פרופ׳ נילי ואזנה, האוניברסיטה העברית
שרה אמנו. הספד
שרה: מורתי, אמי, המנטורית שלי וחברתי, היא האדם החכם ביותר שאני מכירה, הישר והישיר ביותר. שני תארים עולים בדעתי כשאני חושבת על שרה: 'הכהנת הגדולה' ו'אמא אדמה'. היה בה שילוב מופלא של סמכותיות מזה ודאגה כנה לתלמידיה מזה, מתוך הכרה שאיננה מובנת מאליה שמחקר וכתיבה אקדמים כרוכים ללא הפרדה ברווחת הגוף והנפש הכלליים של הסטודנטית, מצבה הנפשי, הבריאותי, המשפחתי ואפילו הכלכלי. היא ידעה עלי הכל, וראתה אותי כפי שאני באמת. כשם שהיא מעולם לא מיחזרה מחקר, או כיסתה על חולשת טיעון בכתיבה צעקנית, היא ידעה לזהות בחוש מיוחד זיוף ומסכות, שקרים לבנים, ואפילו שקרים שאדם מספר לעצמו כשהוא משוכנע שהם אמת. בכל מעשיה ניכרה היושרה והמחויבות העמוקה למחקר המקרא ולתרבות המדעית בארץ, הן האקדמית, הן בקרב הציבור הכללי.