נחשפו נדבכי אבן בעומקו של הכותל המערבי ולידם תיאטרון רומי

ד״ר לאה מזור (טקסט וצילומים), האוניברסיטה העברית

התאטרון הסמוך לנדבכי האבן העתיקים שנחשפו בכותל

רשמים ממסיבת העתונאים

האוטובוס מתפתל בין סמטאותיה הצרות של העיר העתיקה של ירושלים, שרוחבן עולה אך במעט על רוחבו. נוסעיו הדתיים על פי לבושם והתנהגותם, שמים את פניהם אל הכותל המערבי. היום יום שני בשבוע. עם צאתך מהאוטובוס מקדמות את אוזניך תקיעות שופר, הלמות תופים וקולות עם רב. הגברים המנגנים לבושים בחלוקים לבנים ולראשיהם מטפחות לבנות ארוכות. אתה תבחין בבלונים בכחול לבן, בדגלי ישראל ובהמונים מהארץ ומהעולם הגודשים את הרחבה ומצלמים את עצמם לדעת. חלקם מתפללים, חלקם מתיירים וחלקם חוגגים טכסים משפחתיים בשפע מיני תרגימא, עוטים בגדי חג. 
זה ׳הכותל של מעלה׳. עתה תרד ל׳כותל של מטה׳. 

הכותל המערבי

השלטים מכוונים אותך למנהרות הכותל, ובכניסה מקבלות דיילות חינניות את פני העתונאים החמושים במצלמות ובמכשירי הקלטה. הם באים למסיבת העתונאים של רשות העתיקות והקרן למורשת הכותל המערבי. 

אחת ממנהרות הכותל

אחת הדיילות מובילה אותם דרך המנהרות האפלוליות של הכותל, למעבה האדמה, אל מסיבת העתונאים המתקיימת בחפירה הארכאולוגית הנמשכת זה שנתיים שמתחת לקשת ווילסון. קשת ווילסון, להזכיר, היא המבנה השלם היחיד שנותר ממתחם הר הבית של ימי הבית השני כשהוא גלוי לעין. הקשת הבנויה מאבני ענק היתה האחרונה ברצף של קשתות אבן שהרכיבו גשר אדיר ממדים שנועד לאפשר מעבר אנשים להר הבית ולמקדש. 

ציפיה דרוכה באוויר. מרשות העתיקות הבטיחו ׳תגליות דרמטיות ומרגשות הנוגעות לתולדות ירושלים׳. 

הפותחים את הארוע היו אנשי הארכאולוגיה (מינהל, חפירה ומחקר), אנשי הדת (רב הכותל) ומיצגי הממסד הממשלתי (הקרן למורשת הכותל המערבי), ללמדך עד כמה המקום שאתה דורך עליו הוא מרגש ורגיש, מתוח ונפיץ. 

עתונאים מצלמים את מר ישראל חסון, מנהל רשות העתיקות
על רקע הנדבכים החדשים שנחשפו בכותל

יהודה עמיחי כתב: 

"ירושלים היא נדנדה: לפעמים אני יורד לתוך הדורות שהיו ולפעמים אני עולה לשמים” (מתוך: ׳ירושלים, ירושלים, למה ירושלים׳ בספרו: פתוח סגור פתוח).

הכותל המערבי הוא שריד מהחומה שנבנתה כדי לגונן על המקדש. מעל לקרקע נראים תשעה נדבכים של אבנים גדולות שמוצאן מתקופת הבית השני. מעליהן יש עוד ארבעה נדבכים, שמוצאם כנראה מימי אדרינוס. גובהו של הכותל הוא 18 מטרים. בחפירה החדשה התגלו שמונה נדבכים בעומקו של הכותל המערבי שעין לא שזפה אותם מזה 1700 שנה. האבנים הגדולות הללו נשתמרו בצורה מושלמת. 

ד״ר ג׳ו עוזיאל, ממנהלי החפירה סיפר, שמטרת החפירה היתה לתארך את קשת ווילסון. 

ד״ר ג׳ו עוזיאל על מדרגות התאטרון

הארכאולוגים ציפו, בין השאר, למצוא בסמוך לנדבכי הכותל, תחת שכבת עפר של כשמונה מטרים את הרחוב הראשי של העיר של ימי הבית השני. הם מצאו תעלת ניקוז, שנראית כאילו היתה מתחת הרחוב, אך הרחוב עצמו לא נמצא. 

תעלת הניקוז - מבט משתי זוויות שונות

תחת זאת הם חשפו מבנה עגול, המזכיר במבנהו את התיאטראות הרומיים בקיסריה, בית שאן ובית גוברין, אך קטן יותר. מבנה המתאים ל-200 אנשים. מבנה כזה כונה בעולם הרומי ׳אודיאון׳, והוא שימש בדרך כלל למופעים אקוסטיים. לפי השערה אחרת המבנה היה ׳בולטריון׳, דהיינו, מקום מושבה של מועצת העיר ׳איליה קפיטולינה׳, היא ירושלים הרומית. במקורות כתובים של ימי הבית השני (למשל, כתבי יוסף בן מתתיהו) ובמקורות שלאחר חורבן בית שני מצויים איזכורים על תיאטראות או על מבנים דמויי תיאטראות בירושלים. זו הפעם הראשונה שנמצא בירושלים תיאטרון, אחרי 150 שנה של מחקר ארכאולוגי. 

מהמבנה העגול הובילו מדרגות לשרידי מושבי אבן. דומה שלוחות המושבים נלקחו מהרחוב המשוער של העיר. 

כמו תמיד בחקירה ארכאולוגית, גם כאן הממצאים פותחים פתח לשאלות חדשות: מדוע נבנה תיאטרון ליד הכותל? האם יש לכך משמעות סימבולית? ואולי בניית התאטרון סמוך לכותל ומתחת לקשת ווילסון נועדה בכלל  להעניק לו קירוי? 

במקום נמצאו גרמי מדרגות שבנייתם לא הושלמה וסימני גילוף באבן שאף הם לא הושלמו. מכאן המסקנה שהמבנה לא היה מעולם בשימוש. אולי בנייתו נפסקה בגלל פרוץ מרד בר כוכבא? אבל אולי מרד בר כוכבא פרץ בכלל בעקבות בניית איליה קפיטולינה? 

בחפירות קשת ווילסון נמצאו כלי חרס, מטבעות, פריטים אדריכליים, פיסול ועוד, אך לא טקסטים כתובים. 

בכנס ה-11 של ׳חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה׳ שיתקיים באוניברסיטה העברית בירושלים ב-18 עד ה-20 באוקטובר 2017 (דהיינו, השבוע…) יוצגו ממצאי החפירה לציבור החוקרים. ביום השני של הכנס יהיה מושב מיוחד הנושא את הכותרת ׳הודעה מיוחדת - חפירות קשת ווילסון׳. ג׳ו עוזיאל, תהילה ליברמן ואבי סולומון, מנהלי החפירה, כינו את הרצאתם ׳ההצגה הכי טובה בעיר - שנתיים של חפירות מתחת לקשת ווילסון׳. 

החפירה עצמה מיועדת להיפתח בעתיד לציבור.