פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב
פרשת נשא והפטרתה - במדבר ד 21- ז 89; שופטים יג 25-2
פרשה זו ארוכה במיוחד וממשיכה לעסוק בהכנות הפולחניות לקראת הכניסה לארץ, שזה נושא מהותי: הארץ איננה אדמה גרידא אלא מרחב שהחיים בו כפופים למערכות דתיות המעצימות את חיי הבאים לחיות בו. אנחנו נעסוק בהפטרה של הפרשה (שופטים יג 25-2), שעניינה לידת שמשון והקדשתו כנזיר לאלוהים (ונעסוק כבר בעלילות שמשון).
תמות נפשי עם פלשתים |
המסגרת חשובה: בני ישראל עשו הרע בעיני ה' וכתוצאה מכך השליט עליהם אלוהים את הפלשתים (פס’ 1). כדרכו של המקרא, אנו עוברים לסיפור אישי, שהמוטיב שלו אופייני למדי, עקרות. הזרקור מופנה אל זוג, ששם האיש מנוח ואילו שם האישה לא ניתן. היא קרויה "אישה". חוסר השם מעיד על אלמוניות. מכל מקום, האישה תלד בהתערבות אלוהית, כהודעת מלאך ה' אליה: "הנך הרה וילדת בן" (פס’ 7). אלא שההתערבות האלוהית איננה רק מחמלה, להעניק לזוג צאצא, אלא תהיה בה גם קדושה ויעוד: "נזיר אלוהים יהיה הנער מן הבטן והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים" (פס’ 5). לסיפורי שמשון מוקדש מקום נרחב בספר שופטים, אך הם יוצאים בו דופן. לא מסופר, למשל, שהוא עמד בראש צבא שנלחם את מלחמות העם. סיפורו הוא כאגדה: רווי במעשי גבורה מופלאים, בשעשועי חידות חכמות ומתובל בנישואין ובהרפתקאות עם נשים פלשתיות דווקא.