יום רביעי, 27 באוגוסט 2014

צדק צדק

פרופ' יהושע גתי, אוניברסיטת קייפ טאון, המכללה האקדמאית בית ברל ואוניברסיטת תל אביב

פרשת שופטים: דברים טז 18- כא 9
רודן, האדם החושב
אחרי כול הדיון הממצה על ההתנהגות הדתית –אתית בארץ החדשה ישנה, ניגש ספר דברים לפרקטיקה  המנהלית-אדמיניסטרטיבית  של החברה המתעצבת בארץ, ומדובר במערך השיפוטי.  ובכן, המקרא איננו בית ספר למשפטים, ואיננו מפרט את  הקודכס המשפטי לפירוטו, שזאת תעשה בשלב מסוים שנמשך עד היום הספרות הרבנית. כאן ניתן לנו העיקרון המנחה. והעיקרון המנחה הוא צדק.
המילה צדק נשמעת הרבה בשיח הציבורי היום, והסיסמא היא: העם דורש צדק חברתי (ואולי עתה בטחוני?). מה זה צדק וצדק חברתי? ראינו בדיונים קודמים שהמקרא, בדברו על צדק חברתי,  איננו מתכוון למין מהפיכה חברתית של אחווה ושוויון לכול. מדובר יותר על חמלה, חמלה כלפי החלש, שאם נפגין אותה , נתנהג בהומאניות. זו תהיה גם עמדת הנביאים: להגן על החלש בחברה.
הובס הפילוסוף האנגלי הניח שבני אדם הם זאבים זה לזה, ויש לרסנם על ידי מערכת של חוקים ואמנות שבעצם תגן עליהם. אם ניקח את העמדה שלו (אם תרצו תיקחו את העמדה של המקור הפסימי, המרכיב חלקים סיפוריים רבים
‏מֹֽאזְנֵי־צֶ֧דֶק
בבראשית והמניח כי יצר לב האדם רע מנעוריו),  הרי ההנחה היא שיצר לב האדם רע משחר ילדותו. יש כאן עוד עמדה שראוי לשקול: מה מנחה אותנו, היגיון או תשוקות? הרבה עטים נשברו על כך. לי נדמה שיש הרבה בגישה הפסימית המקראית ובעמדה של הובס, ובעמדה של אריסטו, שאנו מונעים על ידי רגשות בעצם ומטרתנו לספקם (זו אגב, נקודת המוצא של הרטוריקה האריסטוטליאנית, המדגישה מאד את ההיגיון, אבל יודעת או מניחה שמה ששולט בשורה התחתונה היא האמוציה).



אין תגובות:

פרסום תגובה