נמצאה לוחית מתקופת הברונזה המאוחרת ועליה דמות שובה המוביל שבוי ערום



הלוחית. צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

באתר הארכיאולוגי תל ג'מה, שנמצא בסמוך לקיבוץ רעים, בנגב הצפוני נמצא חפץ מרובע קטן עשוי חרס, שגודלו 2.80 X 2.80 ס”מ. החפץ הוטבע בתבנית מגולפת, וסימני טביעות האצבע של האומן אף שרדו על צידו האחורי. על גבי הלוחית, שנראה כי שובצה בחפץ גדול יותר, מתוארת סצנה של אדם המוביל שבוי. דמות השובה, הלובשת חצאית, מחזיקה בשבוי עירום כביום היוולדו, שידיו מקופלות וקשורות מאחורי גבו. ניכר שהאומן ביקש להדגיש את ההשפלה שעובר השבוי בכך שהוא מובל עירום, ואולי אף לתאר שוני אתני בין דמות השובה לדמות השבוי, על ידי הצגה של תווי פנים שונים לכל אחת מהדמויות; בעוד ששערו של השובה מקורזל ופניו מלאות, השבוי רזה ופניו מאורכות.

דומה כי האומן שיצר את הלוחית הושפע מייצוגים דומים המוכרים מאומנות המזרח הקדום. טכניקת קשירת ידי השבוי מוכרת מתבליטים וחפצים שנמצאו במצרים ובצפון סיני. למרות שהלוחית לא נמצאה במסגרת חפירה ארכיאולוגית מסודרת, סביר על סמך ההקבלות לעולם האומנותי המצרי ולאומנות הכנענית המקומית, שיש לתארכה לתקופת הברונזה המאוחרת (בין המאות  12 – 15 לפנה"ס).

בתקופה זו, שלטה האימפריה המצרית בארץ כנען, אשר חולקה ל"ערי-מדינות" שבהן שלטו מלכים מקומיים. ממכתבי אל עמארנה (מכתבים ששלחו מלכי כנען למצרים), ידוע שבין הערים הכנעניות התקיימו מאבקים פנימיים וסכסוכי שליטה. 
במחקר הארכיאולוגי, מזוהה תל ג'מה עם העיר הכנענית יורזה - אחת מהערים הכנעניות החזקות בדרום הארץ. החוקרים גנור, וייסביין ושמואלי מרשות העתיקות מעריכים שהסצנה המתוארת על הלוחית מציגה, באופן סמלי, את מאבקי הכוחות בין העיר יורזה לאחת הערים הסמוכות לאתר - יתכן עזה, אשקלון או לכיש, או למאבק באוכלוסייה נוודית ששכנה בנגב. לדבריהם,  "הסצנה שמתוארת על הלוחית לקוחה מתוך תיאורים של תהלוכות ניצחון, ולכן יש לראות בלוחית סיפור המציג את כוחו של השליט על אויביו.  נראה שהממצא  החדש פותח צוהר חזותי להבנת מאבקי השליטה בדרום הארץ בתקופה הכנענית".  

לדעתי, למרות או בגלל כל הנאמר לעיל, הלוחית תובעת חשיבה נוספת, גם לגבי האוטנטיות שלה, גם לגבי תיארוכה וגם לגבי פרשנותה.