יום חמישי, 3 במרץ 2016

בכל נפש האדם ובכל מאודו: וינייטה לפרשת ויקהל

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר
לכאורה המשכן הוא פרדוקס. אדם עומד מולו, הוא אוהל. יריעותיו יריעות עזים. הוא מקרין צניעות. "וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים לְאֹ֖הֶל עַל־הַמִּשְׁכָּ֑ן" (שמות כ"ו,ז') המדרש רואה בפשטות זאת היענות לרצונו של הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, ביטוי לרצונו להזדהות ממרומיו עם פשוטי עם, מאמיניו, ולהתחבר עימהם חיבור אינטימי, "ראו מה אני מחבב את התחתונים ויורד ושוכן תחת יריעות עזים, שנאמר ועשית יריעות עזים" (תנחומא ,פרשת תרומה סימן ח'). אבל אדם עומד בתוך האוהל והנה הוא בלב פאר מלכות ארצית של זהב וכסף ונחושת ואבנים טובות ומרגליות תרומת המכונים "תחתונים" לשם מלך מלכי המלכים, אל עליון, ומי שאמר " "וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ"- יריעות עיזים-"וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם" (שם,כ"ה,ח') מוקף טונות של כסף וזהב, איה חיבתו של זה לענווי ארץ, ואיה אמתו, בתוך משכנו או בברו, ואם בשניהם, איך מתקיים הפרדוקס הזה? יתירה על כך, מוכח לכאורה כי יותר משהעם הזדהה עם רעיון  המשכן הניכר כביטוי להזדהות האל המרומם עימו, הוא הזדהה עם המשכן כרעיון הניכר בתרומה המופלגת של דרי מטה לתפארת שוכן מעלה. אוהל מועד  על מידותיו המדויקות והידועות בציבור, ועל  וכליו שמשקלם המופלג במתכות אצילות התפרסם מגובה בצוו אף הוא, הוקמו מתרומות בני ישראל.

סִפּוּר עַתִּיק

עדנה מיטווך-מלר, משוררת עורכת, מתרגמת

תַּפּוּחַ נָתְנָה חַוָּה לְאָדָם
בַּלַּיְלָה, בַּחֹשֶׁךְ, מֵעֵץ הַגָּן,
נָגַס וְרָוֶה וְנָמוֹג וְנִרְדַּם
בָּרֶטֶט הַהוּא הַטּוֹב וְהַחַם.

יום רביעי, 2 במרץ 2016

בצלאל - המופת של האיש היוצר

בלפור חקק, משורר וסופר

ג׳יימס טיסו, בצלאל
פרשת "ויקהל" מאפשרת לנו היכרות עם דמות של יוצר מיוחד במינו: בצלאל בן אורי. משה אומר לעם:  רְאוּ קָרָא יְהוָה בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן־אוּרִי בֶן־חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה (שמות ל"ה, ל). המדרש מייחס לשמו משמעות סמלית: בְּצֵל אֵל (בבלי, ברכות נה ע”א). בצלאל כאַב טיפּוס של אדם יוצר, מקבל השראתו מן האל, ולכן הוא בצִלו של האֵל. לכל אדם עלֵי אדמות יש ייעוד בחייו, ומִשעה שהוא מתוודע לייעוד שלו הוא מוצא את אשרו ומתמסר לייעודו. בצלאל הוא היוצר שמממֵש את ייעודו כיוצר. על-פי ספרו של ויקטור פרנקל "האדם מחפש משמעות", אדם שאינו נענה לפֵשֵר חייו ואינו מתמסר לייעודו סובל ממצוקות וחוסר נַחת כל חייו. 
וכך נאמר על המינוי של בצלאל לתפקיד כה רם: 
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: רְאֵה, קָרָאתִי בְשֵׁם, בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה. וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל-מְלָאכָה. לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת, לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת. וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ, לַעֲשׂוֹת בְּכָל-מְלָאכָה.

יום שלישי, 1 במרץ 2016

בין שני מלכים: תוכן הספר, מבנהו ועיקר חידושיו

ד״ר ישראל כץ, בין שני מלכים - סיפורים כפולים בספר שמואל, הוצאת רסלינג, תל אביב 2015

הוצאת רסלינג
הספר בוחן את תופעת הסיפורים הכפולים במחזור הסיפורים על שאול ודוד בספר שמואל. הסיפורים הכפולים, כך נטען, הם חלק מהפרשנות הפנים-מקראית. סופר-עורך שאינו שבע רצון מסיפור מסויים, אינו מצנזר או משמיט אותו אלא מחבר סיפור נוסף, כופל לסיפור הראשון ודרכו מעביר מסר שונה. רוב הסיפורים הנכפלים בספר שמואל מבקשים להיטיב עם דמותו של דוד ולהמעיט ואף להשחיר את דמותו של שאול. מחקר זה חושף את דרכי הפעולה של הסופרים-העורכים.

