חותם נדיר של מנזר סבאס הקדוש התגלה בשכונת בית וגן בירושלים. החותם הוצא מהשטח בחפירות ארכיאולוגיות לפני כשנה וחצי, אך רק לאחר עיבוד וחקירת החומר מהחפירה, זוהה כחותם ייחודי שהוטבע ע"י הלוורה – מנזר המתבודדים של סבאס הקדוש.
 |
החותם – צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות
במהלך קיץ 2012 ערכה רשות העתיקות שתי חפירות הצלה ארכיאולוגיות באתר 'חורבת מיזמיל' שבשכונת בית וגן בירושלים. בחפירות נתגלו שרידי בית חווה שהוקם בתקופת הביזנטית (המאות 5-6 לסה"נ). האתר ניטש בסוף התקופה הביזאנטית והוקם מחדש בתקופה הצלבנית (המאות 11- 12 לסה"נ) והגיע לשיא גודלו בתקופה הממלוכית ( המאות 13-15 לספה"נ).
 |
תמונת שטח החפירה.
צילום: חברת Skyview
באדיבות רשות העתיקות
|
במהלך החפירות נתגלו ממצאים המלמדים על חיי היום-יום באתר.
באופן מפתיע, בשלב עיבוד ממצאים אלו, נחשף חותם עופרת נדיר המתוארך לתקופה הצלבנית. החותם, או ה"בולה", הודבק על מכתב, ונועד לוודא שייפתח רק על ידי בעליו. ייצור הבולה נעשה בשני חלקים, וביניהם חוט, שעבר דרך חריץ. אלה, נסגרו בלחץ.
החותם בן ה- 800 שנה השתמר היטב, ועליו ניתן להבחין בדמות מצד אחד, ומאחור מופיע כיתוב ביוונית.
החפץ הועבר לבדיקה לידי ד"ר רוברט קול מרשות העתיקות ופרופ' ש'ינה קליווד מצרפת, וזוהה כחותם שהוטבע על ידי ה"לוורה" - מנזר המתבודדים של סבאס הקדוש.
ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות, ד"ר יובל ברוך, הציג את הממצא הייחודי לפטריארך היווני-אורתודוקסי תיאופילוס השלישי מירושלים, אשר עמד על חשיבותו לתולדות הנצרות בארץ הקודש וציין את חשיבותו של המחקר הארכאולוגי לעניין זה.
סבאס הקדוש, או בשמו בסורית "מר סבא", היה מהחשובים שבמנהיגיה הבולטים של תנועת הנזירות הנוצרית שהתפתחה בתקופה הביזאנטית במדבר יהודה. הוא בנה כמה מנזרים, וגולת הכותרת של בנייתו הוא מנזר המכונה היום 'מנזר סבאס הקדוש', אשר בתקופה הביזאנטית נקרא "הלאורה הגדולה". במנזר, הממוקם במצוק נחל קידרון, התגוררו כמה מאות נזירים. מדובר במנזר היחיד במדבר יהודה שמעולם לא ניטש, וגם היום מתגוררים בו כעשרה נזירים יוונים, והוא שייך לכנסייה היוונית אורתודוכסית.
סבאס היה מעורב בכל הנעשה בארץ ישראל הביזאנטית, ופעמיים הלך ברגל לקונסטנטינופוליס הבירה, על-מנת לבקש מהקיסר לסייע לאוכלוסיית הארץ.
סבאס הוכרז לאחר מותו כקדוש, ושמו מופיע ברשימת הקדושים הנוצריים.
בחותם, אשר נכתב עליו ביוונית "סבאס הקדוש", נראית דמותו של סבאס עם זקן, לובש גלימה, כשהוא מחזיק בידו צלב. בצד האחורי של הבולה מופיע טקסט ביוונית: "חותם של ה"לוורה של סבאס הקדוש".
 |
באדיבות רשות העתיקות
לדברי ד"ר רוברט קול "מנזר מר סבא שיחק תפקיד חשוב בענייניה של ממלכת ירושלים במהלך התקופה הצלבנית, והיו לו יחסים הדוקים עם משפחת המלוכה. למנזר היו נכסים רבים, וייתכן שחווה זו היותה חלק מנכסי המנזר בתקופה הצלבנית.”
לדברי בנימין סטורצ'ן וד"ר בנימין דולינקה, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות,
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.