יקנעם היתה עיר מלוכה כנענית, כנאמר ברשימת המלכים שהיכה יהושע: מֶלֶךְ קֶדֶשׁ אֶחָד מֶלֶךְ־יָקְנֳעָם לַכַּרְמֶל אֶחָד (יהושע יב, כב). היא נזכרת בתיאור גבולו של שבט זבולון: וְעָלָה גְבוּלָם לַיָּמָּה וּמַרְעֲלָה וּפָגַע בְּדַבָּשֶׁת וּפָגַע אֶל־הַנַּחַל אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי יָקְנְעָם (יט, יא), והיתה גם מערי הלויים שבנחלת זבולון: וּלְמִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי־מְרָרִי הַלְוִיִּם הַנּוֹתָרִים מֵאֵת מַטֵּה זְבוּלֻן אֶת־יָקְנְעָם וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ (כא, לד).
ביקנעם הושקה השבוע תצוגה ארכיאולוגית, ׳יקנעם׳ שמה, כחלק ממרכז מבקרים חדש שנפתח בעיר. התצוגה, שהוקמה בשיתוף פעולה של רשות העתיקות ועיריית יקנעם, מציגה עשרות ממצאים נבחרים שהתגלו בחפירות הארכיאולוגיות ביקנעם ובאתר תל קשיש הסמוך לה.
הממצאים מבטאים היבטים היסטוריים, תרבותיים, דתיים וכלכליים בחיי היומיום של יקנעם מהעת העתיקה ועד ימינו.
גולת הכותרת של התערוכה הוא פסל נדיר של ראש אדם העונד כתר, ששערו מסורק לאחור בצמות קטנות. הפסל מתאר, ככל נראה, דיוקן של שליט יקנעם או איש אצולה, והוא מתוארך לתקופת הברזל (מאה ה-9 לפני הספירה. חפץ ייחודי זה נשעה בהשפעה פיניקית ופוסל מפיאנס (חומר קירמי כחול ירוק). נכון לעכשיו מוכר רק פסל אחד הדומה לו שהתגלה בארץ.
כן מוצג בתערוכה כלי פולחני לקטורת (קובעת) מתל קשיש, מתקופת הברונזה המאוחרת (בן 3300 שנה) שנמצא בבור גניזה ובו מטמון כלים.
בתל יקנעם עברה בימי קדם אחת הדרכים החשובות בארץ ישראל. הדרך הקדומה הובילה לכיוון מצרים בדרום, ולכיוון עכו, פניקיה ואסיה הקטנה בצפון. בסמוך לתל, החולש על פתחו של נחל יקנעם (ואדי מילח), ישנם כמה מעיינות אשר סיפקו מים לתושבי האתר. בשל תנאים אלה, היה האתר מיושב ברציפות כמעט 4000 שנה, החל מתקופת הברונזה הקדומה עד לתקופה העות'מאנית. האתר נחפר ע"י פרופ' אמנון בן תור ובהמשך על ידי ד"ר מרים אבישר ז"ל מרשות העתיקות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.