בין שני מלכים: סיפורים כפולים בספר שמואל - המבוא לספר

ישראל כץ, בין שני מלכים: סיפורים כפולים בספר שמואל, הוצאת רסלינג, חולון 2015

רסלינג

מבוא – הבעיות העיקריות ומצב המחקר
סיפורים כפולים הם תופעה רווחת במקרא אשר משכה את תשומת לבם של החוקרים עוד מראשית המחקר המודרני. סיפורים כפולים לדידנו הם סיפורים הדומים זה לזה, ולמעשה כופלים בקווי העלילה, בלשון ובסיטואציות, ובמקרים רבים כופלים גם בזהות הדמויות ומבליטים באמצעות דמיון הפרטים את השוני ביניהם. 

בין שני מלכים: סיפורים כפולים בספר שמואל - פרק הסיכום והמסקנות

ישראל כץ, בין שני מלכים: סיפורים כפולים בספר שמואל, הוצאת רסלינג, חולון 2015

רסלינג
ספר זה, המתמקד בסיפורים הכפולים בספר שמואל, שם לו למטרה לעמוד על פשר התופעה ולנסות להבין אם זו מבוססת על חוקיות כלשהי.
כפי שציינתי במבוא, סיפורים כפולים הם סיפורים הדומים זה לזה בקווי העלילה בלשון ובסיטואציות, ולעתים קרובות כופלים גם בזהות הדמויות, ומבליטים באמצעות דמיון הפרטים את השוני ביניהם. ואכן, בספר שמואל נמצאה שורה של סיפורים כפולים, חלקם אף משולשים ומרובעים. במבוא נסקרו ניסיונות החוקרים להסביר את התופעה והסיבות להיווצרותה, שרובם לא נתנו הסברים המניחים את הדעת. ספר זה יצא מההנחה שמוצא כפל הסיפורים (או שילושם וריבועם) בספר שמואל הוא בסיפור אחד, וכפילותם או ריבוים הוא תוצאה של תהליך פרשני מגמתי. הדמיון בין שני הסיפורים הוא האמצעי, והוא מביא את הקורא להשוואה בין הסיפורים.

יום ראשון, 28 בפברואר 2016

צר לי על הבל אחי, הוא היה איש כלבבי

אביב עקרוני, משוררמתרגםמבקר ספרות, עורך ומחנך
קין והבל מקריבים את הקורבנות הראשונים בעולם
צַר לִי עַל הֶבֶל אָחִי, 
הוּא הָיָה אִישׁ כִּלְבָבִי, 
אֲבָל דָּמוֹ זָעַק מִן הָאֲדָמָה 
עָלֶיהָ רָעָה צֹאנוֹ 
אוֹתָהּ נָטַשׁ בִּבְלִי חֵפֶץ 
בִּדְמִי יָמָיו 
וּבְכוֹרוֹת צֹאנוֹ וְחֵלְבֵהֶן 
נוֹתְרוּ לְאַבָּא-אִמָּא 
הַשַּׁכּוּלִים. 

יום שישי, 26 בפברואר 2016

המסווה הנהדר: וינייטה לפרשת כי תשא

יצחק מאיר, הוגה דעות, משורר וסופר

מיכאלאנג׳לו, משה, סן פייטרו אין וינקולי, רומא

מסכה על פניו של אדם מכרזת שהיא מסכה. mask  מיסוד הלטינית, ומאותו יסוד mascara התפתחו מן הצורה הקמאית של השחרה בפיח או איפור באפר או צביעת תווי הפרצוף לבל יזהו שדים ורוחות רעות את קורבנם, או לבל יוכל אדם להעיד את מי ראה בנסיבות המחכות לעדות, ועברו לעולם ההשתעשעות וערבי הנשפיות בתחפושת, ולעולם הנוי של אנשים ונשים הרוצים - למה לא - להתייפות. הסרק הוא צבע אבל הוא גם שווא, ואינו מעמיד פנים אף על פי שהוא מסתיר או מיטיב פנים. מסכה אינה מתחפשת למה שאיננה.

יום חמישי, 25 בפברואר 2016

צלמית חרס מהתקופה הכנענית התגלתה בתל רחוב

הצלמית הכנענית
 צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות
צלמית חרס בת מהתקופה שבין המאה ה-15 למאה ה-13 לפנה״ס נתגלתה לאחרונה על ידי אורי גרינהוט בן ה-7 באתר הארכיאולוגי תל רחוב שבעמק בית שאן. הצלמית היא של דמות אשה עירומה עומדת. ניכר שהיא הוכנה על ידי לחיצת טין רך אל תוך תבנית.

יום שלישי, 23 בפברואר 2016

The Dead Sea Scrolls - The Next Generation

February 23, 2016
The Psalms Scroll containing Psalm 133 which features the verse
 "How good and how pleasant for brethren to dwell together"
Photo: Shai Halevi, courtesy of the Israel Antiquities Authority
Computer scientists and Dead Sea Scrolls scholars are building a digital work environment for one of the most important discoveries of the 20th century * This will enable the virtual joining of the “puzzle pieces” of thousands of ancient scrolls fragments found in Judean Desert caves, through the collaborative German-Israeli research of the Göttingen Academy of Sciences and Humanities (Germany), the Israel Antiquities Authority, Haifa University and Tel Aviv University.

מיחשוב קטעי מגילות מדבר יהודה - פרוייקט חדש

אלפי קטעי המגילות העתיקות- משולחן השימור אל השולחן הווירטואלי
 צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות
ההתפתחויות האדירות בתחום מדעי המחשב מאפשרות עתה כיוונים חדשים בתחום חקר מגילות מדבר יהודה. שיתוף פעולה ישראלי-גרמני הוליד פרוייקט ליצירת סביבת מחקר דינמית שתקשר את המילון ללשון המגילות - מיסודה של האקדמיה למדעים של גטינגן, והספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש לאון לוי של רשות העתיקות. התוצרים העיקריים של הפרויקט יהיו סביבת עבודה וירטואלית שתאפשר לחוקרים עבודה משותפת וסימולטנית בכל העולם, וכן בימה חדשה ליצירה ולפרסום משותף של מהדורות חדשות של מגילות מדבר יהודה. הפרויקט החדש, בסכום של 1.6 מיליון יורו, ממומן על ידי  קרן המחקר המשותפת לגרמניה וישראל (DIP) המנוהלת ע"י הקרן הלאומית למחקר בגרמניה (DFG). באמצעות האוניברסיטאות של חיפה, תל-אביב וגטינגן ובשיתוף עם רשות העתיקות.
טכנולוגית הצילום המתקדמת של רשות העתיקות שפותחה במיוחד עבור המגילות
 צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות

יום ראשון, 21 בפברואר 2016

סונטות על שמונה נשים מקראיות - יוסף כהן אלרן

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

על: יוסף כהן אלרן, כמו הים כמו הרוח כמו החול, הוצאת צבעונים, תל אביב 2015


הוצאת צבעונים
על הספר
יוסף כהן אלרן, איש פתח תקוה, הוא סופר, משורר ומבקר פורה. את חמשת ספריו הראשונים פירסם תחת השם ׳יוסף כהן׳. מאוחר יותר הוא הוסיף לשמו את הרכיב ׳אלרן׳, שהוא שם עט המורכב משמות בתו ובנו (אלונה ורני). כהן אלרן התחיל לכתוב בנעוריו. את ספרו הראשון פירסם בהיותו בן 26 ומאז הוא לא מפסיק ליצור ולפרסם, בעיקר בפרוזה. מאז שנת 2000 הוא חבר באגודת הסופרים העבריים.
לאחרונה הופיע ספרו הארבעה-עשר - כמו הים כמו הרוח כמו החול - שהוא ספר שיריו הרביעי, המבטא בעוצמה את השירה מפעמת בעורקיו. שם הספר מתכתב עם השיר הפותח את הספר, המכונה ׳הצהרה׳:
אנחנו באנו עם הרוחות
אנחנו צמחנו מן החול
אנחנו צברנו את הכוחות
מִדְּכִי גליו של ים כחול (עמ׳ 5). 
הים, הרוח והחול הם ׳המחוללים רגשות, אך בה בעת יכולים גם לכסות ולהעלים את היום כמו את האתמול׳ (מן העטיפה). 
הספר בן 83 העמודים מחולק לחמישה שערים: הים, הרוח, החול, הים הרוח והחול, ואחרי הכל.

יום רביעי, 17 בפברואר 2016

ועדיין היא תמיד: וינייטה לפרשת תצוה

יצחק מאיר
 
צילום: אבי מזור
מדבר בו הלכו אבותינו ארבעים שנה היה בשמים. מדבר שעל הארץ, בין ים סוף למעברות הירדן, היה צחיח, קוץ ודרדר, צמחים עשבוניים התחרו בו על המים המעטים  הלכודים מתחת למעטה החולי או הסלעי, ורק אי פה אי שם, ליד עינות פלאיות, צימחו דקלים ועשו צל לחונים בדרכים מוכות השמש. אבל מדבר בו הלכו אבותינו במקרא, אם היה על הארץ - היה פלאי, ואם אי אפשר שהיה כמותו על הארץ, אבל המקרא והזיכרון הצבור של אומה שאינה שוכחת דבר מעידים שהיה גם היה-מוכרח שהיה בשמים.

שרידי ישוב מהתקופה הכלקוליתית נתגלו בצפון ירושלים

להבים וגרזן שלוטשו מאבני צור, וחרוז מאבן חן. 
צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות
במהלך חפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות לפני סלילת כביש בשכונת שועפט, התגלו שרידי ישוב קדום מהתקופה הכלקוליתית  - לפני כ –7,000 שנה (האלף החמישי לפנה"ס).

יום שני, 15 בפברואר 2016

מגדל בבל ביפו

בלפור חקק, משורר
כְּדֵי לַחֲווֹת אֶת מִגְדַּל בָּבֶל
אֲנִי נִצְמָד לְמַפּוֹת שֶׁל זְמָן אַחֵר
וּמַגִּיעַ לְמִגְדַּל הַשָּׁעוֹן: 
פָּנוֹרָמָה יַמִּית.
מַמָּשׁ כָּאן בְּיָפוֹ הֲמֻלָּה וְסָאוֹן
וַאֲבַק מְחוֹגָיו שֶׁל עַבְּדוּל חָמִיד.

יום ראשון, 14 בפברואר 2016

משיחת דוד למלך דרך עיניו של הסופר אמיר אור


אמיר אור ידוע בעיקר כמשורר וכמתרגם מוערך ועטור פרסים. הוא פירסם עד כה בעברית 11 ספרי שירה, רומן אחד וספר נוסף בז'אנר ייחודי - אפוס בדיוני בפרוזה שקולה. שיריו התפרסמו בלמעלה מארבעים שפות וזיכוהו בפרסים רבים, ביניהם בספר הכבוד של הפליאדות על תרומתו לשירת העולם ובפרס ראש הממשלה.  תרגם לעברית שירה משפות שונות. על תרגומיו מן השירה היוונית העתיקה זכה בפרס כבוד לתרגום מטעם שר התרבות. שירתו מרבה לעסוק בדתות ובמיתוסים, באהבה, במחאה ובתוכחה, בנושאים יהודיים כמו גם בתפיסות פגאניות. בחירתו לכתוב גם רומן מקראי-היסטורי, ׳הממלכה׳ (הקיבוץ המאוחד / ספרית הפועלים, 2015), הצמיחה ענף נוסף ביצירתו, שמבחינת רגישויותיה מתכתבת עם כל אלה. 
׳הממלכה׳ הוא רומן המספר את קורותיו של דוד בן ישי, הגבר היצרי, המדינאי השאפתן, והמשורר אוהב הנשים.  
להלן קטע מתוך הספר המספר על משיחת דוד למלך. 

יום חמישי, 11 בפברואר 2016

לעולם עצי שיטים עומדים: וינייטה לפרשת תרומה

יצחק מאיר
עץ שיטה
ארון שנצטווו בני ישראל לבנות במדבר לתת בו את לוחות הברית, עשו אותו עצי שיטים ונאמר בו "וְצִפִּיתָ֤ אֹתוֹ֙ זָהָ֣ב טָה֔וֹר מִבַּ֥יִת וּמִח֖וּץ תְּצַפֶּ֑נּוּ וְעָשִׂ֧יתָ עָלָ֛יו זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב" (שמות כ"ה, י"א).
עכשיו שנגנז, הוא ולוחות שלשמן נבנה עימו, ואין יודע היכן ועד מתי, במטמוניות שמתחת להר הבית, או במרחבי יה, התורה מונחת בקרב לומדיה, ובאשר שם הם הופכים בה שהכל בה, הם הם הארונות המטפוריים המשמרים את העדות.

יום שלישי, 9 בפברואר 2016

עיר תחת ראשי

אמיר מנשהוף, משורר

בעקבות יחזקאל ד ומגילת שיר השירים*

לא כמו קְרַסְנִיסְטַאוו (של אבות) קְרַסְנִיסְטַאוו קְרַסְנִיסְטַאוו
ולא כמו מֵאֶספָהָן לטהרן לתל אביב (אבי)

אמיר מנשהוף
צילום: חמוטל וכטל
עִיר תַּחַת רֹאשִׁי וּשְׂמֹאלָה תַּחְבֹּק רוּחִי
בְּצִיצִית מֹחִי נִשָּׂא גּוּפִי וּבְחוּטֵי עֵינַי
עִיר אַחֶרֶת עִיר אַחֶרֶת לִתְחִלַּת חַיַּי קוֹטֶבֶת
מִתּוֹךְ חוֹל נוֹשֵׁב רֹאשִׁי וּמִתְגַּלְגֵּל נוֹפֵל אֶל אֶבֶן הַמִּזְרָח
וְשׁוּב רָצוֹא לְתֵל אָבִיב – הִיא הַצְּבוּעָה צָהֹב אַחֵר 

יום שני, 8 בפברואר 2016

אל המדבר

יוסף כהן אלרן, משורר סופר ומבקר
וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת־בְּנָהּ (בר׳ כא 10)

אל המדבר
צילום: אבי מזור
רוּחַ מִדְבָּר דּוֹחֶקֶת
אָהֳלֵנוּ אַפְלוּלִי
אַךְ אָמָתִי צוֹחֶקֶת
עִם בְּנָהּ שֶׁלְּךָ מוּלִי

יום ראשון, 7 בפברואר 2016

מנהרות במזרח הקדום

הוצאת מאגנס
חפירת מנהרות היא אמצעי צבאי שהיה ידוע במזרח הקדום. מי חפר? לאיזה עומק?
איך התגוננו בפני מנהרות? על כך מומלץ לקרוא בספרו של פרופ‘ ישראל אפעל, כעיר נצורה: המצור וגילוייו במזרח הקדום, הוצאת מאגנס, ירושלים תשנ“ז, עמ‘ 77-72. הנה קטעים קצרים מתוך הספר:
חפירת מנהרות כדי להתגבר על מחסום לתנועה (חומות) היתה ידועה מהמזרח הקדום. עדויות ארכאולוגיות לשימוש בחתירה כאמצעי לכיבוש עיר, מצויות החל במאה התשיעית לפנה“ס. חתירה מתחת לחומות ערים נצורות מוזכרת אצל הרודוטוס בהקשר לכיבוש ערים בידי צבא פרס בימי דוריוש הראשון.

יום שבת, 6 בפברואר 2016

המילה ׳מנהרות׳ במקרא

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

המילה ‘מנהרה’ מופיעה במקרא פעם אחת בלבד ובלשון רבים, ‘מנהרות’. בספר שופטים מסופר שהמדיינים (שבטים שנדדו במדבריות סיני, צפון ערב ובמדבר הסורי) הציקו לבני ישראל עת ארוכה (שבע שנים). הם פשטו על היבולים והעדרים ולא השאירו מחיה לבני ישראל. מִפְּנֵי מִדְיָן עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְהָרוֹת אֲשֶׁר בֶּהָרִים וְאֶת הַמְּעָרוֹת וְאֶת הַמְּצָדוֹת (שופטים ו 2). היו אלה מקומות מפלט ומסתור מפני המדיינים. ממש כמו בימי שאול, כאשר הפלשתים יצאו למלחמה בישראל: וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל רָאוּ כִּי צַר־לוֹ כִּי נִגַּשׂ הָעָם וַיִּתְחַבְּאוּ הָעָם בַּמְּעָרוֹת וּבַחֲוָחִים וּבַסְּלָעִים וּבַצְּרִחִים וּבַבֹּרוֹת (שמ”א יג 6). 

יום שלישי, 2 בפברואר 2016

חרפושית המציגה את פרעה תחותמס ג׳ נמצאה בקרני חיטין

החרפושית המצרית שהתגלתה בקרני חיטין. 
צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות
בקרני חיטין שבגליל התחתון נמצא חותם, שזוהה ע"י ד"ר דפנה בן תור, אוצרת לתרבות מצרים הקדומה במוזיאון ישראל, כחרפושית -  קמיע מתקופת הממלכה החדשה במצרים. לדברי בן תור, "החרפושית מציגה את המלך פרעה תחותמס ג' ישוב על כס מלכותו, ולפניו כרטוש - צורה עגלגלה המכילה סמלים שמייצגים את שמו בכתב חרטומים. תחותמס שלט במשך שנים רבות לאורך המאה ה-15 לפני הספירה, ובימיו הקימה מצרים מערך מנהלי-שלטוני בכנען. שם, הוא ערך מסעות כיבוש רבים, שהמפורסם ביותר בהם היה קרב מגידו בעמק יזרעאל -נצחון המתועד בתבליטי ענק על קירות מקדש כרנך במצרים". החרפושיות", מספרת בן תור, "גולפו בצורת חיפושית זבל -יצור בעל משמעות קוסמולוגית במצרים העתיקה. בארץ נמצאו חרפושיות רבות בחפירות ארכיאולוגיות, ויחד עם ממצאים נוספים ממקור מצרי, הם מהווים עדות להשפעה התרבותית, הכלכלית והפוליטית של מצרים בארץ כנען בתקופת הברונזה המאוחרת". 

יום רביעי, 27 בינואר 2016

כתובות קבורה בארמית וביוונית והברכה העברית ׳שלום׳ נחשפו בציפורי

הכתובת ביוונית
צילום: מיקי פלג, באדיבות רשות העתיקות
שלוש כתובות קבורה בנות כ-1700 שנה, שנכתבו בארמית וביוונית, נחשפו לאחרונה במושב ציפורי שבצפון. בשתי כתובות הקבורה בארמית נזכרים שמותיהם של מי שמכונים "רבנים", ששמותיהם טרם פוענחו, ואשר נקברו בבית הקברות המערבי של ציפורי. 
חשיפת הכתובות בציפורי
צילום: מיקי פלג, באדיבות רשות העתיקות
לדברי ד"ר מוטי אביעם ממכון כינרת לארכיאולוגיה גלילית, "חשיבות כתובות הקבורה היא בכך שהן משקפות את חיי היום יום של יהודי ציפורי, ואת עולמם התרבותי לפני 1700 שנה. במחקר מתלבטים באשר למשמעותו של המונח "רבי" בתקופה בה שהה רבי יהודה הנשיא בציפורי יחד עם ה"תנאים" ולאחריו ה"אמוראים" – אותן חבורות גדולות של חכמים בבתי המדרש של העיר. 

יוסף ואחיו וגם אלומה היתה שם

אביב עקרוני, משוררמתרגםמבקר ספרות, עורך ומחנך

חנה קרומר, חלום חלמתי
יוֹסֵף וְאֶחָיו
וְגַם אֲלֻמָּה הָיְתָה שָׁם 
וּכְתֹנֶת פַּסִּים 
שֶׁל בֶּן הַזְּקֻנִּים, 
שְׂנוּא אֶחָיו 
שֶׁאוֹתוֹ אָבִיו אָהַב. וְהַבּוֹר... 
אֲבָל בְּמִצְרַיִם 
יָדוֹ שֶׁל הָאָב הַסּוּמָא 
שֶׁזָּכָה בַּבְּכוֹרָה בְּמִרְמָה 
הָיְתָה מֻנַּחַת 
עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם. 

יום שישי, 22 בינואר 2016

המלך

יוסף עוזר, משורר
בַּמִּלָּה אוֹר
נְקֻדָּה עַל הָאוֹת ו'
רוֹחֶצֶת עַל הַגַּג
כְּמוֹ בַּת שֶׁבַע. 

יום חמישי, 21 בינואר 2016

בדרך לאור עמודי האור הזורח - וינייטה לפרשת בשלח

 יצחק מאיר
ענן ואור
 אדם אומר לנפשו כי הדרך אינה קיימת אלא כדי לחבר תחנה ממנה יוצאים לתחנה בה חונים, עד שהוא הולך ומגלה כי הדרך עצמה גם היא תחנה. כמוה כגשר שאינו בטל בפני שתי הגדות אותן הוא מחבר ומפני הנהר עליו הוא עובר. אם הוא תלוי - ובאה הרוח ומרעידה אותו - העובר חי את הרגעים של חרדה שאין הוא חי על הגדות היצוקות. אם הוא בנוי - ובאים המים הלוחכים ומאיימים לפורר יסודותיו - אדם עובר ויודע שאם הגדה היא קבע - כל גשר הוא ארעי, והוא הולך בהרהורים שאינם נקווים בו על היבשה.  הגשר הוא דבר שכולו גשר אף על פי שלא נוצר אלא להיות מעבר.

יום שלישי, 19 בינואר 2016

על הוראת הכרתת עמי כנען

הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר אורות שאול, פתח תקוה

הקדמה מאת ד״ר לאה מזור
רַק מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לֹא תְחַיֶּה כָּל־נְשָׁמָה. כִּי־הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יְלַמְּדוּ אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת כְּכֹל תּוֹעֲבֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם וַחֲטָאתֶם לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם (דברים כ, טז-יח).  וַיַּכֶּה יְהוֹשֻׁעַ אֶת־כָּל־הָאָרֶץ […] לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד וְאֵת כָּל־הַנְּשָׁמָה הֶחֱרִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל (יהושע י 40). 
פניתי לרב יובל שרלו  ושאלתיו כיצד לדעתו נכון ללמד דברים אלה בימינו אלה, ולהלן תשובתו. דבריו כאן מבוססים חלקית על עמדתו בתחום מוסר המלחמה, אותה פירסם כאן.
******
קיימת התנגשות חזיתית בין עקרונות המלחמה, מטרותיה וכלליה בתקופת המקרא ובין עקרונות המלחמה המטרות והכללים בעולם שבו אנו חיים עתה. אחת הסתירות המובהקות היא העובדה שלכאורה אין אנו מוצאים "מלחמה אסורה" במקרא, או למצער דברים שהם אסורים לעשות בעת מלחמה. לא זו בלבד, אלא שאנו מוצאים בין מטרות המלחמה מטרות הנוגעות להשמדה טוטאלית, לגרוש, ולמלחמת חורמה. לעומת זאת, בעולם בו אנו חיים היום התנהגויות אלה מוגדרות כפשעי מלחמה וכפשעים נגד האנושות, וברמה העקרונית הם מחוץ לתחום המחשבה לחלוטין.

החרמת הכנענים, הלכה למעשה

פרופ' מרדכי כוגן, האוניברסיטה העברית

המאה ה-8 לפנה״ס, מוזיאון הכט, חיפה
בנאומו לדור שני של יוצאי מצרים, החונה על הירדן מול יריחו ערב הכניסה לארץ, שם משה לעצמו למטרה ללמדם את עיקרי הברית שניתנה לישראל במעמד הר סיני, "למען תחיון וטוב לכם והארכתם ימים בארץ אשר תירשון" (דברים ה, ל). אבן יסוד לברית זאת היא המצווה לשמור אמונים לה' אלהי ישראל, ולו בלבד; מצוה זו היתה כרוכה בקיום מערכת התנהגות ונימוסים השונה במהותה מן המקובלות אצל העמים. משום כך בני ישראל הוזהרו מפני קיום מגע עם שכניהם לעתיד בארץ כנען, שמא ידבק בהם מן הנוהג האלילי. ניתוק זה כלל איסור נישואים עם תושבי הארץ, ואף נדרש שכל המקומות שבהם עבדו הכנענים את אלוהיהם יהרסו (שם, ז, ג-ה). זאת ועוד, ישראל נצטווה גם: החרם תחרים אותם, לא תכרות להם ברית ולא תחונם" (ז, ב), או כפי שהדבר מנוסח בחוק שבספר דברים: "מערי העמים האלה...לא תחיה כל נשמה, כי החרם תחרימם" (כ, טז-יז).

יום שני, 18 בינואר 2016

העובר במקרא ובחוקי המזרח הקדום

פרופ' ראובן ירון, האוניברסיטה העברית

שיחתנו הקצרה לא תעסוק בסוגיות יסוד, כגון מעמדו של העובר,
וההגנה עליו מרגע ההריון ועד להיפרדותו מגוף האם (הלידה). דרך טיפולנו בנושא מוכתבת לנו על ידי הטקסטים המשפטיים, שתשומת לבם ממוקדת בעיקר בהגנה על האינטרסים של בעל האישה ההרה, ובקביעה של סנקציות על פגיעה בעובר ובאם.

יום ראשון, 17 בינואר 2016

מִי יֵדַע אֶת מי?

פרופ׳ עדנה אפק, אשת חינוךמרצה וחוקרת ספרות ,לשון ותרבות

שָׁמַעְתִּי אֶת רֵיחַ בְּגָדֶיךָ.
רֵיחַ הַשָּׂדֶה.
עוֹרִי זָכָר.
יָדַעְתִּי שֶׁתֵּדַע
שֶׁאֲנִי-
שׁוֹמַעַת תָּמִיד אֶת רֵיחֲך 
וְיוֹדַעַת
שֶׁאַתָּה-
וַאֲנִי
מִן הַשָּׂדֶה.

יום שישי, 15 בינואר 2016

הלכת אתי במדבר

אביחי קמחי, משורר

אָז אָשִׁיר אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לָךְ
כִּי גָאֹה גָּאָה וְדָהַר לִבִּי
כְּסוּס וְרֹכְבוֹ בַּיָם
הָיִית לִי לִישׁוּעָה




יום חמישי, 14 בינואר 2016

לאה גולדברג מדברת עם קהלת, או: חכמת הציפור המזמרת

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
חיבור זה מציע עיון בשירי סוף הדרך של לאה גולדברג לאור ספר קהלת. [1] לאה גולדברג ושירתה מעוררות כיום עניין רב. [2] במאמר תוצע הדעה ששלושת השירים במחזור שירי סוף הדרך הם שלושה חלקים של שיר אחד שבו מתואר מפגש דמיוני בין המשוררת לבין קהלת. המשוררת מתגלה בשיר בדמותה של ציפור מזמרת הפונה לקהלת המופיע בדמותו של הזקן היושב לנוח בצד הדרך. הציפור מלמדת את "קהלת" שבכל הדורות יש מוצא מן הפסימיזם ושהדרך אל עצמך עוברת דרך האלוהי.

יום שלישי, 12 בינואר 2016

ידעתי לילותיך

יוסף כהן -אלרן, משורר

כִּי־רָאָה יְהוָה בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי  (בראשית כט 32)

יָדַעְתִּי לֵילוֹתֶיךָ
אַנְחוֹתֶיךָ חֲנוּקוֹת
קָרָאתִי מַאֲוַיֶּיךָ
דִּמְעוֹתֶיךָ הַיְּבֵשׁוֹת

יום שבת, 9 בינואר 2016

איש בסבלו נפתל עם מזימות שטן

אביב עקרוני, משוררמתרגםמבקר ספרות, עורך ומחנך

Léon Joseph Florentin Bonnat, Job 

הָיָה אוֹ לֹא הָיָה, 
לֹא זוֹ הַשְּׁאֵלָה. 
אָדָם בְּסִבְלוֹ נִפְתָּל 
עִם מְזִמַּת שָׂטָן. 
הַחֶרֶשׂ בְּיָדוֹ, 
הַשְּׁחִין מִכַּף רַגְלוֹ 
עַד קָדְקֳדוֹ, 
וְהוּא גּוֹרֵד, גּוֹרֵד, 
גּורֵד גּוּפוֹ, 
יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ הָאֵפֶר, 
מַחֲזִיק בְּתֻמָּתוֹ. 

יום שני, 4 בינואר 2016

המורה אשר - ראיון עם המורה לתנ"ך אשר גניס

אשר גניס
ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

שלום לך, אשר, אתה מורה ותיק ומוערך מאד. תאר לנו את דרכך המקצועית בהוראת התנ“ך.
את דרכי המקצועית התחלתי בחטיבת הביניים "זלמן ארן" בראשון לציון בה עבדתי כעשרים ושלוש שנים כמורה לתנ"ך, מחנך כיתה, רכז שכבה, רכז חינוך חברתי וסגן מנהל. כבר בתחילת הדרך הרגשתי צורך לפרוץ את מעגל החטיבה ולהתפתח מבחינה מקצועית גם במקומות אחרים. מהר מאוד מצאתי את עצמי מלמד גם בתיכון והמעבר למכללה היה רק עניין של זמן. את דרכי במכללת לוינסקי לחינוך התחלתי כמדריך פדגוגי להוראת המקרא ובהמשך כמרצה דיסציפלינארי, כדיקן הסטודנטים וכראש יחידת המעורבות החברתית בקהילה. לימים נתבקשתי ללמד גם במכללת סמינר הקיבוצים, לשמש מדריך מחוזי למקרא מטעם הפיקוח על הוראת המקרא, לבדוק ספרי לימוד ולכל הבקשות נעניתי ברצון.

יום שבת, 2 בינואר 2016

קֹדֶשׁ גּוּפָהּ

יוסף כהן -אלרן, משורר
ניחוח רימונים
הִנֵּה גּוּפִי מָשַׁחְתִּי 
נִיחוֹחַ רִמּוֹנִים
מַלְכִּי קָרָא וּבָאתִי
לְלֵיל שֶׁל אוֹהֲבִים

יום חמישי, 31 בדצמבר 2015

Repetition and Reiteration According to Ramban

Malkah ShenvaldBeit Mikra vol. 60 (2015), No. 2, An abstract

The Bialik Institute
The phenomenon of repetition in the Bible is discussed from various perspectives in the classic commentaries. Ramban adopted fundamental axioms of his predecessors and formulated an organized and updated doctrine. This article examines four methodological axioms, which exemplify the basics of Ramban’s approach to repetition. 

The Throne Vision in the Book of Daniel 7, 9-10 as a Case Study Towards Anthropomorphism in Second Temple Literature

Rivka RavivBeit Mikra vol. 60 (2015), No. 2, An abstract


The Bialik Institute
The prophetic vision of the throne in Daniel (7, 9-10) is probably the most daring description of God found in the bible, containing unparalleled anthropomorphic revelations within the bible.  The biblical passage depicts God sitting on His throne in judgment, surrounded by tens of thousands of angels, with the color of His clothing as well as the hair on His head also described. 

Is Laban the "Wandering Aramean"? A Biblical Foundation for a Homiletic Identification

Adiel CohenBeit Mikra vol. 60 (2015), No. 2, An abstract

The Bialik Institute
The words "arami oved avi" ("a wandering Aramean was my father") (Deuteronomy 26:5) have traditionally been interpreted in reference to one of two separate characters.  According to the literal interpretation both "arami" and "avi" are understood as referring to Jacob  – "My father [Jacob] was a wandering Aramean". In contrast, according to the homiletic interpretation,   the Aramean is Laban who sought to destroy Jacob – "An Aramean [Laban] sought to destroy my father [Jacob]".