יצחק מאיר
 |
| תערוכת היוצרת שרה מלצר |
המלחמה הסתיימה במאי 1945. עברו שבעים שנה. אנחנו היום, אחרוני דור הקריעה. אחרינו יהיו הדורות כולם דורות של אנדרטה. רק אנדרטה. אנדרטה בלי שארית של קריעה. בלי עדי קריעה. מי יאמין לה? אי אפשר. לא צאצאי הממיתים, לא צאצאי המומתים.
היא תזכור האנדרטה מה שיאמרו לה לזכור. את הקריעה, לא תזכור. אפילו אילו הייתה יכולה, לא יהיה איש בעולם שידע מה היא הקריעה הזאת ואפילו אילו רצה, לא היה יודע מה לומר לה לאנדרטה שאינה זוכרת אלא מה שמורים לה לזכור. ואני מקבל את זה. ואני יודע את זה. ועוד יום אני קורע. ועוד יום. עד שאהיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.