משׁה שׁפריר
שְׁלֹשֶׂת בָּנַי: הַקָּט, הַמִּתְבַּגֵּר וְהַבּוֹגֵר
שָׁאֲלוּ אוֹתִי, לְלֹא-הֶרֶף, קוּשְׁיוֹת קָשׁוֹת,
שֶׁלֹּא הָיוּ לִי עֲלֵיהֶן תְּשׁוּבוֹת חַדּוֹת וּבְרוּרוֹת.
וַאֲנִי לָהֶם עָנִיתִי, שֶׁגַּם בַּתָּנָ"ךְ יֵשׁ שְׁאֵלוֹת לְלֹֹא מַעֲנֶה,
כְּמוֹ "לָמָּה זֶה אָנֹכִי", וְ"לָמָּה לִי חַיִּים?" - שֶׁשָּׁאֲלָה רִבְקָה אִמֵּנוּ,
וְ"לָּמָּה זֶה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי?" נִשְׁאֲלוּ בַּמִּקְרָא שְׁנַיִם: יַעֲקֹב אָבִינוּ,
שֶׁנְִּשְׁאַל עַל-יְדֵי הָאִישׁ הַמִּסְתּוֹרִי שֶׁנֶּאֱבַק בּוֹ בְּמַעֲבַר יַבּוֹק;
וְלִפְעָמִים אֲנִי עוֹנֶה לָהֶם קְצָת בְּלָצוֹן:
אַתֶּם שׁוֹאֲלִים וּמַעֲלִים גַּם בְּעָיוֹת רַבּוֹת,
שֶׁאֲנִי פּוֹתֵר אֶת כֻּלָּן עַל-פִּי תּוֹרַת-הַחֶשְׁבּוֹן:
לָמָּה וְעוֹד לָמָּה הֵן בְּיַחַד לָמּוֹתַיִם,
כְּמוֹ שְׁתֵּי לָמוֹת שֶׁמַּעֲלוֹת גֵּרָה
וְנוֹשְאוֹת מַשָּׂא כָּבֵד לַעֲיֵפָה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.