מקדש ומצבור נדיר של כלי פולחן מתקופת המקרא נחשפו בתל מוצא

צלמית סוס. צילום: קלרה עמית,

באדיבות רשות העתיקות

הממצאים, המתוארכים לראשית ימי המלוכה, ובהם - בין השאר, צלמיות חרס של גברים ושל סוסים, מהווים עדות נדירה לפולחן בסביבות ירושלים של ראשית תקופת המלוכה.
עדויות נדירות לאופי חיי הדת והפולחן מראשית ימי ממלכת יהודה נחשפו לאחרונה בתל מוצא שממערב לירושלים. בחפירות שעורכת רשות העתיקות בימים אלה באתר הארכיאולוגי תל מוצא  נחשפו מבנה פולחני (מקדש) ומצבור של כלי פולחן בני כ-2,750 שנה.

לדברי אנה אייריך, ד"ר חמודי חלאילה ושועה קיסילביץ, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "המבנה הפולחני בתל מוצא הינו ממצא יוצא דופן ובולט על רקע היעדרם הכמעט מוחלט של מבני פולחן בני התקופה ביהודה בתקופת קיומו של בית המקדש הראשון. ייחודו של המבנה בולט אף יותר בשל קירבתו לבירה ירושלים, המשמשת כמרכזה הפולחני המרכזי של הממלכה באותה עת". לדברי החוקרים, "בין השאר, נמצאו במקום צלמיות חרס של גברים, האחד מזוקן, שפשרם עדיין אינו ידוע".

שאלת ההקשר הנכון

ד"ר ערן ויזל, קיבוץ נתיב הל"ה

ד"ר ערן ויזל

אֵינֶנּוּ מַעֲלִים עַל הַדַּעַת לָצֵאת לַחֲזִית

לְלֹא בְּגָדִים לְהַחְלָפָה, סַבּוֹן, מִבְרֶשֶׁת שִׁנַּיִם.

יִהְיֶה מִי שֶׁיַּצְפִּין בְּתִיקוֹ סֵפֶר שִׁירָה דַּק.

וּכְשֶמִּישׁוֹרֵי הַקְּרָב פְּרוּשִׂים לְפָנֵינוּ 

אִישׁ אֵינוֹ זוֹכֵר עוֹד כִּי הֵם נִמְתָּחִים עַל קְלִפָּתוֹ

שֶׁל כַּדּוּר הַמֻּבְרָג אֶל צִירוֹ בֶּחָלָל. 

בְּמֶרְחַק בִּטָּחוֹן עוֹמְדִים כַּלְבֵי הַבָּר, מִשְׁתָּאִים לְמַרְאֵה

סִילוֹנֵי אָבָק הָעוֹלִים תַּחַת שַׁרְשְׁרוֹת הַטַּנְקִים

וּמִתְלַכְּדִים לְעָנָן מֵעַל רָאשֵׁיהֶם שֶׁל חַיָּלִים רָצִים לְכָאן וּלְכָאן. 

בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר יָשׁוּבוּ רֻבָּם אֶל זְרוֹעוֹת אֲהוּבוֹתֵיהֶם.

הַתִּינוֹק, שֶׁבֵּינְתַיִם גָּבַר עַל שִׁעוּלָיו וְהָפַךְ לְאָב,

יִדְחַק גַּם הוּא אֶל הַתִּיק בְּגָדִים לְהַחְלָפָה, 

סַבּוֹן וּמִבְרֶשֶׁת שִׁנַּיִם, 

יָשִׂים פְּעָמָיו אֶל הָרַכֶּבֶת.

מתוך "שאלת ההקשר הנכון", בתוך: "הלכנו הרחק עד הנה"

ספר חדש בסדרת "כבר" בעריכת ליאת קפלן

הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, ספטמבר 2012

ספר משלי מפורש על ידי אביגדור הורוויץ

פרופ' אביגדור הורוויץ
מחזיק את שני כרכי הספר

בימים אלה ראה אור פירושו של פרופ' אביגדור הורוויץ לספר משלי (שני כרכים) בסדרה 'מקרא לישראל'. מטרת הפירוש היא לפרש את הספר כפשוטו על פי נוסח המסורה בהתאם לדקדוק הלשון ועל פי העולם התרבותי שבו הוא נוצר. בהקדמה מציין הורוויץ שפירושו הוא פירוש אישי המשקף את נטיתו לזהות תכונות ספרותיות ומבניות ולנצלן ככלי בניתוח הטקסט ופירושו. את הפירוש מקדים מבוא על מבנה הספר, הרכבו, לשונו, רעיונותיו המרכזיים ורקעו ההסטורי. וביתר פירוט:  דיון בשאלת אחדותו של הספר, ברקעו החברתי, במונחים המיוחדים לו, במונחי החכמה, בתפיסתו הבינארית (ניגודים בין צדיקים ורשעים, עצלים וחרוצים, עניים ועשירים, ענוים וגאים) ובמונחי ההוראה והלימוד שלו. ראוי לציון מיוחד הדיון נרחב בזיקות של ספר משלי לספרות החכמה המקראית, לספרות החכמה של המזרח הקדום ולספרות החכמה היהודית הבתר-מקראית. פנינה נוספת בכל השפע הזה הוא הסעיף המוקדש לפרשנות היהודית של ספר משלי. הפירוש מכוון לחוקרים, לתלמידים ולקהל המשכיל. 

המחבר מלמד במחלקה למקרא, ארכיאולוגיה ומזרח קדום באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

'אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה' (משלי ג 13)

ראו גם: פרופ' אביגדור ויקטור הורוויץ 1948-2013

הספריה המקוונת של מגילות מדבר יהודה הושקה היום

"בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ"

בר' א. צילום: שי הלוי

אוצר מגילות מדבר יהודה - הממצא הארכיאולוגי החשוב ביותר במאה ה-20, נגיש עכשיו בנגיעת מסך - ביוזמת רשות העתיקות ו-Google

בראשית פרק א' (תיאור בריאת העולם), עשרת הדיברות, מזמורי תהלים ומאות כתבי-יד אחרים בני אלפיים שנה, נחשפים לראשונה לציבור בספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי.

18 בדצמבר 2012, ירושלים. לרגל 65 שנה לגילוי מגילות מדבר יהודה, רשות העתיקות ו-Google השיקו היום את 'הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי' באתר החדש www.deadseascrolls.org.il. הציבור מוזמן לחוות את האוסף שבו למעלה מ-5,000 תצלומים של קטעי מגילות, לחקור אותו ולצפות בו מהבית באיכות שלא נראתה כמוה עד היום.

תהלים, מזמור קלג.  צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות

אחד הקטעים הקדומים המוצגים באתר הוא מספר דברים, ובו מופיעים כל עשרת הדיברות.

ספר דברים - עשרת הדיברות, צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות

כן ניתן לראות חלק מפרק א' של ספר בראשית מהמאה הראשונה לפני הספירה, המתאר את בריאת העולם; מזמורי תהלים; קטעי תפילין זעירים מימי הבית השני; מכתבים ומסמכים שהסתירו פליטים שנמלטו מן הצבא הרומי בימי מרד בר כוכבא; ועוד מאות כתבי-יד מרתקים, השופכים אור על חקר המקרא, על ההיסטוריה של עם ישראל ועל תולדות הנצרות.

לדברי שוקה דורפמן, מנהל רשות העתיקות: "רק חמש משמרות בעולם רשאיות לגעת במגילות מדבר יהודה. כעת, כל אדם יכול "לגעת בהן" במסך, מכל מקום על פני הגלובוס, ולצפות בהן באיכות המדמה את המקור! באמצעות Google וטכנולוגיית צילום מתקדמת, ולרגל שישים וחמש שנה לגילוי המגילות, מנגישה רשות העתיקות לציבור הרחב את האוצר הארכיאולוגי החשוב ביותר שהתגלה עד כה, ובכך משמרת אותו למען הדורות הבאים".

בר' א. צילום אינפרה-אדום: שי הלוי

יוסי מטיאס, מנכ"ל מרכז המחקר ופיתוח של Google בישראל: "כחלק מהמאמץ שלנו להפוך את המידע הקיים בארכיונים, אוספים ומחסנים לנגיש לכל, רשות העתיקות ו-Google מציגות היום פיסות תרבות והיסטוריה המוכרות לכל תלמיד כמעט בארץ ובעולם. חשיפת כתבי עשרת הדיברות וסיפור בריאת העולם, כפי שנשתמרו למעלה מ-2000 שנה, היא עוד צעד במאמצינו להעשיר ולשמר מורשת תרבותית עולמית".

על המגילות: בשנת 1947, במהלך חיפוש אחר עז תועה במדבר יהודה, גילה רועה צאן בדווי מערה ובה כד חרס שהכיל מגילות עתיקות בנות אלפיים שנה. מאז, איתרו בדווים וארכיאולוגים שרידים של מאות מגילות עתיקות נוספות במערות באזור. קטעי קלף ופפירוס עתיקים אלו, ובהם העותקים הקדומים ביותר של ספרי המקרא, השתמרו במשך למעלה מ-2000 שנה, הודות לתנאי האקלים והחושך ששררו במערות שבהן הוטמנו. המגילות חושפות תמונה ייחודית של קשת האמונות שרווחו ביהדות בתקופה הסוערת של ימי הבית השני, הזמן שבו גם ישו חי ופעל. המגילות נחשבות לתגלית הארכיאולוגית החשובה ביותר במאה העשרים.

 Spectral imaging system at work

 משמרת רשות העתיקות במהלך צילום המגילות. צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות

ראו גם:

מגילות ים המלח מגיעות לעולם הדיגיטלי
עמנואל טוב, אינטרנט זה לא הכל
אדולפו רויטמן, כי מציון תצא תורה
רחל אליאור, על חשיבות המגילות
יונתן בן דוב, מן הכד אל המרשתת

לאה מזור, המגילות ממדבר יהודה אל הרשת
גרשון ברין, אתר חדש של המגילות בנוסח דיגיטלי

אתר חדש עם צילומי מגילות מדבר יהודה

בשעה זו מתקיימת מסיבת עתונאים במשרדי רשות העתיקות במוזיאון רוקפלר בירושלים ובה מושק אתר חדש המציג צילומים של מגילות מדבר יהודה באיכות גבוהה ביותר. 

הפרוייקט משותף לרשות העתיקות ו-Google ישראל.

פרופ' עמנואל טוב - דרכו המדעית ופירותיה (עד כה)

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

* זר ברכות ביום שבו נושא פרופ' טוב את הרצאת הבכורה שלו כחבר חדש באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. ערב נר רביעי של חנוכה תשע"ג.

פרופ' עמנואל טוב

פרופסור עמנואל טוב הוא מהבולטים בחוקרי נוסח המקרא בדורנו. את ביקורת הנוסח ואת דרך מחקרו של חוקר הנוסח הגדיר עמנואל טוב כך:

ביקורת הנוסח מטפלת 

* במוצאו ובמהותו של נוסח המקרא על כל צורותיו. 

* מבררת את צורתו המקורית ואת היווצרות הטקסטים השונים, הן ביחס לצורתם השלמה והן ביחס לפרטיהם. 

* מבררת את התפתחות הטקסטים השונים ואת היחס ביניהם. 

* וחוקרת את התנאים החיצוניים של ההעתקה ואת תהליך המסירה הטקסטואלית. 

העוסק בביקורת הנוסח 

* מלקט מידע ממקורות שונים על ההבדלים שבין עדי-הנוסח ומשתדל להעריך אותם. 

* בעזרת תהליך זה הוא יוצר כלים העומדים לרשותם של הפרשנים.  

אם נמיר את המילים הפותחות ’ביקורת הנוסח מטפלת ב...’ במילים ’פועלו המדעי של עמנואל טוב עוסק ב...’ נמצאנו מנסחים בתמציתיות, ובמילותיו של עמנואל טוב עצמו, את תחום פועלו המחקרי ואת דרך עבודתו. ’עמנואל טוב מטפל במוצאו ובמהותו של נוסח המקרא על כל צורותיו. תוך כדי כך הוא מברר את צורתו המקורית ואת היווצרות הטקסטים השונים, הן ביחס לצורתם השלמה והן ביחס לפרטיהם, את התפתחותם ואת היחס ביניהם, וכן את התנאים החיצוניים של ההעתקה ותהליך המסירה הטקסטואלית. בעיסוקו בביקורת הנוסח מלקט עמנואל מידע ממקורות שונים על ההבדלים שבין עדי-הנוסח, ואף משתדל להעריך אותם. בעזרת תהליך זה הוא יוצר כלים העומדים לרשותם של הפרשנים‘.

חג אורים שמח!

המפקד במדבר ומיפקדים אחרים

מדבר סיני

פרופ' מרדכי כוגן, האוניברסיטה העברית

הפרשה הפותחת את ספר במדבר עוסקת כולה במיפקד שנערך ליד הר סיני "בשנה השנית לצאתם [של בני ישראל] מארץ מצרים" (א, א), ומכאן שמו של הספר בפי חז"ל: "חומש הפקודים" (כך, למשל, משנה יומא ז, א). בכל המקרים במקרא שבהם מוזכרת עריכת מיפקד היא באה כשלב ראשון של הכנות לפעולה צבאית (כגון כיבוש העי [יהושע ח, י], מלחמת שאול בעמונים [שמואל-א, יא, ח], ועוד), וכך גם בענייננו. בני ישראל מתבקשים להתארגן כמחנה צבא לקראת התזוזה מהר סיני והצעידה לעבר ארץ כנען. כל "בן עשרים ומעלה כל יוצא צבא" (פסוק ג) התייצב בין כלל המתגייסים שנרשמו "במספר שמות" (פסוק ב). הלויים לא נמנו עם יתר בני ישראל בשל מעמדם כמשרתים בקודש, ומניינם נקבע בנפרד (א, מז-נד).