ד״ר דן אלבו, משורר והיסטוריון
אַלּוֹן בָּכוּת (בר׳ לה, ח)
וְקָרְאוּ לִמְקוֹם קְבוּרָתָהּ אַלּוֹן בָּכוּת?
בָּכוּ לָהּ עַל שִׁפְעָהּ וְטוּבָהּ
שֶׁמִּפְּאַת גִּילָהּ הַמֻּפְלָג לֹא יָכְלוּ לִגְמֹל לָהּ הַחַיִּים
עַל כָּל שִׁפְעָהּ וְטוּבָהּ,
וּמִשּׁוּם שֶׁבְּכִי עַל מֵת הוּא תַּשְׁלוּם הַנֶּפֶשׁ
עַל הֶפְרֵשׁ חוֹב הָאַהֲבָה שֶׁקִּבְּלָה וְהָאַהֲבָה שֶׁלֹּא הִסְפִּיקָה לְהַחֲזִיר
הַבֶּכִי מְסַפֵּר בַּחֲטָף עַל יִתְרוֹת הַחֶסֶד שֶׁהוֹתִירָה
בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנִצְבְּרוּ לִזְכוּתָהּ מִנֵּיהּ וּבֵהּ בָּעוֹלָם הַבָּא
פַּעַם שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי בְּשֻׁלְחַן שַׁבָּת פָּרָשַׁת וַיִּשְׁלַח
מִדְרָשׁ יָפֶה "יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבִּשְׁעַת הַקְּבוּרָה
כְּשֶׁהִבְחִין הָאַלּוֹן בְּנִשְׁמָתָהּ הָרְקִיעִית עוֹלָה לְגִנְזֵי מָרוֹם
נָתַן קוֹלוֹ בִּבְכִי תַּמְרוּרִים
מִשֶּׁשָּׁמְעוּ אֶת בִּכְיוֹ הִתְקַבְּצוּ אוֹהֲבֶיהָ סְבִיב גֶּזַע הָאַלּוֹן,
יְשׁוּבִים סְבִיבוֹ הֵחֵלּוּ בֶּכִי וְנֶהִי
וְעַל שׁוּם זֶה קְרָאוּהוּ "אַלּוֹן בָּכוּת".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.