פואמה: עמך עמי ואלהיך אלהי

 יפה לורנצי

פּוֹאֵמָה: "עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיךְ אֱלֹהָי"   

Ruth and Naomi by RebeccaEmilyCooper

                   

 בעקבות מגילת רות

"עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיךְ אֱלֹהָי"

הַמִּשְׁפָּט שֶׁגּוֹרָלוֹת חָרַץ

וַאֲנִי רוֹאָה בּוֹ מַעֲשֶׂה הֵרוֹאִי

ֹשֶל גַּדְלוּת נֶפֶשׁ וְנֶאֱמָנוּת 

ֹשֶל הַכַּלָּה הָאַלְמָנָה הַמְּיֻסֶּרֶת. 

מִי יָבִין מִי יֵדַע לֵב שָׁבוּר, לֵב דּוֹאֵב שֶׁל אַלְמָנָה

וְרוּת מְבִינָה לְלִבָּהּ שֶׁל נָעֳמִי הָאַלְמָנָה, הַאֵם הַשַׁכּוּלָה.

אֶת הַבְּכִי, הַנְּהִי וְהַדְּמָעוֹת 

בֵּין הַכְּתָלִים הֵן מַסְתִּירוֹת.

מוֹאֲבִיָּה הִיא רוּת וּדְרָכֶיהָ נֶאֱצָלוֹת

אַהֲבָתָהּ  לְנָעֳמִי אֵינָהּ יוֹדַעַת גְּבוּלוֹת

הִיא לֹא נוֹטֶשֶׁת, הִיא חוֹמֶלֶת.

וַאֲנִי בְּעֵינֵי רוּחִי אוֹתָן רוֹאָה צוֹעֲדוֹת 

בַּדְּרָכִים הַשּׁוֹמְמוֹת בִּגְלִימוֹתֵיהֶן הָאֲרֻכּוֹת, 

לְרַגְלֵיהֶן  סַנְדָּלִים תַּנָכִיִּים, בַּחוֹלוֹת הֵן מְבוֹסְסוֹת

רֹאשָׁן מוּרָם, לֹא חָפוּי, עָטוּי שָׁבִיס לָבָן,

עַל פְּנֵיהֶן אֶגְלֵי-זֵעָה נִגָּרִים

וְנָעֳמִי בְּמַר-לִבָּהּ 

תִּפְעַל בְּתוּשִׁיָּתָהּ כִּי רַבָּה.

וְרוּת אַךְ בְּמִקְרֶה נִזְדַּמְּנָה 

לִשְׂדֵה בֹּעַז בַּעֳמָרִים לְלַקֵּט 

וּכְהֶרֶף-עַיִן צָדָה עֵינוֹ אֶת הַנַּעֲרָה הַזָּרָה,  

ֹשָאַל וְהִתְעַנְיֵן: "מֵאַיִן"?           

כָּךְ נִצַּת מִפְגָּשׁ הַגּוֹרָלוֹת!  

נָעֳמִי אֶת הַתַּמְהִיל מֵיטִיבָה לִרְקֹם

וּלְכַלָּתָהּ הָאֲהוּבָה הִיא מְיַעֶצֶת:

"בְּשָׂרֵךְ בְּשֶׁמֶן בְּשָׂמִים תָּסוּכִי..."  

"אֶת בְּגָדַיִּךְ הַיָּפִים לִבְשִׁי

וְאֶל הַגֹּרֶן בַּחֲשֵׁכָה בַּלָּאט רְדִי,

אֶת צְעָדַיִּךְ לְעַצְמֵךְ שִׁמְרִי,

לִמְקוֹם מִשְׁכָּבוֹ שֶׁל בֹּעַז הִתְקָרְבִי,

ֹשָם לְמַרְגְּלוֹתָיו שִׁכְבִי".

אֶת לֵב בֹּעַז כָּבְשָׁה רוּת בִּסְעָרָה

בְּבַקְּשָׁהּ מִמֶּנּוּ לִגְאֹל אוֹתָהּ מֵאַלְמְנוּתָהּ.

אֹמֶץ-לִבָּהּ, נֶאֱמָנוּתָהּ וּמְסִירוּתָּהּ לַחֲמוֹתָהּ

אֶת לִבּוֹ הֵמֵסּוּ, שִׁכְנְעוּהוּ לְשֵׂאתָהּ לְאִשָּׁה.

עַל אַף הֱיוֹתָה מוֹאֲבִיָּה

זָכְתָה בַּזְּכוּת שֶׁאֵין גְּדוֹלָה הֵימֶנָּה,

ֹשֶמִּמֶּנָה וּמִבֹּעַז מַלְכוּת בֵּית-דָּוִד צָמְחָה.

ֹשַי נוֹסָף קִבְּלָה,

ֹשַי שֶׁבְּפָז לֹא יְסֻלָּא: 

מְגִלָּה הַנִּקְרֵאת עַל ֹשְמָהּ כְּאוֹת הַוֹקָרָה!

וּבְחַג הַשָּׁבוּעוֹת - מִדּוֹר לְדוֹר, מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה

נִקְרֵאת מְגִלַּת רוּת בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה.

וּבְלֵב לִבָּהּ טָבוּעַ הַמִּשְׁפָּט הָאַלְמוֹתִי:

"עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיךְ אֱלֹהָי "

כֵּן יְהִי רָצוֹן בְּיַחֲסֵי חָמוֹת וְכַלּוֹת

בְּכָל הַדּוֹרוֹת. 

* מתוך  יפה לורנצי, קול הנשמה, ירושלים תשע"ב. מתפרסם כאן באדיבות המשוררת. 

יפה לורנצי

ספרי שיריה: "הד צעדיי" ו"קול הנשמה". זכתה בתחרות הסיפור הקצר בנושא "אובדן וגעגוע" וסיפורה נכלל באנתולוגיה של הוצאת "כתב". שיר שלה על סופר סת"ם נכלל בתערוכה במוזיאון חצר היישוב בירושלים. 

 .