הומאז׳ לעמק: אתוס, מיתוס, דמויות

אוריאל בן עמי, סופר, משורר ואיש תקשורת

העמק: האתוס, המיתוס והדמויות שהשפיעו עליו והושפעו ממנו  

על נראטיב ונראטיב משתנה 

* ראשוניות, חלוציות, עקשנות ואינדיווידואילזם

* לשלוט ולהשפיע, תודעת המחוייבות

* "הבעיה של נהלל, שהיו בה יותר מנהיגים ממונהגים"

* האינדיווידום התפרץ ובא לביטוי מחוץ למושב ולקיבוץ. במגוון כשרונות וכישורים, או בהשתלטות מבפנים. 

* מנהיגי הקיבוץ והמושב הם השליטים בו, במפעליו או במכסות ייצוריו. מי שביקש לעצמו ביטוי עזב והשפיע על פי דרכו. הלך ללמוד, להתפתח ולהתמקצע, מבלי שיפריעו לו או יאשרו לו תנאים באסיפה.

* השכול כחוויית חיים מצמיתה. אין שלם מלב שבור. השבר השתוק וההזדהות הקולקטיבית. כולם מכירים את כולם.

* הדמויות שזכו לתהילה היו בחייהן שנויות במחלוקת. רובן זכו לתהילה בחוץ ועוררו קנאה או גאווה מבפנים.

* המיתוס צמח רק אחר כך. לא היו נביאים בעירם, למרות שהמדינה מחאה להם כפיים. השפעת החינוך נגזרת מהקירבה המשפחתית: מה עשו סביך והוריך, מה עשו להם? האם היו משפיעים או מושפעים?

שיר בוקר

אוניברסליזם מונותאיסטי וקץ המלחמות בישעיה ב, ב-ד

על ספרו של ז׳לין בנדה, בגידת האינטלקטואלים

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

הוצאת כרמל 

ז׳לין בנדה, בגידת האינטלקטואלים, מצרפתית: ניר רצ‘קובסקי, הוצאת כרמל, ירושלים 2020, 192 עמודים

על ספרו הנודע של ז'יליֶן בֶּנְדָה, (1956-1867) Julien Benda "בגידת האינטלקטואלים", שנדפס בצרפתית בכותרת La Trahison des Clercs בשנת 1927, וראה אור זה עתה בעברית, בתרגומו המבריק של ניר רצ'קובסקי ובעריכתו המדעית של פרופ' דניס שרביט. אפשר לומר בוודאות שזה דבר בעתו וזה ספר נחוץ מאין כמוהו. אינני יכולה לחשוב על ספר נחוץ יותר, רלבנטי יותר או מעורר מחשבה יותר, מאשר ספר זה העוסק במקומה של התביעה המוסרית האוניברסלית בכל מאבק בין הכוח לרוח, ודן בשאלות יסוד הנוגעות לכל אדם: בדבר חובת ההכרעה המוסרית בכל מאבק בין משפט ההמון לצדקת היחיד, או בין כוחו של משטר הרוב לזכותו של המיעוט, בין האינטרס האנושי לאינטרס הלאומי, ובמקומם המכריע של זכויות האדם וכבוד האדם בכל שאלה הנוגעת למצפון, נאמנות, מחויבות, אחריות, הכרעה, בחירה וזהות, לאומיות ואוניברסליות. הספר החדש ראה אור בסדרה 'פרשנות ותרבות, סדרה חדשה', בעריכת פרופ' אבי שגיא, בהוצאת כרמל בירושלים.

צלם זהב, כבשן אש, שלושה נערים ואחד אלוהינו

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

הצעה להוראת דניאל ג 

1‏. הבחירה בפרק

מורה צריך לדעת הרבה יותר ממה שיודעים תלמידיו וממה שמחייבת תכנית הלימודים. 

