בחפירות שמנהלות רשות העתיקות ואוניברסיטת תל-אביב בגן לאומי עיר דוד, במימון עמותת אלע"ד התגלו עד כה שני מתקנים גדולי ממדים חצובים בסלע.
 |
| מכלול התעלות הצפוניות. צילום: אליהו ינאי, עיר דוד |
הם נמצאים במרחק של כעשרה מטרים זה מזה ואולי השתייכו למתקן אחד גדול. המתקן הראשון נמצא בקצה הצפון-מזרחי של חניון גבעתי, והוא כולל סידרה של לפחות תשע תעלות שהוחלקו בגימור עשוי בקפידה. על-גבי מצוק הסלע, התוחם את המתקן מדרום, ניתן להבחין בשבעה מרזבים, שהובילו נוזלים מראש גוש הסלע, ששימש כאזור פעילות, אל מתקן התעלות. המתקן השני נמצא דרומית לראשון והוא מורכב מלפחות חמש תעלות שיועדו להובלת נוזלים. למרות שיש כמה הבדלים בדרך בה התעלות נחצבו ועוצבו, ברור שהמתקן השני דומה מאוד למתקן הראשון. כיוון הזרימה של התעלות משתנה והן לא מובילות לאגן ניקוז גדול ולכן יתכן שהתעלות, לפחות במתקן הצפוני, לא שימשו לניקוז נוזלים אלא להשרייה של מוצרים. מתקן או מתקנים לא נתגלו בארץ. האם הן שמשו ליייצור חוטים מפשתה, המחייב השרייה של הפשתה לזמן ממושך לשם ריכוכה? האם התעלות הכילו תמרים שהושארו לחימום באור השמש כדי לייצר סילאן (דבש תמרים), כמו במתקנים בעלי צורה דומה שהתגלו במקומות רחוקים כמו עומאן, בחריין ואירן?
לשטח הובאו מומחים, כולל מהיחידה לזיהוי פלילי במשטרה, שיבדקו אם נותרו בקרקע או בסלע שרידים של חומרים אורגניים, אולי דם, שיוכלו לרמוז מה זרם או עמד בתעלות, אך טרם הובהר שימוש המתקנים. בקרוב יילקחו מהמתקנים דגימות נוספות של אדמה במטרה לזהות בה מרכיבים שיוכלו, כך מקווים, לעזור לפתרון התעלומה.
המתקנים או המתקן (אם שני המתקנים שימשו ביחד), יצאו משימוש בסופה של המאה ט׳ לפני הספירה שהם ימי יהואש ואמציה מלכי יהודה, וניכר שהם נחצבו בסלע כמה עשרות שנים קודם לכן. בתקופה בה זו ירושלים השתרעה על-פני שטח שכלל את שלוחת עיר דוד, והר הבית ששימש מרכזה של העיר. מיקום מתקני התעלות בסמוך לחלקיה החשובים של העיר, מצביע על כך שהמוצר שיוצר בעזרת התעלות היה קשור בכלכלת המקדש או הארמון. צריך לזכור שפעילות פולחנית כוללת הבאה של תוצרת חקלאית מן החי ומן הצומח למקדש. פעמים רבות, המבקרים במקדש לקחו עמם חזרה מוצרים שנשאו איתם את קדושת המקום.
ייחודם ומיקומם של המתקנים בסמוך למקדש ולארמון מלכי יהודה מרמז שהתוצרים שלהם השתלבו בכלכלת המוסדות החשובים הללו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה