פואד אגבאריה, בחזרה למרחבים הפתוחים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

אישה בקציר, 2012,שמן על בד, 180X120ס’'מ

האומן, פואד אגבאריה, מצייר בצהוב שדות חיטה בשלים עם קוצרות וקוצרים שהצהוב שלהם מתמזג באדמה וביבוליה. שמי הקיץ הצהובים מתערבלים בחום הלוהט, והם מזכירים את ההילות של ואן גוך בשדות של  דרום צרפת. סגנונו נע מריאליסטי-נאיבי לאקספרסיבי.

"אוצר קיסריה" שכולל אלפי מטבעות זהב מתעד את שמו של הח'ליף הפאטימי אל-חאכם, מייסד אמונת ייחוד הדרוזית

טקס הוקרה לצוללים שמצאו את אוצר קיסריה התקיים היום (27.4.2015) בנבי שועייב עה"ש בגליל. בטקס, שהתקיים במעמד הראש הרוחני של העדה הדרוזית שיח' מואפק טריף, מנהל רשות העתיקות ישראל חסון, ומנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה מיכאל כרסנטי, הוענקו לצוללים תעודות הוקרה על אזרחות למופת ותרומה למחקר הארכיאולוגי בארץ ישראל.

כן קיבלו הצוללים רפליקה (העתק מוגדל) של אחד ממטבעות האוצר - דינר זהב הנושא את שמו של החליף אל חאכם באמר אללה, מייסד אמונת ייחוד האל הדרוזית.

שאול המלך

רות נצר

רות נצר, בדידות

אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אֶת שָׁאוּל 

בִּגְלַל הִסּוּסָיו  בִּגְלַל סְפֵקוֹתָיו  בִּגְלַל דִּכְאוֹנוֹ,

בִּגְלַל אַהֲבָתוֹ לְדָוִד  שֶׁאָהַב אֶת יוֹנָתָן.

וְאִישׁ לֹא אָהַב אֶת שָׁאוּל 

אֶת הָאִישׁ הַגָּבוֹהַּ הַמְּתֻלְתָּל

שֶׁהֻשְׁאַל לַמְּלוּכָה וְכָשַׁל –

מִלְּבַד שְׁמוּאֵל בְּרֵאשִׁית דַּרְכּוֹ,

שְׁמוּאֵל שֶׁאֲהָבוֹ 

וּזְנָחוֹ.

חיבוקים

 משׁה שַׁפריר   

לְזֵכֶר הַנּוֹפְלִים בָּאֲסוֹן הַמַּסּוֹקִים,1997

Self-portrait with Her Daughter

by Elisabeth-Louise Vigée Le Brun 

בֵּין מִלּוֹת הַשִּׁירִים

חֲבוּקוֹת אוֹתִיּוֹת

הָאַלְפָא-בֵּיתָא.

בֵּין זְרוֹעוֹת נְהָרוֹת

חֲבוּקָה יַבָּשָׁה

בְּדֶּלְתָּא.

בֵּין זְרוֹעוֹת אִמָּהוֹת

חֲבוּקִים הַיּוֹנְקִים

בַּלַּיְלָה.

בית הכנסת עדס נחנך היום בירושלים

משמרי רשות העתיקות במהלך העבודות בבית הכנסת.

 צילום:רם שואף, באדיבות רשות העתיקות

היום נחנך מחדש בטקס חגיגי בית הכנסת עדס בשכונת נחלאות בירושלים, אחרי שחודש לאחרונה בעבודה של רשות העתיקות, במימון פרויקט ציוני דרך באגף מורשת והנצחה של משרד ראש הממשלה ועיריית ירושלים. בית הכנסת עדס של העדה החלבית, הוא מהמפוארים בבתי הכנסת בירושלים. 

בית הכנסת עדס לאחר השימור. 

צילום: באדיבות רשות העתיקות 

מנחם הרן, האסופה המקראית - חלק ד, תוכן העניינים

מנחם הרן, האסופה המקראית - חלק ד. תהליכי הגיבוש עד סוף ימי בית שני ושינויי

מוסד ביאליק

הצורה עד מוצאי ימי הביניים, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשע"ד

חלק ד של המפעל המונומנטלי של פרופ' מנחם הרן, האסופה המקראית, רואה אור בימים אלה. כרך זה עומד כיחידה בפני עצמה. הוא דן אמנם באופן כללי בקאנוניזציה של המקרא בהתגלמותה ההיסטורית, אך הדגש הוא על ספר עזרא-ונחמיה. 

מבחינה קאנוית וגם לפי המסורה נחשבים עזרא ונחמיה לספר אחד, והמחבר גם רואה אותם כצירוף אחד, אם כי בפועל הם נחלקים לשנים. ספר עזרא ונחמיה נמנה בין כ"ד ספרי המקרא מן המניין שהגיעו למעמד הקאנוני והוא מן הספרים המאורחים ביותר שהגיעו למעמד זה. 

הכרך מכיל ארבעה פרקים:

מנחם הרן, האסופה המקראית - חלק ד, ההקדמה

מנחם הרן, האסופה המקראית - חלק ד. תהליכי הגיבוש עד סוף ימי בית שני ושינויי 

מוסד ביאליק

הצורה עד מוצאי ימי הביניים, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשע"ד

הקדמה

מבחינה קאנונית וגם לפי המסורה נחשבים עזרא ונחמיה כספר אחד, אף-על-פי שבפועל הוא נחלק לשניים: עזרא ונחמיה (ממש כך נחשב גם תרי-עשר, למשל, כספר אחד, אבל נחלק לשנים-עשר ספרים נפרדים). עזרא-ונחמיה הוא ודאי מן הספרים המאוחרים ביותר שהגיעו לקאנוניזציה, כלומר, למעמד קאנוני, שהוא יותר מסתם קדושה. ספרים קדושים מצויים בכל הדתות, אבל ספר קאנוני הוא ספר שחיי יום-יום של היחיד ושל הציבור נגזרים לפי הכתוב בו. ספר כזה (או קבוצה של ספרים כאלה) מונחים ביסוד הדגם 'דת של ספר', שמבחינה היסטורית הופיע לראשונה ביהדות וממנה עבר לכל הדתות המונותיאיסטיות. מספרם של הספרים הקאנוניים, היינו ספרי מקרא מן המניין, הוא כ"ד וספר עזרא-ונחמיה (שכאמור, נחשב כאחד) הוא אחד מהם.

הָיָה אוֹ לֹא הָיָה: שיר תנ״כי

איה הוכשטט כהן

ציור: יורם לילך

וּמַה קָדְרוּ שָׁמַיִךְ? מָה כָּלְתָה נַפְשֵׁךְ אֶל דּוֹד?

בַּבֹּקֶר אֶת פָּנָיו יָלִיט בַּאֲפֵלָה תְּמוֹלִית.

גַּם שֶׁלֶג הַלְּבָנוֹן  – עוֹרֵב, עַד שָׁב דּוֹדֵךְ מִנְּדֹד 

וּבֹסֶר לְבָבֵךְ  – דָּם אַרְגָּמָן, הַשׁוּלָמִית.

יִפְעַת מִלּוּא יָרֵחַ עַד תֹּם יֶרַח הֵן תִכְלֶה

מָחָר יָשׁוּב וִיגַלֶּה מְאוֹר לֵילוֹ, תִּפְאֶרֶת

יְפֵה עֵינַיִם, מֵרְבָבָה דָּגוּל וְנַעֲלֶה

נוֹתֵן עֵינוֹ בַּעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם שֶׁל אַחֶרֶת.

אַהֲבָתוֹ זְמַנִּית, כָּלָה, מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבְּכִי 

הָיָה אוֹ לֹא הָיָה, שִׁירֵךְ לָךְ נֶאֱמָן נִצְחִי.

ואת כתובת תל דן באינטרנט כבר ראיתם? ואת מגילות מדבר יהודה? הכל בפרוייקט התרבות של גוגל

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ברכת כהנים

רוצים לצפות בכתובת תל דן, מתקופת בית ראשון, שמזכירה את ׳ביתדויד׳  בלי לצאת מהכורסה? רוצים לצפות בלוחית הכסף עם ברכת הכהנים? לבקר בהיכל הספר ובחלקים נוספים של מוזיאון ישראל תוך קבלת מידע מועיל?  לבקר במוזיאונים נוספים בעולם ולצפות באוצרותיהם הארכאולוגיים והאומנותיים? הכירו את פרוייקט התרבות של גוגל!

