היו פעם שני בנים סוררים - חופני ופנחס. מאקמה סטירית מאת שלמה בכר וליקחה בצידה

ד״ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה

לא תחסום שור בדישו (דברים כ"ה 4)

 

הָיוּ פַּעַם שְׁנֵי בָּנִים סוֹרְרִים – הָאַחִים חָפְנִי וּפִנְחָס.// 

בְּנֵי עֵלִי, בָּנִים אֲהוּבִים, שֶׁעֲלֵיהֶם חִפָּה הוּא וְחָס.//

 כְּשֶׁאַבָּא עֵלִי בִּקְּשָׁם, בְּלָשׁוֹן עֲדִינָה וְרַכָּה//

 לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר כְּדֵי שֶׁהָאֵל לֹא יַנְחִית שׁוּב מַכָּה.//

 לְתוֹכַחַת אֲבִיהֶם הֵגִיבוּ בְּזִלְזוּל מִתְנַשֵּׂא וּמְלַגְלֵג//

 וְהִכְנִיסוּ לְפִיהֶם עוֹד נֶתַח, כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג.//

 כִּי יָדְעוּ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, וְיֵשׁ בָּהּ פָּסוּק מְפֹרָשׁ://

 לְהַתִּיר לַשּׁוֹר לֶאֱכֹל מִכָּל הַתְּבוּאָה אֲשֶׁר דַּשׁ.//

 אֲבָל מָה עַל בְּנֵי עֵלִי כִּי נַלִּין,//

 שֶחִלְּלוּ אֶת הַקָּדָשִׁים בַּעֲבֵרוֹת מְבִישׁוֹת שֶׁל חֻלִּין,//

 וּמָצְאוּ לָהֶם גַּם זְמַן אֵיכוּת, לַעֲבֵרוֹת הנְעִימוֹת שֶׁל הַמִּין.// גַּם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁמִּתְפַּלְפְּלִים בְּמִדְרָשׁ שֶׁל מַמָּשׁ//

 מָצְאוּ אַסְמַכְתָּא מִדְּאוֹרָיְתָא עַל הַשּׁוֹר הַנָּ"ל אֲשֶׁר דַּשׁ//

 וּמְחִילִים אֶת מִצְווֹת 'לֹא תַּחֲסֹם' גַּם עַל חַבְרֵיהֶם יְדוּעָנֵי הָעָל.//

 מֵהַמִּצְוָה, גְּזֵרָה שָׁוָה הֵם הִקִּישׁוּ, שֶׁמֻּתָּר לְהִתְחַלֵּק בַּשָּׁלָל//

 מִן הַדַּיִשׁ אֲשֶׁר בַּגֹּרֶן וּמִן הַיֶּקֶב, הַשָּׁיָכִים לַקָּהָל.//

 בֵּין שְׁתֵּי נְקֻדּוֹת עוֹבֵר קַו, שֶלֹא תָּמִיד הוּא יָשָׁר//

 מְחַבֵּר בֵּין עֲבַרְיַן הֶעָבָר// לַעֲבַרְיָן צַוָּארוֹן לָבָן מְקֻשָּׁר.//

 בֵּין מַעְלֶה בַּמַּזְלֵג הַבָּשָׂר// לַמּוֹעֵל שֶׁהוּא רַב, אוֹ/גַּם שַׂר.//

 אֱלֹהִים הֶעֱנִישׁ אֶת חָפְנִי וּפִנְחָס://

 אֶת הַשּׁוֹשֶׁלֶת בִּטֵּל וַעֲלֵיהֶם הוּא שָׂם פַּס.//

 אַךְ כַּיּוֹם מִתְחַמֵּק מֵהָעֹנֶשׁ גַּם מִי שֶׁעַל חַם הוּא נִתְפַּס.//

 אָז הָיוּ הֵם רַק שְׁנַיִם, בְּנֵי בְּלִיַּעַל,// שֶׁשָּׁלְחוּ אֶת יָדָם בַּמַּעַל,//

 אַךְ רַבִּים הַדָּשִׁים אוֹתָנו, מְנַכְּסִים מִחוּט עַד שְׂרוֹךְ נַעַל.//

 מֵאָז סוֹרְרִים מְשַׂגְשְׂגִים בְּהַצְלָחָה מִשְׂתָּרְרִים עַד הַיּוֹם,//

 כְּשֶׁהֵם נְטוּלֵי רֶסֶן וּמִפִּיהֶם הֵסִירוּ מַחְסוֹם.//