פרשת נח בראשית ו 9- יא 32: ההידרדרות, האכזבה האלוהית והעתיד

פרופ’ יהושע גתי,  אוניברסיטת קייפ טאון,

המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

פרשת נח היא חוליה נוספת בשרשרת ההידרדרות האנושית. פרק אחר פרק נגלל לפנינו סיפורה הטרגי של האנושות, שמרגע שנחשפה, בחרה וגילתה את הרע עם אכילת הפרי מעץ הדעת טוב ורע. דומה שהאנושות נוקטת בעקביות דווקא במתווה הרע. קין הרג את הבל, ולמך מתהדר שקין הוא כשום דבר לעומתו (ד 24). 

"זִכְרֹנֵיכֶם מִשְׁלֵי-אֵפֶר" (איוב יג 12): השקפת מחבר ספר איוב על ספר משלי

ד"ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה (בגמלאות)  

וויליאם בלייק, השטן מכה את איוב בשחין רע

במאמרו "הסיפור על ראשיתו של איוב", מראה מאיר וייס שמטרת הפרולוג בספר איוב היא לקעקע את עולם החכמה, ואת ספר היסוד שלה – ספר משלי - שלפיו, כדאי לאדם להיות צדיק ולנהוג ביושר, כי מהתנהגות  כזאת יצא נשכר. ולהיפך - החטא לא משתלם כי החוטא ייענש ויסבול. [1] מטרת העבודה כאן היא להראות שגם בגוף היצירה מתעמת מחבר ספר איוב עם ה'חכמה' של ספר משלי.  הוא יוצא נגד תורת הגמול הקלאסית ונגד תורת גמול המושתתת על כדאיות. המחבר מביא את הדברים בתחכום רב. בפיהם של רעי איוב משמשים הציטוטים [2] ממשלי הוכחה לטיעוניהם ואילו  הציטוט בפי איוב הוא באירוניה ומובא לשם התרסה נגד המזדהים עם ספר משלי. 

בראשית א-ג: הבריאה הסימטרית ומבחן המוסריות האנושית

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

מה שמושך את מבטי כאן הוא הסדר הסימטרי: שמים-ארץ, יבשה-ים,  אור, צמחייה, חיים בים ובשמים ועל הארץ. תפיסת זמן: ירח, כוכבים, מועדים והאיש והאישה. יש כאן הדרגתיות, לא בדיוק אבולוציה דרוויניסטית, ובכל זאת קביעות, שכל אחת מהווה תשתית לבנייה נוספת. כלומר, תובנה של תלות הדדית. ללא אור אין צמחייה, ללא ים אין דגה. ותחושת הסדר המופתי מוענקת על ידי ההצגה ההגיונית של תפיסת הקיום. לא מהפכה חד-פעמית שיצרה את הכול, אלא להעניק לנו את ההכרה שיש כאן יסודות של עומק קיומי, אחרת התשתית פגומה. וזה עומד ומחזיק מעמד על פי הסדר של התכנות האלוהי, שחייב להיות שלם כתפיסת הכתוב. וכל מעשה הבנייה הזה נעשה פעם אחת ואין לחזור עליו מדי פעם גם אם לא הכול יתמיד לעד. העצים למשל נוצרים מיד עם הזרע ועם הפרי המאפשר המשכיות. כך גם החיות המקבלות את ברכת "פרו ורבו" וכך גם האיש והאישה: זכר ונקבה, המצטווים: "פרו ורבו".

מצבו העכשווי של חקר התורה

איתמר כסלו, על סף הארץ המובטחת: תיאור ההכנות לכניסה

לארץ ומקומו בהתהוות התורה, הוצאת ספרים ע”ש י”ל מאגנס, ירושלים תשע”ג 2013

הוצאת מאגנס

להלן עמודים 6-1 מהמבוא של הספר. ללא ההערות.

א. מצב המחקר

המעיין בספרי התורה יבחין בתוכם בקשיי רצף, בסתירות, בכפילויות ובהבדלי סגנון. קשיים אלו מצביעים על אי־אחידותה של התורה ומובילים למחשבה על אודות תהליך יצירתה. מעולם לא הייתה תאוריה אחת ויחידה אשר הנחתה את כלל החוקרים בעבודתם הפרשנית באשר לתורה ואשר הסבירה את דרך התהוותה.

על סף הארץ המובטחת

ראיון עם ד"ר איתמר כסלו מאוניברסיטת חיפה, לרגל הופעת ספרו: על סף הארץ המובטחת: תאור ההכנות לכניסה לארץ ומקומו בהתהוות התורה, הוצאת מאגנס, ירושלים תשע"ג

ד"ר איתמר כסלו

1. במה עוסק הספר?

איתמר כסלו, על סף הארץ המובטחת: תוכן העניינים

ד"ר איתמר כסלו, על סף הארץ המובטחת: תיאור ההכנות לכניסה

הוצאת מאגנס

לארץ ומקומו בהתהוות התורה, הוצאת ספרים ע”ש י”ל מאגנס, ירושלים תשע”ג 2013

מבוא

א. מצב המחקר 

ב. נושא המחקר 

ג. שיטת המחקר 

פרק ראשון: מפקד בני ישראל בערבות מואב (במדבר כו) –

מקורותיו וגלגוליו

שד"ל - 148 שנה למותו

היום לפני 148 שנה, בליל יום הכיפורים  ה‘תרכ“ו ( 30 בספטמבר 1865) 

הלך לעולמו שד“ל, שמואל דוד לוצאטו (שד“ל). 

שד"ל

שד“ל (איטליה  1856-1800) היה מראשי ’חכמת ישראל‘ במערב אירופה במאה התשע-עשרה ונחשב לראשון הפרשנים היהודים המודרניים. הוא היה איש אשכולות, ונודע גם כהוגה דעות, משורר, חוקר ספרות, מתרגם ובלשן. בהקדמה שכתב לפירושו לספר ישעיה הוא הציג את היסודות שעליהם מושתתת פעילותו הפרשנית, וזה אחד מהם:  

’היסוד הרביעי הוא אהבת האמת, והוא שתהיה תכלית מגמתנו להבין אמיתת כוונת הכותבים, ולא תהיה בחדרי לבנו תשוקה למצוא בספרי הקודש סיוע וחיזוק לאמונות וסברות שבאו לנו ממקום אחר, בין שיהיו סברות פילוסופיות, או אמונות תורניות מקובלות באומה‘. 

כיצד סולחים בעולם שקיים בו חלום?

פרופ׳ צחי וייס, האוניברסיטה הפתוחה 

פרופ׳ צחי וייס

בגמרא במסכת יומא (פז ע"א) מובא מדרש על רב שפגע במורו ר' חנינא, ור' חנינא, מצדו, מסרב לסלוח לו בגלל חלום שחלם. זהו תיאור מעט מגמתי של מדרש הגדוש בפרטים שראויים לתיאור ודיון, אך אני מתארו כך כי אני מבקש להיטפל לפרט אחד שנראה מעט שולי בקריאה ראשונה, והוא: כיצד סולחים בעולם שקיים בו חלום? מה משמעות הסליחה כאשר הפגיעה מסרבת להעלם, למרות המשא ומתן של בקשת הסליחה וקבלת המחילה, ומזכירה את מלא עוצמתה בלילה? החלום מעלה את השאלה: האם האדם הנפגע יכול כלל למחול, האם הוא אפוטרופוס לרגשותיו?

אוצר זהב למרגלות הר הבית

הבוקר (ה' בתשרי תשע"ד 9 בספטמבר 2013) נערכה מסיבת עיתונאים במהלכה נחשפו ממצאים ארכאולוגיים של ד"ר אילת מזר מהמכון לארכאולוגיה. הממצאים כוללים 36 מטבעות זהב מהמאות 7-2 לספירה וכן מדליון זהב יחיד במינו בעולם שעליו חרוטים ספר תורה, שופר, ומנורת שבעת הקנים. אוצר הזהב נמצא במהלך עונת החפירות הנוכחית למרגלות הכותל הדרומי, בחפירות העופל של האוניברסיטה. היום לאחר שהסתיימו עבודות הניקוי והשימור הוא הוצג לקהל הרחב.

אוצר זהב ובו דגם מנורת שבעת הקנים התגלה בחפירות האוניברסיטה העברית למרגלות הר הבית בירושלים 

    

אוצר חפצי זהב וכסף ובו מדליון זהב עם דגם רקוע של מנורת שבעת הקנים, שופר וספר תורה, התגלה בחפירות הארכיאולוגיות של האוניברסיטה העברית בעופל שלמרגלות הר הבית, המנוהלות ע"י ד"ר אילת מזר מהאוניברסיטה.

תחל שנה וברכותיה

                                              על ברכות בשלל שפות ראו כאן

שנה טובה ומבורכת

על ברכות בשלל שפות ראו כאן

שם אדנות – אֲ-דֹנָי בספרי המקרא: ממצאים מפתיעים

פרופ‘ יואל אליצור, מכללת הרצוג

תקציר ההרצאה בכינוס הבין-לאומי האחד-עשר לחקר אוצר השמות היהודיים

שם ההוויה מוזכר במקרא 6,828 פעמים. שם אדנות – א-דני – נזכר134 פעמים ללא שם ההוויה בצידו ועוד 301 פעמים בצירוף א-דני ה'. ב-5 מקומות נכתב ה' א-דני וב-40 מקומות ה' א-להים (20 מהם בפרשת גן עדן, בראשית ב-ג). בתקופה מסויימת בחצי הראשון של ימי בית שני (אי שם בין הנביאים האחרונים לבין תרגום השבעים) החלו לבטא את שם ההווייה 'א-דנָי', וכך נהוג עד היום. כשהוא סמוך לשם אדנות מבטאים אותו 'א-להים'. מנהג זה, שהשפיע גם על התרגומים העתיקים והחדשים, מקשה עלינו להבחין ביחודו של שם אדנות המקורי. 

The Divine Name A-D-N-Y in the Hebrew Bible: Surprising Findings

Prof. Yoel Elitzur, Herzog College

The Eleventh International Conference on Jewish Names, Paper Abstract

The Tetragrammaton – Y-H-W-H – is mentioned 6,828 times in the Bible. The divine name  A-D-N-Y is mentioned 134 times without the Tetragrammaton next to it and another 301 times together with the Tetragrammaton – A-D-N-Y  Y-H-W-H. In five places, we find Y-H-W-H   A-D-N-Y and in another 40 places, Y-H-W-H E-lohim (20 of them in the story of the Garden of Eden in Genesis 2-3). During a certain period in the first half of the Second Temple period (some time between the writing of the Latter Prophets and the Septuagint), the Tetragrammaton began to be pronounced A-donay, which is the practice to this day. When the Tetragrammaton appears adjacent to the name A-D-N-Y, it is pronounced E-lohim. This practice, which also influenced ancient and newer translations of the Bible, often makes it difficult to distinguish the unique nature of the original name A-D-N-Y.