ד״ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה (בגמלאות)
אומה זו משולה לעפר וכוכבים:
כשהם יורדים – יורדים עד עפר.
וכשהם עולים – עולים עד לכוכבים (מגילה ט”ז).
יוֹם יָבוֹא, וְכָךְ יזכרוּנוּ ברשומות הֶעָתִיד:// הָרָץ שֶׁקִּיבֵּל מקודמיו הַלַּפִּיד// לֹא שָׁמַר בְּתוֹרוֹ עַל אֵשׁ התמִיד.// וְהַדּוֹר התדרדר כְּמוֹ כַּדּוּר בַּמִּדְרוֹן.// כְּמוֹ כּוֹכָב שֶׁנָּפַל עַל עָפָר מִמָּרוֹם.//
וּלְאַחֵר שֶׁרָאִינוּ אֶת פָּנָיו שֶׁל הַדּוֹר// אֶל נִבכי הֶעָבָר נִתְבּוֹנֵן וְנַחְדּוֹר.// נַעֲבוֹר לְהַצִּיג אֶת תַּקְצִיר הַתֵּאוֹרְיָה// עַל תּוֹלָדוֹת יִשְׂרָאֵל בְּמַּהֲלָךְ הַהִיסְטוֹרְיָה.//
עַם יִשְׂרָאֵל, בְּמֶשֶׁךְ כָּל תולדותיו// מִטַלְטֵל כָּל הָעֵת בֵּין עָפָר לְכוֹכָב.//
בְרֵאשִׁית, בזִינּוּק מטאורי, מֵעָפָר אֶל כּוֹכָב// דרך כּוֹכָבוֹ בִּשְׁמֵי הַמֶּרְחָב.// מִדָּרוֹם עַד צפון, מִמִּזְרָח למערב// שָׁתו מֵימִי תּוֹרָתוֹ כְּצָּמֵא בַּשָּׁרָב.// אַךְ הוּא לֹא השׂכּיל לִשְׁמוֹר עַל מָקוֹמו במרחָב.// הַכּוֹכָב שֶׁדָּרַך// הוּא גַּם זֶה שֶׁדָּעַך.// וְלִשְׁנוֹת דּוֹר שָׁקַע בְּעָפָר וְנִשְׁכַּח.//
וְאָז, כָּל עוֹד רוּחוֹ בּוֹ, בִּשְׁאֵרִית כּוֹחוֹתָיו// הִתְעַלָּה שׁוּב מֵעָפָר אֶל כּוֹכָב.// בְּעוֹר שִׁינָּיו נֶחְלַץ מִתּוֹךְ תְּהוֹמוֹת// להפיח רוּח חַיִּים בֶּ"חָזוֹן הָעֲצָמוֹת"**.//
אַךְ עַתָּה נֶעֶלְמוּ אַחֲרוֹנֵי הַחוֹזִים.// גַּם הַלּוּחוֹת הַשְּׁנִיִּים אֵי שָׂמָה גנוזים.// וְאוּמָה שֶׁפַּעַם חָרְתָה עָלַי לוּחַ// אֶת גְנותו שֶׁל הַחוֹמֶר וְשׁיבְחָה שֶׁל הָרּחַ.// דַּוְקָא בְּעֵת הִתְגַּשְּׁמוּת צִיפִּיּוֹת// מְגַשֶּׁשֶׁת בַּחוֹשֶׁךְ כְּמוֹ לָקוּ הַמְּאוֹרוֹת.// וּבין קוֹל יַעֲקֹב לְיָדָיו שֶׁל עשָׂיו// אֵין הֵבְדַל, וְזֶה דּוֹמֶה לְזֶה בְּמַעֲשָׂיו.//
הַדּוֹר מתהדר בְּעֶרְכֵי עֲגָלִים שֶׁל זָהָב.// וּפוֹרֵט לִפְרוּטוֹת זְהַב אוֹרוֹ שֶׁל כּוֹכָב.// הוא נוֹפֵל מִכּוֹכָב, וְאֶל עָפָר יוֹרֵד שׁוּב,// "כּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב".//
זוֹ העת שׁוּב לָנוּעַ מֵעָפָר אֶל כּוֹכָב.// לָעֲלות בְּסוּלָּם יַעֲקֹב עוֹד שלב.// להתנער וְלָקוּם מדריכה במקום// לחשב מסלוּל מחדש וּלהתכּוונן למרום.// לְהָנִיף הַמְּטוּטֶלֶת, שֶׁתַּחְזִיר לְמוּטָב// אֶת תְּנוּעַת הַהִיסְטוֹרְיָה מֵעָפָר אֶל כּוֹכָב.//
----------------------------------------------------------------
* מקור הביטוי "עפר (או חול) וכוכבים" נמצא בשלושה מקומות בספר בראשית:
1. ". . . וְשַׂמְתִּי אֶת-זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ" (י"ג 16).
2. "הַבֶּט-נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים . . .ֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶך " (ט"ו 5).
3. ". . . הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת הַיָּם" (כ"ב 17).
** "חזון העצמות היבשות" (יחזקאל ל"ז).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.