגו בשלוש תערוכות חוצות, כל אחת עם פסלים אחרים למשך שנה, בשדרות אלרוב בממילא ירושלים (האוצרת היא ציפי ויטל). זכיתי שרבים מהם נבחרו כפסלים המובילים של התערוכה.

הפסל "סולם יעקב" זכה להדים רבים  ומאז תום שנת התערוכה, הוא מוצג בהשאלה ביישוב הר-אדר בגינה שעוצבה במיוחד עבורו ממול לבית הספר והוא ניתן לרכישה. בנוסף, שניים מפסליי – "צמיחה" בגובה של שלושה מטר וחצי ו-"מזרקה" בגובה של מטר ועשרים, מוצבים בהשאלה במלון וולדורף אסטוריה בממילא בירושלים לאחר שנבחרו מבין פסלים רבים על-ידי משפחת רייכמן המפורסמת, בעלי המלון.

קהל שוחרי האומנות מוזמן לסדנה-גלריה שבקיבוץ קריית ענבים, ויתקבל בברכה ובשמחה להתרשמות ממגוון הפסלים ויראה את מהלך הייצור והיצירה.

ספר מי אתה ומהי השקפת עולמך בכל הקשור ומשפיע על יצירותיך.

אני ישראלי, יהודי ואיש העולם הגדול. נולדתי, גדלתי והתעצבתי בירושלים. לפני כעשר שנים התחלתי לעסוק רק באומנות לאחר שהרגשתי שאני בשל ויכול להביא את אומנותי ברמה ללא פשרות ושפסליי יעמדו וידברו בזכות עצמם ללא כל צורך בהסברים והאדרות.

בהתייחסותי לאומנותי אני ניצב על ארבע רגליים עיקריות.

הבית – המשפחה, מורשת אבותינו והתרבות היהודית.

ההשכלה הרבה והמגוונת.

עולמות המוזיקה והאומנות.

פעילות ויכולת גופנית משולבת מהעדין והרך עד לקשה, חזק ומהיר.

ארבע הרגליים משולבות ומשפיעות זו על זו. זה מהווה שילוב בין פיזי, רציונלי, רגש, רוח והמשך שרשרת הדורות.

קורה לי הרבה כשאני מטייל בירושלים שאני עובר מהפיזי היומיומי למטאפיזי שיונק מימי המקרא הקדומים כשממעל כוחות ומשבי אנרגיות הנעים ומתרכזים דרך חצרות עליונות למרכז הכור המנהל את העולם. כל אחד מפרש זאת לפי אמונתו והשקפתו.

לכן אני יוצר אומנות אוניברסלית ויודע שאני מביע בתוכה את יהדותי וכור מחצבתי וזה חלק בלתי נפרד ממני.

לשמחתי וגאוותי, היהדות המקראית הביאה לעולם הרבה אמיתות אוניברסליות, כך שאומנותי יכולה להשפיע ולחדור לכל בן אנוש ובוודאי לבני עמי.

הסנה הבוער
 www.davidsteincollection.com