גבורה, נפילה וניצחון הרוח

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

פרשת נשא והפטרתה - במדבר ד 21- ז 89; שופטים יג 25-2 

פרשה זו ארוכה במיוחד וממשיכה לעסוק בהכנות הפולחניות לקראת הכניסה לארץ, שזה נושא מהותי: הארץ איננה אדמה גרידא אלא מרחב שהחיים בו כפופים למערכות דתיות המעצימות את חיי הבאים לחיות בו. אנחנו נעסוק בהפטרה של הפרשה (שופטים יג 25-2), שעניינה לידת שמשון והקדשתו כנזיר לאלוהים (ונעסוק כבר בעלילות שמשון).

תמות נפשי עם פלשתים

המסגרת חשובה: בני ישראל עשו הרע בעיני ה' וכתוצאה מכך השליט עליהם אלוהים את הפלשתים (פס’ 1). כדרכו של המקרא, אנו עוברים לסיפור אישי, שהמוטיב שלו אופייני למדי, עקרות. הזרקור מופנה אל זוג, ששם האיש מנוח ואילו שם האישה לא ניתן. היא קרויה "אישה". חוסר השם מעיד על אלמוניות. מכל מקום, האישה תלד בהתערבות אלוהית, כהודעת מלאך ה' אליה: "הנך הרה וילדת בן" (פס’ 7). אלא שההתערבות האלוהית איננה רק מחמלה, להעניק לזוג צאצא, אלא תהיה בה גם קדושה ויעוד: "נזיר אלוהים יהיה הנער מן הבטן והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים" (פס’ 5). לסיפורי שמשון מוקדש מקום נרחב בספר שופטים, אך הם יוצאים בו דופן. לא מסופר, למשל, שהוא עמד בראש צבא שנלחם את מלחמות העם. סיפורו הוא כאגדה: רווי במעשי גבורה מופלאים, בשעשועי חידות חכמות ומתובל בנישואין ובהרפתקאות עם נשים פלשתיות דווקא.

לחם החרות

אביבה גולן

לֶחֶם  הַחֵרוּת 

אֶת לֶחֶם הַחֵרוּת

אביבה גולן

בְּאַהֲבָה אוֹפִים.

שְׂדֵה הַנִיצָּחוֹן

הוּא שְׂדֵה חִטִּים.

פַּעֲמוֹנֵי בְשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת

מְצַלְצֵלִים בִשְׁעָרַייִךְ,

כְּשֶׁאַחִים מְבָרְכִים

לְשָלוֹם בִּירוּשָׁלַיִם.

ליום ירושלים

פרופ' יוסי גמזו

צַנְחָן צָעִיר-לְשֶעָבָר חוֹזֵר עִם לַיִל  

אֶל עִיר-הַנֵּצַח, נֵצַח בּוֹ שוֹכְנִים רֵעָיו

שֶשּוּם מַלְאָךְ בּוֹ לֹא זִמֵּן לָהֶם שוּם אַיִל

כְּאָז, לָאָב וְלִיחִידוֹ אֲשֶר אָהַב

הָאִיש הַהוּא שֶבְּנָשְׂאוֹ יָדוֹ לְמַעְלָה

בָּהּ נִשְלְפָה הַמַּאֲכֶלֶת לְהַכְחִיד

אַף לֹא שִעֵר כִּי מֵאוֹתָהּ שָעָה וָהַלְאָה

שוּב לֹא יִזְכּוּ יוֹרְשָיו, וְלוּא לְדוֹר יָחִיד

בְּאוֹתוֹ נֵס חַדְפַּעֲמִי שֶל פְּטוֹר מִשֶּפֶךְ

כָּל הָאָדֹם-אָדֹם הַזֶּה, שֶבּוֹ אָבוֹת 

אוֹמְרִים קַדִּיש עַל יַלְדֵיהֶם וְלֹא לְהֶפֶךְ

חותם נדיר של מנזר סבאס הקדוש התגלה בשכונת בית וגן בירושלים

חותם נדיר של מנזר סבאס הקדוש התגלה בשכונת בית וגן בירושלים. החותם הוצא מהשטח בחפירות ארכיאולוגיות לפני כשנה וחצי, אך רק לאחר עיבוד וחקירת החומר מהחפירה, זוהה כחותם ייחודי שהוטבע ע"י הלוורה – מנזר המתבודדים של סבאס הקדוש.

 החותם – צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

במהלך קיץ 2012 ערכה רשות העתיקות שתי חפירות הצלה ארכיאולוגיות באתר 'חורבת מיזמיל' שבשכונת בית וגן בירושלים. בחפירות נתגלו שרידי בית חווה שהוקם בתקופת הביזנטית (המאות 5-6 לסה"נ). האתר ניטש בסוף התקופה הביזאנטית והוקם מחדש בתקופה הצלבנית (המאות 11- 12 לסה"נ) והגיע לשיא גודלו בתקופה הממלוכית ( המאות 13-15 לספה"נ).

אביבה גולן, חסד תהלים

מילים: אביבה גולן. לחן וביצוע: שושיה בארי-דותן. עיבוד : חיים אגמון 

חסד תהלים

אביבה גולן

אביבה גולן

 חֶסֶד תְּהִלִּים                

בעקבות תהלים קכ"ב, ז; תהלים קי"ח, יט

פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם

שִׁירִי קוֹרֵא תְּפִלָּה

פִּתְחוּ לִי מְבוֹאוֹת עוֹלָם

אָבוֹא בָּם אוֹדֶה יָהּ

לא רומאו, בפירוש לא רומאו

פרופ' יוסי גמזו

לֹא רוֹמֵאוֹ, בְּפֵרוּש לֹא רוֹמֵאוֹ

לֹא רוֹמֵאוֹ, בְּפֵרוּש לֹא רוֹמֵאוֹ, רוֹמַנְטִיקָה הִיא רַק תּוֹצַר לְוַאי שֶל אַהֲבָה

אַךְ לֹא אַמַּת-מִדָּה שֶלָּה. לָמוּת, עוּל-יָמִים, בְּוֶרוֹנָה

מֵרַעַל נִמְהָר וְקֵהוּת הַשִּפּוּט שֶאֵינֶנּוּ מַבְחִין, כְּבָר עַתָּה

בְּבֹקֶר אִיטַלְקִי זֶה, מוּל יָפְיָהּ הַחִוֵּר שֶל יוּלְיָה

בֵּין תַּרְדֵּמַת-עֲרַאי וּבֵין שְנַת-נֵצַח, זֶה לֹא הַסְּטַיְל

שֶל גְּדוֹל הָאוֹהֲבִים כֻּלָּם אֶלָּא מַקְסִימוּם, נֶטוֹ, שֶל צוּצִיק

שֶאֵינֶנּוּ תוֹפֵס שֶאֵין סַם-הַרְדָּמָה שֶיַּקְפִּיא, אַבְּסוֹלוּטִית, אֶת גַּל

נְשִימַת הֶחָזֶה הַבְּתוּלִי הַזֶּה בְּלִי לְקָטְלוֹ. הֲרֵי שֶקְסְפִּיר אַף פַּעַם

לֹא הִתְיַמֵּר לְהָבִין אַי-אַי-אַי בְּרוֹקְחוּת. וְאִם כָּךְ, הָאֶפְשָר

שֶעֵינֵי הָאוֹהֵב הַגָּדוֹל שֶבְּכָל הַזְּמָנִים לֹא תַבְחֶנָּה בְּקֶּצֶב

הִתְקַמְּרוּת הַגְּבָעוֹת הַהֵן? אֵיזֶה אוֹהֵב לֹא שָׂם לֵב לֶחָזֶה שֶל אִשָּה?

פרשת במדבר: עיצוב האומה

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

פרשת במדבר: במדבר א' 1 - ד' 20

כידוע קימות שתי שיטות לשמות הספרים בתורה. האחת לפי המילה המרכזית בפסוק הראשון, והשנייה לפי התוכן, לפי השיטה השנייה ספר במדבר נקרא גם חומש הפקודים. בתרגום השבעים Arithmoi.

אלוהים מורה למשה לפקוד את העם כדי לארגן את הכוח הצבאי, וכל זכר בן עשרים ומעלה מתפקד. הם מתפקדים לא כיחידים אלא לפי השבטים, והתוצאה היא שש מאות אלף ושלושת אלפים וחמש מאות וחמישים לוחמים.

יואל אליצור, מקום בפרשה: גיאוגרפיה ומשמעות במקרא

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

על יואל אליצור, מקום בפרשה: גיאוגרפיה ומשמעות במקרא, הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד, תל אביב 2014.

הוצאת ידיעות אחרונות * ספרי חמד

ספרו של פרופ‘ יואל אליצור, מקום בפרשה: גיאוגרפיה ומשמעות במקרא, הוא ספר עב כרס (480 עמודים) המאורגן סביב מעגל השנה ופרשת השבוע. בכל אחת מפרשות השבוע מצא המחבר עוגן לדיון בנושא גאוגרפי-היסטורי. כך ניתן למצוא בו דיונים תמציתיים ובהירים בשמות מקומות כמו שדה המכפלה, גרר, באר שבע, סדום ועמורה וצרעה ואשתאול; דיונים באזורים כמו סיני, מדבר פארן, נחל זרד, ארץ מואב, הלבנון,  נחל איתן, הגולן או מדבר פארן; דיונים בעמים מקראיים כמו עמלק ועמי כנען; ודיונים בסוגיות רחבות כמו קריאת שמות, תיארוך יציאת מצרים, מזבח אבנים ומזבח אדמה בארכיאולוגיה של ארץ ישראל, גבולות הייעוד של הארץ, שמותיה של ירושלים, הסיבות לבחירתה של ארץ ישראל, ושאלות כמו האם ערי הלויים הם גם ערי מקלט? והאם נכנס משה לארץ ישראל? יש בספר גם דיונים היסטוריים כמו ההתמודדות עם הדעה שרעמסס השני הוא זה ששעבד את בני ישראל ושבימיו הם יצאו ממצרים. מסקנתו של אליצור היא שדעה הזאת אינה הולמת את הכרונולוגיה המקראית כפי שהיא. 

בשׂדות החיטה בית לחם

בלפור חקק

בשׂדות החיטה בית לחם

שדות החיטה

"וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִלָּפֵת" (רות ג, ח)

הִיא תָּבוֹא אֶל שְׂדוֹת הַחִטָּה

וְשָׁם הִיא תִּהְיֶה לִי

אָבִיב בְּעוֹנָתִי.

אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת מַשַּׁב רוּחָהּ

כְּשֶׁהִיא בָּאָה חַיָּתִית.

לֹא יָדַעְתִּי אִם הִיא רוּחַ

אוֹ אִשָּׁה.

עֵינַי יוֹדְעוֹת אֶת הַמַּבָּט:

הִיא מַבְשִׁילָה לְאַט.

Louis Armstrong - Shadrach, Meshach, and Abednego

תודה לד"ר דיאנה ליפטון על ההפניה ל'‏שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ'  (דניאל ג) בביצוע לואי ארמסטרונג. 

Charles Laughton performs "The Fiery Furnace"

צ'רלס לוהטון (השחקן הבריטי המהולל שזכה, בין השאר, באוסקר) קורא את דניאל ג: סיפור שלושת הנערים בכבשן האש. מזים את הטענה שהפרק הוא 'מונוטוני'...
תודה לגברת שירה גולני על ההפניה. 

פואמה: עמך עמי ואלהיך אלהי

 יפה לורנצי

פּוֹאֵמָה: "עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיךְ אֱלֹהָי"   

Ruth and Naomi by RebeccaEmilyCooper

                   

 בעקבות מגילת רות

"עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיךְ אֱלֹהָי"

הַמִּשְׁפָּט שֶׁגּוֹרָלוֹת חָרַץ

וַאֲנִי רוֹאָה בּוֹ מַעֲשֶׂה הֵרוֹאִי

ֹשֶל גַּדְלוּת נֶפֶשׁ וְנֶאֱמָנוּת 

ֹשֶל הַכַּלָּה הָאַלְמָנָה הַמְּיֻסֶּרֶת. 

מִי יָבִין מִי יֵדַע לֵב שָׁבוּר, לֵב דּוֹאֵב שֶׁל אַלְמָנָה

וְרוּת מְבִינָה לְלִבָּהּ שֶׁל נָעֳמִי הָאַלְמָנָה, הַאֵם הַשַׁכּוּלָה.

אֶת הַבְּכִי, הַנְּהִי וְהַדְּמָעוֹת 

בֵּין הַכְּתָלִים הֵן מַסְתִּירוֹת.

אדמה ומוסר

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

פרשת בחקתי: ויקרא כו 3 - כז 34

היחס לארץ, לתנובתה, פריה ולעצם הישיבה בה מותנה בפרשה שלפנינו.

ואדי מסחה-ברקע
התבור בתקופת האביב, ירוק ופורח.
צילום: אלי זהבי

כדאי שנפנים את הלקח המוסרי הגלום בכתובים כיום, כשהארץ נעשתה חזות הכול.

כל מי שעובר בארץ או חוצה אותה בהליכה בשביל ישראל או נוסע בה ברכבת כמוני ומלווה את השינויים המדהימים בשדות: פריחת האביב, הבציר, הקציר, אינו יכול להישאר אדיש במקומו. היופי מלהיב. אבל יש כאן יותר מזה: השדות על שינוייהם מצביעים על יציבות. קיימים שינויים והתפתחויות בעולם, הטבע מתפקד במחזוריות, והאדם למד את השינויים בטבע, למד להכיר את עונות השנה והוא יודע שעליו להגיב מיד: לחרוש כדי להבטיח את הקליטה של השדות, לזרוע כדי לקבל את החיטה, לטפל ולטפח וכך, עונה עונה, שנה שנה, וחוזר חלילה.

רחמנא

מתן מורג, האוניברסיטה העברית 

רחמנא

נכתב בסמוך להולדת בתי הבכורה.

לוּ יָכֹלְתִּי לְשׁוֹמְרֵךְ בְּגַן עֵדֶן

ציפור גן העד

בְּלִי שֶׁתֵּדְעִי טוֹב וְרַע

רַק אֶת הַפַּשְׁטוּת שֶׁבַּאֲכִילָה.

הֲרֵי הֻצַּבְתִּי כָּאן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ

עִם הַיְּדִיעָה שֶׁאֶכָּשֵׁל

וְכָל מִינֵי נְחָשִׁים יִזְחֲלוּ אֵלַיִךְ בַּלַּיְלָה

יִלְחֲשׁוּ לְךָ מִלִּים טוֹבוֹת וְרָעוֹת

יַבְטִיחוּ לֵךְ אֶת הַנֶּצַח

וְיַשְאִירוּךְ מִקֶּדֶם

בְּעִצְבוֹנֵךְ.

וְכָל מַאֲמַצַי לְעוֹדֵד וּלְנַחֵם יִשַׂרְפוּ

בַּלַּהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת.

כלי חדש ליעול ההוראה בכתות - קלסרום של גוגל

בקרוב יוצע לשימוש כלי חדש של גוגל בשם קלסרום - Classroom. כלי זה מיועדת לפנות למורים יותר זמן להוראה, ולתלמידים - יותר זמן ללמידה. קלסרום מאפשרת למורים לטפל ביתר יעילות במטלות שהם נותנים לתלמידים, במשובים עליהן ובתקשורת עם תלמידיהם. קל מאד להתקין את התוכנה, היא חינמית ובלי פירסומות. מורים שמעוניינים בכך יכולים כבר עכשיו להתנסות בשימוש בקלסרום בכתותיהם.

