יום שישי, 3 ביולי 2015

מנפלאות הסיפור המקראי

ד״ר שלמה בכר, אוניברסיטת חיפה (בגמלאות)

את המקאמה הזאת באינקלוסיו נפתח 

שהוא מסימני ההיכר של הסיפור בתנ"ך.
לרוצה במקרא את המסר לחשוף
לא די בִקריאה מראש ועד סוף.
כי צריך גם מאחרית לָרֵאשית לחֲזור
וקודקוד עם תחתית ביחד לשזור.

בקשרים נסתרים הסיפור מעוצב
ורק אפס קצהו גלוי על פניו.
מילותיו מועטות וניתנו במשורה
הוא נראה רדוד ופשוט לכאורה.
אך פשטות התמונה מסתירה כמסך
את עמקות היצירה הטמונה בתנ"ך. 
        

מלה למילה, רשת תקשורת נשזרת

ובשני ערוצים לקורא משדרת:
 באחד - אמירה שקופה, גלויה, מפורשת.
באחר – קול ענות חלושה, סמויה למחצה אך מורגשת.
זה קולם  של רזים, רמזים ושתיקות
האובדים במבוך של חידות עתיקות.

וב'משלי' למדנו מפי חכמים,
שרשת היא גם פח ללכוד בו תמימים.[1]
שתי אבני יסוד ספרות המקרא  מצפינה:
האחת: "אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה" [2]
השְנייה היא אבן ראשה בניהול היקום:
"רבות מחשבות בלב איש, ועצת ה' היא תקום״. [3]
סיבתיות כפולה את העלילה מניעה
שנדע שהכול בדברו נהיה.

ונדגים זאת מספר שמואל, שמַרְאֶה,
איך חיפוש אתונות שאבדו במרעה,
על פניו, לכאורה, ממש במקרה,
מפגיש את שאול עם שמואל הרואה,
שמפיל ברשת את שאול התמים
שחשב כי נבחר באורים ותומים
כדי שת "פ [4] שמואל יהיה עד אחרית הימים.

והאל על בריותיו משגיח ממעל.
משיב כגמולו לצדיק, גמול הולם לבן הבליעל
וגם, לכול הכורע לבעל. 
כך מעצב הסופר עלילות גיבוריו כולם
וצופה  מראשית, אחרית גורלם.

כאן נשלמה המקאמה על הסיפור בתנ"ך
כשהיא תחומה באינקלוסיו, כפי שהובטח.

----------------------------------
[1] "כי חינם מזורה הרשת בעיני כול בעל כנף" (משלי א' 17). 
[2] תה' קי"ח  22. 
[3] מש' י"ט 21.  
[4] ת״פ = ת"פ הם ראשי תיבות מקובלים בצבא: "תחת פיקוד". כשמכפיפים חייל לרשותו של בעל דרגה גבוהה יותר, או אפילו אותה דרגה, אבל בעל סמכות גבוהה יותר, קוראים לכך "ת"פ".





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה