קלמן וייזר, אוניברסיטת יורק, טורונטו
תקציר ההרצאה בכינוס הבין-לאומי האחד-עשר לחקר אוצר השמות היהודיים
תקציר ההרצאה בכינוס הבין-לאומי האחד-עשר לחקר אוצר השמות היהודיים
בשנת 1928 פרסמה הנהלתה הפרו-ציונית של קהילת ורשה מדריך לאופן רישום השמות היהודיים ברישומים הממשלתיים. המדריך כיוון להיפטר ממה שהוגדר כנוהג מביך של הצגת השמות ה"ביתיים" ברישומים הרשמיים ו"לשחזר" את השימוש בשמות המקראים ה"טהורים" בצורתם "המזרחית המפוארת" או הפולנית ה"תקינה". בתגובה הציגו מתנגדי הגישה הזו הוכחות בלשניות למיניהן לפיהן השמות ה"מקולקלים" נתפסו כשיא הביטוי של היהדות האותנטית בכלל ושל יהדות פולין בפרט.
המחנות הפוליטיים-תרבותיים היריבים התפלמסו מסביב לטבעם וחשיבותם של השמות, כמו כן מסביב לעצם מתן השמות ככלי הן להעלאת הכבוד היהודי והן להפיכת היהודים לאזרחים "שווים" בפולין. בינתיים גברה נטיית היהודים לאמץ שמות פולניים ואחרים, כשלעיתים עורר רצונם זה בעיות ביורוקרטיות.
ההרצאה בוחנת את הפולמוס הנ"ל בשימת דגש על העמדות היידישיסטיות, במטרה להבין את הקונספציות המתנגשות בנוגע למהות השם היהודי ולחשיבות השמות באופן כללי עבור קביעת הגבולות הקבוצתיים, כמו כן להאיר את תהליכי ההִתרבות והגדרת הזהות האישית והקולקטיבית בקרב היהודים בפולין בין שתי מלחה"ע.
ביבליוגרפיה מובחרת:
A. Jagodzińska, “My name, my enemy: progressive Jews and the question of name changing in the Kingdom of Poland in the second half of the 19th century,” Jews in Russia and Eastern Europe 1 [56] (2006) 31-59
K. Weiser, Jewish People, Yiddish Nation. Noah Prylucki and the Folkists in Poland Toronto: University of Toronto Press, 2011
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.