מַעֲשֶׂה
וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו:
קַיִץ. אָדֹם. שֵׁן. עַיִן.
סַנְוֵרִים. לִקּוּי. תָּקוּעַ.
לֹֹא דִּבּוּר. תַּקָּלָה. נִסְתָּם
פִּכְפּוּךְ הַמַּעְיָנוֹת.
עֹרֶף קָשׁוּי. שֵׂעָר סָמוּר.
יַתּוּשִׁים נוֹעֲצִים דָּם רוֹעֵשׁ בָּאָזְנַיִם
שָׂפָה אַחֶרֶת, מֻפְשֶׁלֶת, שְׂפַת
הַלֹּא. לֹא שֵׂאת. קַיִץ בַּשָּׂדֶה, קַיִן. שֶׁמֶשׁ
מַכָּה. בְּלִי אֵם. בְּלִי מַה. מַהֵר.
מתוך: השתוות מבחר שירים ישנים וחדשים, הקיבוץ המאוחד 2016 (הדפסה שלישית) עמ' 192
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.