הפרק אינו בתכנית הלימודים במקרא. מורה יכול להורות אותו ׳מחוץ למסגרת׳ למשל, במילוי מקום או בשיעור חינוך.

חיתוך עורלה דמוני או ברית תאולוגית

ד״ר יגאל בן-נון, היסטוריון מחבר הספר ״קיצור תולדות יהוה״ בהוצאת רסלינג

מנהג חיתוך העורלה מקורו באמונה עממית שנובע מפחד מנזקיהם של שדים בזמן מסע במדבר ומהגנה מפני השד שתוקף מבוגרים שלא ביצעו את אקט חיתוך עורלתם לפני צאתם לדרך. הד למנהג דמוני זה אנו מוצאים בסיפור חתן דמים שבספר שמות (פרק ד, כד-כו). מחבר הסיפור מתאר בו את מסעו של משה מבית חתנו במדין בדרכו לפגוש את אחיו במצרים. סיבת החלטתו של יהוה להרוג את משה מתבררת כאשר ציפורה אשתו החליטה לכרות את ״עורלתו״ (ולא את ״עורלת בנה״) וכך ניצל משה ממוות. המרת ״עורלתו״ ב״עורלת בנה״ נעשה מאוחר יותר כאשר החלו למול תינוקות ביומם השמיני כעדות לברית בין יהוה לעמו ובכך לגרום להרמוניזציה עם המציאות למרות הצלקות שנותרו בטקסט. מעבר זה גם מעיד על אי נוחות בחברה היהודאית ממנהגים בעלי אספקט דמנוני.

משה שובר את הלוחות - רמברנדט

כנרת זוהר-להב, מרצה וחוקרת לתרבות ואומנות

                                      Mozes en de tafelen der wet

החודש, ב 15.07 צויין יום ההולדת למאסטר ההולנדי רמברנדט ואן ריין. אדם שהיה יוצר, חדשן ומצטיין בתחומו. צייר שנשם אויר פסגות, נהנה ממעמד סלב, היה בן בית בארמון המלוכה ולקוחותיו המתינו בתור שנים עד שהתפנה לצייר את הדיוקנם. במהלך חייו ידע 3 אהבות גדולות, קבר ילדים, נפטר מחוסר כל וניקבר בקבר אחים באמסטרדם.

I wish always to have eyes / Nathan Zach. tr. Prof. Eitan Medini

נתן זך, ׳אֲנִי רוֹצֶה תָּמִיד עֵינַיִם׳, כל החלב והדבש, עם עובד, 1965, עמ' 20

I wish always to have eyes / Nathan Zach

 translated by Prof. Eitan Medini

I wish always to have eyes to see

The world's beauty and to praise

This wonderful beauty

In it there isn't a blemish and to praise

And its so whole, whole of beauty

לכל אישה זכות על גופה ורוחה, על כבודה וחירותה

פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

"לכל אישה זכות על גופה. זכות לכבוד. זכות לחירות. אין לאף אחד את הזכות ליטול כל אלה ממנה"

כתבו השופטים את ההלכה המשפטית הראויה  בפסק דינו של הנשיא משה קצב שהורשע באונס ובהטרדה מינית ב10 בנובמבר 2011, בשעה שסימנו את הפער בין המצוי לרצוי בהכרעת הדין, אולם כידוע אלימות נגד נשים, אונס נשים, סחר בנשים, אפליה נגד נשים, הפעלת מרות נגד נשים, הטרדת נשים, הדרת נשים מהמרחב הציבורי, והפקדת כל דיני המעמד האישי הנוגעים לנשים בידי גברים בלבד, רווחים במקומותינו ועומדים בסתירה מוחלטת לאמור במשפט הפתיחה. כך גם השתקת נשים, הפרדת נשים, העלמת נשים מהמרחב הציבורי, ודחיקתן לאזורים שוליים ולחינוך נפרד, כמתואר בתקשורת דבר יום ביומו, בדומה לשלילת מרחבי בחירה פוליטית, דתית ותרבותית מחלק מציבור הנשים לצד הגבלת תחומי לימוד ותעסוקה, רק בשל היותן נשים, עומדים בסתירה נוקבת להלכה המשפטית דלעיל.

