על ספרו של זיפרשטיין: פוגרום - קישינב ונפתולי ההיסטוריה

ד״ר נוית בראל, משוררת ועורכת ספרותית. ספר שיריה, ׳באמת׳ (סדרת ׳ריתמוס׳ של הקיבוץ המאוחד) הופיע בתשפ״ה 

סטיבן ג' זיפרשטיין – "פוגרום – קישינב ונפתולי ההיסטוריה", עם עובד.

49 יהודים נרצחו בעיר קישינב שהייתה מהאימפריה הרוסית במשך שלושה ימים לפני 122 שנה, ואולי מפרספקטיבה של שורת אסונות היסטוריים אפשר בצער להוסיף את המילה "רק" 49 נרצחים, אבל ההתפרצות הברוטאלית ההיא, שאיש מאנשי הצבא או המושל המחוזי לא הפסיק, שכללה חורבן והרס זוועתי, שריפת ספרי תורה, אונס והשפלה של קורבנות, שחלקם הכירו בשם את פורעיהם השכנים, ותועדה בתצלומים מחרידים, ביניהם של גופות ילדים, סימנה מפנה בחשיבה הזהותית של יהודים, והולידה שורה של תגובות, ביניהן הפואמה "בעיר ההרגה" לביאליק וגם זעזוע עמוק של נשיא ארצות הברית. ספרו של ההיסטוריון האמריקאי מרתק באופן הצגתו של האירוע החשוב, ומזכיר עד כמה רלבנטי הפוגרום ההוא וההסתה שהובילה אליו בימים כאלה של התפוררות מושג האמת.

על שירתו של תומר קליין: מסע אינטימי אל מעמקי הרגש והמחשבה

 עדי אביטל-רוזין, סופרת וחברת הוועד המנהל באגודת הסופרות והסופרים העבריים בישראל

                                         בְּתַרְדֵּמָה עֲנֻגָּה וְרֵיחָנִית

 תומר קליין, "דְּיוֹ וְדוֹפָּמִין", הוצאת קתרזיס, 2022, 74 עמודים

הוצאת קתרזיס

"דְּיוֹ וְדוֹפָּמִין" הוא ספרו הרביעי של תומר קליין, בן 74 עמודים, אשר ראה אור בשנת 2022 בהוצאת "קתרזיס". קליין, מהנדס בעיסוקו ומשורר ברוחו, כותב על החיים ומה שביניהם.

שירתו של תומר קליין, קול ייחודי ומרתק בסצנה הספרותית העכשווית, מצליחה לגעת בנימי הנפש באמצעות שפה עשירה, דימויים מקוריים ותובנות עמוקות על קיום האדם. קליין טווה מרקם לירי המשלב בין אישי לקולקטיבי, בין פנים לחוץ, ויוצר עולם פואטי רב-שכבתי המזמין את הקורא למסע אינטימי אל מעמקי הרגש והמחשבה. כבר במבט ראשון, ניכרת בשירתו נטייה להתבוננות פנימית מעמיקה, לחשיפה כנה של רבדים נסתרים בנפש, ולעיסוק בשאלות יסוד של זהות, זיכרון, אובדן וחיפוש אחר משמעות בעולם כאוטי ומשתנה.

A coach's book review of "Upstream: The Quest to Solve Problems Before They Happen" by Dan Heath (The Duckies story)

Orit Mazor, executive coach

When we are hyper focused on the facts in front of us, we can miss the bigger picture.

ד״ר נוית בראל ממליצה על ספרו של סמי ברדוגו: ויפה הייתה שעה אחת קודם

ד״ר נוית בראל, משוררת ועורכת ספרותית. ספר שיריה, ׳באמת׳ (סדרת ׳ריתמוס׳ של הקיבוץ המאוחד) הופיע בתשפ״ה 

סמי ברדוגו, ויפה הייתה שעה אחת קודם (עורך: מנחם פרי), הוצאת הקיבוץ המאוחד בשיתוף הוצאת ספרי סימן קריאה, סדרת הספרייה החדשה, 2025, 279 עמודים

סמי ברדוגו מפרסם כבר למעלה מרבע מאה פרוזה ישראלית יוצאת דופן ברגישותה לחומרי החיים שנדמים שקופים ומוכרים לכולנו. ספריו אינם מונעים מכוח עלילה, אלא מכוח ההתבוננות וההתפתחות הפנימית, והוא מיטיב להציב בפני קוראיו הישראליים מראה באשר לתשוקות שמניעות אותנו כחברה, לעירוב המושרש בנו בין אזלת יד ובין כוחות שאין להם רסן. ספרו החדש והמבריק רלבנטי לישראל השסועה והעצובה של הרגע הזה, על אף שהטבח והמלחמה אינם מסופרים בו. הגיבורה שרי היא תושבת הפריפריה בגיל העמידה, שמגלה שילדה בת תשע נרצחה לאור יום בגן השעשועים שמול דירתה, בלא עדים. נדמה שאיש אינו מסוגל להתיר את הסבך שבין מה שצריך לעשות ובין מה שאפשר לעשות, אך מישהו חייב יהיה להתערב כדי להניע מהלך נכון. זה ספר חכם ומעורר מחשבה שלא ירפה מקוראיו.

לב פלדה - הספר הראשון בטרילוגיה: מלחמת הנפילים

שיר מזור, תלמידת חטיבת הביניים

ברנדון סנדרסון, לב פלדה, מאנגלית: צפריר גרוסמן, הוצאת אופוס 2013, 336 עמודים

ג'אנר: פעולה (בעברית כתוב מד"ב ופנטזיה); נוער/נוער בוגר

המחבר, ברנדון וין סנדרסון (Brandon Winn Sanderson), הוא סופר פנטזיה ומדע בדיוני אמריקאי. ׳לב פלדה׳ הוא הספר הוא הראשון בטרילוגיה שלו ׳מלחמת הנפילים׳. הספר הגיע למקום הראשון ברשימת רבי המכר של ספרי הנוער של ה׳ניו-יורק טיימס ב-2.10.2013.

על מה הספר?

מעשה בלב שבור

שיר מזור, תלמידת חטיבת ביניים

 ׳לעולם אל תעשו עסקה עם הגורל׳ 

סטפני גרבר, מעשה בלב שבור, מאנגלית: יעל ענבר, הוצאת ידיעות ספרים, 2023, 328 עמודים  

הספר הוא חלקה הראשון של הטרילוגיה, ׳מעשה בלב שבור׳, של סופרת רבי-המכר, סטפני גרבר.ז׳אנר: מדע בדיוני, רומן רומנטי; נוער / נוער בוגר.

על מה הספר?

עד שתחזור אלי - דבר לא נספג - שני ספרים על סוגים שונים של גבורה

נויה שגיב, דוקטורנטית לספרות, מרצה למקרא, מדריכת טיולי ג'יפים וסופרת ספרי ילדים.

אילה דקל, עד שתחזור אלי, התחנה - בית הוצאה לאור, 2025, 208 עמודים

ניצן אלמוג-שריג, דבר לא נספג, כנרת זמורה-דביר, 2024, 288 עמודים

"האמת היא שהגבורה האמיתית נמצאת מאחור. בשוחות. אצל מי שיושב באחורי האכזרית בלי לראות לאן היא לוקחת אותו. כל מי שמסכים להעיף את האגו שלו הצידה ולא להסתכל ולא לדעת אלא לסמוך על מי שמעליו שיעשה את העבודה, ולעשות בעצמו רק את המשימה הקטנה, הסיזיפית, אולי אפילו השולית שהטילו עליו, משימה שבלעדיה המטרה הגדולה לעולם לא תושג. זו גבורה" (עד שתחזור אלי, אילה דקל).

על שמונה קריאות בעגנון מאת חיים באר

פרופ׳ חננאל מאק, אוניברסיטת בר אילן

עם עובד

חיים באר, לפנים מן הווילון: שמונה קריאות בעגנון, עם עובד 2024, 368 עמודים

למשך שבת אחת הפקיד אדון מרכוס, בעליה של חנות הספרים הקטנה בשכונת גאולה בירושלים, את ספרו של ש"י עגנון  תמול שלשום בידיו של הילד חיים רכלבסקי. שבת אחת, שבה הספיק הילד – חיים באר שלעתיד לבוא – להילכד בקסמו של "הגליצאי הפיקח הזה" ולצאת לדרך שתוביל אותו אל כותל המזרח של הסופרים העבריים בדורנו ותעצב את מעמדו כאחד מבכירי חוקריהם של עגנון ויצירתו. שמונה קריאות המחקר שלפנינו מתלכדות תחת הכותרת לפנים מן הווילון, וכמעשה עגנון וידידתו לאה בלפנים מן החומה, המהלכים בירושלים העתיקה ונודדים "מרובע לרובע ומרחוב לרחוב וממבוי למבוי", גם פרקי הקריאות שלפנים מן הווילון "הולכים ונכנסים זה בתוך זה".

על "פתוח סגור פתוח" של יהודה עמיחי

הרב ד"ר איריס יניב, קהילת יה״ל

הוצאת שוקן

יהודה עמיחי, פתוח סגור פתוח, הוצאת שוקן, 4/2019, 180 עמודים

בחרתי להקדיש את דבריי לרגל שבוע הספר לספר השירה האחרון שכתב יהודה עמיחי לפני מותו – "פתוח סגור פתוח".

רבות נכתב על הספר הזה, ושירים רבים ממנו מצוטטים לעתים תכופות. בכוונה השתדלתי לא לקרוא ביקורות של אחרים, כדי לבוא לכתיבת דבריי נקייה ככל האפשר מהשפעות זרות. אני רוצה לפרוש כאן את נקודות ההשקה האישיות שלי לספר השירים הזה. איני מתכוונת להציע ניתוח ספרותי של השירים.

אני רוצה להתחיל בשיר מספר 5 במחרוזת אֵלִים מִתְחַלְּפִים, הַתְּפִלּוֹת נִשְׁאָרוֹת לָעַד:

כְּשֶׁאֱלֹהִים עָזַב אֶת הָאָרֶץ הוּא שָׁכַח אֶת הַתּוֹרָה

לרפא על ידי הסיפור, להנכיח ולהנציח את החוויה ולהשאיר לנו, הקוראים את המורשת.

ד״ר רות קנאי, רופאת משפחה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

הוצאת רסלינג

דנה פריבך-חפץ (עורכת), אנדרה מטלון, סטנלי רבין, יובל שורר ואיה בידרמן, אתגר האי ודאות: מבטם של רופאים ומטפלים, הוצאת רסלינג, 2024,

אנדרה מטלון ואיה בידרמן, רופאי משפחה שהובילו את המחלקה לרפואת משפחה במחוז דן ותל אביב ובמחוז דרום, חברו לד"ר יובל שורר, פסיכיאטר בכיר מסורוקה ולסטנלי רבין, פסיכולוג קליני ורפואי לספר זה, שהוא לקט של סיפורים על מפגש בין מטפל ומטופל. כל הארבעה הם מטפלים מנוסים ברפואת גוף ונפש, אדם, משפחה וקהילה ומובילים שנים רבות קבוצות באלינט: קבוצות העוסקות ביחסי מטפל-מטופל ובדילמות של אתיקה, תקשורת בין-אישית ותהליכים רגשיים שעולים במפגש הכל-כך משמעותי שבין המטופל או הפונה לבין הרופא או הפסיכולוג המטפל בו.

קוֹל הַנֶּפֶשׁ הַמְּעֻבֶּרֶת: מסע פמיניסטי בכתיבתה של אילי סופיה ריינר

 קוֹל הַנֶּפֶשׁ הַמְּעֻבֶּרֶת: מסע פמיניסטי בכתיבתה של אילי סופיה ריינר 

עדי אביטל-רוזין, סופרת וחוקרת ספרות נשים, חברה מן המניין וחברת הוועד המנהל באגודת הסופרות והסופרים העבריים בישראל

אילי סופיה-ריינר, עיבור: קובץ סיפורים, הוצאת ספרים קטנים, חיפה 2024, 195 עמודים. 

הספרות העברית, ובפרט ספרות הנשים, עברה תהפוכות והתפתחויות משמעותיות לאורך השנים, המשקפות את השינויים החברתיים, התרבותיים והפוליטיים במדינת ישראל. מראשית דרכה, בה קולן של נשים היה לעיתים קרובות מושתק או מוגבל לתחומי עיסוק מסוימים, ועד ימינו, בהם הוא פורץ גבולות ומבטא קשת רחבה של חוויות וזהויות, נדמה כי הדרך שעברה ספרות הנשים היא מסע מרתק של גילוי עצמי והעצמה.

הודו - יומן דרכים: עזריאל קרליבך

פרופ׳ יעל שמש, אוניברסיטת בר-אילן

עזריאל קרליבך, הודו: יומן דרכים, תל-אביב: עיינות תשט"ז

* העימוד להלן הוא על פי המהדורה הראשונה (זו עם הכריכה שאינה צבעונית)

בשנת 1955 ערך ד"ר עזריאל קרליבך – הפובליציסט, המייסד והעורך המיתולוגי של עיתון "מעריב" – ביקור של שלושה שבועות בהודו כאורח ממשלת הודו. הביקור הקצר הוליד רשימת מאמרים שעיבד המחבר לספר הודו: יומן דרכים. הספר ראה אור בהוצאת עיינות בשנת תשט"ז (1956). למרבה הצער נפטר קרליבך מהתקף לב זמן קצר לפני פרסום הספר, בהיותו בן 46 בלבד, ובמותו הפריך בלא לדעת את דבריו של הידעוני ההודי שפגש ושניבא לו חיים ארוכים עד זִקנה ושיבה ב'דירתו הנוכחית', כלומר בגלגול הזה (עמ' 101).

חג הספר העברי תשפ״ה 2025

כל יום המלצות חמות על ספרים נהדרים

 בְּבְּלוֹג שֶׁל לֵאָה מָזוֹר, שָׁם הַחָכְמָה זוֹרֶמֶת, 

עַל סְפָרִים יָפִים הִיא תָּמִיד כּוֹתֶבֶת. 

אָז אִם אַתֶּם רוֹצִים תּוֹבָנָה מְרַתֶּקֶת, 

קִרְאוּ הַמְלָצוֹתֶיהָ. תָּמִיד מִשְׁתַּלֶּמֶת.

https://mikrarevivim.blogspot.com/

עיונים בדמויות תנ"כיות נבחרות | שיעור 5 - עכן | ד"ר לאה מזור

רות המואבייה כארכיטיפ ביצירה העברית, מסע בין פנים ופרשנויות

עדי אביטל-רוזין, סופרת וחוקרת ספרות נשים, חברה מן המניין וחברת הוועד המנהל באגודת הסופרות והסופרים העבריים בישראל

 חֲמִשָּׁה שִׁירִים וְרוּת

רות המואבייה כארכיטיפ ביצירה העברית, מסע בין פנים ופרשנויות

מבוא

הספרות, על כל גווניה ורבדיה, אינה רק מראה המשקפת את המציאות החיצונית, אלא גם שער לעולמות פנימיים ורב-ממדיים של נפש האדם. בלב ליבה של יצירה ספרותית, בייחוד כזו הנשענת על מסורות עתיקות ומיתוסים מכוננים, מצויים לעיתים קרובות דמויות ומוטיבים החוזרים ונשנים, החורגים מגבולות הזמן והמקום, ומהדהדים בתודעה הקולקטיבית של חברה מסוימת. דמויות אלו, המכונות "ארכיטיפים", מעצבות את התודעה הקולקטיבית ומאפשרות הבנה עמוקה יותר של נפש האדם והחברה. הן משמשות כסמלים אוניברסליים, בעלי כוח להעביר משמעויות וחוויות אנושיות בסיסיות, מעבר להקשרם המקורי, ובכך הן מהוות גשר בין העבר ההיסטורי להווה המתהווה, בין המיתוס למציאות האנושית היומיומית.

מסעו של ר' יצחק בסמטאות ירושלים : סיפור

עדי אביטל-רוזין, סופרת וחוקרת ספרות נשים, חברה מן המניין וחברת הוועד המנהל באגודת הסופרות והסופרים העבריים בישראל*

קרדיט: AI CHAT GPT

עת הייתה ירושלים עוטה טליתה של שחרית, טרם נגולה כולה מאפלת לילה, ככלה עדינה המתכוננת ליום חופתה, יצא ר' יצחק את פתח ביתו. קרני שמש ראשונות החלו מלטפות את אבניה העתיקות, מאירות את כיפותיה המוזהבות של העיר, ככתרי מלכים שנשכחו בזמן, ואת צריחי המסגדים המזדקרים אל על כחיצי ענק, כקשתות תפילה המשוגרות אל השמיים. ניחוח לחם טרי וקהווה ערבי נישאו באוויר, התמזגו עם ריח אדמתה הלח של העיר לאחר טללי הלילה, כאילו האדמה עצמה נושמת עמוק לאחר שנתה. רחובות האבן, חלקלקים מן הטל, שיקפו את אורותיה העמומים של העיר המתעוררת, כעיניים ישנות הנפקחות אט-אט. הולך היה ר' יצחק, בן שבעים ושלוש, לבוש בבגדי חול, כסהרורי בסמטאותיה הצרות של העיר העתיקה, שאבניה הותשו מאין ספור צעדים וסיפורים, כקמטים חרושים בפני זקן חכם, והליכתו עקרה, כסלעים המתפוררים בצלע הר. עת היתה שנת תשל"ה, ושני חורפים חלפו מאז יום הכיפורים ההוא, ועודנו שבוי היה ר' יצחק בצבת זיכרונותיו המרים. ליבו הומה בקרבו כפעמון סדוק, והוא בדרכו אל הכותל המערבי, מקום תפילתו מזה שישים שנה. אף על פי כן, דרכו לא סלולה היתה עוד, אלא פתלתלה ורצופת ספקות. עצי הזית העתיקים, עדי שנות דור ודור, עמדו דוממים בצדי הדרך, כידיים מברכות של אבות קדמונים, משקיפים על העיר הנצחית ועל ר' יצחק, שבאורח מפתיע, איבד את נתיבו המוכר. האוויר, קריר וצלול, נשא עמו רחש תפילות מוקדמות מבתי כנסת סמוכים, נשמע כזמזום עדין של עולמות נסתרים.

סבתא באבאייף משכונת הבוכרים, סיפורה של ירושלים

 עדי אביטל-רוזין, סופרת וחוקרת ספרות נשים, חברה מן המניין וחברת הוועד המנהל באגודת הסופרות והסופרים העבריים בישראל*

מצעד צה״ל בירושלים 1968
יוצר: משה באייר 

בבוקרו של אמצע מאי 1968, בין סמטאותיה הצרות של ירושלים, בבית אבן עתיק שקירותיו ספגו אלף שנות תפילה וכיסופים, פתחה סבתא באבאייף במיטתה בשכונת הבוכרים את עיניה ליום חדש. קרן אור רכה, שהסתננה מבעד לחלון חדרה המפויח, ליטפה את קמטי מצחה של האלמנה בת השבעים ושבע. גופה, כפרוכת ישנה וכבדה, שקצותיה נשרו מרוב ימים וחול, היה עטוף בשכבות של בדי כותנה דקים, והגן על עצמו מפני צינת הבוקר. ידיה, כשורשי עץ זקן, היו משורגות וקמוטות, אך עדיין שמרו על חום ורכות נשכחת, ומבעד לחלון נפרש מראה עוצר נשימה של גגות אדומים, מתערבבים בכיפות אפורות-לבנות של בתי הכנסת העתיקים. קולות הרחוב החלו להתעורר, לחש רחוק של רוכלים הפותחים את חנויותיהם, קריאות עדינות שהבטיחו יום חדש של מסחר וחיים. על הענפים הדקים של עץ האגס, נראו ניצני פירות ראשונים, זעירים וירוקים, מבשרים על בוא הקיץ והחום ירושלים. 

טבעת זהב משובצת מהתקופה ההלניסטית הקדומה נחשפה בעיר דוד

טבעת הזהב שנחשפה בחפירות רשות העתיקות בעיר דוד.
צילום- אליהו ינאי עיר דוד

טבעת זהב משובצת אבן חן אדומה, בת כ-2,300 שנה, התגלתה בחפירות שמנהלות רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים, במימון עמותת אלע"ד. זוהי טבעת הזהב השנייה שנחשפת בתוך פחות משנה, מאותה החפירה ומאותה התקופה.

בית מקרא ע (תשפ״ה), חוברת א

 בית מקרא ע (תשפ"ה) חוברת א

מוסד ביאליק

נושאי המאמרים

על תרומותיו המחקריות של אבי הורביץ: לזכרו

לאה מזור

טובים השניים מן האחד: גלגמש לוח ה (יער הארזים) שורות 75—80 וקהלת ד 9—12 

יורם כהן

מטרת המאמר הינה לשחזר את ש׳ 75—80 מתוך לוח ה׳ של הגרסה הבבלית הסטנדרטית של עלילות גילגמש על ידי קריאה מחודשת של כל המקורות הטקסטואליים הניצבים לרשותנו ועל ידי פנייה לספר קהלת ד 9—12. לשם כך, אדון תחילה בתולדות המחקר, בעיסוק בפתגם אודות החוט המשולש אשר מופיע בש׳ 76, לוח ה׳ של האפוס ובקהלת ד 12. בסעיף א׳ של המאמר אדגים כיצד נעשה בעבר שימוש בקהלת ד 12 על מנת לשחזר את חצי השורה שנשתמרה בעלילות גילגמש. בסעיף ב׳ אביא שחזור טקסטואלי, דברי פרשנות ותרגום לש׳ 75—80  של לוח ה׳ מן האפוס. בסעיף ג׳ אשווה בין קהלת ד 9—12 לשורות האמורות מן האפוס, ואדגים כך את הקרבה בין שני המקורות. בסעיף ד׳ אדון בקצרה בקשר בין עלילות גילגמש ובין ספר קהלת.

Beit Mikra 70 (2025) No.1 - Abstracts

 Beit Mikra 70 (2025) No.1

Abstracts

Bialik Institute

On the Scholarly Contribution of Avi Hurvitz: In Memorium

Lea Mazor  

‘Two are Better than One’: Gilgamesh Tablet 5: 75-80 of the Standard Version and Qohelet 4:9-12

Yoram Cohen

The article reconstructs lines 75–80 of Tablet V of the Standard Babylonian version of the Epic of Gilgameš. It offers a re-edition of all the extant sources and uses as a recourse Qohelet (Ecclesiastes)  4: 9–12. It then demonstrates how close the passage in the Epic of Gilgameš and the verses of the Book of Qohelet are. The article concludes with a brief discussion about the relationship between the Epic of Gilgameš and the Book of Qohelet.

על פתיחות בתנ״ך, על המשכיות ועל תקווה

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית 

כי יש תקווה

 

תקציר

המאמר בוחן את חשיבותן של הפתיחות במקרא ואת תפקידן כ"מלכודות צוף" המפתות את הקוראים להיכנס לעולם הטקסט. הפתיחות הן צורך קיומי עבור כל טקסט, בדומה לתפקיד החרקים בהאבקת פרחים. הפתיחות המקראיות, בשל שפתן העתיקה והקודים התרבותיים המרוחקים שלהן, עומדות בפני אתגר מיוחד למשוך את הקורא המודרני, הרגיל לגירויים מיידיים ולתרבות ההמונים.

המקרא הוא ספר ישן אך איננו מיושן. הוא "ספר השעות הגדולות", שנועד ללימוד מעמיק ולא ספר קריאה לשעות הפנאי. המרחק בזמן בין בני ימינו לתכניו מאפשר לקוראים להתמודד עם סוגיות מוסריות, רגשיות וקיומיות באופן לא-מאיים. המקרא הוא ספר שיש לו פתיחה אך אין לו סוף. החורבן והגלות אינם סוף פסוק. המקרא מסתיים במילה ״ויעל״, המציירת קו אופטימי של המשכיות ושל תקווה.

תגיות: מקרא, פתיחות, תקווה, המשכיות, קורא, טקסט, ריחוק, קסם, דיאלוג.

*

במקרא יש פתיחוֹת הרבה. פתיחות לסיפורים ולדברי שיר, פתיחות לנבואות ולגופי חוקים, פתיחות לרשימות ולקבצי חכמה, וכן הלאה וכן הלאה. פתיחות הרבה יש במקרא ולכל אחת מהן רוח ונשמה משל עצמה. אבל מה צורך יש בפתיחות הללו? מה צורך יש בפתיחות בכלל? 

שיר לכבוד שובו של עידן אלכסנדר ותקווה לשוב כל שאר החטופים בשלום הביתה

מחבר: AI

מֵעֹמֶק הַשֶּׁבִי שָׁב הַיּוֹם,

אֶל אוֹר הַחֹפֶשׁ, לִנְשֹׁם וְלַחֲלֹם.

עֵינָיו טְרוּדוֹת מִמַּרְאוֹת זָרִים,

אַךְ כְּבָר דּוֹרְכוֹת רַגְלָיו עַל שְׁבִילִים מוּכָרִים.

על פריחת האוטוביוגרפיות הפרטיות: מאפיינים, מניעים ומטרות

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

׳אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע׳ (סנהדרין, ט ע״ב).

אחת הסוגות הספרותיות המסקרנות ביותר היא האוטוביוגרפיה - סיפור החיים שהאדם מספר על עצמו, בהבדל מהביוגרפיה שהיא סיפור חיים של אדם הנכתב בידי אדם אחר שהוא הרבה פעמים היסטוריון או ביוגרף מקצועי.