שמעון בארי, סופר ומשורר, עורך הפרוזה של במה חדשה
עוֹמֵד אֲנִי לְמוּלְךָ בַּיִת מָט
שִׁבְעִים אַחֲרֵי שֶׁאִמִּי הַיְּחִידָה
לִזְקֵנֶיהָ, סָגְרָה דַּלְתְּךָ
בְּדֶרֶךְ לְאֶרֶץ שִׁמְשִׁית רְחוֹקָה
מַבִּיט אֲנִי בְּךָ וּבִרְכַּי רוֹעֲדוֹת
כִּי נוֹרָא הַמַּרְאֶה
שִׁבְעִים אַחֲרֵי שֶׁאִמִּי הַיְּחִידָה
לִזְקֵנֶיהָ, סָגְרָה דַּלְתְּךָ
בְּדֶרֶךְ לְאֶרֶץ שִׁמְשִׁית רְחוֹקָה
מַבִּיט אֲנִי בְּךָ וּבִרְכַּי רוֹעֲדוֹת
כִּי נוֹרָא הַמַּרְאֶה
כָּל שְׁבִיל וְכּל יַעַר, אֳחוּ וְנִיר
הַמְצָיירִים אֶת אֶרֶץ פּוֹלַנְיָה הַיָּפָה
צוֹעֲקִים אֶת דַּם אָחִי שֶׁנִּשְׁפַּךְ
וְנִשְׁטַף בִּנְהָרוֹת גֵאֵיוֹנֵי זֶרֶם
אֶת אֶפְרוֹ שֶׁעָלָה בְּעָשָׁן לַשָּׁמַיִם
וּפּוּזָר בָּאֲדָמָה הַדְּשֵׁנָה הַפּוֹרָה
מְאֶלֶף שָׁנִים שֶׁחַי פֶּה עַם
בּוֹנֶה וְרוֹקֵם חֲלוֹמוֹת
רַק חֶלְקוֹת קֶבֶר אֲפוֹרוֹת מְעַקְּלוֹת ּ
אֶצְבְּעוֹת אֶבֶן בֵּין עֲשָׂבִים
לְהַאֲשִׁים שָמָיִים נְטוּלֵי רַחֲמִים
וְגִלְלֵי פָּרוֹת רוֹעוֹת תַּחְתָּם
מְדַשְּׁנִים פִּרְאֵי תַּפּוּחַ
בְּמַפָּה שֶצוּיְרָה, בְּיַד רוֹעֶדֶת
חִיפַּשְתִּי אֶת רְחוֹב טָצָ'יינְסְקָה
שׁוּב וַשּוּב חָזַרְתִּי לְאוֹתוֹ רְחוֹב
שֶׁשְּׁמוֹ שוּנָה לְשֵׁם מָדוֹנָה שְחוֹרָה
כָּךְ עֲצַת זֵדִים לַעֲשׂוֹת בְּחָשְׁבָם
כִּי רוֹחַצוּ כַּפֵּיהֶם
בַּכְּנִיסָה לְמַחֲנֵה הַהַשְׁמָדָה
צֶאֱצָאָיו שֶׁל אִיוָון טָרְדוּ אֶת רִכְבִּי
כְּמוֹ בְּכָּל רָחֱבֵי אֵירוֹפָּה הַמְתּוּיֶרֶת
הֵצִיעוּ לִשְטוֹף וּלְנַקּוֹת..
אֵיךְ תְּנַקּוּ וְהָאָבָק עַל הַשִּׁמְשָׁה
הוּא פֵּרוּר יְקַר עֵרֶךְ מִגּוּפַת סָבִי
וֱסָבְכֶם בְּמַחֲרָשְתוֹ הָלַךְ אַחֲרֵי הַפֶּרֶד
עֵת עָנָן שָחוֹר עָלָה יוֹמָם וַלֵיל
הֶאֱפִיל אֶת הַיּוֹם שׁוֹנֵק חֲרִיף
זִ'ידִים נִשְׂרָפִים
הוּא צוֹלֵף בַּבְּהֵמָה
וּמַמְשִׁיךְ אֶת הַתֶּלֶם לִמְתּוֹחַ
אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָהּ כָּאן בַּיִת עָלוּב ,
עוֹבֶרֶת אֶת מִיצְקֶבִיצָה פִּנַּת סִינְקֶבִיצָה
בָּרְחוֹבוֹת הַסִּפְרוּתִיִּים
כָּל בֹּקֶר מְעִמְךָ אֶל הַגִימְנָסְיוּם
לִפְגוֹש יְלָדוֹת צוֹהֲלוֹת
בִּשְׁבִילֵי עֲיָירָה מְנוּמְנָמִים
אֵיזֶה אֹשֶׁר נִיתָן לְיַלְדָּה יְהוּדִיָּה
שֶׁצַּמָּה כְּבֵדָה זוֹקֶפֶת רֹאשָׁהּ
פּוֹלָנִית לְדַקְלֵם פָּאן טָדֵיאוּש
וְשִׁירֵי יוּלְיָאן טוּבִים בֵּן עַמָּהּ
לְהָנִיעַ בְּלִי הֶרֶף יָדָהּ הַקְּטַנָּה
בְּכְתִיבָה תַּמָּה
בָּאתִי עָדֶיךָ בַּיִת עָלוּב
לֹא סְלִיחָה עִמָּדִי כִּי אֵין מְחִילָה
רַק הַשְׁלָמָה עִם חוּרְבָּן
וְאוֹבְדָן שֶׁל עַם שֶׁהָיָה כָּאן
וְנִקְרַע לְחַיִּים אֲחֵרִים
מִמְּקוֹמוֹת שֶׁהַזְּמַן בָּם עָמַד
© כל הזכויות ליצירה שמורות לsheverkli
מתפרסם כאן באדיבות המשורר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.