מילים על ׳הרואין׳: ספר שירים של הסופרת והמשוררת שושנה ויג

חגי קמרט, סופר

הוצאת פיוטית

על: שושנה ויג, הרואין, הוצאת פיוטית, נתניה תשע״ט 2019

מבוא

לא בנלי הוא לומר אמת צרופה זו: "המתנה היפה ביותר שניתנה לאדם היא היכולת לאהוב ולהיות נאהב". משמעות הדבר שבסיסו של עולם עומד על אהבה (מכל סוג שהיא), ורגע אחד העולם לא היה יכול להתקיים בלא אהבה הרוחשת בין כתליו. אך כאשר מדובר בבני אדם אנו מדברים על האהבה בין המין האחד למין השני.

 ניסו להגדיר אהבה בכל מיני דרכים, אף אני ניסיתי זאת, אך בסופו של דבר הגעתי למסקנה שאהבה היא כמו אלוהים. לא ניתן להגדיר אותה כשם שלא ניתן להגדיר את האלוהים. לא ניתן  לראותה, אלא להרגישה בלבד. האהבה  בלשון מטפורית  כמוה כאמונה שאין מה להתווכח עליה, כי היא דבר שבלב. ובלשון השוואתית הייתי אכן קורא לאותה אמונה אהבתית  בשם ׳הרואין׳.

יונתי תמתי - לך חיכיתי

אליסיה פורמה, עם תרגום לאנגלית של פרופ׳ איתן מדיני

 

