שלושה שירים על יונה

פרופ׳ חננאל מאק, אוניברסיטת בר-אילן

Kennicott Bible, folio 305r - Jonah being swallowed by the fish.

1. יונה, שרשי הים

בְּלֵילוֹתַי אֲנִי שׁוֹאֵל הֵיכָן הָעִיר הַהִיא, גְּדוֹלָה לֵאלֹהִים וְלָמָּה אַרְבָּעִים

וְלָמָּה הַשַּׂקִּים וְהַכְּבָשִׂים וְלָמָּה לַהֲפֹךְ וְגַם אֶל מִי עָלְתָה כָּל רָעָתָם

וּמִי נִחַם עַל הָרָעָה וְלֹא עָשָׂה וְאֵיפֹה הַסֻּכָּה וְכָל הַצֵּל וּמִי מִנָּה

תּוֹלַעַת וְדָגָה וּמִי הָגָה וּמִי שָׁגָה וּמִי חָטָא וּמָה הָיוּ וּמָה

יִהְיוּ חֲלוֹמוֹתַי הֵיכָן אָחִי וְאַחְיוֹתַי וּמִי הָרְתָה לַאֲמִתַּי

הֵיכָן אָסְפוּ אוֹתִי מֻזְנָח וּמְלֻכְלָךְ בְּחוֹל וְעֵשֶׂב יָם

אוּלַי בִּנְמַל יָפוֹ אוֹ בְּחוֹפוֹ אוּלַי חֵיפָה, עַכּוֹ, אוּלַי בַּת יָם

הֲאִם בִּגְבַל, בְּצוֹר, צִידוֹן, נְהַר אַכְזִיב, בְּאַשְׁקְלוֹן, בְּתֵל אָבִיב

הֲאִם בָּאֳנִיָּה בָּאָה תַּרְשִׁישׁ, הֲאִם בְּמַלְטָה, קַפְרִיסִין, הֵרַקְלִיּוֹן,

וֵנֶצְיָה אוֹ מַרְסֵי. עַכְשָׁו, כָּבוּל בַּחֲבָלִים אֶל גִּבְעוֹלִים בָּלִים שֶׁל קִיקָיוֹן

יָבֵשׁ אֻשְׁלַךְ מוּבָס אֶל הַדָּגִים כָּבֵד כִּצְרוֹר, אֶצְלֹל וְאֶתְכַּסֶּה לִי בְּשָׁרְשֵׁי הַיָּם.


2. יונה, מקץ ימים

רוּחוֹת שֶׁל יָם, שְׁחָפִים וַעֲנָנִים. פָּנָיו שֶׁל הַיָּשִׁישׁ

עַל הַסַּפְסָל שְׁטוּפִים בְּאוֹר הַדִּמְדּוּמִים שֶׁל סוֹף עוֹנָה.

וְשֵׁם הָאִישׁ יוֹנָה, אוֹמְרִים. יוֹנָה בֶּן אֲמִתִּי. הִפְלִיג מִנְּמַל יָפוֹ

אוֹמְרִים, נִמְלַט, נִבְלַע, נִפְלַט אֶל הַחוֹפִים. עַל מִי? עַל מָה? אֵיפֹה? מָתַי?

אוֹמְרִים: כֻּלּוֹ דִּמְיוֹן עָמוּם, חֲלוֹם נוֹשָׁן, מַסֶּכֶת סִפּוּרֵי בַּדִּים,

סֻכָּה וְצֵל שֶׁל קִיקָיוֹן, תּוֹלַעַת, שֶׁמֶשׁ וְשָׁרָב וְרוּחַ הַקָּדִים

וְרִבּוֹאוֹת אָדָם וּבְהֵמָה רַבָּה וְעִיר גְּדוֹלָה לֵאלוֹהִים.

נִרְדָּם בְּיַרְכְּתֵי סְפִינָה בָּלָה, וְגוֹרָלוֹת וְרַב חוֹבֵל

וּמַלָּחִים תּוֹהִים וּמְטִּילִים כֵּלִים, תְּפִלָּה,

וְרוּחַ יָם גְּדוֹלָה הֻטְּלָה אֶל פְּנֵי תֵּבֵל.

וְדָג גָּדוֹל וּתְהוֹם רַבָּה וּמְצוּלָה.


סַפָּן קָשִׁישׁ וּשְׂבַע יָמִים הוֹזֶה עַל הַסַּפְסָל בְּחוֹף יָפוֹ

חוֹזֶה בַּחֲלוֹמוֹ עַמִּים, יָמִים וָאֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ.


3. תפילת יונה

אֲנִי נִרְדָּם בְּיַרְכְּתֵי סְפִינָה

וּמְחַשֵּׁב לְהִשָּׁבֵר כְּמוֹ גַּל אֶל חוֹף וְחוֹל

וְשׁוּב נִרְדָּם מִתַּחַת לַסַּפְסַל וּמִתְעוֹרֵר כְּמוֹ עוֹף הַחוֹל

אֲנִי, הַמְשַוֵּעַ מִבֶּטֶן שְׁאוֹל. הָאִם עוֹדְךָ שָׁם? הָאִם אַתָּה שׁוֹמֵעַ קוֹל?

אֲנִי קוֹרֵא אֵלֶיךָ מִצָּרָה לִי מִמְּעֵי דָּגָה.

אַתָּה תַּעֲבִיר זָדוֹן לִמְשׁוּגָה.