ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
בבאר שבע נחשפו שרידים של ישוב יהודי באתר המתוארך לתקופה שבין המאה הראשונה לספירה למרד בר כוכבא (שנת 135 לספירה). שרידי הישוב משתרעים על פני שטח של יותר משני דונמים, והם נמצאים בגבולה הדרומי של ממלכת יהודה הקדומה, בסמוך לתוואי דרך שהובילה מאזור תל שבע אל מישור החוף הדרומי. המיקום האסטרטגי היווה כנראה את הסיבה להקמת מגדל תצפית איתן שבסיסו התגלה בחפירה, ומשתרע על 10x10 מטרים. נראה כי גרם מדרגות לולייני הוביל לשתי הקומות העליונות, שלא שרדו. בתקופה הרומית המאוחרת נלקחו אבני המגדל ושימשו לבנייה באתרים סמוכים. באתר נחשפו גם פתחים שהובילו ככל הנראה למחילות מסתור או מילוט, שנחפרו בקרקע. באתר נמצאו מבנים ומתקנים שונים: מתקני אפייה, כלי גיר שלא מקבלים טומאה, בורות אשפה קדומים, ומערכת תת קרקעית שיתכן כי שמשה כמקווה טהרה. סימני השריפה העזה שהתגלו על חלק מהשרידים באתר מעידים על משבר שעבר היישוב, ככל הנראה בתקופת המרד הגדול, סביב שנת 70 לספירה.
באתר התגלו גם עשרות מטבעות נחושת שמרביתם שייכים לתקופת הנציבים הרומיים. חלקם הוטבעו בעיר אשקלון וחלקם בערים שונות ברחבי האימפריה הרומית.
ממצא הראוי לתשומת לב מיוחד הוא שבר נר מטיפוס המוכר במחקר כ"נר דרום" יהודאי שיש עליו עיטור של מנורה עם תשעה קנים. זו כנראה אחת ההופעות הקדומות המוכרות למחקר של מנורה באמנות. בנרות הבודדים שנתגלו מסוג זה עם דוגמת מנורה, המנורה אף פעם לא מוצגת עם שבעה קנים כמו במנורת המשכן, אלא עם 11-8 קנים. הסיבה לכך, לפי התלמוד הבבלי, היא שלא יוצרים מנורה בשביל שימוש ביתי, אשר נראית בדיוק כמו מנורת המקדש.
 |
שבר הנר עם עיטור המנורה. צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות
|
בבאר שבע נחשפו שרידים של ישוב יהודי באתר המתוארך לתקופה שבין המאה הראשונה לספירה למרד בר כוכבא (שנת 135 לספירה). שרידי הישוב משתרעים על פני שטח של יותר משני דונמים, והם נמצאים בגבולה הדרומי של ממלכת יהודה הקדומה, בסמוך לתוואי דרך שהובילה מאזור תל שבע אל מישור החוף הדרומי. המיקום האסטרטגי היווה כנראה את הסיבה להקמת מגדל תצפית איתן שבסיסו התגלה בחפירה, ומשתרע על 10x10 מטרים. נראה כי גרם מדרגות לולייני הוביל לשתי הקומות העליונות, שלא שרדו. בתקופה הרומית המאוחרת נלקחו אבני המגדל ושימשו לבנייה באתרים סמוכים. באתר נחשפו גם פתחים שהובילו ככל הנראה למחילות מסתור או מילוט, שנחפרו בקרקע. באתר נמצאו מבנים ומתקנים שונים: מתקני אפייה, כלי גיר שלא מקבלים טומאה, בורות אשפה קדומים, ומערכת תת קרקעית שיתכן כי שמשה כמקווה טהרה. סימני השריפה העזה שהתגלו על חלק מהשרידים באתר מעידים על משבר שעבר היישוב, ככל הנראה בתקופת המרד הגדול, סביב שנת 70 לספירה.
 |
שבר הנר עם עיטור המנורה. צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות
|
ממצא הראוי לתשומת לב מיוחד הוא שבר נר מטיפוס המוכר במחקר כ"נר דרום" יהודאי שיש עליו עיטור של מנורה עם תשעה קנים. זו כנראה אחת ההופעות הקדומות המוכרות למחקר של מנורה באמנות. בנרות הבודדים שנתגלו מסוג זה עם דוגמת מנורה, המנורה אף פעם לא מוצגת עם שבעה קנים כמו במנורת המשכן, אלא עם 11-8 קנים. הסיבה לכך, לפי התלמוד הבבלי, היא שלא יוצרים מנורה בשביל שימוש ביתי, אשר נראית בדיוק כמו מנורת המקדש.
החפירה הארכיאולוגית מתנהלת על ידי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ורשות העתיקות ביוזמת משרד השיכון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.