יוֹנָתִי 

~~~~~

וּמִכָּל הנִיסִים בָּעוֹלָם !!

אֵיך יָדַעַתְּ לְהַגִּיעַ אליי ?!

יוֹנָתִי, תַּמָּתִי 

לָך חִיכִּיתִי ... חַיָּי !!

מנורת המשכן כעץ החיים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

התורה מספרת בהרחבה על מנורת זהב בעלת יופי עילאי, שנרותיה האירו את האפלה במשכן ה׳ במדבר. מרדת הלילה ועד הפצעת קרני האור של הבוקר דלקו נרותיה. מהי אותה מנורת זהב ואילו אמונות ודעות היא מסמלת? 

המנורה היתה כולה זהב בהבדל מכלי המשכן הגדולים האחרים שהיו רק מצופים זהב. משקל הזהב שנדרש לעשיתה על מלקחיה ומחתותיה היה "כִּכָּר זָהָב טָהוֹר" (שמות לז, כד), וכינויה, ״הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה״ (ויקרא כד, ד) הביע את קדושתה.

מכלול טביעות חותם עם ׳טביעות למלך׳, שמות ערים ואישים מהמאות ה-8 וה-7 לפנה״ס נתגלה בירושלים

פסלוני חרס בדמות נשים ובעלי חיים שנמצאו באתר. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

מכלול טביעות חותם, מהגדולים והחשובים ביותר שהתגלו בארץ, נמצא בשכונת ארנונה בירושלים סמוך למשכן השגרירות האמריקאית. הממצא מתוארך לסוף המאה ה-8 עד אמצע המאה ה-7 לפנה“ס, שהיא תקופת מלכותם של חזקיהו ומנשה מלכי יהודה. החפירה מנוהלת על-ידי רשות העתיקות במימון רשות מקרקעי ישראל ובאמצעות חברת מוריה.

באתר נחשף מבנה יוצא דופן בגודלו ובאופיו לתקופה, בנוי מאבני גזית ענקיות, ובעל קירות כפולים ומשולשים. כן נחשפו על ידיות של קנקני אגירה יותר מ-120 טביעות, שרבות מהן נושאות את הכיתוב 'למלכ (למלך)', שמות ערים, ושמות של מי שהיו, ככל הנראה, בכירי הפקידות ובעלי ההון של בית ראשון, בכתב עברי קדום.

על ספרו של אמנון שפירא: דמוקרטיה ראשונית במקרא

ד״ר דוד כהן-צמח,* מכון כרם ומכללת דוד ילין

אמנון שפירא, דמוקרטיה ראשונית במקרא – יסודות קדומים של ערכים דמוקרטיים, ספריית הילל בן חיים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב 2009

שמו של הספר מקרין, לכאורה, גישה אפולוגטית. מה לדמוקרטיה, מושג מהספרות היוונית הקדומה, ולמקרא? ואולם אם נתעלם מהמושג הלועזי עצמו ונתמקד בתוכנו של המושג, נגלה שיש מקום לגישה אחרת.

על ספרו של דוד גולן - היהדות מאין ולאן

אוריאל בן עמי, סופר, משורר ואיש תקשורת

דוד גולן, היהדות - מאין ולאן: שיחות על האידאה של היהדות, יודאיסמוס של האדם עלי אדמות, הוצאת ראובן מס, 2011, 224 עמודים

גולן, מורה הדור השלישי בנהלל, היה פרופסור אמריטוס ליוון ורומי בעת העתיקה. כתב ספרים רבים על תולדות העולם ההלניסטי והקיסרים הרומאים. שני ספריו האחרונים עסקו ביהדות. הלך לעולמו בשיבה טובה בגיל 92 ונקבר בנהלל בז' באדר, תשע"ט.

אוריאל בן עמי (משמאל) עם פרופ׳ דוד גולן (מימין)

על הקריאה ועל חוויית הקריאה ביהדות מאין ולאן?*

 היהדות מאין ולאן של דוד גולן, הינו חיבור מאיר עיניים, המעניק לקורא הרוצה בכך, רשות לקטוף פירות מעץ הדעת. אך להבדיל מאדם הראשון שגורש מגן העדן, דווקא משום שאכל מעץ הדעת, מוזמן עכשיו האדם הקורא, הספקן, החושב - לראות ולהבין את שפע הפירות הרב שלנגדו.

יונתן חיים גורל, פייטן של ענווה וציפייה לישועה

הרצל חקק, משורר

יונתן גורל, מרחק וגעגוע, הוצאת אור שלם- צור אות, 71 עמודים, 2004

