פיתוח מיומנויות חברתיות באמצעות ייצוגים מוזיקליים בספרות הילדים העברית בגיל הרך

ד״ר ניצה דורי, סופרת ילדים; שאנן - המכללה האקדמית הדתית לחינוך

יצוגים מוסיקליים בספרות הילדים

תקציר

המוזיקה היא שפה המשפיעה על חושינו. היא עצמה אינה יכולה לייצג "דברים בעולם" אך היא מסוגלת לבטא רגשות, לעוררם ולהעצימם אצל המאזין. בכוחה של המוזיקה להרחיב את משמעות המילים ולתת להן אופי מוחשי יותר (כהן, תשנ"א). זיקה והשוואה בין האמנויות - ספרות, אמנות ומוזיקה, לאורה של כל דיסציפלינה, מבהירה קשרים בין האמנויות ואף מרחיבה את משמעות המרכיבים בכל אחת מהן.

טיפים ללמידה מרחוק

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

המציאות כופה על רבים מאתנו למידה מרחוק במקום למידה פרונטלית. בלמידה מקוונת רבים מרגישים קושי בניהול הזמן בזמן הלמידה וירידה ברמת ואיכות הקשב. מכאן גם הקשיים בהבנת התכנים. 

הנה כמה טיפים מנצחים לתלמידים שיסייעו להם לקיים לימוד מקוון יעיל, פורה ומוצלח. 

ממרום הפיסגה משה שכח שהוא בשר ודם: שיר

בלפור חקק, משורר

משה בּשׂר ודם

וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת — דברים ל״א 22

ציור: AI

מֹשֶׁה הָיָה לְאִישׁ הָאֱלֹהִים

עָמַד עִם מַלְאָכָיו בְּמִשְׁמָרָה

אָמַר פִּרְקֵי שִׁירָה, הַלְלוּיוֹת

אָמַר פִּרְקֵי תּוֹרָה

וְיַם סוּף נֶחֱצָה בֵּינוֹ

לְבֵין הַבְּרִיּוֹת

מעשה בטבעת שהפכה למצית סיגריות מצופה זהב

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מעשה בטבעת שהפכה למצית סיגריות מצופה זהב

הציור יצירה של imagin 3

ארונות הם לא רהיטים כאלה תמימים. לא ולא. הם יצורים ערמומיים עם פינות עלומות שבולעות לתוכן חפצים שכוחי-אל עד שלא נודע כי באו אל קרבן. אבל יום אחד הגעתי לפינה כזאת ומצאתי אותו: מצית סיגריות מצופה זהב שישן שם שנת ישרים. ואיך הגיע אלינו מצית סיגריות מצופה זהב ואנחנו בכלל לא מעשנים? את הסיפור המוזר שמעתי מבעלי אהובי מחמל נפשי.

A Tomato Cut into Quarters: A story

Adi Avital-Rozin, writer and researcher of women's literature, a member of the executive committee of the Association of Hebrew Writers and Writers in Israel.

A Tomato Cut into Quarters

A story specially written and dedicated to Mr. Shalom Rosenfeld

Freepik, Viktar Malyshchyts

A winter sea breeze stormed into the dark room at half past four in the morning, crept in through the half-open window and shook the vertical curtain noisily. The annoying rattle of the narrow plastic strips of the curtain hit the window and woke her up. Still sleepy, Hannah sat down on her bed and thought it would be better if she got up and closed the window.

עגבניה חתוכה על ארבע: סיפור

עדי אביטל-רוזין, סופרת וחוקרת ספרות נשים, חברה מן המניין וחברת הוועד המנהל באגודת הסופרות והסופרים העבריים בישראל

Freepik, Viktar Malyshchyts

עַגְבָנִיָּה חֲתוּכָה עַל אַרְבַּע

סיפור שנכתב במיוחד ומוקדש למר שלום רוזנפלד.

רוח ים חורפית פלשה בסערה לחדר החשוך בארבע וחצי בבוקר, התגנבה פנימה מבעד לחלון הפתוח למחצה וטלטלה ברעש את הווילון הוורטיקלי. קול שקשוקן הטורדני של רצועות הפלסטיק הצרות של הווילון היכה על החלון והעיר אותה. סהרורית מה, התיישבה חנה על מיטתה וחשבה שמוטב יהיה אם תקום ותסגור את החלון.

הדיירת בקומה הראשונה: סיפור קצר על חשבון נפש ארוך

עדי אביטל-רוזין, סופרת וחוקרת ספרות נשים, חברה מן המניין וחברת הוועד המנהל באגודת הסופרות והסופרים העבריים בישראל.

הדיירת בקומה הראשונה:  סיפור קצר על חשבון נפש ארוך

מכל הדיירים שורדי מלחמת העולם השנייה שגרו עמי בשכנות בבלוק יַלְדוּתִי שהיה ברחוב גרונר בירושלים בשנת 1972, אוֹלָה הותירה בי חותם עמוק במיוחד.

כמו אוֹלָה, היו דיירים נוספים בבלוק שהגיעו מהתופת ובכולם היה משהו מוזר. בקומה הראשונה, בה חלקה אוֹלָה את דירתה בת שני החדרים עם בובי, הפודל השחור, היו גם אדון וגברת צִימֶרשְׁפִּיץ הקשישים, שספק אם רק מתוך רצון להסתייע זה בזו, שמא גם לא להיפרד זה מזו ולוּ לשבריר שנייה, נהגו תמיד לעלות ולרדת כשהם שלובי ידיים במדרגות. מעליהם, בקומה השנייה, דָּרוּ אדון וגברת בֶּצְ'קִי המבוגרים מאד. הוא, במגבעת שחורה וגבוהה, כמעט אף-פעם לא יצא מהבית והיא, במטפחת משי לבנה שהייתה קשורה בקצה סנטרה, כל היום שוטטה מחוץ לבית. בנם יחידם, יוֹזֶ'ה, אשתו מרים, שהפליאה בקול הסופרן שלה בכל עת שתלתה כביסה על החבל, ושני ילדיהם הפעוטים התגוררו בקומה השלישית. בדירה הסמוכה אליהם היו זוג הורים שקטים מאד, אולי אילמים, שמעולם לא דיברו עם איש ואף לא ביניהם. הם גרו עם בתם האחת, נערה יפהפייה ששיערה הארוך והחלק הפנט אותנו בכל פעם מחדש שראינו אותה. לנוכח העובדה שהם תמיד שתקו, איש מאתנו השכנים ילידי הארץ, וגם אלה שעלו ממדינות המגרב, מהודו או מתימן לא ידע את שמותיהם ולא טרח לברר. כולנו זיהינו אותם כ-"ההורים של שושנה".