קדש, קדש ברנע ומבצע קדש

נסיון לתאר את יציאת מצרים במפה

היישוב קדש, או בשמו המלא קדש ברנע (במדבר לב, ח; לג, לז; לד, ד), היה נווה-מדבר חשוב בחצי האי סיני, והוא מוזכר גם בתיאור הגבול הדרומי של הארץ (לד, ד). קדש נזכרת כבר בסיפורים על אברהם ויצחק (בראשית יד, ז; טז, יד; כ, א), אך רוב המסורות הקשורות במקום זה הן מתיאורי נדודי ישראל במדבר. משם נשלחו המרגלים לתור את הארץ, ולשם חזרו (במדבר יג, כו; דברים א, יט ואילך; יהושע יד, ו-ז, ועוד); שם מתה מרים ושם נקברה (במדבר כ, א); משם שלח משה שליחים אל מלכי אדום ומואב כדי לבקש לעבור בארצותיהם (במדבר כ, יד-כא ועוד); בקרבת מקום, בהר ההר, מת אהרן (במדבר כ, כב ועוד); שם ישבו בני ישראל ימים רבים (דברים א, מו) ומשם החלו לנדוד במדבר (דברים ב, יד).

אחד הדברים המשמעותיים ביותר שהתרחשו בקדש הוא מה שמסופר עליו בבמדבר כ, ב-יג: בעקבות חטאו של משה, אשר הפר את מצוות ה' המפורשת והיכה בסלע במקום לדבר אליו, נגזר עליו ועל אהרן שלא יכנסו לארץ. יש להעיר כי ייתכן שבסיפור זה מצוי מדרש על השם קדש, בדברי ה' למשה ולאהרן: "יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל" (פסוק יב). בעקבות מאורע זה השתנה שם המקום, ומאז הוא נקרא גם "מי מריבה“ (במדבר כ, יג ועוד), "מי מריבת קדש" (במדבר כז, יד ועוד) ו"מי מריבות קדש" (יחזקאל מז, יט). משמעות השם "ברנע", הנזכר בכעשרה פסוקים, איננה ברורה.

אגב, ישנן כמה ערים נוספות בארץ הקרויות "קדש", או שבשמן מצוי המרכיב "קדש", כגון "קֶדֶש נפתלי" (שופטים ד, ו), ונראה שלכל המקומות האלו יוחסה בשלב זה או אחר קדושה מסוימת. 

כיום נוהגים לזהות את קדש עם קבוצה של ארבעה מעיינות המצויים כ-25 ק"מ דרומית לניצנה, אשר אחד מהם נקרא "עין אל קודיס", ונראה שכך נשמר שמו העתיק של המקום. באזור זה נתגלו גם שרידי מצודות מתקופת מלכות יהודה, המוכיחים כי גם בתקופה מאוחרת יותר היה זה מקום בעל חשיבות.

והנה, בשם "מבצע קדש" קרויה המערכה הצבאית שהתנהלה בין ישראל למצרים בין ה-29 באוקטובר ל-6 בנובמבר 1956, מערכה הידועה גם בשם "מבצע סיני". מתברר כי בישראל של ראשית שנות החמישים היו "תוכניות מגירה" לאפשרויות של עימותים צבאיים עם שכנותיה השונות, והתוכנית שהתייחסה על מצרים נקראה בשם "סיפתח". כאשר התממשה התוכנית הוסב שמה מסיבה מן הסיבות ל"מבצע קדש". וסביר לומר כי השם נבחר בשל הקשר הברור שבין חצי האי לבין היישוב שסביבו נרקמו עלילות כה רבות בימים שבהם שהה עם ישראל הקדום באותו אזור. 

מתוך: א' שנאן (עורך), י' זקוביץ וד' פרוינד, נהרדעה - דפי פרשת השבוע של האוניברסיטה העברית בירושלים, מטות-מסעי (תשס"א 2001)