מנה אחת אפיים
וּלְחַנָּ֕ה יִתֵּ֛ן מָנָ֥ה אַחַ֖ת אַפָּ֑יִם כִּ֤י אֶת־חַנָּה֙ אָהֵ֔ב (שמואל א, א:ה)
אֶלְקָנָה אִישִׁי הָאוֹהֵב,
רוֹאָה אֶת הָאַהֲבָה הַמִּשְׁתַּקֶּפֶת בְּעֵינֶיךָ,
שׁוֹמַעַת אֶת מִלּוֹתֶיךָ הָאוֹהֲבוֹת אֵלַי
"ֲהלוֹא אנֹכִי טוֹב לָךְ מעֲשָׂרָה בָּנים"
חָשָׁה בְּיַחַסְךָ הַמַּעֲדִיף
כְּשֶׁבְּכָל פַּעַם אַתָּה מְחַלֵּק לִי מָנָה כְּפוּלָה...
אַךְ כָּל מֶחְווֹת הָאַהֲבָה
וְכָל הַמִּלִּים הַחַמּוֹת
לֹא מְמַלְּאִים אֶת הַחֶסֶר ...
מִתְפַּלֶּלֶת מֵעֹמֶק לִבִּי וּמְיַחֶלֶת
לְיֶלֶד-
פְּרִי אַהֲבָתֵנוּ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה