ישראל בעל שם טוב ובני דורו

פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

הוצאת כרמל

ספרי החדש, ישראל בעל שם טוב ובני דורו-מקובלים, שבתאים, חסידים ומתנגדים (Israel Ba'al Shem Tov and his Contemporaries, Kabbalists, Sabbatians, Hasidim and Mitnaggedim, Jerusalem : Carmel 2014) , שראה אור זה עתה בשני כרכים, בהוצאת כרמל בירושלים, תשע"ד, דן בגלגוליה של המחשבה הקבלית במציאות היסטורית מורכבת באימפריה העות'מנית ובממלכת פולין-ליטא, בין פרעות חמלניצקי שהחלו בשנת 1648, לבין חלוקת פולין ב1772, תקופה שאותה הפולנים כינו בשם 'המבול' והיהודים קראו לה בשם 'מצולות ים הגלות' או 'הגלות המרה', שבה התעצמו כיסופי הגאולה. במציאות זו פרחה הקבלה שהצמיחה הן את השבתאות המשיחית והן את החסידות הקבלית.

הספר, המתאר את דמותו של מייסד החסידות, ישראל בעל שם טוב, עליו אמרו בני דורו "אחד היה ומהראשונים לא קם כמוהו", דן בעולמם של ראשוני החסידים שפעלו במחוזות שהשבתאות פרחה בהם, ועוסק בהבהרת מהותן של שלוש תנועות רוחניות חברתיות אלה, הקבלה, השבתאות והחסידות, וביחסי הגומלין ביניהן לבין ההנהגה הרבנית במאה השמונה-עשרה, שאסרה על הפצת הקבלה ועל תורתה המשיחית, ורדפה והחרימה את השבתאות ואת החסידות. הנהגה רבנית זו שנודעה בשם 'מתנגדים' פעלה בעולם שהקבלה איימה על מקור תוקפו, השבתאות המשיחית ערערה על יסודותיו והחסידות הקבלית הציבה בפניו אתגר חברתי מאיים. לפיכך המתנגדים נקטו בכל דרך כדי לאסור על הדפסת ספרי קבלה, שבתאות וחסידות, והטילו חרמות ונידויים לשם הגבלת לימודם ומניעת הפצתם. במהלכים דרמטיים אלה, שהתרחשו משלהי המאה הי"ז ועד לשלהי המאה הי"ח, הפכה החברה היהודית מחברה נרדפת לחברה רודפת, שהוציאה מכלל ישראל יהודים רבים שהגדירו את עצמם בשם מקובלים, שבתאים וחסידים. הספר דן בהרחבה בתכנן של התורות המיסטיות והמשיחיות המכונות קבלה, שבתאות וחסידות, ובמשמעויותיהן הדתיות, התרבותיות והחברתיות בעולם היהודי שבו גלות וגאולה, רדיפה והמרה, חרם ונידוי, היו מושגי יסוד.

הספר מסתיים בדיון במניעיהם ובפעולותיהם של המחרימים והרודפים, שקשרו בין הקבלה, המשיחיות, השבתאות והחסידות, ובביאור מהות הפולמוס בין ר' יעקב עמדן, בן זמנו של הבעש"ט, שעמד בראש הרודפים, לבין ר' יהונתן אייבשיץ, שנתפש בעיניו של עמדן כראש השבתאים בדורו והיה ראש לנרדפים, ובהבהרת הקשר בין פולמוס זה, לבין החרמת חסידי הבעש"ט כשבתאים, בידי הגאון מוילנה ועמיתיו הרבנים בממלכת פולין-ליטא על לא עוול בכפם.