דודה שושנה בת 100 - חוגגים לה בזום

דברי מופיעים בסרטון היוטיוב https://www.youtube.com/watch?v=CiEu3QFlID4 החל מדקה 34.

מה אומרים ביום ההולדת התלת ספרתי הראשון של אדם? כשהוא הגיע לגיל המבורך 100. גיל בלתי נתפס עבור כמעט כל הנוכחים במפגש המיוחד הזה בזום לכבוד דודה שושנה ליאון. מה זה גיל 100? כדי לתת איזה מושג קל ממשמעות פרק החיים שעברה דודה שושנה, אספר אנקדוטה מלפני למעלה משישים שנה. והיא נוגעת לכביסה. עיסוק שובר גב, והורס ידים וברכיים שהיה חלק בלתי נפרד מחייה של דודה שושנה, שהתברכה בחמישה ילדים.

האות: בין שאול לשמואל

אלי יונה, משורר

William Blake, The Ghost of Samuel Appearing to Saul.

 Pen and watercolour on paper

האות

בֵּין שָׁאוּל לִשְׁמוּאֵל

הִפְרִידָה רַק מ' אַחַת וְהִיא

שֶׁל הַמָּוֶת

הָאוֹת יָרְדָה, הַנָּבִיא עָלָה

אֲבָל

בֵּין שָׁאוּל לַשְּׁאוֹל

לֹא חָצְצָה אֲפִלּוּ חֶרֶב

גלגוליו של חג המולד: מחג פגאני עד סנטה קלאוס הקפיטאליסטי בארצות-הברית

הדה רכניץ, חוקרת ומרצה על ארה"ב (היסטוריה, אקטואליה, פוליטיקה, קהילה יהודית אמריקאית), ב"אוניברסיטה הפתוחה" ובמסגרות רבות נוספות.

סנטה וקפיטליזם

מיתוס מקובל - וכבר בראשית הדברים נאמר שזה מיתוס - קובע כי חוגגים את חג המולד ב25 בדצמבר, משום שישו נולד בתאריך זה. אלא שבברית החדשה כלל לא צויין תאריך הולדתו של ישו. "הבשורה על-פי מארקוס", הגוספל הראשון בברית החדשה, מתחילה עם טבילתו של ישו כאדם בוגר. יתכן אפוא, שלנוצרים הראשונים לא היה כלל ידע או עניין בתאריך הולדתו.

עוזו של עוזא: מדוע היכה ה' דווקא בעוזא?

ד"ר הגר גור אריה - מרצה וכותבת בתחומי חז"ל ומקרא. עורכת לשון ותוכן.

עוזו של עוזא

בחיבור זה נבחן את המקרים הטרגיים שהתרחשו לאורך מסלול התקדמותו של ארון ה', מארץ הפלשתים, שם שהה שבעה חודשים, ועד לירושלים, במסע שנערך במשך למעלה מעשרים שנה. נוהגי הארון בנקודות שונות במסלול זה נעים בין תובענות קיצונית לבין הִדממות מוחלטת. בעת פרצי תובענותו מקפחים יחידים או רבים את חייהם, ובעיתים שהוא דומם, הוא דומם מאוד (כך בעשרים שנות שהותו בבית אבינדב, שמואל א, ז, א-ב). חיבור זה יעסוק דווקא בעיתים שבהן גילה הארון תובענות, שהפכה את השהות במחיצתו למסוכנת. הדיון באירועים אלה יתנהל, בין היתר, על ידי השוואה למקום אחר – לסיפור נדב ואביהו, מקרה טרגי, כידוע, בפני עצמו.

התגלה בית היוצר של ׳נרות בית נטיף׳ - מאות 4-3 לספירה

ממצאים מחפירת בית נטיף.
צילום: דפנה גזית. רשות העתיקות

בשנת 1934 גילה הארכיאולוג דימיטרי בראמכי, שהיה אז פקח מטעם אגף העתיקות המנדטורי, בור מים באזור בית שמש ושל ימינו. בחפירה שערך בבור, גילה, להפתעתו, אוצר עתיק; כמות עצומה של נרות שמן, שנתגלו בשלמותם, ונשאו עליהם עיטורים מהחי ומהצומח וצורות גיאומטריות. הנרות, המתוארכים לתקופה הרומית המאוחרת (מאות 3 – 4 לסה"נ), כונו לימים "נרות בית נטיף", על שם היישוב הקדום ששכן במקום, והם הפכו למעין מותג חשוב ביותר במחקר הארכיאולוגי.

