השפעות מצריות בכנען - ממצאים ארכאולוגיים ממערה באזור קיבוץ להב

מממצאי חפירה של רשות העתיקות באזור קיבוץ להב בדרום: במערה נתגלו, בין השאר, חותמות, טבעות חותם, פסלונים (צלמיות) וקמעות בדמות אלים, המקודשים בתרבות המצרית. האוסף מעיד על קיומו של מרכז פקידותי-מצרי באזור.

אוסף ממצאים שנתגלו בחפירה, בעלי מאפיינים מצרים. 

צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

 רשות העתיקות הציגה לציבור ממצאים ארכיאולוגיים ייחודיים, אשר מעידים על קיומו של מרכז פקידותי – מצרי באזור לפני כ-3400 שנה.
במהלך פעילות מבצעית של אנשי היחידה למניעת שוד עתיקות באזור תל חליף, אותרה מערה תת קרקעית ובה סימני שוד עתיקות. המפקחים גילו כי שודדי עתיקות פרצו למערה, והחלו לבזוז כלי חרס עתיקים מלפני 3000 שנה ולפגוע בשכבות העתיקות. אנשי רשות העתיקות סיכלו את המשך הפגיעה במערה וניהלו במקום חפירה, במטרה להציל את הממצא והמידע הארכאולוגי היקר מפז ממכושי השודדים.

בחפירה נתגלו עדויות ארכאולוגיות מרשימות, בעיקר מתקופת הברונזה המאוחרת - 1500 לפנה"ס בקירוב, ומתק' הברזל – 1,000 לפנה"ס. במערה נתגלו למעלה מ-300 כלי חרס מסוגים שונים, אשר חלקם התגלו בשלמותם. לצד כלי חרס, נתגלו עשרות תכשיטים עשויים מברונזה, צדף ופיאנס, כלי אבן ייחודיים עשויים מאבן בהט צהבהבה, חותמות, טבעות חותם וכלי איפור. החפצים הונחו והצטברו במערה במשך עשרות שנים.

קמעות עשויים פיאנס עם דמויות אלים מצרים. 

צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

לדברי הארכיאולוג אמיר גנור, מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, "בין שלל הממצאים שנתגלו, שרובם אופייניים לתרבות היהודאית בדרום הארץ, מצאנו עשרות חותמות עשויות אבן, אשר חלקן מעוצבות בדמות חיפושית מכונפת (חרפושיות), ועליהן חקוקים סמלים ודמויות אופייניות לתרבות המצרית ששלטה בארץ בתקופת הברונזה המאוחרת. חלק מהחותמות עוצבו על גבי אבנים חצי יקרות, שמקורן במצרים ובחצי האי סיני. 

לדברי ד"ר דפנה בן תור, אוצרת לארכיאולוגיה מצרית במוזיאון ישראל, "מרבית חותמות החרפושית שנמצאו בחפירה מתוארכות למאות ה-15-14 לפסה"נ. בתקופה זו, היתה כנען נתונה תחת שלטון מצרי". ד"ר בן תור מוסיפה, כי על חלק מהחותמות הופיעו שמות מלכים: "בין השאר, ניתן לזהות ספינקס רובץ מול שמו של המלך תחותימס השלישי, שמלך ב-1504 -1450 לפסה"נ בקירוב. חותם חרפושית נוסף נושא את שמו של אמנחותפ השלישי, שמלך בין 1349-1386 לפסה"נ בקירוב. חרפושית אחרת, מתארת את פתח, האל הראשי של העיר ממפיס". 

חותם חרפושית של המלך תחותימס השלישי. ליד שם המלך רובץ ספינקס.

 צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

 כן נתגלו בחפירה שפע פסלונים (צלמיות) וקמעות בדמות אלים, המקודשים בתרבות המצרית.

טבעת משובצת מהחפירה עם חותמת המתארת לוחם מצרי נושא מגן וחרב.

צילום: היחידה למניעת שוד ברשות עתיקות

בבחינת הממצאים ניכר שחלקם יוצרו במצרים עצמה, והם הובאו לארץ כנען על ידי בני ישראל או סוחרים, אך חלק מהממצאים יוצרו בארץ תוך חיקוי דרך הייצור והעתקת המוטיבים התרבותיים המצרים, ושימוש בחומרי גלם מקומיים. 

בקבוקי בהט שנתגלו במערה. 

צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

לדברי ד"ר אמיר גולני מרשות העתיקות, "בתקופת הברונזה המאוחרת הייתה מצרים אימפריה חזקה ביותר, אשר הטילה את מרותה באזורינו. המרות המצרית באה לידי ביטוי לא רק בשליטה צבאית ופוליטית, אלא גם בהשפעה תרבותית חזקה אשר תרמה לעיצוב החברה. לצד מערך הפקידות המצרי בארץ ישראל, התפתחו בארץ אליטות מקומיות אשר אימצו רבים ממנהגי המצרים ואומנותם".

נר שמן ופך חרס מתקופת הברזל שנתגלו במערה. 

צילום: היחידה למניעת שוד ברשות עתיקות

הממצאים הועברו לטיפול במעבדות רשות העתיקות. חקירת המערה והממצא עדין בראשיתה, ולאחר השלמת הטיפול במאות הממצאים שנחשפו, ניתן יהיה להוסיף מידע חשוב על ההשפעה המצרית על אוכלוסיית ארץ ישראל בתקופת הברונזה המאוחרת והמקרא.

.