ליסה רדינג, Ethnic Technologies LLC
תקציר ההרצאה בכינוס הבין-לאומי האחד-עשר לחקר אוצר השמות היהודיים
המחקר האונומסטי תומך היום בתוכנת השיווק הרב-תרבותי. הבנת השם מגדירה את הפרט: מיהו, מהי תפיסת עולמו וכתוצאה מכך מהי התנהגותו הפוטנציאלית כלקוח. כיום, כאשר פחות ממחצית התינוקות בארה"ב מוגדרים בפשטות כ"לבנים" ואנו חווים את העולם האתני המגוון שמסביב, משווקים מצליחים מגיעים למסקנה שהפרסומות המתמקדות בצרכנים ספציפיים מביאות את ההחזר הטוב ביותר של ההשקעות בפרסום. באמצעות המחקר האונומסטי יכולים המשווקים לעמוד על זהויותיהם האתניות והדתיות של לקוחותיהם, מה שמאפשר להם להתאים את פעילותם או למצוא לתוצרתם את קהל היעד באם מדובר באוכלוסייה ההיספנית, פרוטסנטית או בדוברי יפנית.
באופן דומה, תוכנה זו מזהה את היהודים על בסיס מאגרי מידע למיניהם כלקוחות פוטנציאליים. אבל, כשהאלגוריתמים מזהים את ה"יהודי", צצות בעיות רבות: הפרט יכול להיות משויך לאחת מהקבוצות האתניות הרבות ועדיין להיחשב יהודי, כגון יהודי פולני או יהודי פרסי. בנוסף לכך, מה שמוגדר מבחינה אונומסטית כיהודי, אינו בהכרח קשור לעברית, ולהפך. הבעיה הבסיסית והעיקרית היא שהיהדות איננה רק דת, אלא הכללה בתוך קבוצות אתניות ותרבותיות. הבעייתיות הזו מסבכת את שבלונות ההגיון הסטנדרטיות של התוכנה שעוצבה בהתחשב באתניות. מה אומר השם היהודי על זהותו האתנית של בעליו ומה משמעות הדבר עבור המשווק?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.