הוא בן חורין להאיר: וינייטה לחנוכה

יצחק מאיר, משורר סופר והוגה דעות

התלמוד מספר עליו על אלכסנדר מוקדון כי שאל את 'זקני הנגב',(יש אומרים כי הכוונה לחכמי ישראל שישבו באלכסנדריה מדרומה של ארץ ישראל, עירו של הקיסר הצעיר) מה נברא תחילה, האור או החושך. השליט הסקרן  הגאוני הזה, בידל עצמו מן המאמינים כי החושך אינו אלא העדר של אור ועל כן אי אפשר שצריך היה בריאה. הוא הניח שיש ממשות עצמאית, חושך שמה, שאינה גזרה של האפלת האור, וחקר לדעת אם לדעת חכמי ישראל נבראה ממשות החושך לפני שנבראה ממשות האור. מותר להניח כי הכיר יפה את הפסוקים הראשונים במקרא, "וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵי֣ תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם.וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר" (בראשית א', ב'-ג'). 'חֹ֖שֶׁךְ' זה שקדם לאמירת "יְהִ֣י א֑וֹר", הייתה בריאה שאינה זהה ל "לילה" שנוצר מן ההפרדה בין האור ובין החושך, כאמור בכתוב, "וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ" (שם,ד'), ששתים עשר שעותיו ביום הבריאה באו אחרי שתים עשרה שעות היום.(כך מפרש גם הרשב"ם,רבי שמואל בן מאיר, נכדו של רש"י). הבריאה הקרויה "חֹ֖שֶׁךְ", כמוה כבריאה ששמה "תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ", הייתה בעולם הנברא ביום הראשון לפני רגע בריאת האור בו ביום. אלכסנדר מוקדון ידע ושאל, וחכמי הנגב ודאי ידעו, ואף על פי כן מספר התלמוד (תמיד ל"ב,א') כי סרבו לענות לו, דחו אותו באמירה, "מילתא דא אין לה פתר", 'שאלות שאתה שואל על הבריאה שקדמה לבריאה, על מה היה למעלה ומה היה למטה, מה היה הזמן בטרם ייווצר הזמן, ומה יהיה עליו על הזמן כאשר ייחרב העולם, איש אינו יודע להשיב עליהן'.

לזכרו של פרופ' יהושע בלאו

יפה רוזנבלום קלנר, אשת חינוך ומנהל

פרופ׳ יהושע בלאו
הצילום באדיבות בנו

לזכרו של האדם המופלא והמיוחד פרופ' יהושע בלאו

פרופ' יהושע בלאו ז"ל, הלך מאתנו לבית עולמו, ביום ג' ב' מרחשוון תשפ"א (20/10/20) 

הוא היה אדם דגול, חשוב בעל שיעור קומה רב מאד. בעל שם בין לאומי וגדול החוקרים בערבית יהודית.

ייצוגים קולינאריים בספרות הישראלית ומשמעותם התרבותית

ד״ר ניצה דורי, המכללה האקדמית הדתית לחינוך "שאנן" בחיפה

טעים ובריא

תקציר

מאז ומתמיד תפס האוכל מקום חשוב בתהליך החִברות (סוציאליזציה) של האדם. כבר במקרא אנו נחשפים לסיפורים הקשורים בארוחות ובהכנתן: אברהם מבקש להגיש לאורחיו (המלאכים) סעודה, והוא מזדרז להכינה, ומגייס לעזרתו את בני ביתו: 

איך אדם הראשון שיקר, התחמק, הצטדק. ואת?

פרופ׳ חמוטל בר-יוסף, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

אדם וחוה, וויליאם בלייק

שִׁקַּרְתָּ

 

שִׁקַּרְתָּ לִי,  בְּנִי!

שִׁקַּרְתְּ לִי, אִמִּי!

שִׁקַּרְתָּ לִי שׁוּב, אֲהוּבִי!

הַקַּרְקַע רוֹעֶדֶת, נִבְקַעַת

מִתַּחַת בִּרְכַּיִם פָּקוֹת.

תִּקְרַת הָעוֹלָם מִתְמוֹטֶטֶת פִּתְאֹם

עַל רֹאשׁ מִתְפּוֹצֵץ מִבִּפְנִים.

הַגָּרוֹן מִתְיַבֵּשׁ, נֶחְנָק.

