והנערה רצפה בת איה יפת תואר

ד״ר דן אלבו, משורר והיסטוריון

וְהַנַּעֲרָה רִצְפָּה בַת-אַיָּה יְפַת-תֹּאַר 

וְהַנַּעֲרָה רִצְפָּה בַת-אַיָּה יְפַת-תֹּאַר
וְטוֹבַת מַרְאֶה וּפָנֶיהָ לְבָנוֹת כִּבְדֹלַח,
וּבְמוֹת שָׁאוּל בָּא אַבְנֵר בֶּן נֵר שַׂר-צְבָאוֹ אֵלֶיהָ.
"מַדּוּעַ בָּאתָה אֶל-פִּילֶגֶשׁ אָבִי"? הִתְפָּרֵץ, אִישׁ-בֹּשֶׁת
בִּצְעָקוֹת מְטֹרָפוֹת, לְעֶבְרוֹ
הַחֲסֵרוֹת נְעָרוֹת בִּיהוּדָה וּבִנְיָמִין?
דַּע, כִּי מִיּוֹם נָפְלוֹ בַּגִּלְבּוֹעַ, אֲנִי בָּא אֵלֶיהָ,
אֶת גְּנִיחוֹתֶיהָ מֵעַל מִטָּתִי הִשְׁמִיעָה לַמֶּרְחָקִים
עֵת הִפְלַקְתִּי לְיַשְׁבָנָהּ וְנִדְחַקְתִּי מֵאָחוֹר,
אֶת נֵרִי נָעַצְתִּי עָמֹק לְתוֹכָהּ
וְיַשְׁבָנָהּ נָע בִּפְרָאוּת בַּקֶּצֶב חֲלָצַי וְאַגָּנִי,
הִיא לֹא הִרְפְּתָה, הִיא הִתְפָּרְעָה
עַד שֶׁגְּנִיחוֹתֶיהָ וְיִלְלוֹתֶיהָ פִּלְּחוּ אֶת מֶרְחֲבֵי הַמִּדְבָּר,
וּפּוֹתָה רָעַד וְהִתְכַּוֵּץ עַל אֵיבְרִי בִּתְשׁוּקָה לוֹהֶטֶת.
אָכֵן, מֵאָז נַעֲרוּתִי, לֹא פָּסְקוּ חֲלוֹמוֹתַי עַל עֶרְוָתָהּ וְשָׁדֶיהָ,
הוֹלֵךְ וְסוֹעֵר הָיִיתִי
כָּל לָיְלָה יָדִי מִטַּלְטֶּלֶת הָלוֹךְ וְחָזוֹר עַל מַחֲמַדִּי
וּבְרוּחִי מְדַמֶּה אֶת צִיצוֹת פּוֹתָה
וּמֵבִיא בַּיָּד וּמֵבִיא וּמִתְפַּקֵּעַ בְּתוֹכָהּ.
וּמֵאָז בּוֹאִי אֵלֶיהָ, לְאַחַר מוֹת אָבִי בְּגִלְבֹּעַ
אֲנִי שָׁר לָהּ, הוֹ יָפָתִי, הוֹ חֶמְדָּתִי, עוֹשֶׂה לָהּ פּוֹצִי מוֹצִי
בַּפּוֹת בְּעִסּוּי רַךְ, וּמְלַקֵּק אֶת הַכּוּס הַוְּרַדְרַד הָרוֹתֵחַ שֶׁלָּהּ".
וַיִּחַר לְאַבְנֵר מְאֹד עַל-דִּבְרֵי אֶשְׁבָּעַל,
וַיֵּלְכוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ, וְיִמְלֹךְ אֶשְׁבָּעַל עַל יִשְׂרָאֵל שְׁנָתַיִם יָמִים.

דן אלבו, תשרי תשף, ירושלים