גוגל, בשיתוף פעולה עם מאות מוזיאונים, ארכיונים ומוסדות תרבות בעולם, בנתה כלים טכנולוגיים שמאפשרים לכל לסייר בהם באופן וירטואלי, לצפות בחלק ממוצגיהם ולקבל עליהם מידע עשיר ומועיל בצורת טקסטים מבארים, סרטונים, מפות והדרכות קוליות.
בפרוייקט התרבות של גוגל ניתן למצוא צילומים של יצירות אמנות, כתבי יד, אתרים מפורסמים מכל רחבי הגלובוס (יש סיור וירטואלי בבית הלבן ובארמון ורסאי) וסיורים באתרי מורשת עתיקים ומודרניים דוגמת אנדרטת השלום בהירושימה או פומפיי. חלק מהיצירות זמין בפורמט gigapixel המאפשר לשנות את הרזולוציה של התמונה, להתקרב אליה ולחקור אותה בפרטי פרטים.

אנדרטה ליהודי ברית המועצות שנספו במלחמת העולם השנייה, מוסקבה

פרופ׳ רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

צילומים מהאנדרטה ליהודי ברית המועצות שנספו במלחמת העולם השנייה ממוזיאון המלחמה הפטריוטית במוסקבה (כך הם קוראים למלחמת העולם השנייה). בהמשך נופלים העומדים היהודים אל קברם. המוזיאון נפתח לציבור בשנת 1995.

עד שאהיה

יצחק מאיר

תערוכת היוצרת שרה מלצר

המלחמה הסתיימה במאי 1945. עברו שבעים שנה. אנחנו היום, אחרוני דור הקריעה. אחרינו יהיו הדורות כולם דורות של אנדרטה. רק אנדרטה. אנדרטה בלי שארית של קריעה.  בלי עדי קריעה. מי יאמין לה? אי אפשר. לא צאצאי הממיתים, לא צאצאי המומתים.

היא תזכור האנדרטה מה שיאמרו לה לזכור. את הקריעה, לא תזכור. אפילו אילו הייתה יכולה, לא יהיה איש בעולם שידע מה היא הקריעה הזאת ואפילו אילו רצה, לא היה יודע מה לומר לה לאנדרטה שאינה זוכרת אלא מה שמורים לה לזכור. ואני מקבל את זה. ואני יודע את זה. ועוד יום אני קורע. ועוד יום. עד שאהיה.

בפתח עיניים

פרופ׳ עדנה אפק, אשת חינוך, מרצה וחוקרת ספרות ,לשון ותרבות

שעות עברו והוא לא עבר. כמעט התעלפה בצעיף הסמיך. המשפחה הזאת; היו חייבים למות לה. כולם , ער ואונן. קט-ל-נית, אישה קט-ל-נית, היו הקטנים מתקלסים בה.

עיניים, מבט

קט-ל-נית, קט-ל-נית. ובלהה , פילגש זאת של יעקב , שהיתה עולה בגלוי על יצועו של ראובן ליגלגה לה בגלוי כאשר שאבו את המים.

How to Ask When One Does Not Know How

Yitzchak Mayer

The Birds' Head Haggadah

The sons, they ask, the daughters too,

yet all the answers we provide

do not ring true, do not ring true,

like clouds they pass on by.

סולם

רות נצר, פסיכולוגית, סופרת וציירת

רות נצר, סולם

אֲנִי זוֹכֶרֶת אֵיךְ 

  שָׁכַבְתִּי עַל גַּבִּי

      עַל אֲדָמָה

         פְּרוּשַׂת גַּפַּיִם

רָקִיעַ מֵעָלַי

הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה

לִמְרַאֲשׁוֹתַי -

סֻלָּם צִמַּח מִטַּבּוּרִי 

         אֶל הַשָּׁמַיִם

רות נצר, נפש הקולנוע: ארכיטיפים ומיתוסים בסרטים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

על: רות נצר, נפש הקולנוע: ארכיטיפים ומיתוסים בסרטים, הוצאת רסלינג, תל אביב 2014

הוצאת רסלינג

מחברת הספר, רות נצר, היא פסיכולוגית קלינית ואנליטיקאית יונגיאנית. משוררת, ציירת וחוקרת ספרות וקולנוע. פירסמה עד כה חמשה ספרי עיון, תשעה ספרי שירה ואוטוביוגרפיה משפחתית. זכתה בפרסים ספרותיים רבים. זהו ספרה השני שעוסק בקולנוע. קדם לו, ׳הקולנוע מטפל בנו׳ (רסלינג 2013). 

סוד קיסמו של הקולנוע, טוענת רות נצר, הוא שהוא מאפשר מימוש של פנטזיות, משאלות, פחדים ואופציות חיים בלתי מודעות. יכולותיו בוראות מציאות המתקיימת בתפר שבין ממשות חיצונית לממשות פנימית-נפשית. שם עולה על פני השטח המיתוס הקדמון, שבמבנה הנרטיבי שלו שייך לעידן הטרום-מדעי. 

העולם הפוסט-מודרני שולל את המיתוס כמטא-נרטיב ומעדיף את אי הוודאות על פני המוחלט. הוא יוצר מיתוס חדש של כאוס, העדר ודאות והעדר אלהים, ומבלי משים הוא הופך בכך לגלגול טכנולוגי-וירטואלי של מיתוס הכאוס הראשוני. 

האדם החושב ושערי הגהנום: יצירותיו של אוגוסט רודן באוניברסיטת סטנפורד

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

בקמפוס של אוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה  מצוי מוזיאון קנטור לאמנות ויזואלית, הכולל את אוסף עשיר ביותר - כמאתיים עבודות - של עבודות מתכת של  הפסל הצרפתי אוגוסט רודן (1917-1840). העבודה שאולי היא המפורסמת ביותר היא  הפסל הענק של 'האדם החושב'  (Le Penseur). המוזיאון מוקף בגן פסלים הפתוח לכל ויש בו עשרים יצירות מתקופת הברונזה של האמן, ביניהן: ׳שערי הגיהנום׳, שהיא יצירה פיסולית ענקית, שבעה מטרים גובהה, שרודן יצר אותה בהשראת חיבורו של דנטה הנושא אותו שם. רודן עמל עליה 37 שנים ומת לפני שסיימה.

שיר אהבה אביבי

רבקה תפארת חקק

הַגִּידָה לִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי

אביב בגלבוע תשע״ה
צילום: יוסף עוזר

הֵיכָן הוּא קַו האֹשֶׁר

קַו הָרָקִיעַ

הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָּאָרֶץ

עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ.

עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם

וְנָסוּ הַצְּלָלִים

נֹאהַב אַהֲבָתֵנוּ

לְלֹא מִלִּים.

ציפורה (ציפי) יבין, המלכה שרי: קורותיה של מלכת ישראל

ציפורה (ציפי) יבין, המלכה שרי: קורותיה של מלכת ישראל, תל אביב 2014

הוצאת רסלינג

עד כה העמידו המחקר והפרשנות לדורותיהם את דמותו של אברם/אברהם במרכזם של סיפורי האבות בספר בראשית: הניסיונות השונים שהוא עבר, ההבטחה האלוהית שניתנה לו שוב ושוב, נדודיו במרחבי "הקשת הפורייה", הקמת המזבחות לאורכה ולרוחבה של הארץ, מלחמותיו עם מלכי האזור, ייעודו ודבקותו בצו האלוהי והמבחן שעבר בפרשת העקידה. ספרה של ציפי יבין מחלץ מתוך הכתוב המקראי את דמותה של שׂרי/שׂרה כדמות שוות מעמד לזו של אברם וכמנהיגה לעמה הקדום ישראל. 

השפעות מצריות בכנען - ממצאים ארכאולוגיים ממערה באזור קיבוץ להב

מממצאי חפירה של רשות העתיקות באזור קיבוץ להב בדרום: במערה נתגלו, בין השאר, חותמות, טבעות חותם, פסלונים (צלמיות) וקמעות בדמות אלים, המקודשים בתרבות המצרית. האוסף מעיד על קיומו של מרכז פקידותי-מצרי באזור.

אוסף ממצאים שנתגלו בחפירה, בעלי מאפיינים מצרים. 

צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות