צרות של מלך

אמיתי מור, האוניברסיטה העברית

מה בסך הכול ביקשתי, תגידו לי, מה? כולה רציתי אישה. מה לא מגיע לי? אני לא גבר? אני לא בנאדם? אני לא סובל מנדודי שינה? אין לי צרבת אחרי משתה של שבעה ימים ולילות? ומילא הצרות האלו, אבל אחרי שגירשתי את ושתי, כל-כך פחדתי שיהיה לי משעמם. השעמום הורג אותי, באמת. אני קורא, מעשן, שותה, מוציא להורג, וכלום לא עוזר. כשמשעמם לי- זה הכי גרוע.

רב, אב

עדי להב (מחזור י)

רב, אב

ואולי מעולם לא היית באמת.

דמות

מושא תלות,

רעה צאן.

מילים שיש להן שיעור/על הספר המורה של פרנק מק'קורט

אלעד אנלן, מחנך

לפעמים כשאני יושב בין מורים אני נבהל כאילו שוב הייתי תלמיד שנדחף בצעקות לראות מה כתוב על הלוח. למורים יש הרבה מה לומר אך מעט מדי זמן לומר זאת. באין זמן, או יותר נכון, בחילונו של הזמן, נעשה הלוח לארון הקודש של הכיתה. כל תלמיד מצוי מכיר בעובדה המתוקננת שרק הלוח מעיד נאמנה על 'החומר' שיהיה במבחן. ומה כתוב בלוח? תאריך, כותרת, שאלה ולפיכך מעין דימוי לתשובה – שהרי כל תשובה היא בדיה. אולם הבדיה, כל עוד היא שלך, אוחזת בעל כורחך במילים שלא ידעת ונאמרות מעצמן בזמן שלא קבעת, וכל שנותר לך זה להיות.

מוות בשלושה חלקים: טרפטיך מותו של אבשלום

אלון שועה-חיים (מחזור ח)

            חלק ב: כף יואב ולב אבשלום

וַיֹּאמֶר יוֹאָב לֹא כֵן אֹחִילָה לְפָנֶיךָ וַיִּקַּח שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים בְּכַפּוֹ וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם עוֹדֶנּוּ חַי בְּלֵב הָאֵלָה: (שמואל ב; יח; 14)

התמונה הבאה בנויה כל כולה על ניגודים. הניגוד הראשון הוא בין הדמויות שכן מלכתחילה נתון היה אבשלום במעין משולש דרמטי עם דוד ועם יואב. ואולי אין הדימוי ממצה את המציאות הטקסטואלית שכן, כפי שקבע אשלבאך ברוב טעם, ברצף של סיפורי אבשלום מתגלה יואב כמשלים את דמותו של דוד. אם דוד פסיבי ביחסו אל אבשלום אז יואב הוא אקטיבי; רץ, מגשר, מתווך ומתוך קירבתו ויחסו לדוד מהווה אנטיתזה לאבשלום. בתמונה המתוארת, בהיעדר דוד משתנה התמונה, וכעת אין זה משולש, אלא מפגש של 'פנים מול פנים' בעל אופי אינטימי.

על בעיות רטרוגרדיות ומימרות חז"ליות

ארד זק (מחזור ט)

מהן בעיות רטרוגרדיות? על פי רוב אנו רגילים לחשוב על בעיה כמצב נתון שממנו אנו צריכים להתקדם לעבר פתרון. אנו מורגלים בחשיבה שמצריכה עשיית מספר צעדים קדימה לעבר תשובה מזוקקת ככל הניתן. לדוגמא: מלה קשה או פסוק קשה במקרא, שמצריך אותנו לבדוק במילונים וקונקורדנציות כדי לברר את פשרו של הפסוק או הוראתה של המלה. ברם, לעיתים אנחנו נדרשים להתחקות אחר מוצאה או גלגולה של המלה כדי להטיב ולהעמיק את הבנתנו. החקר הפילולוגי-אטימולוגי נותן מענה לכך. ובאופן כללי יותר, נשאלת השאלה עד כמה אנו נותנים את דעתנו ובוחנים את הבעיה מכיוונים שונים. במאמר זה, אנסה להראות כיצד ניתן להפוך את כיוון הזרימה הטבעי של החשיבה ולהתמקד בגורמים שיצרו את המימרה הנתונה. על ידי כך, תשתפר הבנתנו את הכתוב כפי שהוא מוצג לפנינו.

קווים לדמותו של אלוהים: קריאה בסיפור בריחת הגר

אריאל סרי-לוי, מחנך, חוקר והוגה דעות

גיבורי המקרא פגשו את אלוהים דבר יום ביומו. הוא ביקר בבתיהם והופיע בחלומותיהם, דרש את תשומת לבם והטה אוזנו למצוקותיהם. הם קראו על שמו את בניהם ואת עריהם, הוא הציג עצמו כשייך להם. הם הלכו באורו והוא היה להם לצל. מיהו אלוהי הסיפור המקראי?

אלישע: נביא עצמאי או נביא בצל קודמו?

יאיר ברנשטיין (מחזור ח)

הסיפור המופיע במלכים ב פרק ב, אשר רוב הפרשנים מתייחסים אליו כ "סיפור עליית אליהו לשמים" קיבל את שמו על שם כותרתו: "וַיְהִי בְּהַעֲלוֹת יְהוָה אֶת אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם" (פס' 1). אולם אפשר ששם זה מוטעה ומטעה וכוונת הסיפור היא אחרת. בפרק ב ניתן למצוא שני נושאים מרכזיים: עליית אליהו לשמים ותחילת דרכו של אלישע כנביא עצמאי. בעמודים הקרובים אציג את היחס בין שני נושאים אלו וכן את השפעת יחס זה על הבנתנו את הסיפור ואת מטרתו. טענתי היא כי מטרת פרק זה היא להציג את אלישע כעומד על קו התפר בין נביא עצמאי לבין נביא הממשיך את דרכו של אדונו.

מהתעלמות להתעלות

יגאל יערן, האוניברסיטה העברית

הבוקר החורפי לא הכין אותי לשיעור צונן כל כך עם י"א 6 המקסימה. הנושא שעמד על פרק היום היה פילוג הממלכה, מל"א י"ב.
איך ממחישים לתלמידים רודנות של מלך ויד קשה כלפי נתיניו? מה זו בכלל רודנות? או יד-קשה? חשבתי על מתודה מעניינת, חדשה, כזו שתעיר אותם משיממונו של הפרק הקודם על הרקע לפילוג...בכל זאת, הדד האדומי ורזון בן אלידע לא הותירו עליהם רושם רב.