כששואלים מהי שירה ירושלמית, מבקשים שורות שנוגעות בעומק ההיסטורי של העיר, בקדושתה, בהשפלת ראש נוכח כובד הדורות. יונתן גורל, מהלך ברחובות ירושלים כנביא קדום ומנסה לשמוע את הקול העתיק מימים שעברו:

"ואתה מצפֶּה להתגלוּת נוראה/ לקול דכריו של הנביא...קולו חוצב לֶהבות" - כך מבקש יונתן גורל ברגע של התעלות, של התגלות, אבל סיום השיר חוזר בהרכָּנת ראש של השתחוויה אל המפלס האֱנושי: "והמראֶה נשאר סָתום/ ואתה מחוּץ לו/ כמו יֶלֶד שבּיקש להַגיד/ ולא ידע" (עמוד 12). 

גורל מצליח לשמור על המתח הרוטט בין קודש לחול, בין שיטוט בשֶׂגֶב עולמות עליונים – ובין השיבה השחוחה לחצרותיה של העיר.

וישאל את פמלית מלאכיו איך לקרוא ליצירתו החדשה

אלי יונה, משורר

                            " ע וֹ לָ ם " - כִּי זֶה עֹל בְּנֵי הָאָדָם כֻּלָּם

       

העול

וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם

וַיִּשְׁאַל ה׳ אֶת פָּמַלְיַת מַלְאָכָיו אֵיךְ לִקְרֹא לִיצִירָתוֹ הַחֲדָשָׁה

וַיִּנְשְׁמוּ לִרְוָחָה (וְרוּחַ אַפָּם נוֹשֶׁפֶת עָלֵינוּ 

עַד הַיּוֹם מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ) וַיָּשִׁיבוּ לוֹ  " ע וֹ לָ ם "

כִּי זֶה עֹל בְּנֵי הָאָדָם כֻּלָּם

The woe

Translated by Prof. Eitan Medini 

And the heaven & the earth & all things in them were complete

And he asked his angelic entourage how to name His new creation 

And they breathed a sigh of relief (And their breathing down 

from the four corners of the earth its still felt upon us)

And they replied  " W o r l d "

Since its the whole humanity's woe

על הבדואים, על אמינות המקרא ועל מוצאו של עם ישראל בספרו של יצחק קלינטון ביילי

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

יצחק קלינטון ביילי, התרבות הבדואית בתנ״ך, מאנגלית: שרה פ׳ פרידמן, הוצאת רסלינג, תל אביב 2020

יצחק קלינטון ביילי (Clinton Bailey) הוא מזרחן ומומחה בעל שם עולמי לבדואים ולראליה המדברית. פירסם ספרים על השירה, המשפט והפתגמים בתרבות הבדואית, שראו אור באוניברסיטאות ייל ואוכספורד. במשך 45 שנה (2012-1967) חי פרקי זמן לא־מבוטלים עם הבדואים בסיני ובנגב כחוקר, כעד וכמשתתף בחייהם. בהשראת המפגשים הללו הוא גיבש תובנות מאתגרות על המקרא ועל מוצאו של עם ישראל, נושא שזוכה להתעניינות רבה במחקר בעשרות השנים האחרונות. 

פירושו של מרדכי כוגן לספר מלכים בסדרה מקרא לישראל

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

מרדכי כוגן, מלכים עם מבוא ופירוש, א-ב (מקרא לישראל), הוצאת ׳עם עובד׳, תל אביב תש״ף 2019

יש לברך על הופעת פירושו החשוב של פרופ׳ מרדכי כוגן על ספר מלכים בסידרה ׳מקרא לישראל׳. כוגן כבר פירסם ב׳מקרא לישראל׳ פירושים לשלושה מספרי תרי-עשר: ליואל, לעבדיה ולנחום, ועתה יצא לאור פירושו המקיף לספר מלכים בשני כרכים, שיחד מקיפים 766 עמודים. 

כוגן הוא חוקר בולט ומוערך מאד של ספר מלכים, והפירוש הזה הוא גירסה עברית מעודכנת של פירושו שראה אור באנגלית בסדרה The Anchor Yale Bible Commentaries

חרותות על דולמנים בגליל ובגולן - מחקר חדש

הדולמן בנחל יהודיה. 
צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

בארץ ובארצות השכנות נתגלו אלפי דולמנים שהוקמו ככל הנראה בתקופת הברונזה הביניימית, לפני 4500-4000 שנה. הדולמנים הם מבני קבורה הבנויים מסלעים ענקיים. בגליל העליון ובגולן נסקרו אלפים מהם. על כמה מהם התפרסם בשבוע שעבר מאמר מאת גונן שרון, מהמכללה האקדמית תל חי, ואורי ברגר מרשות העתיקות בכתב העת Asian Archaeology 

לזכרה של אורה ליגום ליפשיץ

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

אורה היתה אישיות משכמה ומעלה. חוקרת מקרא, פרפקציוניסטית וקפדנית, מורה בחסד עליון, מוציאה לאור, מסורה ונדיבה, חכמה ואוהבת חכמה, מלומדת בעלת ידע עצום בתחומה ובתחומים נוספים, בשלנית אגדית, אוהבת אדמה, נופים וטיולים (בעיקר במדבר). אמיצה. מקורית. גדולה מהחיים.

מפגשי עם אורה ליגום ליפשיץ - זכרונות

ד״ר ליאורה גולדמן, אוניברסיטת חיפה

את אורה פגשתי לראשונה בשנת 87 (נדמה לי) כשלמדתי במכון כרם בירושלים לקבלת תעודת הוראה במקרא והיסטוריה. השיעור איתה (על ספר שמואל) היה בבחינת חוויה מעצבת עבורי, כמורה לתנ"ך לעתיד וכחוקרת לעתיד בתחומי מדעי היהדות. לראשונה פגשתי מישהי שקוראת מקרא ושואלת שאלות קשות על זמן כתיבתו של הטקסט, מאמתת ומעמתת את הכתוב עם הממצא הארכאולוגי; מתבוננת במקרא גם מתוך הכרות עם הומרוס ועם ספרות, אומנות ומוזיקת העולם המערבי; מכירה את הברית החדשה ואת הספרות החיצונית. אורה פתחה עבורי חלונות לתחומי ידע שלא הכרתי ושברבות הימים הפכו לחלק מהותי מעיסוקי, מחקרי ותפיסותי כמורה ומרצה למקרא. 

ויאמר קין אל הבל אחיו - שיר

פרופ׳ חמוטל בר-יוסף, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

               


מַעֲשֶׂה

וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו:
קַיִץ. אָדֹם. שֵׁן. עַיִן.
סַנְוֵרִים. לִקּוּי. תָּקוּעַ.
לֹֹא דִּבּוּר. תַּקָּלָה. נִסְתָּם
פִּכְפּוּךְ הַמַּעְיָנוֹת.
עֹרֶף קָשׁוּי. שֵׂעָר סָמוּר.
יַתּוּשִׁים נוֹעֲצִים דָּם רוֹעֵשׁ בָּאָזְנַיִם
שָׂפָה אַחֶרֶת, מֻפְשֶׁלֶת, שְׂפַת
הַלֹּא. לֹא שֵׂאת. קַיִץ בַּשָּׂדֶה, קַיִן. שֶׁמֶשׁ
מַכָּה. בְּלִי אֵם. בְּלִי מַה. מַהֵר.

גלוסר המילים השאולות מן היוונית ומן הרומית במקורות היהודיים הבתר־מקראיים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

נורית שובל־דודאי, גלוסר המילים השאולות מן היוונית ומן הרומית במקורות היהודיים הבתר־מקראיים, האקדמיה ללשון העברית תשע״ט, 171 עמודים

הידעתם שאפרסמון, אפרסק, נרקיס, קנבס, סוכר ועמילן הן מילים שחדרו לעברית מיוונית? מילים אלה הן טיפה בים המילים שהעברית שאלה מן היוונית וגם מן הלטינית. בימים אלה הופיע גלוסר המילים השאולות מן היוונית ומן הרומית במקורות היהודיים הבתר־מקראיים מאת ד״ר נורית שובל-דודאי, מרצה לשפות קלאסיות באוניברסיטת בן גוריון בנגב ונמנית עם חוקרי מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית. 

הגלוסר מציג כ-1600 מילים שאולות מיוונית ומלטינית מן המקורות היהודיים הבתר־מקראיים. כולם (כמעט ללא יוצא מן הכלל) של שמות. הרשימה אינה כוללת פעלים שנגזרו ממילים יווניות כמו: להדפיס, להתפלמס או לקטרג. בסיס הנתונים של הגלוסר הוא מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית שבו נאספו כל החיבורים הכתובים עברית ועברית מעורבת בארמית למן חתימת המקרא, דרך ספרות חז"ל בימי התנאים והאמוראים ועד סוף תקופת הגאונים. דהיינו, חיבורים משנת 200 לפנה״ס לשנת 1050 לספירה. ספרות זו מתאפיינת בחדירת מספר רב של מילים זרות ללשון העברית. רבות מהן נטמעו בה ומשמשות עד ימינו.