יישוב ענק מהתקופה הניאוליתית נחשף ליד ירושלים

פני אדם, צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות


יישוב מהתקופה הניאוליתית (בן 9000 שנה), התגלה בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות כ-5 ק"מ מערבית לירושלים, על גדת נחל שורק (סיבוב מוצא), ליד מעיינות ובסמוך לעמק פורה ולדרך הקדומה שהובילה מהשפלה לירושלים. התנאים האופטימליים אלה, היוו גורם מרכזי להתיישבות ארוכת טווח באתר, כבר מהתקופה האפיפלאוליתית – לפני כ-20,00 שנים - ועד היום. באתר חיו 3,000-2,000 תושבים לכל הפחות, מה שעושה אותו לגדול ביותר המוכר בארץ מתקופת האבן החדשה ולאחד מהגדולים בעולם. 

צלמית שור. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

בחפירות נחשפו מבנים גדולים, הכוללים חדרים ששימשו למגורים, כן מתחמים ציבוריים ואזורי פולחן. בין המבנים נחשפו סמטאות, המעידות על תכנון מתקדם של היישוב. במבנים נעשה, לעיתים, שימוש בטיח, ליצירת רצפות ולאיטום מתקנים. בכל אזורי החפירה נחשפו כלי צור רבים שיוצרו באתר, בהם אלפי ראשי חץ ששימשו לציד ואולי גם ללחימה, גרזנים ששימשו לכריתת עצים, וסכינים מצור. 

חנית שנקברה לצד לוחם. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

בתוך היישוב נחשפו מחסנים בנויים, שהכילו כמות אדירה של קטניות, בהם בולטים זרעי עדשים. השתמרות הזרעים מעוררת השתאות לאור גיל האתר. ממצא זה, מלמד על עיסוק אינטנסיבי בחקלאות. בנוסף, ניתן להסיק שמהפכת הביות הגיעה לשיאה בשלב זה: עצמות בעלי החיים באתר, מעידות על כך שאנשי היישוב הלכו והתמחו ברעיית צאן, ומקומו של הציד בכלכלת הקיום הלך והצטמצם. 

אחת מאלפי סכיני צור שנמצאו באתר. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

באתר נחשפו קבורות בין הבתים ובתוכם, כאשר בחלקן הונחו מנחות קבורה שונות – חפצים שימושיים או יקרי ערך, אשר האמינו שישרתו את המת בעולם הבא. מנחות קבורה אלה מעידות שכבר בתקופה קדומה זו, יושבי האתר קיימו יחסי סחר עם מקומות רחוקים. בין היתר, נמצאו בקברים פריטים ייחודיים מאבן שמקורה לא ידוע, פריטי אובסידיאן (זכוכית געשית) מאנטוליה, וקונכיות שחלקן הובאו מהים התיכון וחלקן מהים האדום. בחפירה נמצאו צמידי אבן במספר סגנונות, אשר עוצבו ביד אמן. על פי גודלם סביר שענדו אותם בעיקר בשלב הילדות. באתר נמצאו גם כן חרוזי בהט שעובדו בקפידה, ותליונים וצמידים שאותם הכינו מצדף אם הפנינה. 

חרוזים עשויים אובסידיאן. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

הממצאים התגלו רק עשרות סנטימטרים מתחת לפני השטח. לקראת שחרור השטח שנחפר, תועד האתר כולו בטכנולוגית תלת מימד מתקדמת שתאפשר לחקור כל פרט ופרט דרך המחשב. אחוזים ניכרים מהאתר הפרהסטורי שסביב החפירה יישמרו. 

החפירות הן ביוזמה ובמימון של חברת נתיבי ישראל.  מנהלי החפירה במוצא מטעם רשות העתיקות הם ד"ר חמודי חלאילה וד"ר קובי ורדי.