1.
בַּלַּיְלָה הַזֶּה
לִפְנֵי אַלְפֵי שָׁנָה
אַבְרָהָם יָצָא מֵאֳהָלוֹ
אֶל מֶרְחֲבֵי דְּמָמָה.
נָשָׂא עֵינָיו
רָאָה כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם
קוֹרְנִים כְּמֶרְכָּבָה.
הוּא שָׁמַע -
אֱלֹהִים פִּתָּה אוֹתוֹ.
כִּסָּה מִמֶּנּוּ אֶת הֶעָתִיד לָבוֹא.
עָקַד אוֹתוֹ בִּבְרִית
2.
שׁוּב אֶתְאַמֵּן בְּהַשָּׁלַת וִילוֹן
לִרְאוֹת מַלְאָכִים
לְשֵׂאתָם עַל כְּתֵפַי.
אֶתְאַמֵּן בִּלְהַזְכִּיר לָאֱלֹהִים
שֶׁהָיִיתִי בֵּין הַבְּתָרִים.
שֶׁהָיִיתִי הַמַּבּוּל וְהוּא הַקֶּשֶׁת.
הָיִיתִי אֵשׁ
וְהוּא הַסְּנֶה.
מתוך: ר׳ נצר, ריסים, הוצאת פרדס, חיפה 2011, עמ׳ 80
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה