 |
| תמונת שער ספרו של סם בן שטרית – 40 שנות עשייה |
לכאורה לפנינו אלבום עשיר, שמציג מעשים למען הכלל והחברה - ובצידם סיפורה של דרך ללא חת להשפיע על החברה הישראלית. כותב הספר מוכּר לרבים, מדובר בסם בן שטרית נשיא הפדרציה של יהודי מרוקו וקהילות צפון אפריקה.
אנו חשים באמת הגדולה: היסטוריה של מנהיג קהילה - יש בה להאיר את הסיפור של כולנו. לסם כראש קהילה יש זכויות רבות במאבק למען אחדות ישראל ובמאבק החשוב נגד התבוללות, סיפור מפעליו של סם מעיד על פעולה נחושה למען שימור הזיכרון התרבותי, למען קידום חברתי של אוכלוסיות מוחלשות. ראינו זאת בדרך שבה פעלו בפדרציה לטיפוח המורשת, בפעולות למען מלגות השכלה, בעידוד יצירה ומחקר, בקשר בלתי נלאה עם קהילות בתפוצות.
 |
תמונת פורטרט של סם בן שטרית עיצבה תפארת חקק |
הציבור הישראלי מוקיר לו תודה בעיקר בזכות פעולתו להעלאת הגופות של מעפילי הספינה "אגוז" שיצאו ממרוקו לארץ ישראל. מתוך עשרות המעפילים, התקיים מפעל מיוחד לקבורת 22 מן הטובעים באל חוסיימה אשר במרוקו. סם היה האיש שהגיע אל מלך מרוקו מספר פעמים עד שחילץ את גופותיהם מבית הקברות, העלה אותם להר הרצל. וזיכרונם לא נשכח: כל שנה מתקיים טקס זיכרון ממלכתי. (המקאמה לכבוד הנספים נכתבה ע"י הרצל ובלפור חקק).
כל פרק מאיר זווית אחרת של מפעלים למען הכלל, אבל החיבור של כל הפנינים היקרות למחרוזת אחת – מציג לפנינו סיפור ישראלי מרתק מאד.
הספר הזה מלא בסיפורי ציונות מרתקים, סיפורים שהופכים מזיכרונות לאבני דרך, שהן דוגמה ומופת. השנים חלפו, נדמה היה שאולי שכחנו - אבל ההיסטוריה לא שוכחת. זה אכן שיטוט מופלא במנהרת הזמן. אנו למֵדים מן התיאור של המעשים שהשפיעו על ההיסטוריה הלאומית – אלה היו המסד והטפחות של התפתחות מדינת ישראל. בין הדפים אנו משוטטים במוזיאון מרתק. סם בן שטרית לא מספֵּר רק על עליית יהודי מרוקו, ולא רק מתעד מעשים לתפארת בקרב עולי ארצות המזרח. המפעלים החברתיים שמתוארים מצטרפים לדברי הימים של הציונות, ואנו חשים, שזו אותה תורה חלוצית. נכון, למדנו בבית הספר בעיקר על מעשיהם של החלוצים שהגיעו מאירופה, אבל הנה גם במעשיהם של עולים מן המזרח יש אותו מרקם מושך לב: געגועים, חלומות, שאיפות להקים עולם חדש.
סם בן שטרית מוכר לכולנו במשך שנים כנשיא הפדרציה של יהודי מרוקו, וככל שאנו נחשפים למעשיו בספר הזה שהוא אלבום חייו – אנו מגלים, שיש לכל פרק נגיעה לחיינו, לסיפור הישראלי.
מֵעבר לביוגרפיה האישית שצצה בין הדפים, אנו מטיילים במאורעות עטורי תהילה הנקשרים בדברי הימים של מדינת ישראל. אפשר לומר, שסיפור חייו של סם בן שטרית הוא חלק מהיסטוריה. כן, זה ספר ציוני אנושי מאד, היסטוריה כתובה וגם מצולמת.
כיצד מספרים ביוגרפיה?
כיצד עולה הביוגרפיה מסיפוריו של סם בן שטרית וכובשת אותנו. הנה הוא מספר על חייו, על נעוריו, על התרומה לשינוי החברה בישראל. הרי הדרך להבין מה משמעותה של ביוגרפיה. מעניין להבין כיצד עושים זאת. כאשר נורית גוברין ניסתה להסביר את התובנות שלה בנושא כתיבת ביוגרפיה – מאירים דבריה כפניני חן.
ההארה שלה בנושא כתיבת ביוגרפיה. זו משנתה בתובנות שלה בנושא תהליך הכתיבה של ביוגרפיה. כך כתבה:
"האם הביוגרפיה היא 'סיפור חיים' שמספר הביוגרף וסביבו הוא טווה את מהלך חייו ויצירתו של מושא כתיבתו? אין ספק שעל-מנת שהביוגרפיה תהיה מושכת, מגובשת ומאורגנת, יש צורך לארגן את העובדות בהתאם ל'סיפור' שמספר הביוגרף".
כאן קיבלנו פנס קסם לַהבנת הדרך, שבּה נשקפים לפנינו קורות החיים דרך הפילטר של הסִפְרות: גוברין קובעת עמדה ברורה לגבּי ההטיה, שיש בכל ביוגרפיה: לפי השקפתה נוכל למצוא כתיבות שונות על אותה אישיות. אכן כן, אפשר לספר סיפור חיים בדרכים שונות. אכן כאשר אדם כותב את חייו יש מעבר למילים גם הארה של האישיות שלו. אתה קורא בספרו של סם בן שטרית מבין מה ההשקפה שסביבה הוא בונה את הפרטים, מארגן אותם, ויש מוסר השכל שמחבר את הכול.
 |
מפגש עם בן משפחת המלוכה מוחמד עלאווי – סם בן שטרית והתאומים חקק |
סיפורם של מאורעות מרתקים בחיי האומה
הספר מדבר בעד עצמו: המילים מספרות סיפור של אדם מיוחד במינו. זה אלבום חיים: המילים מצטרפות לתמונות – ואנו רואים שלב שלב: כך נולד מנהיג, כך הוא מופיע על בימת ההיסטוריה הלאומית. הוא יַזם בנשמה, פורץ דרך.
הספר אכן חושף מהפכה חברתית המתבטאת במעשי מופת של מנהיג קהילתי, שליח ציבור אמיתי. חשוב שספר זה יגיע לרבים, שכן זו דרך להציג מודל לבחירה בחיים למען הציבור, למען הכלל. מנהיגות אכן קובעת את 'מפת הדרכים'.
קחו לדוגמה את המפעלים המיוחדים שסללה הפדרציה שבנה סם, ומיד תבינו שבמעשיו של אדם – יש יכולת להשפיע על החברה הישראלית. סם בן שטרית הפך את המימונה מחג עדתי לחג ישראלי. אוסף המעשים והחלומות בספר הזה קולחים, ואנו למדים כמה החזון משפיע על המעש, על שינויים שמשפיעים על החברה כולה.
 |
תצלום מסיור בקהילות יהודיות במרוקו – התאומים חקק יחד עם סם בן שטרית, בחזית התצלום מואיז שריקי מנהיג קהילת פאס |
מפעלים חברתיים אכן מאירים לנו כיצד עלינו לנהוג גם בעתיד. הפדרציה של סם יצרה יש מאין – ואנו נחשפים לאודיסאה המופלאה של מפעלי המלגות שהצילו צעירים רבים שרצו לרכוש השכלה, למפעל הכתרת אנשי מופת ועוד. דפי הספר מגלים לנו את נפלאות המעשים, את סיפור הפדרציה שחילקה מלגות בסכומי עתק – ואין לה עניין לחלק את המלגות לפי קריטריונים של עדה או מוצא.
סיפור החיים של סם בן שטרית מסיר את הפרגוד מעל סיפורים היסטוריים, שנראים די מרתקים. ניקח לדוגמה שני מאורעות שיש להם להטיל אלומת אור על הביוגרפיה היהודית של החברה שלנו.
הַסכיתו ושִמעו על שתי דוגמאות מקורותיו של סם בן שטרית, מיכולתו לחולל שינויים דרמטיים – וכל אלה לבשו הוד והדר, אלה פרקי היסטוריה אפופי הוד. אתה מבין, שגם בהיסטוריה שלנו יש מעשים, שמזכירים את אבותינו, את החשמונאים.
קחו לדוגמה שני פרקים מן הספר הזה – סיפורו של בית הכנסת שהקים סם בן שטרית לקהילת יהודי פורטוגל – וסיפור של הספינה 'אגוז' שביקשה להביא לארץ עולים ממרוקו דרך הים.
 |
תצלום מראיון עם סם בן שטרית – סם בן שטרית בלשכתו – לצידו הרצל ובלפור חקק – והמראיין עמנואל בן סבו עורך רשת מקומונים בצפון |
ספר הזהב של המעשים והחזון
הקֶשר של סם בן שטרית עם קהילת היהודים בפורטוגל התחיל במפעל מפואר אחר – ספר התהילה המפואר של הפדרציה – הוא 'ספר הזהב לאחדות ישראל' שאותו יזם סם, בספר נדיר זה הפליא סם לחבר בין קהילות ברחבי העולם. כך נוצר מעין חוט מקשֵר בין מנהיגים יהודים בישראל ובתפוצות - וכל זאת מתוך התפיסה של 'ישראל ערֵבים לזה לזה'.
מחבר הספר מציג זאת כחזון: בעיניו 'ספר הזהב' היה אחת מאבני הפינה שלו למאבק בהתבוללות בתפוצות, מאבק למען אחדות העם היהודי. סם אכן פנה למנהיגי קהילות שונות – וכאן נתמקד בסיפורה של יהדות פורטוגל. דוגמה המעידה על המפעל כולו.
סם הוזמן להשכין שלום בין פלגים שונים ביהדות פורטוגל – ובבואו אל ראשי הקהילה אמר להם:
“באתי מירושלים, כדי לקוּד לכם קידה ארוכה, על מאות בשנים, שסבלתם ונשאתם את יהדותכם בלבּותיכם. בשם עם ישראל וממשלת ישראל, אעניק תעודת הרשמה ב״ספר הזהב לאחדות ישראל״ לנשיא הקהילה מויז אברנטס״.
מפעל של השבת אנוסים ליהדות
מכאן נסללה הדרך לסיפור מרחיב לב: הירתמות של סם בן שטרית להקים לקהילה יהודית בית כנסת בעיר בלמונטה. המטרה הקדושה של סם הייתה מכוונת: לתת כתף ליהודי הקהילה בסיס ליהדותם שחיה אצל רובם בחשאי. המסר של סם בן שטרית היה, שימֵי האינקויזיציה תמו. נשיא הקהילה חיכה להגשמת חלום זה וראה בכך דרך לאותת ליהודים בקהילה, שיש לשוב לזהות האבודה, למורשת האבות.
אכן הקמת בית הכנסת גרמה להתפעמות של תקווה חדשה, משאלה ש"רבים מהיהודים האנוסים יחזרו ליהדות״. סם בן שטרית יודע לשזור את כל הסיפור מעורר ההשראה הזה, ואת השבועה שנשבע לקהילה בעיר בלמונטה: דבריו נאמרו בחרדת קודש: “אעשה כל אשר לאל ידי, וכעת חיה בשנה הבאה, נניח יסודות לבית הכנסת״. השבועה זכתה למימוש, וזו אחת מאבני השוהם היקרות של סיפור חייו של סם בן שטרית.
מאבק זה למען בית הכנסת מופיע באלבום חייו של סם כקשור במפעל אחר. הפעילות הממפוארת הזאת נקשרה בצוק העיתים בסיפור ציוני מרתק: העפלה והצלת גופותיהם של מעפילים. והרי לפניכם הסיפור.
סם נרתם למשימה לאומית נוספת לאחר ביקור בקהילת יהודי קזבלנקה. כאן אנו רואים כיצד נפתח צוהר לסיפור של גבורה, שיש בו מוטיבים של ציונות עטורת גבורה: העפלה ממרוקו באמצעות המחתרת, עזיבה לאורך שנים של יהודים את מרוקו בחסות האפֵלה, גבורתן של ספינות מעפילים. כאן נוגע הסיפור ההיסטורי בטרגדיה של אחת הספינות שעלתה על שרטון.
כאן מגיע חלקו של סם בן שטרית בשליחות גורלית: הירתמות להעלאת גופות היהודים שנספו בטביעת הספינה 'אגוז'. בשיחה נרגשת עם אחד הקרובים לנספים של הספינה 'אגוז' הצליח סם בן שטרית לשכנע את האיש, שלמה אזולאי, לתרום סכום, שיהיה בו להקים בית כנסת בעיר בלמונטה, להנצחת בני משפחתו שנספו בספינת המעפילים 'אגוז', ספינה שטבעה במצולות, על 44 היהודים שהיו בה. אכן זה טיבה של היסטוריה יהודית – קדוּשה נוגעת בקדוּשה. הלב חש את הכאב הנורא, את החיבור בין שני הסיפורים זה בזה – נרות קודש האירו על הקיר, באותיות זהב: יהדות – פירושה - 'כל ישראל עריבים זה לזה'.
ואנו שבים למשימה להקים בית כנסת, השבועה אכן קרמה עור וגידים. סם בן שטרית ניצח על הקמת בית הכנסת המפואר ליהודי בלמונטה – בית כנסת שזכה לשם 'בית אליהו' – על שם אביו של התורם מקהילת קזבלנקה. ואכן במלאת 500 שנה לאינקוויזיציה, הוקם היכל התפילה הראשון ליהודים האנוסים בבלמונטה (פורטוגל), אוקטובר 1992.
כבוד לנספים בספינה 'אגוז'
במשך שנים נעשו ניסיונות להעלות את עצמות נספֵּי האגוז, ומדובר במאמצים חשאיים, שבהם היו מגעים מדיניים כדי ליצור קשר עם המלך חסן. סֶם דאג להעלאת גופותיהם של הנספּים בספינה 'אגוז'. אנו קוראים את עלילת החלוצים שביקשו להגיע למולדתם באמצעות ספינה על מים סוערים. הלב נרגש מן המשאלה של אותם חלוצים שסיכנו חיים, ששאפו להגיע לארץ חלומותיהם. הספר הזה מזדהה עם המשפחות, שאינן מפסיקות להתאבל על ירידתם של בני משפחתם האהובים למצולות. עליית יהודי מרוקו ידעה גם הצלחות, ואכן היו עוד ספינות שהפליגו ממרוקו לגיברלטר ומשם לארץ ישראל. הסיפורים נותרו כמורשת בדברי הימים שלנו.
סיפור הספינה 'אגוז' מלמד בספר זה על הטרגדיה של המעפילים הטרגיים ובה בעת על המאמץ להביא את גופותיהם לקבר ישראל. גבורה זו נקשרת באורח פלא לסיפור הקהילה בפורטוגל, לחלומות הגאולה שלהם. זהות יהודית יוצאת לאור מתוך סיפור זהותם של האנוסים – המפעל שהוכיח כמה חשוב היה להחזיר אותם ליהדות.
סם לאורך כל הדרך פעל למען הנצחת הסיפורים הקדושים האלה, וכך גם למען שימור המסמכים – וכאן מדובר בסודות נשגבים – מדובר בכתבי יד – שבהם מסופר הסיפור העלום של היהודים האנוסים.
הקשר עם התפוצות – מֶסר לחיינו היום
סיפור חייו של סם באלבום המרשים הזה הוא סיפור של קשר מתמיד עם קהילות בתפוצות ועם ההיסטוריה של הגאולה בימינו. הרי לנו עדות ממקור ראשון, סיפורו של אדם שידע לבנות מנהיגות בנחישות, בקירוב לבבות, בעשר אצבעות. היטב אנו זוכים להבין כיצד ההיסטוריה נוצרת. המנהיג אכן יוצר את המציאות – והנה לנו עדוּת לכך שיש בכוחו של היחיד להשפיע על מהלך חייהם של אחרים.
כל זמן שיש קהילות יהודיות רבות בתפוצות, חשוב לדעת, שיש גלים רוחשים, שיש זרמים מתחת לקרקע, וזה כוחם של המעשים להשיבנו לָאמת היקרה: חשוב לשמור על ההיסטוריה של העם הזה, על החיבור הנצחי בין הקהילות ברחבי העולם, להחיות את הזהות שניסו להכחיד.
תקצר היריעה מלספֵּר את כל העלילות שנחשפות בספרו של סם בן שטרית. יהיו הדברים שמדובב הספר הזה בבחינת משקפת היסטורית - הצצה לחייה של קהילה שלמה - ובה בָּעת תרומה להבנת החלוציות שהקימה את המדינה הזאת.
--------------
סיום
לאורך הדורות תמיד נכספו יהודים לעלות לארץ ישראל, אל המולדת. לא פעם קרו אסונות, שבמהלך הדרך אל הארץ, העולים קיפחו את חייהם. כך אירע למעפילים ממרוקו שחלמו להגיע אל מדינת ישראל, כדי לחיות במדינת היהודים. בכ"ג בטבת תשכ"א (10 בינואר 1961) יצאה ספינת אגוז מחוף אל-חוסימה שבצפון מרוקו לכיוון נמל גיברלטר. על הסיפון היו 44 מעפילים: גברים, נשים וטף. הם התכוונו להגיע מגיברלטר למדינת ישראל. המעפילים כולם נקלעו לסערה עזה, והספינה טבעה.
