ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
 |
| לוח 1 של עלילת אתרחסיס, המוזיאון הבריטי |
תקציר מאמרו של יעקב קליין, ׳עוברים ותינוקות בספרות המסופוטמית׳, מתוך: שמואל קוטק (עורך), אמבריולוגיה במקורות מזרח תיכוניים עתיקים ויהודיים. קורות: שנתון לתולדות הרפואה ומדעי הטבע כג (תשע״ו), הוצאת מאגנס, ירושלים תשע״ז, עמ׳ ז-כד
מאמרו של פרופ׳ יעקב קליין (המחלקה ללשון העברית והמחלקה לתנ״ך, אוניברסיטת בר-אילן) עוסק בעוברים ובתינוקות בספרות האותות (Omina) המסופוטמית. המאמר מקדים לכך סקירה קצרה של המיתוסים השומריים והאכדיים המתארים את בריאת האדם.
1. הריון ולידה במסורת המסופוטמית על בריאת האדם
בעלילת אתרח׳סיס, הלא הוא סיפור המבול האכדי מהמחצית הראשונה של האלף השני לפנה״ס, נאמר שהאדם נברא על ידי אנכי-אאה, אל החכמה, המאגיה ומי התהום, בסיועה של המיילדת האלוהית, נינתו. האדם נברא מטיט הבלול בדמו ובבשרו של אל. נינתו קרצה ממנו 14 קורצות שאלות הרחם צרו מהן צלמים של 7 זכרים ושל 7 נקבות. הגלמים נטמנו כנראה ברחמן של אלות-הרחם. אחרי 9 ירחים, נינתו פתחה את הרחם ו-14 האנשים הראשונים יצאו לאוויר העולם.
אותו סיפור מופיע כבר בגירסה תמציתית במיתוס השומרי ׳אנכי ונינמח׳׳ ושם יש לו חלק שני: נינתו בוראת בעלי מום שונים (איש שידו משותקת, עיוור, פיסח, זב, עקרה וסריס) ואנכי מוצא לכל אחד מהם תפקיד בחברה האנושית. עתה ברא אנכי יצור פגום, נפל, ונינתו לא יכלו למצוא תקנה ליצור החי-המת הזה.
כוונת המיתוס לומר שהאדם הראשון (זכר ונקבה) אמנם נברא מושלם על ידי האלים, אבל יש הסבר ללידת נפלים ובעלי מום.
2. היריון ולידה בספרות האותות האכדית
אחת התופעות החריגות בטבע שממנה למדו המסופוטמים על העתיד הייתה לידת תינוקות לא נורמליים: נפלים, תינוקות מעוותים וכדומה. בטקסטים מהאלף הראשון לפנה״ס יש מאות אותות מבשרי עתיד לפרט ולכלל הקשורים ללידת נפלים או תינוקות בעלי מום. למשל, ׳אם אישה תלד עיוור - בית האיש לא ישגשג׳. או ׳אם לנפל שני ראשים, ושתי עיניים לכל אחד - יורש העצר ימרוד באביו׳. תופעה חריגה באיבר כלשהו בצד ימין, מבשרת תמיד משהו רע; אותה תופעה בצד שמאל מבשרת תמיד משהו טוב; ואותה תופעה בשני הצדדים מבשרת רע.
׳אם האישה יולדת משוגע, זכר או נקבה - (סימן ש)בעל עוון עיבר את האישה ההיא ברחוב׳. ׳אם אישה ילדה (וליילוד) יש פין וגם פות - עצב תשרור בארץ; אישה הרה עם עוברה תמות׳. הרשימה ממשיכה עם לידת תינוקות בעלי שיניים, תינוק מדבר, תינוקות בעלי שש אצבעות ועוד. הרשימה הבסיסית מבוססת על ארועים אפשריים מבחינה ביולוגית אבל יש בה גם מקרים דמיוניים.
3. נפלים והפלות בחוק המסופוטמי
הפלה יזומה על ידי האשה נחשבה לעוון חמור: ׳כי תפיל אישה בעצמה את עוברה, והוכיחו את אשמתה - על מוט יוקיעוה ולא יקברוה. אם תמות (האישה) תוך הפלת עוברה - על מוט יוקיעוה ולא יקברוה׳.
ומה הדין אם אדם זר גורם לאישה להפיל את עוברה? ראו סעיפים 214-209 בחוקי ח׳מורבי בהשוואה לשמות כא, כב-כג. החוק המסופוטמי רואה בגרימת הפלה על ידי אדם זר פשע נגד בעלה של האישה (או אדוני השפחה ההרה), ומחייב את המכה בפיצוי כספי לבעל. אם האשה המוכה מתה מההפלה, דינו של המכה מוות.
4. אחרית דבר
לפי התאולוגים השומריים, מעשים שרירותיים של האלים גרמו לתופעות הנפלים והולדת הנכים. הבבלים והאשורים לעומת זאת ראו תופעות הללו אותות מבשרי טוב או רע להורים או למלך ולממלכה. בחוקי מסופוטמיה הפלה במזיד או בשוגג של עובר מחייבת פיצוי כספי לאבי העובר.
בדרך כלל התרבות המסופוטמית לא ראתה בעובר יצור אנושי חי בעל זכויות כלשהן. יוצא מן הכלל הוא האפוס השומרי ׳גלגמש אנכידו והשאול׳ שראה בנפלים יצורי אנוש, וכפיצוי על כך שלא זכו לראות את אור השמש זכו בשאול מעמד של נסיכים מפונקים.
משה אופיר מעיר:
השבמחקהרעיון: "אם האישה יולדת משוגע, זכר או נקבה - (סימן ש)בעל עוון עיבר את האישה ההיא ברחוב", כלומר לידת בעל מום איננה אינדיקציה נבואית על העתיד, אלא עדות על העבר (הגרוע במקרה זה, ובהדגשה, מכוח מעשה מיני לא ראוי), התגלגל לספרות חז"ל. ראי למשל: תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף כ, עמוד א: "אמר רבי יוחנן בן דהבאי: ד' דברים סחו לי מלאכי השרת: חיגרין מפני מה הויין? מפני שהופכים את שולחנם. אילמים מפני מה הויין? מפני שמנשקים על אותו מקום. חרשים מפני מה הויין? מפני שמספרים בשעת תשמיש. סומין מפני מה הויין? מפני שמסתכלים באותו מקום". אם כי, אין להכריע מדבריו אם הכוונה שההורים נעשים בעלי מומים מהסוגים שהזכיר, או התינוקות (כך, בכל אופן, עולה מהמשך סוגיית הגמרא, שם). על כל פנים ברור שבעולם העתיק הופעתם של תינוקות בעלי מומים (כמו מיתת תינוקות שנפוצה מאוד) היא שאלה דתית! שמטרידה מאוד (בעיקר משום שלא חטאו ואם כן - מדוע הם נענשים?), ואין לתרצה באותם הימים אלא במישור התיאולוגי/מוסרי.