על הברכה במקרא ובכלל

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

תפילה לברכה ממרומים

מאז ומעולם נהגו אנשים לאחל טוב לזולתם. הברכה לזולת היא תופעה המשותפת לתרבויות שונות לאורך כל ההיסטוריה האנושית. על חשיבותה של הברכה בתודעה האנושית ניתן ללמוד למשל מהאופן שבו האנושות בחרה להציג את עצמה לפני תרבויות תבוניות חוץ-פלנטריות אם יהיה בעתיד מפגש איתן. שתי החלליות, וויאג׳ר 1 וויאג׳ר 2, ששוגרו לחלל בשנת 1977, צויידו בתקליט זהב עם מידע על כדור הארץ ואוכלוסייתו, ונכללו בו ברכות ב-52 שפות, כולל ׳שלום׳ בעברית.

מחצבה מימי בית שני נחשפה בירושלים

בהר חוצבים בירושלים הידוע כאזור תעשיית ההיי-טק נחשפה עדות לשם המקום. בחפירות של רשות העתיקות נחשפה מחצבת ענק קדומה, שייתכן שהיא מתקופת בית שני.

ברכת שנה טובה לכל באי הבלוג

 

על משמעות שמות פרטיים של אנשים ועל מתן שמות לילדים בישראל

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

שלומית לנדמן, אני הלישז היחידה בעולם: תהליכי מתן שמות לתינוקות, הוצאת רסלינג, 2020 

מילות מפתח: שמות פרטיים. שמות משפחה. שם יהודי-מסורתי. שם ישראלי. שם בינלאומי. שמות אנדרוגניים. חילוניים. דתיים. 

שם פרטי הוא לעולם מרובה רבדים, שניזונים משלל משמעויות חוץ-מילוליות המצויות במעגלי ההשתייכות השונים של נושאו: זהותו האישית, המשפחתית, החברתית והלאומית. השם הפרטי מציין את נוכחותו של האדם בעולם, מתייג אותו, נקשר אליו בעבותות נפשיים וחברתיים, משפיע על תודעת העצמי שלו, פותח לפניו דלתות או סוגר אותן, חורץ גורלות.מה יכול להיות, על כן, יותר מעניין, מושך ומהפנט מעיון בשמות פרטיים?

לבן נבל היה, לא צח כשמו

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

לָבָן
לָבָן נָבָל הָיָה, לֹא צַח כִּשְׁמוֹ,
עֲבֹד הֶעֱבִיד אֶת יַעֲקֹב בִּרְאוֹתוֹ כִּי נִפְתָּה אַחַר בִּתּוֹ רָחֵל הַצְּעִירָה,
וּבְלֵיל הַכְּלוּלוֹת מָצָא יַעֲקֹב אֶת לֵאָה הַבְּכִירָה בִּיצוּעוֹ,
"כִּי: לֹא-יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ-לָתֵת הַצְּעִירָה, לִפְנֵי הַבְּכִירָה"
וְיַעֲבֹד אֶת לָבָן בַּעֲבוּר רָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים נוֹסָפוֹת -
וְיֵדַע כִּי הֶעֱנִישׁוּ הָאֵל בְּשֶׁל חֲמְסוֹ בְּכוֹרַת אֶחָיו,
וְיַעֲמֹד בִּמְקוֹמוֹ ויֶחֶֶרַש דּוּמָם.

פרופ׳ חוה עציוני-הלוי על פעילותה כמחברת רומנים תנ״כיים

פרופ׳ חוה עציוני-הלוי, מחברת רומנים תנ״כיים וחוקרת

ד״ר לאה מזור, על הרומנים התנ״כיים של חוה עציוני-הלוי.

 

פרופ׳ חוה עציוני-הלוי, איך הגעתי ליצירה הספרותית בתחום הנשים בתנ"ך

במקצועי אני סוציולוגית, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, ובעבר כתבתי ספרים בסוציולוגיה פוליטית. אבל כעת אני כותבת רומנים תנ"כיים. ולפעמים שואלים אותי, ואני שואלת את עצמי, "מה גרם לך לעשות תפנית מוזרה כל כך בחיים?"

התשובה שלי היא שאחרי שכתבתי וערכתי כארבעה-עשר ספרים אקדמיים כבדים רציתי לכתוב ספרים קלים, קריאים בעלי עלילה מרתקת, שכיף לכתוב אותם וכיף לקרוא אותם. לכן המצאתי את עצמי מחדש, וברגע שפרשתי מהוראה, התחלתי לעסוק במה שכבר ישב בתוכי ורצה לצאת במשך שנים רבות.

יעקב ולאה? לא מה שחשבתן

פרופ׳ חוה עציוני-הלוי, סופרת וחוקרת

האם ידע יעקב בליל הכלולות שלאה, ולא רחל, נמצאת באהלו? האם אהב את לאה? ומה הקשר בין יחסו ללאה לבין המאבק ב׳איש׳ במעבר היבוק? הנה קטע מספרה של חוה עציוני-הלוי, באהבתו אותה, הוצאת אריה ניר 2021, עם תשובותיה של לאה לשאלות הללו, והן כתובות בגוף ראשון, ממש מתוך תודעתה.

לאה

לאחר שזלפה העירה אותי כדי להכפיש את יעקב באוזניי, חשבתי כי לא אוכל להירדם שוב. אבל פתאום נוכחתי כי כבר עלה השחר, והבנתי שעד לאותו רגע שוב ישנתי כמעולפת.

הגברים עמדו על המשמר סביבנו, ויעקב לא היה ביניהם. ראיתי אותו יוצא אלינו מן המקום שבו נעלם בלילה, מדדה לעברנו לאטו, צולע.

תייר החלל הישראלי ישא לחלל מטבע הנושא את שמו של שמעון בר כוכבא

בר כוכבא ממריא אל הכוכבים

מטבע שעליו דוגמת עץ תמר ושמו של שמעון
 צילום קלרה עמית, רשות העתיקות 

מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, מסר בתחילת השבוע למשמרת האסטרונאוט איתן סטיבה, מטבע יהודי מימי מרד בר כוכבא, הנושא את שמו הפרטי של מנהיג המרד ונשיא ישראל – שמעון בר כוכבא. המטבע – משנת שתיים למרד היהודי ברומאים, נחשף לאחרונה במערת האימה במבצע סקר מדבר יהודה האתגרי של רשות העתיקות, בו השתתפו מתנדבים וחניכי מכינות קדם-צבאיות. במסגרת המבצע, נסקרו כמחצית ממערות המדבר בחיפוש אחר ממצאים קדומים. המבצע הממלכתי התקיים בשיתוף עם קצין מטה ארכיאולוגיה יהודה ושומרון במנהל האזרחי, ובמימון משרד ירושלים ומורשת

ממצאים על פעילות חקלאית ותעשייתית ברמת השרון מהמאה ה-7 לספירה

                         מטבע הזהב שנחשף בחפירה ועליו חריטה לסימון בעלות.
                         צילום אמיר גורזלזני רשות העתיקות

עדויות לחיים באזור רמת השרון כבר לפני 1500 שנה, התגלו בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות ברמת השרון. החפירה מתנהלת כחלק מיוזמת עירית רמת השרון להקמת שכונת מגורים חדשה מדרום ל"פארק הנופש" המתוכנן, הגובל עם תל אביב.

כדים שנחשפו ברמת השרון.
צילום - אסף פרץ רשות העתיקות

האם צריך עדיין ללמד תנ"ך בבית הספר הממלכתי?

צחי רולניק, תיכון הכפר הירוק

בשנים האחרונות נאבק מקצוע התנ"ך על מקומו במערכת החינוך בישראל: מספר שעות הלימוד מצטמצם, הציבור החילוני מתרחק, והשיח הפוליטי מנכס את המקרא. במאמר זה סוקר המחנך והמורה צחי רולניק את גלגולי הוראת התנ"ך מהמשנה ועד ימינו, מנתח את הקשיים הפדגוגיים והחברתיים, ומציע זווית חדשה: כיצד להחזיר את ספר הספרים אל מרכז הזהות, התרבות והסקרנות של התלמיד הישראלי במאה ה-21.

תגיות: הוראת תנ"ך בחינוך הממלכתי; מעמד התנ"ך בחברה הישראלית; זהות ישראלית ומקרא; פדגוגיה; פוליטיזציה של התנ"ך.

***

האם צריך עדיין ללמד תנ"ך בבית הספר הממלכתי?
האם צריך עדיין ללמד תנ"ך?

האם צריך עדיין את התנ"ך?

"את התנ"ך למען האמת מעטים מכירים, מעטים הוגים בו יומם ולילה.

אנחנו איננו יודעים לצטט מתוכו ואם כן אנחנו עוקרים אותו ממשמעותו האמיתית בתוך הכתוב.

למה זה קרה?

האם מפני שהעברית המודרנית התרחקה כל כך מלשון התנ"ך?

אולי מפני שלא קוראים בכלל אז גם תנ"ך לא קוראים, טלוויזיה?

אולי בגלל שאבדנו את הספר הזה ככתב הזכות על ארץ ישראל, כקושאן?

את הסיבה אנו מבקשים לחקור.

האם התנ"ך הוא עדיין בין שורשי זהותנו?

חודש אלול: סליחות

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

חודש אלול הוא הכנה לראש השנה שהוא יום הדין, כדברי המשנה: "בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון" (ר"ה טז, א). ימי אלול נחשבים לימי רצון ומרבים בהם באמירת סליחות ותחנונים לפני ה‘. במסורת היהודית נהוג לדרוש את מילת "אלול" כראשי התבות של "אני לדודי ודודי לי". מילת ”דודי“ מציינת את ה‘ על פי התפיסה הרואה בשיר-השירים שיר אהבה בין כנסת ישראל לאלוהיה. בקשת הסליחה קשורה לפי זה לזיקה שבין אדם למקום. ומה מקומה של הסליחה ביחסים שבין אדם לחברו?

עדות לרעידת אדמה בירושלים במאה השמינית לפנה״ס

דִּבְרֵי עָמוֹס אֲשֶׁר־הָיָה בַנֹּקְדִים מִתְּקוֹעַ אֲשֶׁר חָזָה עַל־יִשְׂרָאֵל בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ־יְהוּדָה וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן־יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שְׁנָתַיִם לִפְנֵי הָרָעַשׁ (עמוס א 1)

וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ־יְהוּדָה (זכריה יד 5)

שרידי הכלים שהתנפצו ברעידת האדמה.
צילום: אליהו ינאי, עיר דוד

בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות בגן הלאומי עיר דוד, התגלתה שכבת חורבן, הכוללת שורת כלים מנותצים ובהם נרות, קנקני אחסון ואגירה וכלי בישול, שהתרסקו בעת שקירות המבנה קרסו עליהם. לדעת החוקרים, כיוון שלא נמצאו סימני שריפה, לא מדובר באירוע מכוון והסיבה לקריסת המבנה היא רעידת האדמה שהתרחשה בישראל במהלך המאה השמינית לפני הספירה, בתקופת ממלכת יהודה.

שירי שרה

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

בִּשְׁמֹעַ שָׂרָה בְּכִי אֲמָתָהּ
וּבְנָהּ יִשְׁמָעֵאל בְּגָרֵשׁ אַבְרָהָם בְּמִצְוָתָהּ,
שָׁבָה בָּהּ מִדַּעְתָּהּ
וְתָשֹׁב הָאָהְלָהּ מַשְׁמִימָה,
כְּשֶׁחֲרוֹן אַף אִישָׁהּ עוֹלֶה בו,
וְלֹא אָבָה לְפָקְדָהּ אַחֵר הַמַּעֲשֶׂה
וְלֹא יְדָעָהּ יָמִים רַבִּים
אַף לָקַח פִּילַגְשִׁים עַל פָּנֶיהָ-
עַד שֵׂיבָתָהּ.

הפואמה DESIDERATA מאת מקס ארמן

הדה רכניץ, חוקרת ומרצה על ארה"ב (היסטוריה, אקטואליה, פוליטיקה, קהילה יהודית אמריקאית), ב"אוניברסיטה הפתוחה" ובמסגרות רבות נוספות.

DESIDERATA

קיים תירגום "רשמי" לעברית: מקס ארמן, כיסופים: מילים לחיים, מאנגלית: ערן כהן, הוצאת כנרת, אור יהודה 2003. [1927]

התרגום להלן הוא של הדה רכניץ. 

*התרגום משתמש בלשון זכר לצורך נוחות, אך הפניה של הכותב הינה לשני המינים כאחד.

******

התהלך ברוגע בתוך הרעש וההמולה,

וזכור את השלווה המצויה בדממה.

ככל שתוכל ומבלי שתאלץ להתרפס בפניהם-

הייה ביחסים טובים עם כל בני האדם.

אמור את האמת שלך בנועם ובבהירות

והטה אוזן לאחרים, אפילו לטיפשים ולבורים:

כי גם להם יש סיפור לספר.

המתת חסד – קדושת החיים וזכות האדם על חייו

ד"ר לימור שרייבמן-שריר, רופאה, חוקרת וסופרת

זוכת פרס איינהורן בתחום חקר הלשון והספרות הרפואית העברית לשנת 2021 על מחקרה "הרהורים על ספרות ורפואה – דילמות ביחסי רופא-חולה".

להלן קטע מהספר:

על פי הגישה האנתרופולוגית, קדושת החיים נובעת מאינסטינקט בסיסי לחיים הקבוע בכל אדם, והיות שהוא שואף להגן על החיים, הם נחשבים ערך עליון ומוגנים על ידי מערכת צווים משפטיים, חברתיים, מוסריים ודתיים. הגישה התועלתנית רואה בקיום החברה האנושית ערך עליון, ובשמירת החיים תנאי הכרחי לכך. זאת היות שבלעדי האיסור על נטילת חיי הזולת כאחד הבסיסים הרציונליים המקיימים את החברה האנושית, היינו מגיעים למצב של "איש את רעהו חיים בלעו“.[1]

האם ישעיהו ליבוביץ' שנא את התנ״ך?

ד״ר יגאל בן-נון, חוקר תרבות ויוצר

ד״ר יגאל בן-נון

ידענותו האנציקלופדית של ישעיהו ליבוביץ' אינה דורשת הוכחה.  לצערי, יחסו האקסיומטי לאמונה באלוהות ולציות למצוות הביאה אותו לכתוב דברים מופרכים על התנ״ך, ובמיוחד על הגותם של הנביאים. אלה לא היו פליטות פה אלא התבטאויות מחושבת נגד ספרי המקרא כתחליף לעולם המצוות ולהלכה של חז״ל, כפי שהשתמרו בעיקר במשנה ובתלמוד. הוא גייס את יכולתו הרטורית לדיסקרדיטציה של המקרא כמשקל נגד לתורה שבעל פה. למרות הגותם של סעדיה גאון, הרמב״ם ורבים אחרים, לדבריו התורה שבעל פה קדמה לתורה שבכתב, וניתנה למשה בסיני.

נחשף קטע נוסף מחומת ירושלים של תקופת בית ראשון ובולה עם השם - צפנ

וְאֶת־חוֹמֹ֥ת יְרוּשָׁלִַ֖ם סָבִ֑יב נָֽתְצוּ֙ כָּל־חֵ֣יל כַּשְׂדִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר רַב־טַבָּחִֽים, מל״ב כה 10

1. קטע החומה שנחשף. צילום: קובי הראתי, עיר דוד

בחפירות הארכיאולוגיות המתנהלות בגן הלאומי עיר דוד, התגלו שרידים של חומת העיר אשר נבנתה בתקופת הברזל כדי להגן על ירושלים ממזרח.

הקטע החדש שנחשף מחבר בין שני קטעים שנחפרו בעבר במדרון המזרחי. בשנות השישים חשפה הארכיאולוגית הבריטית קת'לין קניון קטע של החומה בחלקו הצפוני של המדרון, ותארכה אותו לימי ממלכת יהודה. כעשור לאחר מכן, חשף הארכיאולוג פרופ' יגאל שילה קטע ארוך של החומה, בחפירות שקיים בחלק הדרומי של המדרון. במשך השנים עלו טענות, הגורסות כי למרות אופיים המרשים של השרידים, אין לראות בקירות אלו שרידי חומה. עם חשיפתו של הקטע החדש שמחבר בין התגליות מהעבר, נראה כי הוויכוח הוכרע, וכי מדובר באופן חד משמעי בחומה המזרחית של ירושלים הקדומה.

ירובעל - בכתובת מימי השופטים

כתובת ירובעל, שנכתבה בדיו על גבי כלי חרס (צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות).

בחפירה ארכיאולוגית בחורבת אל-ראעי, ליד קרית גת. התגלתה כתובת הנושאת את השם "ירובעל" בכתב האלף-בית, ומתוארכת לסביבות 1,100 לפנה"ס (תקופת השופטים). היא נכתבה בדיו על גבי כלי חרס, ונמצאה בתוך ממגורה לאחסון שנחפרה אל תוך האדמה, והייתה מדופנת באבנים.

הכתובת נכתבה בדיו על פך – כלי אישי קטן עשוי חרס, בנפח של כ-1 ליטר, שיכול היה להכיל מוצר יקר כמו שמן, בושם או תרופה. נראה, כי – בדומה להיום, בעלי הכלי כתב את שמו על הכלי, על מנת שידעו כי הוא שייך לו.

הכתובת פוענחה על ידי האפיגרף פרופ' כריסטופר רולסטון מאוניברסיטת ג'ורג וושינגטון בוושינגטון די.סי. בכתובת רואים בברור את האותיות יוד (שבורה בחלקה העליון), ריש, בית, עין, למד, ושרידי אותיות נוספות, המעידות שהכתובת הייתה ארוכה יותר.

ציור טכני של החרס, הכולל את האותיות יוד (שבורה בחלקה העליון), ריש,בית, עין, למד (ציור אולגה דובבסקי). שרידי אותיות נוספות מעידות שהכתובת הייתה ארוכה יותר.

רחובות הבוכרים בראי הספרות העברית

בן-ציון יהושע, סופר

שכונות ירושלים בתקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט הבריטי זכו לאזכורים לא מעטים בספרות העברית. במבוא לשכונות ירושלים כותב ש"י עגנון בספרו 'תמול שלשום' (עמ' 200): "יושבת לה ירושלים כנשר הנושא גוזליו על כנפיו. יש שכונות מיוחדות לאשכנזים ויש שכונות מיוחדות לספרדים. ויש מהן שאשכנזים וספרדים דרים בהן כאחד. יש מהן שיושביהן תימנים או גרוזים או מערבים (מרוקאים) או פרסים, ויש מהן שכמה עדות יושבות בהן כאחד. יש מהן שבעוונותינו יצאו מידי ישראל, ויש שמחמת קטנותן נשתבש שם שקראו להן. ואין לך כל שכונה ושכונה שאין בה בית כנסת, ויש שהעמידו כמה בתי כנסיות ובתי מדרשות ותלמוד תורה וישיבות, וכל שאדם מישראל צריך לגופו ולנשמתו...ושוב אין אדם אומר צר לי המקום שאשב בירושלים".

פרופ׳ ישעיהו מאורי (2021-1937) - דברי הוקרה

ישעיהו מאורי בצעירותו

פרופ׳ ישעיהו מאורי ז״ל לימד בחוג למקרא באוניברסיטת חיפה ובמכללת שאנן, בה שימש כראש החוג למקרא. עסק בתולדות נוסח המקרא, במגילות מדבר יהודה, בזיקת ספרות חז״ל למקרא, בפשיטתא ובפרשנות המקרא בימי הביניים. 

הנה כמה מילות הוקרה שכתבו ידידיו ותלמידיו לשעבר. 

פרופ׳ ישעיהו מאורי ז״ל

 

סוגיות בנוסח המקרא ובפרשנותו - מאת ישעיהו מאורי

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ישעיהו מאורי, סוגיות בנוסח המקרא ובפרשנותו, הוצאת שאנן - המכללה האקדמית הדתית לחינוך, חיפה תש״פ 2020, 310 עמודים

מונחת עתה לפנינו אסופה ממאמריו של פרופ׳ ישעיהו מאורי שעוסקת בנוסח המקרא ובפרשנותו. 

ישעיהו מאורי הוא פרופסור אמריטוס בחוג למקרא באוניברסיטת חיפה ושימש גם ראש החוג למקרא במכללת שאנן - המכללה האקדמית הדתית לחינוך. במסגרת עבודתו במכללה כתב מאורי ספר לילדים ולהוריהם המפרש את סיפור יוסף ואחיו לפי הפשט, בעקבות פירושיהם של פרשני ימי הביניים. את הספר, יוסף ואחיו (הוצאת מכללת שאנן, קרית שמואל תשע״ד), מלווים איורים בתלת-ממד מאת בעז מאורי. 

התרגומים העתיקים (תרגום השבעים, הוולגטה, התרגומים הארמיים ובמיוחד הפשיטתא) והפרשנות היהודית העסיקו את מאורי מראשית דרכו במחקר. את עבודת הדוקטור שלו כתב באוניברסיטה העברית בהדרכת פרופ׳ משה גושן גוטשטיין, והיא שימשה בסיס לספרו תרגום הפשיטתא לתורה והפרשנות היהודית הקדומה, (הוצאת מאגנס, ירושלים תשנ״ה). הפשיטתא הוא התרגום הסורי של המקרא, והוא התרגום הרשמי של הכנסייה הנוצרית המזרחית שהסורית היא לשונה. בפשיטתא לתורה מתגלה זיקה לספרות חז״ל, ומאורי בחן בספרו את טיבה ואל השפעת המסורת הפרשנית היהודית על המתרגם.

מבנה ציבורי מפואר מתקופת בית שני התגלה בירושלים

הקרן למורשת הכותל המערבי ורשות העתיקות חושפות לציבור חלקים חדשים ומרשימים מאחד המבנים הציבוריים המפוארים ביותר שהתגלו מירושלים של תקופת בית שני.

 

מדרגות במקוה טהרה. צילום: רשות העתיקות

החשיפה - תוצר של חפירה ארכיאולוגית שהתנהלה בשנים האחרונות במנהרות הכותל, תוצג למבקרים כחלק ממסלול חדש שייפתח לקראת ראש חודש אלול והסליחות.

על התנ״ך ומקומו בחברה: שיחה בין נכדה לסבתא

שיר מזור מראיינת את לאה מזור, 

על פי השאלות שנתחברו עבור מורי מיזם התנ״ך, מכון שלום הרטמן יוני 2021.

את עוסקת בתנ״ך שנים רבות. חוקרת ומלמדת. מתי נוצר הקשר העמוק שלך לתנ״ך? מתי החלטת לקשור בו את חייך.

תמיד אהבתי ללמוד תנ״ך. עד כתה י״א למדנו שהכל כפוף לרצון חוץ-אנושי, על-אנושי. לישות האדירה שבראה את השמים והארץ וכל צבאם, ומקיימת את הטבע, את ההסטוריה ואת התנהלות הפרט. ׳כה אמר ה׳׳ הוא תמצית היסוד הבלתי נתפס הזה שמהדהד באמונת המקרא. כך בחוק, בנבואה, בהיסטוריוגרפיה ובמזמורים.

ואז, הגיע קהלת.

מה דומה הכתיבה למלאכת הגננות! על הספר ׳גינת בר׳ של מאיר שלו

נירה אשכול, מחנכת

מאיר שלו, גינת בר. רפאלה שיר, רישומים וציורים. הוצאת עם עובד, תל אביב 2017, 245 עמודים

לספר 48 פרקים קצרים.

כל פרק עוסק בנושא אחר הקשור לגינתו של מאיר שלו

הספר פותח בסצינה של זוג בבגדי חתן כלה שמצטלם בגינה. הסופר מעיר להם שזו גינתו והם דורכים עליה."נראה לך פה גינה"? שואלת המחותנת . "אני נראה לי פה חיק הטבע" אומרת המחותנת השנייה.

גם להן מגיע לרשת - מהפך לא קטן: בנות צלופחד

אסתי קושמרו-אברהם, משוררת

בְּנוֹת צְלָפְחָד שֶׁלְּפִי הַמִּדְרָשׁ -
"חַכְמָנִיּוֹת הֵן,
דַּרְשָׁנִיּוֹת הֵן,
וְצִדְקָנִיּוֹת הֵן. "
הִתְאַחֲדוּ לָהֶן בְּיַחַד
בְּלִי מוֹרָא וּבְלֹא פַּחַד
תּוֹךְ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּדַרְכָּן
וּנְכוֹנוּת לְהֵאָבֵק עַל צִדְקָתָן,

לא גדי עזים בקשה כאתנן

שולה ברנע, משוררת ולשונאית

תמר

"לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ אָנֹכִי הָרָה וַתֹּאמֶר הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה

לֹא גָּדִי עַזִּים בַּקָּשָׁה כְּאֶתְנָן
אֶלָּא חוֹתַמְתּוֹ פְּתִילָיו וּמַטֵּהוּ-
עַל כִּי הֵרַע לָהּ מְאֹד
וְלֹא נְתַנָּהּ אֶת שֵׁלָה לְגָאֳלָהּ,
אַף שֵׁם לֹא הֵקִים לְאִישָׁהּ
בְּכֵלָיו הוּא כָּרַע נָפַל,
וְיוֹדֶה יְהוּדָה בְּמַעֲשֵׂהוּ הָרַע
-וְנָקָם וְשִׁלֵּם קִבֵּל מִיָּד תָּמָר
וְיִגְמֹל הָאֵל לְתָמָר כִּפְלַיִם
וּתְאוֹמִים בְּבִטְנָהּ- שְׁנַיִם
וַתִּבֶן לָהּ שָׁם וְעֶדְנָה.

על ספרה של אודיה רוזנק: בוא לקק אותי

נחמה סימן טוב

אודיה רוזנק, בוא, לקק אותי, הוצאת מרום תרבות ישראלית 2020, כריכה קשה, 107 עמ'.

לא כל כותבי השירה נולדו עם תסמונת של דכאון, ודכאון הוא לא בהכרח כלי העבודה של כותבי השירה. אבל, כן, אודיה רוזנק מעידה על עצמה שהיא סובלת מדכאון. מצד שני לדבריה, היא בעלת תחושה נרקיסיסטית ועם בטחון עצמי, שהיא טובה בכתיבה.

במקום "משוררת", היא קוראת לעצמה "חומדת". משוררת, לדבריה, איננו מקצוע.

כמי שלמדה קולנוע היא מגדירה את שירתה ככתיבה קולנועית, ואת עשייתה הקולנועית – ככתיבה פיוטית.

נושאי כתיבתה הם אהבה אובססיבית, בלתי מושגת לגבר, אמה - ממנה נתייתמה כשהיתה בת 7 ומבט חברתי סוציאלי, מתחתית המקום בו היא נמצאת.

עלילות גלגמש: עיבוד של ש. שפרה לילדים

ד"ר מירי ברומר. אוניברסיטת חיפה

עלילות גלגמש. סיפרה: ש. שפרה. ציורים: מנשה קדישמן, בלהה קדישמן. עם עובד 2004

* את הטקסט המלא תוכלו למצוא ב״פרויקט בן יהודה״. 

את האפוס השומרי-אכדי הנפלא "עלילות גלגמש" הכרתי מקריאת "בימים הרחוקים ההם – אתנולוגיה משירת המזרח הקדום" שתרגמו וערכו ש. שפרה ויעקב קליין (עם עובד 1996). הרבה השוואות נערכו בין התרומה המסופוטמית העתיקה למקרא וליצירה ההומרית ואין ספק שהאנתולוגיה הזו ראויה לקריאה וכתיבה עליה בפני עצמה.

סקירות ספרים תשפ״א 2021

נחמה סימן טוב, על: אודיה רוזנק, בוא, לקק אותי

ד״ר מירי ברומר, על: ש. שפרה, עלילות גלגמש

חגי קמרט, על: יהושע בן-ציון, סיפור מספרו ׳קץ הפלאות׳

 

ד״ר חגי משגב, על: אריך קסטנר, על האבדון

ד״ר צביה רחימי-שפרן, על: אמיר השכל, הסוהר מבלוק 11

ד״ר עדי אמסטרדם, על: הפרוטוקולים של זקני ציון

ד״ר לאה מזור, על: דרור משעני, האיש שרצה לדעת הכל

פרופ׳ יאירה אמית, על: דוד אסף: שיר הוא לא רק מילים – פרקי מסע בזמר העברי

חגי קמרט, על: מיכל סנונית: ציפור הנפש

משה שניצר, על: אולריך בושוויץ, הנוסע

עדי אביטל-רוזין, על: צביקה ניר: אלוהי התשוקות הבוערות

שוקי לבנון, על: רחל גלבוע, מסעותי עם יוליקה

ד״ר לאה מזור, על: יאיר לפיד, הגיבורים שלי: ארבע הרצאות תנ״כיות

על הסיפור: ״לדינו של מוכר בורקס בפלורנטין״ מאת בן-ציון יהושע

חגי קמרט, סופר ומשורר

יהושע בן-ציון, ״לדינו של מוכר בורקס בפלורנטין״, מתוך: קץ הפלאות: עשרים וארבעה סיפורים, הוצאת ספרי ניב, תשפ״א 2021, 256 עמודים

א. כללי

אנו מכירים במושג תאודיציה - הצדקת הדין. היינו קבלת הדין כגזרת שמים בהנחה שמעשי האל רק נכונים וטובים הם. אלא מאי? מול התאודיציה עומד אחד היצרים החזקים של האדם והוא ייצר הקיום. שני כוחות מנוגדים; האחד נובע מהמצב הפיסי השני מהמישור הרוחני. שני הכוחות המנוגדים האלו סובבים בסיפור העממי וניכרים יפה בסיפורים היפים שבספר הפלא "קץ הפלאות“ של יהושע בן ציון (2021). קבלת הדין מול היאחזות בקרני המזבח, היינו באמונה העממית שיכולה אולי להפר את הדין או להקל ממנו. זו האמונה הקשורה בעולם המיסטיקה, תורת הסוד, המסתורין, קמעות למיניהם, מים קדושים, ומה עוד נאמר; חביבים אשליות!

ספרו של אריך קסטנר, ׳על האבדון׳: מלחמת העולם השנייה כבר באופק

ד״ר חגי משגב, האוניברסיטה העברית, מכללת הרצוג ומכללת גבעת וושינגטון

אריך קסטנר, אל האבדון, תרגמה מגרמנית והוסיפה הערות ואחרית דבר: אילנה המרמן, הוצאת הקיבוץ המאוחד בע"מ - ספרית פועלים, בני ברק, תש״ף 2020, 216 עמודים

בהקדמתו לספר, שהמו"ל סירב לפרסם, מגדיר אריך קסטנר את ספרו כספר שאין בו עלילה, אין שיא, אין פתרון, אין גיבורים, אין פואנטה. ודווקא כך הוא רצה לכתוב אותו. בדיוק כך מתנהלים גיבורי הספר. הם נזרקים מתחנה לתחנה במשחק האורות האדומים של ברלין ערב עליית הנאצים; הגיבור מפוטר מעבודתו כפירסומאי בחברת סיגריות (הוא בעל תואר שלישי בספרות), וחייו חסרי התכלית עוברים במעבר ממועדון מפוקפק אחד למשנהו, בשיטוטים בעיר עם חברו הטוב לבודה, גם הוא אקדמאי מתוסכל שעדיין שוקד על מחקרו ומקווה להתקבל לעולם האקדמי, ושניהם מעוררים מהומות, נקלעים למהומות, ומעבירים את זמנם בין מועדוני זימה מכל הסוגים. קשרים נוצרים ונפרמים, באופן סתמי לגמרי. אהובתו של הגיבור נוטשת אותו לטובת מפיק שמבטיח להכניס אותה לחיי הזוהר דרך מיטתו. התלישות נוכחת בכל מקום. העבר גם הוא נוכח: אמו הדואגת של פביאן, עוגן רגשי נאמן, רק מגבירה את תחושת הניכור, במיוחד בהשוואה להוריו המנוכרים והאמידים של לבודה.

על הסוהר ששירת בגיהנום שבתוך גיהנום בבלוק 11

ד״ר צביה רחימי שפרן, מחנכת וחוקרת חינוך

על: אמיר השכל, הסוהר מבלוק 11, הוצאת שורשים, יבנה תשע“ב 2012

" תא"ל במילואים, אמיר השכל, טייס חיל האוויר הישראלי וחוקר השואה, התחקה, צעד אחר צעד, אחר סיפור חייו המדהים של יעקב קוזלצ'יק. בספר זה הוא פורס לפני הקורא, ביסודיות של בלש היסטורי, דמות יוצאת דופן גם בהקשר הלא ייאמן של גורל יהודי אירופה במלחמת העולם השנייה. במהלך התחקיר, בישראל, בפולין ובגרמניה, נחשף השכל לעוד ועוד הפתעות. תוצאותיהן הביאו אותו, בסופו של דבר, להקים בקריית שאול מצבה על קברו של האיש, שמעולם לא הכיר" (המערכת).

הכחשת השואה החדשה והפרוטוקולים של זקני ציון

ד״ר עדי אמסטרדם, המכללה האקדמית לחינוך ע״ש דוד ילין

עדי אמסטרדם, הפרוטוקולים של זקני ציון: נוסח עברי מואר ומבואר ללימוד ולמחקר על פי המהדורה שפורסמה בהוצאת Beckwith Company, ניו יורק 1920, הוצאת דרורים, ירושלים תשע"ו 2016, 160 עמודים

לפני זמן מה, התכתבנו, לאה ואני בעקבות פרסום רשומה לזכרו של סבי ביום השואה והגבורה: ציורי השואה של אהרן אמסטרדם שעלה ארצה אחרי יסורי מחנות ההשמדה והמוות בהתכתבות זו, ביקשה ממני לאה לכתוב טור לגבי הספר שתרגמתי – "הפרוטוקולים של זקני ציון", וחשיבותו לימינו.

הרגשתי בתור "בעל עניין" ולא "בעל דעה". אכן, יש מה לכתוב על הנושא: "הפרוטוקולים של זקני ציון" ממשיך להיות ספר פופולארי ברחבי העולם, ואחד מתוצרי הלוואי שלו, הכחשת השואה, צובר פופולאריות רבה בעידן הרשתות החברתיות והדיס-אינפורמציה.

על הרומן ״חזרה״ מאת יואב בר-חיים

אילן גל-פאר , בן למשפחה מוותיקיי היישוב, מורה באוניברסיטאות בקנדה ובארץ. חוקר תולדות ארץ-ישראל.

יואב בר-חיים, חזרה, הוצאת "עמדה", תל אביב תשע״ג 2013, 732 עמודים

הנושא המרכזי של הרומן "חזרה" הוא עצם החזרה, וזאת בריבוי משמעויותיה. ראשית, הרומן מתייחס למסורת הקלאסית של ה"נוסטוס", של חזרתו ארצה של הגיבור, גיאוגרף ואדריכל בן 38, לאחר שהותו באנגליה ובאפריקה. אולם תוך כדי חזרתו, משתדל אף למצוא פשר בחייו, לחזור ולהתחבר שוב אל עברו, כולל גם אל קשריו בעבר עם נשים (שבאחד מהם הוא שקל גם חזרה בתשובה). הוא מצוי בעיצומו של סיום חיבורו של ספר על העיוּר באפריקה, כחלק מניסיונו רב-השנים לתור אחר העקרונות שלדעתו עשויים ליצור סביבת מגורים שתתמוך בחברה אנושית טובה יותר המביאה סיפוק ושלמות לכל חבריה. כתיבת ספר זה משמשת אחד הצירים העיקריים ברומן. בהיותו של הגיבור מרצה באוניברסיטה חדשה בארץ (שקיומה מוטל בספק) ואינטלקטואל, מתאר הספר גם את מחשבותיו, הגיגיו והתענינויותיו בנושאים למדניים. ניתן לשייך את הרומן לסוגה של "הרומן האוניברסיטאי", סוגה לא מוכרת כל כך בספרות העברית, יחד עם כך גם לסוגת הרומן הפסיכולוגי.

האיש שרצה לדעת הכל של דרור משעני

 ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

דרור משעני, האיש שרצה לדעת הכל, הוצאת אחוזת בית, משכל הוצאה לאור, 2015

״האיש שרצה לדעת הכל״ מקוטלג כ״ספרות בלשית״. כמקובל בסוגה הזאת, העלילה מתחילה בגילוי גופה, והמתח נובע מסקרנות הקורא לזהות את רוצחה. הדמות הראשית הוא תמיד בלש הפותר את התעלומה, באמצעות מסירותו למשימה וחריפות שכלו, לקראת סוף הספר. העלילה סובבת סביב מאמציו לפענח את התעלומה. הספר מפזר רמזים שמאתגרים את הקוראים ומעודדים אותם לנסות לגלות את הרוצח/ת. הספרות הבלשית קרובה לספרי הריגול. הסוגות הקרובות הללו מיוצגות בשפע בספרות הכתובה, ועוד יותר מכך בקולנוע ובטלוויזיה.

שיר הוא לא רק מילים - על ספרו של דוד אסף

פרופ' יאירה אמית, אוניברסיטת תל אביב

עם עובד

אסף דוד, שיר הוא לא רק מילים – פרקי מסע בזמר העברי, הוצאת ספרים עם עובד, תל אביב 2019

אהבתו של דוד אסף לזמר העברי נגלתה לי בשתי דרכים:

הדרך האחת היא הבלוג "עונג שבת" (עונ"ש), שאותו הוא כותב ועורך מזה כ-10 שנים, ובו לדבריו הוא מפרסם "כל דבר הנוגע ליהודים בפרט וענייני מדינה, ספרות ומדע בכלל, ובמיוחד דברים של מה בכך, דברי הבאי, הבל ושטות". משום אהבתו לזמר העברי הוא ייחד בבלוג מדור שנקרא "גלגולו של ניגון", ובו התפרסמו למעלה ממאה רשימות שהוקדשו למחקר מעמיק בשירי הזמר שנבחרו על-ידו. במחקר על השירים הוא שיתף, למשל, את חוקר הזמר העברי אליהו כהן, את הפזמונאי דן אלמגור ואחרים. ואם לא די בכך גם צרף ביצוע או מספר ביצועים לשירים, וכך מחזיר לנו ניגונים שזנחנו.

על ציפור הנפש של מיכל סנונית

חגי קמרט, סופר ומשורר

מיכל סנונית, ציפור הנפש, איור: נעמה גולומב, 1985, 40 עמודים

מבוא קצר

מצאתי לפתוח ולומר שלדעתי הילד שבנו חי וקיים בנו משחר ילדותנו, ואפשר לומר עד סוף ימינו. נכון, שבחלוף השנים נסתר הוא, לפעמים קורץ קריצה שובבת, לפעמים מציץ פוגע וחוזר למקומו, לפעמים מגיח במלוא הדרו. נכון שבמרוצת הזמן כאשר בגרנו אנו מתגעגעים אליו ורוצים לחוות אותו מדי פעם. אך מציאות קיימת לא תמיד מאפשרת זאת.

הפיצוי לכך או ההתרפקות והביטוי לכך ניתן בכתיבה, היינו בספרות: כך יוצא ואנו כותבים את ילדותנו במבט בוגר. ולפיכך לכתיבה הילדותית, לכאורה, יש לא אחת היבט אמביוולנטי. ראו למשל את הספר הנסיך הקטן של אנטואן 'דה סנט אכזופרי. ספר ילדים שברובד השני שלו ישנם רעיונות והיבטים על החיים, בכללותם אהבה

וימש חושך: על ספרו של בושוויץ - הנוסע

משה שניצר, משורר, עיתונאי ועורך

הוצאת אחוזת בית

אולריך בושוויץ, הנוסע, מגרמנית: נועה קול. הוצאת אחוזת בית, תל אביב תש"ף, 2019.

וימש חושך

שוו בנפשכם איש עסקים מכובד, ממוצא יהודי, פטריוט גרמני שדרכו נהירה לו, המקיץ משנתו בפתאום ביער עבות. באפלה המתעבה והביטחון הנקלש הוא נקלע לדרך ללא מוצא, ההולכת וסוגרת עליו כיד גורל מצמיתה. כך נגזר על אוטו זילברמן, גיבורו הספרותי של "הנוסע" לאולריך בושוויץ (מתחרז עם אושוויץ).

על הבצל, המשמעות והמשמעותיות האלהית: על ספרו של צביקה ניר - אלהי התשוקות הבוערות

עדי אביטל-רוזין, סופרת וחוקרת ספרות נשים [1]

הקיבוץ המאוחד

צביקה ניר, אלהי התשוקות הבוערות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2019, 127 עמודים

עַל הַבָּצָל, הַמַּשְׁמָעוּת וְהַמַּשְׁמָעוּתִיּוֹת הָאֱלֹהִית

הטיעון המרכזי, שבכוונתי להציג במאמר בקורת זה, מבקש לכוון לכך שבין הטקסטים השיריים שנכתבו עד כה על המשמעות האלוהית אין אולי משמעות אחת שמשתווה לשירת צביקה ניר מבחינת השפעתה על הקורא הפוטנציאלי. סביר בוודאי להניח שהמשמעות האלוהית של ניר פועלת במכוון כנגד המשמעויות המסורתיות שנכתבו עוד מאז שהאנושות זוכרת את עצמה, ומאז שהפילוסופיה של הדת תהתה ושאלה, עסקה והתחבטה בסוגיית קיומו של אלוהים. מי הוא? מה הוא? מה טיבו? היכן הוא נמצא? מה כוחותיו? והאם הוא, בכלל, קיים?

על ׳מסעותי עם יוליקה׳ של רחל גלבוע

שוקי לבנון, עתונאי ודובר לשעבר של התנועה לאיכות השלטון

רחל גלבוע ,מסעותי עם יוליקה, הוצאת ספרי ניב 2021

"אני לא מאמינה שאני כבר מתקרבת לגיל שבעים! עיני דהו. אפי נשר בחלקו וגופי נעשה קשה וסדוק. הכתמים היפים שעיטרו את גופי אינם. נותרו מהם רק גבשושיות".

לא. הדוברת אינה אשה מבוגרת שעברה לא מעט בחייה. הדוברת היא בובת ג'ירפה עשויה מגומי בגובה כחמישה עשר סנטימטר שהוטמנה בכיסה של יוליקה,  ילדה יהודית קטנה בת שש ערב בריחת המשפחה מהונגריה עם פרוץ המרד ההונגרי ברוסים לאחר מלחמת העולם השניה. יוליקה, היום רחל גלבוע, מורה וותיקה תושבת עתלית. לאחר שנים רבות בהן קינן בליבה הרעיון לתעד את תולדות משפחתה, בחרה בדרך בלתי שגרתית מרתקת ומענינת להעלות על הכתב את סיפור עליית המשפחה ארצה לפני יותר משישים שנה דרך עיני בובת הגי'רפה שלוותה אתה כל אותו מסע ובשנותיה הראשונות בארץ.

מי חוסל? על-ידי מי חוסל? ספרו של חתן פרס נובל לספרות, אימרה קרטס - חיסול

שולה ברנע, סופרת ומשוררת

הוצאת רימונים

אִימְרֶה קֶרְטֶס, חיסול, תרגם מהונגרית וצירף אחרית דבר: רמי סערי, הוצאת רימונים, גבעתיים תשפ״א 2021, 167 עמודים

״חיסול״ הוא ספרו האחרון של הסופר ההונגרי-היהודי אִימְרֶה קֶרְטֶס  (2016-1929) שזכה בשנת 2002 בפרס נובל לספרות. הספר ראה אור בהונגרית בשנת 2003, וב-2021 ראה אור בתרגום לעברית. 

ספרו הראשון של קרטס, "ללא גורל" התפרסם בשנת 1975 ועסק בחוויותיו כנער בשואה. ב-1944, בגיל 15, גורש על ידי הנאצים לאושוויץ-בירקנאו ולאחר מכן לבוכנוואלד. ״ללא גורל״ תורגם לעברית על-ידי מרים אלגזי, ויצא לאור בהוצאת עם עובד בשנת 1994.

אורי צבי גרינברג מציג את תפיסתו השירית

בלפור חקק, משורר

אורי צבי גרינברג כלפי תשעים ותשעה הוצאת הקבה"מ 1978 

אורי צבי גרינברג, כלפי תשעים ותשעה, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1978, מהדורה מקורית: הוצאת סדן, 1928

כדי להבין את הספר "כלפי תשעים ותשעה" שכתב אורי צבי גרינברג (להלן: אצ״ג), יש להכיר את הרקע האישי שלו. הוא נולד כבן של האדמו"ר מגלינא, ואמו היה לה ייחוס לרבי אורי "השָׂרף מסטרליסק", שהמשורר נקרא על שמו. הוא נולד בשנת 1896, ובהיותו בן 22 חוותה המשפחה פוגרום קשה ביהודים (1918), והיא ניצלה בנס. הוא כתב דברים קשים שבהם חזה שיהודי אירופה ברובם יושמדו. בשנת 1924 עלה לארץ (בימים של העלייה השלישית), ופרסם יצירותיו בביטאוני תנועת הפועלים, בעיקר ב"הפועל הצעיר", ועם הזמן ב"דבר". עם הזמן, תגובותיו היו מנוגדות להשקפות של המחנה הסוציאליסטי, הוא הפך אז לדובר המחנה הרביזיוניסטי, וגם ביצירותיו הביע עמדות לאומיות. הוא נפטר בגיל 85, בה' באייר תשמ"א- 1981. ובימים אלה מלאו 40 שנה למותו.

גשם הכוכבים או: הדמעות של סן לורנסו

מימי יעקבי - חוקרת תרבות

הוצאת כרמל

חוליו לימסארס, גשם הכוכבים, מספרדית: רמי סערי, הוצאת כרמל, ירושלים 2020, 224 עמודים

״הדמעות של סן לורנסו״ הוא שמו המקורי של הספר, אשר תורגם מספרדית בכישרון רב ובשפה פיוטית בידי רמי סערי, שאף זיכה אותנו באחרית דבר מאירת עינים.

אב ובנו מבלים לילה על חוף ים קסום באי איביסה (Ibiza ) 'החבויה במפרץ שלה כמו אלמוג ענק'. הם צופים במטאוריטים - כוכבים נופלים: 'כוכב אחד', ו'עוד אחד...', ו'עוד אחד...' נקראים פרקי הספר.

בית מקרא סו (תשפ״א), חוברת א: תוכן העניינים וביקורות ספרים

בית מקרא סו (תשפ״א), חוברת א, הוצאת מוסד ביאליק

כתב עת לחקר המקרא ועולמו

ת ו כ ן  ה ע נ י י נ י ם

יגאל בלוך ונתן וסרמן, בין דם לדמים בחוקי המקרא ובמכתבי מארי

גרשון גליל, יציאת מצרים בספר יהושע

יאירה אמית, שאול אצל בעלת האוב (שמואל א' כח) – פרשנות אחרת

על הספר ׳שום גמדים לא יבואו׳ של שרה שילה

פרופ׳ אבינועם מן, האוניברסיטה העברית

עם עובד

שרה שילה, שום גמדים לא יבואו, הוצאת עם עובד, תל אביב תשס"ו 2005

'שום גמדים לא יבואו', זאת מה ששומעת סימונה דדון בלי הרף במעון שהיא סייעת בו. שום גמדים לא יבואו, עלייך, עליכן, לעשות את מלאכתכן, אל תצפו לנסים. וכך אנו למדים על מצבה של סימונה, זו אשר, עם מותו הפתאומי של בעלה, עברה באחת ממעמד של יפהפיית העיירה, נשואה למסעוד האהוד והמצליח, למעמד של אלמנה קשת יום, שעליה לפרנס את ארבעת ילדיה, ועליהם נוספו התאומים שנולדו כבר ללא אב, והם משוכנעים שאחיהם הגדול הוא אביהם.

על ספרה של ריטה: צ'אדור נוטף מי גשם

 נויה שגיב, דוקטורנטית לספרות באוניברסיטת תל אביב ומרצה למקרא

הוצאת מודן

ריטה יהאן-פרוז, צ'אדור נוטף מי גשם, הוצאת מודן 2021

התרגשתי להכיר סופרת צעירה ומבטיחה, שפרסמה לפני חודשים ספורים את ספרה הראשון למבוגרים: "צ'אדור נוטף מי גשם". ריטה יהאן-פרוז, מגוללת בחן ובהומור סיפורים מילדותה בטהרן ומתקופת העליה לארץ. סגנון הספר הוא " מֶמוּאָר"- ספר זכרונות, אבל נדמה לי שהוא הרבה מעבר לזכרונות פרטיים של ילדה אחת, אלא קול שצריך להישמע. לא רק "קול א'" במקהלה, כפי שקבע המורה למוזיקה כאשר נבחנה העולה החדשה למקהלה וגרם לה לראשונה להרגיש שייכת, אלא קול שמעז לדבר על חוסר השייכות.

בחג הספר העברי תועלנה לבלוג שפע המלצות ספרים