http://www.google.com/edu/classroom/#request-preview 

Previewing a new Classroom by Google

פרשת בהר: האקולוגיה התנכי"ת

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

הפרשה פותחת בשבת ומסתיימת בשבת. בתחילת הפרשה אין

מדובר בשבת היום השביעי אלא בשבת השביעית שהיא ייחוד אדמת הארץ. שש שנים יעבדו את  האדמה "ובשנה השביעית , שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה" (ויקרא כה 4). זאת אומרת שקדושת השבת איננה חלה רק על העם אלא על האדמה, אדמת הארץ, ללמדנו את ערך ייחודה האלוהי כקדושת השבת.  למעלה מזה, מקץ שבע שנים, ביום שהוא קודש הקודשים, ביום כיפור, ובאותה שנת היובל, יקרא דרור לעבדים והם יחזרו איש אל נחלתו הראשונית. אדמת הארץ איננה מיועדת לתחכומים נדלניי"ם מכיון שבסופו של דבר היא תחזור לבעליה כיון שאיננה רכוש פרטי אלא אדמת אלוהים היא.  ייתכן שיש כאן אידיאליזציה, אבל גם כך זהו מתווה סוציאלי ערכי ממדרגה ראשונה.

Linguistic & Social Changes of Israeli Given Names in the Jewish Sector during 1948- 2007

Shlomit Landman, Bar-Ilan University

The Eleventh International Conference on Jewish Names, Paper Abstract

Analysis of the most popular and rare given names of the Jewish sector in the State of Israel that were given during 1948-2007, shows defined onomastic periods. The given names were taken from the records of the Ministry of Internal Affairs. One hundred and thirty-five patterns of male given names and 187 female given names were found in the 3000 most prevalent male and female given names of newborn babies. From almost 6000 rare given names that were used during these years, 431 patterns of male given names and 275 patterns of female given names have been in the list of rare given names for a long time. 

לשלום

אביבה גולן

בּוֹאִי יוֹנָה
צילום: אבי מזור

לְשָׁלוֹם
השיר מולחן ומושר

בּוֹאִי יוֹנָה, עַל כַּנְפֵי

הַשְּׁכִינָה

בּוֹאִי שְׂאִי בְּשׂוֹרַת גְּאֻלָּה.

יְרוּשָׁלַיִם אֵלַיִךְ צוֹפָה וּמְצַפָּה

מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ נוֹשֵׂאת תְּפִלָּה.

בְּסַעֲרַת הַיָּמִים, אֶל שִׁבְעַת הָרְקִיעִים

פְּעָמֵינוּ קוֹרְאִים לְשָׁלוֹם

בְּהוֹדָיָה, אֱמוּנָה וְתִקְוָה בְּלִבָּהּ

לְאַחֵינוּ, לִבְרִית, לְאַחְוָה.

עולים לבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים

 נוהרים לטכס המרכזי

הצבי ישראל על במותיך חלל

הר הרצל, ירושלים תשע"ד 2014

הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל־בָּמוֹתֶיךָ חָלָל  / אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים.

אַל־תַּגִּידוּ בְגַת / אַל־תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן 

פֶּן־תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים / פֶּן־תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים

בני אבשלום

רחל סיידוף מזרחי

קיצו של אבשלום. ריצפת פסיפס בקתדרלה של סיינה

בְּנִי אַבְשָׁלוֹם

תָּלוּי בַּחֹשֶׁךְ הַמָּלֵא

בֵּין עֲלֵי הַסִּרְפָּד

וַעֲצֵי הַפֶּרֶא,

שְׂעָרוֹתֶיךָ הָאֲרֻכּוֹת

מִתְפָּרְעוֹת בָּרוּחַ,

מִשְׂתָּרְגוֹת בֵּין הָעֵצִים

בַּיַּעַר הָרָטֹב.

חוק ומוסר

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

פרשת אמר, ויקרא כא1 - כד 23

נדבר על חוק המכונה חוק הטליו - Lex talionis - שהוא מידה נגד מידה.

לכאורה הצדק הטהור במלואו. אלה המקרים המובאים בויקרא כד 20-19: "ואיש כי יתן מום בעמיתו  כאשר עשה, כן יעשה לו. שבר תחת שבר, עין תחת עין, שן תחת שן. כאשר יתן מום באדם, כן ינתן  בו". ונעיין גם בקטע המקביל בשמות כא 24-23.