פרופ׳ עדנה אפק, משוררת
צַלַחוֹת.
יְלָדִים. רִיצוֹת.
שִׂמְחָה.
סֻכּוֹת
בְּרָכוֹת.
כַּפּוֹת כְּרוּתוֹת.
סְכָך.
שֶׁלּא נִשְׁכַּח.
הָאֲדָמָה בּוֹכָה.
התָּמָר יַצְמִיחַ עַלְוָה.
בַּשָּׁנָה הַבָּאָה
גַּם הִיא כְּרוּתָה.
הָאֲנָשִׁים אוֹכְלִים.
הֵם לֹא שׁוֹמְעִים.
הָעֵצִים לְהִתְפַּלֵּל לֹא יְכוֹלִים.
יְדֵיהֶם כְּרוּתוֹת.
יְלָדִים. רִיצוֹת.
שִׂמְחָה.
סֻכּוֹת
בְּרָכוֹת.
כַּפּוֹת כְּרוּתוֹת.
סְכָך.
שֶׁלּא נִשְׁכַּח.
הָאֲדָמָה בּוֹכָה.
התָּמָר יַצְמִיחַ עַלְוָה.
בַּשָּׁנָה הַבָּאָה
גַּם הִיא כְּרוּתָה.
הָאֲנָשִׁים אוֹכְלִים.
הֵם לֹא שׁוֹמְעִים.
הָעֵצִים לְהִתְפַּלֵּל לֹא יְכוֹלִים.
יְדֵיהֶם כְּרוּתוֹת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה