יום שלישי, 26 באוגוסט 2014

כל כבודה בת מלך פנימה


אומר לך דבר כהווייתו  על כל כבודה של בת מלך :
בת מלך
הפסוקים הרלוונטים בתהילים (מ"ה, י"ד -ט"ז) הם: " כָּל־כְּבוּדָּ֣ה בַת־מֶ֣לֶךְ פְּנִ֑ימָה מִֽמִּשְׁבְּצ֖וֹת זָהָ֣ב לְבוּשָֽׁהּ .לִרְקָמוֹת֘ תּוּבַ֪ל לַ֫מֶּ֥לֶךְ בְּתוּל֣וֹת אַ֭חֲרֶיהָ רֵעוֹתֶ֑יהָ מ֖וּבָא֣וֹת לָֽךְ.תּ֖וּבַלְנָה בִּשְׂמָחֹ֣ת וָגִ֑יל תְּ֝בֹאֶ֗ינָה בְּהֵ֣יכַל מֶֽלֶךְ".
פשטו של הפסוק הוא כי כל מלכי העולם מתאווים להביא למלך בנותיהן והן עתידות להביא עימהן את הַכְּבוּדָּ֖ה שלהן המלאה בבגדי תפארה וגם משרתות בנות המלך תבאנה עימהן בשמחה וגיל לבית המלך. התיבה כְּבוּדָּ֖ה, כאן בתהלים  כמו בשופטים פרק י"ח,כ"א, שם נאמר עליהם על בני דן שבאו למיכה " וַיִּפְנ֖וּ וַיֵּלֵ֑כוּ וַיָּשִׂ֨ימוּ אֶת־הַטַּ֧ף וְאֶת־הַמִּקְנֶ֛ה וְאֶת־הַכְּבוּדָּ֖ה לִפְנֵיהֶֽם", משמעה ארגזי מטען וכך אמנם מפרש רד"ק " ופירוש הכבודה הכלים והמטלטלים ותרגומו קניינא כתרגום רכוש שהוא גם כן כולל קניין האדם כלים וכסף וזהב ושאר מטלטלין". ואכן כך מבאר המלבי"ם בתהלים:" "בפנים של הארגז נמצא כל כבודה של בת מלך"! 

המסורת התלמודית והמדרשית הוציאה את התיבה כְּבוּדָּ֖ה מפשוטה והשעינה דבריה על קריאה של כבוד האישה, כבודה בחולם. לדוגמא (ילקוט שמעוני תהלים רמז תש"ן) "כל המצנעת עצמה זכתה משבצות זהב לבושה, ... אמרו שבעה בנים היו לקמחית וכלם שמשו בכהונה גדולה. אמרו לה חכמים מה מעשים טובים יש בידך אמרה להם העבודה ( אני נשבעת) מעולם לא ראו קורות ביתי שערות ראשי. קראו עליה פסוק זה כל "כבודה בת מלך פנימה", וכן הזהיר המקום "ומלאו את הארץ וכבשוה", האיש כובש את אשתו שלא תהא הולכת בשוק שלא תבא לידי קלקלה, דכתיב " ותצא דינה בת לאה". 
לא אביא כאן את הנגיעות ההלכתיות שגם הן נשענו על קריאת הפסוק מלשון כבוד האישה בירכתי ביתה ולא ביציאתה לכיכרות העיר ולשערי המשפט. 
זו דרכה של תרבותנו. היא אינה באה לעקם את הכתובים. היא מודעת באורח מלא לפרשנות אולם מפני שהפסוקים היו שגורים, היא תולה בהם הלכות או מנהגים או עצות מוסריות טובות בעיניה תמיד או טובות לשעתן, ופרשנינו לא חששו למתח הקיים לא אחת בין הפשט הפרשני לבין מה שתולים בו. אני גופי רוחש כבוד גדול ליכולת המופלאה של חכמינו לתקוע יתדות בכתוב בלי שהכתוב עצמו הופך ליתד.

אין תגובות:

פרסום תגובה