פירושם של רימון כשר ואליהו עסיס לספר חגי בסדרה ׳מקרא לישראל׳

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

רימון כשר ואליהו עסיס, חגי עם מבוא ופירוש (מקרא לישראל), הוצאת ספרים עם עובד בע״מ, תל אביב תשפ״ב 2002, 133 עמודים

חגי הוא הנביא הראשון שניבא ליהודה לאחר שיבת ציון. שם הנביא, חַגַּי, הוא צורה מוארכת של חַגִּי (החג שלי). תקופת פעילותו היתה קצרצרה - פחות מארבעה חודשים, שהיו בשנת שתיים לדריוש הראשון (521/520 לפנה״ס). חגי היה בן דורו של זכריה.

ספר חגי מקיף שני פרקים בלבד הכוללים נבואות תוכחה ונחמה והן מסודרות בסדר כרונולוגי, כפי שניתן ללמוד מהתאריכים שבראשן. כשר ועסיס מחלקים את הספר לארבע יחידות:

א,יב, יד-טו - הנביא מוכיח את העם על הימנעותו מבניית המקדש ועל הטענה שטרם הגיע זמן בניינו. הוא מסביר שההמנעות מהבנייה היא הגורם לקשיים הכלכליים של העם. ”זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה וְהָבֵא מְעָט, אָכוֹל וְאֵין לְשָׂבְעָה, שָׁתוֹ וְאֵין לְשָׁכְרָה, לָבוֹשׁ וְאֵין לְחֹם לוֹ - וְהַמִּשְׂתַּכֵּר מִשְׂתַּכֵּר אֶל צְרוֹר נָקוּב” (א,ו). העם ומנהיגיו השתכנעו והתחילו בבניין המקדש. "וַיִּשְׁמַע זְרֻבָּבֶל בֶּן שַׁלְתִּיאֵל וִיהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְכֹל שְׁאֵרִית הָעָם בְּקוֹל ה׳" (א,יב).

ב,א-ט - הנביא מעודד את העם להמשיך בבניין המקדש, לאור האכזבה ממנו בהשוואה למקדש הראשון. "מִי בָכֶם הַנִּשְׁאָר, אֲשֶׁר רָאָה אֶת-הַבַּיִת הַזֶּה בִּכְבוֹדוֹ הָרִאשׁוֹן; וּמָה אַתֶּם רֹאִים אֹתוֹ עַתָּה - הֲלוֹא כָמֹהוּ כְּאַיִן בְּעֵינֵיכֶם“ (ב,ג). הנביא מעודד את העם שעוד ירום מעמדו של המקדש. ”גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן” (ב,ט).

ב,י-יט - הנביא פונה לכהנים ושואל אותם שאלות על טומאה וטהרה. כשר ועסיס רואים בהן משל המביע התנגדות לשילוב השומרונים בבניית המקדש.

ב,כ-כג - הנביא צופה תמורות עולמיות שבעקבותיהן ירום מעמדו של זרובבל (והמקדש). "בַּיּוֹם הַהוּא... אֶקָּחֲךָ זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי... וְשַׂמְתִּיךָ כַּחוֹתָם כִּי בְךָ בָחַרְתִּי“ (ב,כב-כג).

חגי, בהבדל מנביאי בית ראשון, לא עסק בשאלות מוסר וחברה וסגנונו דל. כשר ועסיס סבורים ש׳גדולתו של חגי וחשיבותו נעוצה בעמדתו הנחרצת להמשך קיומו של עם ישראל ולעתידו החיובי, למרות המציאות הקשה של אותה שעה׳ (עמ׳ 21).

המקדש תופס מקום מרכזי בספר חגי. אבל הנביא אינו עוסק במשמעות התאולוגית של המקדש אלא בהבטים המעשיים של בניינו ובהשפעתם על מצבו הכלכלי של העם.

המבוא לפירוש עוסק לעומק בשלל סוגיות חשובות: תפיסת המקדש בספר חגי והתלות של המצב הכלכלי בבנייתו; השוואת תפיסת המקדש בחגי לעומת זו שבישעיה סו,א-ב; הצירוף ׳ה׳ צבאות׳ השכיח בספר; תפיסת ׳השארית׳; השימוש בתאריכים בספר; לשון הנביא וסגנונו; הפואטיקה והריטוריקה של הנבואות; הזיקות בין ספר חגי לספרי מקרא אחרים; הזיקות לטקסטים מתרבויות המזרח הקדום; הגישות לחגי במחקר המודרני; אחדות הספר; וסוגיות נוסח.

לסיום, יש לברך על הופעת הפירוש החשוב הזה שיאיר את עיני הרבים.