יום שבת, 29 בספטמבר 2018

נפלאות הסיפור המקראי - מקאמה

ד"ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה (בגמלאות)




את המקאמה הזאת באינקלוסיו נפתח//  שהוא מסימני ההיכר של הסיפור בתנ"ך.
לרוצה במקרא את המסר לחשוף// לא די בִקריאה מראש ועד סוף.
כי צריך גם מאחרית לָרֵאשית לחֲזור// וקודקוד עם תחתית ביחד לשזור.
בקשרים נסתרים הסיפור מעוצב// ורק אפס קצהו גלוי על פניו.
מילותיו מועטות וניתנו במשורה// הוא נראה רדוד ופשוט לכאורה.
אך פשטות התמונה מסתירה כמסך// את עמקות היצירה הטמונה בתנ"ך.   
 מלה למילה, התקשורת רשת שוזרת// ובשני ערוצים לקורא משדרת.
באחד -  אמירה גלויה  שקופה, מפורשת.// באחר – קול ענות חלושה, סמויה אך רוגשת.
זה קולם של רזים, רמזים ושתיקות// האובדים במבוך של חידות עתיקות
וכפי שלִמְדוּנוּ בספר 'משלי', חכמים,// הרשת היא גם פח ללכוד בו תמימים.1
שתי אבני יסוד ספרות המקרא מצפינה// האחת: "אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה "2
השְנייה - אבן ראשה בניהול היקום,// שהיא: "רבות מחשבות בלב איש, ועצת ה' היא תקום3
כך נבנה הסיפור כמִתאַר העולם.// כמעגל סימטרי מובנה ומושלם.
בו משגיח האל על כול בריותיו ממעל// ודואג לצדק לכול, מחוט עד שרוך נעל.
משיב לצדיק כגמולו, גמול הולם את בן הבלייעל./
מעצב את תכונות גיבוריו כולם// וצופה  מראשית, אחרית גורלם.
כאן נחתמת המקאמה על הסיפור בתנ"ך// כשהיא תחומה באינקלוסיו, כפי שהובטח.

------------------------
1 "כי חינם מזורה הרשת בעיני כול בעל כנף" ( משלי א 17). 
2 תהלים קיח 22.
3 משלי יט 21.  



3 תגובות:


  1. נהניתי מאד לקרוא את המקאמה של דר' שלמה בכר. יחד עם זאת,אני רואה חובה לעצמי להאיר נקודה אחת חשובה בעיניי. להבנתי, "כך נבנה הסיפור כמִתאַר העולם...בו משגיח האל על כול בריותיו ממעל// ודואג לצדק לכול, מחוט עד שרוך נעל..." הנה סטייה מהאמונה הישראלית-יהודית הבסיסית,כעולה מהתנ"ך בכלל ומסיפורי הבריאה בפרשת בראשית בפרט. היא היתה משאת נפשם של דור המדבר שהוצא ממצרים ואף של אנשים רבים וטובים בימינו שלנו, כל שכן היא היתה והנה משאת נפשם של אנשים המאמינים וחיים בעולם הפגני.
    מפרשת בראשית אני מבין כי , הבחירה החופשית נבראה וניתנה לאדם ולאנושות בבריאת העולם ,ודעת טוב ורע נרכשה על ידיהם בזכות בחירתה ומעשיה של חוה אמנו לעד,כששקלה,בחנה והחליטה לאכול מפרי העץ האסור. אחת התוצאות מכך,הנה הכלל הבסיסי באמונה היהודית, כי אדם אחראי לבחירותיו ומעשיו ולא גורם אחר, ולכן בא מייד אחר סיפור האכילה מפרי העץ האסור במקרא, פרק ד בתנ"ך הוא סיפור קין והבל,המדגיש בין היתר את אחריות האדם לבחירותי כמו מעשיו בהקשר לבחירה בין טוב ורע .
    זה גם הבסיס בחיים החברתיים של העולם הדמוקרטי בכלל ושלנו היום, במאות העשרים והעשרים ואחת ולעתיד לבוא, במדינה היהודית והדמוקרטית בפרט, המשתלבים אלה באלה, ביהודית ובדמוקרטית גם יחד. מכאן, כולנו מצווים לנהוג בחיי היום יום שלנו לאור האמרה...פיו ולבו שווים, תוכו כברו,...ככתוב בפרשת נצבים: " .כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת...לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ, וְלֹא רְחֹקָה הִוא., לֹא בַשָּׁמַיִם, הִוא...וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם, הִוא...כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד: בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ (דברים ל 11 -14).
    על כן אני חייב שלא להסכים עם סיום המאקמה של דר' שלמה בכר ומסקנתו/ציפיות האדם בצל האלוהים ובתקופת התנ"ך, ולהדגיש כי בבסיס האמונה הישראלית-יהודית העולה מספר הספרים שלנו ,בעת בחיותנו בבחירה חופשית ובדעת טוב ורע מאז בריאת העולם, ולאור גם דברי רבי עקיבא: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ- נוכל כולנו לבחור נכוחה בין האפשרויות שהאמונה היהודית התנ"כית העניקה לעם ישראל: " רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם, אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַטּוֹב, וְאֶת-הַמָּוֶת, וְאֶת-הָרָע" (דברים ל 15 )..
    במדינה היהודית והדמוקרטית של המאה העשרים ואחת, גם בשנת תש"פ- אוקטובר 2019 - עלינו לזכור,כחברה,כעם וכמדינה יהודית ודמוקרטית, כי אמונה ודת חשובים עד מאד, אך בחירותינו ומעשינו לטוב ולרע הם הם אושיות חיינו- הן כיחידים, הן כמשפחה,הן כקהילה, הן כחברה, הן כעם והן כמדינה היהודית והדמוקרטית, היא מדינת ישראל.
    הבחירות והמעשים שלנו הם המעצבים את חיינו , בה בעת האמונה היהודית והדת היהודית ,שבסיסם ומקורם גם יחד בספר הספרים, הם חומר הבעירה ומקור ההשראה של עם בני ישראל, עם ישראל והעם היהודי.

    השבמחק
  2. תודה על התשובה המאתגרת. להבנתי את פרשת בראשית במקרא,שיש בה מסד לאמונה הישראלית-יהודית,הבחירה החופשית הנה תכונה מולדת לכל אדם,הן זכר ונקבה והן לאנושות כולה. תכונה מולדת זו של הבחירה החופשית באה לעולם עם הבריאה בכללותה,וספר הספרים מרמז על כך בפתיחה המיוחדת שלו עם המילה "בְּרֵאשִׁית" בכלל והאות הפותחת "בְּ" בפרט, המעוררת בי קורא התנ"ך,בין היתר, גם אסוציאציה למושג של בחירה חופשית. אסוציאציה זו מתחזקת הן ע"י סיפור גן עדן בכלל והנחש והאשה בפרט בפרק ג בבראשית,והן ע"י סיפור קין והבל בפרק ד בהמשכו,המאיר ומבהיר בעוצמה ובבהירות נוספים את נושא הבחירה החופשית, שנולדה עם הבריאה מזה והן את דעת טוב ורע, שבאה לעולם במעשיהם של האשה ואישה אדם מזה, ולכן זו תכונה נרכשת. שתי תכונות אלה הנם המסד,על דעת האמונה הישראלית-יהודית, להתנהגות האדם באשר הוא.

    השבמחק
  3. ד״ר שלמה בכר משיב: ׳ליעקב מישל שכטר. תודה על תגובתך המלומדת. לדעתי, חופש הבחירה במקרא הוא מוכוון ציותלדבר ה'. אדם רשאי לבחור ברע אבל מוזהר כי ישלם על כך והדומאות במקרא הן רבות. נסתפק רק ביונה שניסה לבחור שלא לציית להוראת ה' ומה עלה בגורלו. לכן הבחירה היא לא ממש אפשרית. מותר לבחור רק בטוב, שהוא מילה נרדפת לציות לה'. כל תורת הגמול מושתתת על כך.׳

    השבמחק