22 גופות הובאו לקבורה בבית הקברות היהודי באל חוסימה, ו-22 גופות נשארו במצולות ים. לאחר מאבק ציבורי שנמשך שנים רבות, הובאו עצמותיהם של המעפילים ממרוקו אל קבר ישראל בקבורה ממלכתית. בהלוויה ממלכתית בי"ט בכסלו תשנ"ג (14.12.1992) הובאו ארונותיהם להר הרצל במעמד הנשיא, ראש הממשלה ונכבדי הציבור האחרים.
מאז, כל שנה נערך במתחם האנדרטה בחלקת המעפילים טקס זיכרון, שמובילה הפדרציה העולמית של יהודי מרוקו. וכך היה גם בשנת 2019. נשיא הפדרציה סם בן שטרית הוביל את הטקס. החזן הצבאי קרא "אל מלא רחמים", נציגי המשפחות הדליקו אבוקת זיכרון וקראו קדיש.
הונחו זרי פרחים למרגלות האנדרטה ולהקה צבאית שרה שירי זיכרון. לבקשת נשיא הפדרציה כתבנו את המקמה המרכזית של הטקס על גבורתם של המעפילים ממרוקו וקראנו בטקס. כך הצבנו יד לספינה "אגוז". זו המקמה שכתבנו לזכרם:
אַחֵינו גיבּוֹרי ה"אֱגוז"/הרצל ובלפור חקק
ספינת מעפילים ממרוקו נָשׂאה דגל של עוז,
זוֹ ספינת אוהֲבי ציון, שאֶת חייה נחרוז.
הנה שירתה ושירת גיבוריהָ, מעפּילי האגוז,
החזון שהיה בלִבָּם שב ורוטט, לא נָגוֹז.
הַטו אוזניכם למוֹרשתָם, היא צועקת בין גַלים:
זו זכותנו לצאת מן הגוֹלה, הזכות להיות גאוּלים.
הרוחות סוערות מולנו, ובגבֵּנו רוּח, לָה אלף מילים,
נישֵׂאת ספינתנו אל מולֶדֶת, שִירת גיבּורים מעפּילים.
ממרוקו יצאו בַּחֲשאי, לבָּם להגשים חזון בִּתְשוּקה,
מ"ד מעפילים אל גיבּרלטר, חותְרים לְמולֶדֶת עַתיקה.
ספינה של ממשיכֵי דֶרֶך לְ"אקסודוס" שלֹא נמחֲקָה,
אחוֹת ל'סְטרוּמה' ו'פַּטְרִיה', שצללוּ אֱלֵי תהוֹם עמוקָה.
כ"ב מעפילים זכו ונִטמנו בקדוּשה בָּאָרץ המובטַחַת,
כ"ב עודם במצוּלות, מחכּים להתחבֵּר אל היַחד.
קוֹלם קורא לָעוֹלם: זוֹ ארצנו, זוֹ אִמֵנו המתיפחת.
זכוּתנו לשוב אינָה חֶסֶד, זכותנו נִצחית - וּמנַצחת.
מעפילי אֱגוז הפליגוּ עִם חלוֹם שמַפליג וחותֵר,
לאותם שערים פתוּחים. זה חלום שאינו מְוותר.
מורשתָם נוצצת כמגדלוֹר, אוֹרָהּ ללבֵּנו זוֹהֵר.
האָחוֹת על הַחוֹף לֹא תשְכַּח, זִכְרם לָעַד יישָאר.
מים רבּים לא יכַבּו אהבתֵנו למעפּילי מָרוֹק
סערות עוד נושְׂאות רוּחָם - כָּאן בְּלִבֵּנוּ עמוֹק.
זוֹ מורשת אהֲבה וּגְבורה וְעוֹז,
נַצְדִיעַ להם, לגיבּורינו מַעפּילֵי האגוֹז
כל כך מרגש.
השבמחקהמשוררים הנפלאים , בלפור והרצל חקק היטיבו לתאר את מפעלות חיו המרתקים של איש החזון והמעש סם בן שטרית.
הגיעה העת להעניק לסם את פרס ישראל על מפעל חיים.
בלפור והרצל חקק, תודה מעומק הלב על שאתם מאירים את ההיסטוריה היהודית- ישראלית באופן כל כך יפה ומרגש.
כתבה המשקפת נכונה את אישיותו החדשנית ורבת הפעלים של סם בן שטרית "היסטוריה של מנהיג קהילה - יש בה להאיר את הסיפור של כולנו"...
השבמחק