ד״ר לאה מזור מראיינת את חוקר נוסח המקרא פרופ׳ עמנואל טוב

הראיון התקיים באולם בבניין האקדמיה הישראלית למדעים ביום 14.9.2020. עמנואל טוב, איש החוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל במקרא וחבר האקדמיה, מספר על מחקריו בתחום תרגום השבעים ומגילות מדבר יהודה. מקיף את סוגיות היסוד בחקר נוסח המקרא, מספר על אישים בולטים בתחומי המחקר שלו, על חידושים בתכנים ובשיטות המחקר, במיוחד על השימושים בטכנולוגיות הממוחשבות, ותוך כדי כך נחשפים פרקים מרתקים מקורות חייו. 

אז מה הקשר בין נהלל לאומן? התלם של סבא יוסף ושל רבי נחמן היה שונה לגמרי – בין גלות לגאולה

אוריאל בן עמי, סופר, משורר ואיש תקשורת

נהלל מהאוויר. צילום: אלברטרוס

אמי זכרונה לברכה היתה מודאגת. שמחה מצד אחד שבנה חוזר בתשובה, אך חשה אי נוחות שמשהו הולך שם לאיבוד. זה קרה לפני כמעט חמישים שנה.

היא ידעה מאחי דדי, שהוא נמצא בקשר עם איזה רב ברסלבי, ששמו אליעזר ברלנד ואשתו תהילה.

אמי הנבונה ידעה לקרב רחוקים ופעלה בכל מאודה, לא לוותר על מתרחקים. היא הזמינה עם אבי את הרב ברלנד ורעייתו לסעוד על שולחן ביתנו בנהלל. ברלנד היה מאושר לבוא. הוא רק החל אז לצוד נפשות טובות ותועות, מההתיישבות העובדת ולנכס אותם לעצמו. ובכך לקנות לעצמו לגיטימציה מלב הציונות, שאינה שייכת אליו.

הופיע בית מקרא כרך סה (תש״ף), חוברת ב

מוסד ביאליק

סינגוגה ואקלזיה: הריב

אלי יונה, משורר

Gothic Statues "Ecclessia" and "Synagogue"Notre-Dame

בַּכְּנִיסָה לְקָתֶדְרָלָה נוֹרְאַת הוֹד
נִתְקַלְתִּי בִּשְׁתֵּי מְלָכוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת,
אַחַת, בְּגִיל הַזָּהָב, עִם כִּסּוּי עֵינַיִם
וּמֵקֵל שָׁבוּר, נִסְּתָה בְּדֵי עָמָל
לְהָרִים אֶת הַכֶּתֶר שֶׁהִפִּילָה לָהּ
הַמַּלְכָּה הַשְּׁנִיָּה, אֶל נָכוֹן, לְפִי
אֲרֶשֶׁת הַזָּדוֹן שֶׁעַל פָּנֶיהָ הַקָּרִים.

דברים שנשא פרופ׳ ברוך יעקב שורץ בערב הגשת ספר היובל לפרופ׳ שלום פאול

פרופ׳ ברוך יעקב שורץ, האוניברסיטה העברית

Eisenbrauns

Birkat Shalom: Studies in the Bible, Ancient Near Eastern Literature, and Postbiblical Judaism Presented to Shalom M. Paul on the Occasion of His Seventieth Birthday, Edited by Chaim Cohen, Victor Avigdor Hurowitz, Avi M. Hurvitz, Yochanan Muffs, Baruch J. Schwartz, and Jeffrey H. Tigay, Winona Lake 2008

הזכות שנפלה בחלקי להצטרף אל קבוצת החברים שנטלה על עצמה להוציא לאור ספר יובל לכבוד שלום, יחד עם הזכות הנוספת שזכיתי בה בעצם ההזמנה לברך את שלום הערב בשמה של אותה הקבוצה, היא בשבילי אחד השיאים של היסטוריה לא קצרה.

על דמותו של פרופ' שלום פאול ז"ל כמורה וכחבר: דברי שלום ואמת

פרופ׳ שמחה קוגוט, האוניברסיטה העברית

מימין: פרופ׳ מנחם הרן. משמאל: פרופ׳ שלום פאול
צולם בארוע לכבוד פרישתו של פרופ׳ פאול לגמלאות 

פרופ' שלום פאול, שהלך השבוע לעולמו (16.11.2020), היה חוקר ומרצה למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים. על תרומתו לחקר המקרא עמדו ועוד יעמדו אחרים. אני אתמקד כאן בדיוקנו כמורה וכחבר.

שלום פאול היה מורה מעולה שידע והצליח להאהיב את המקרא על תלמידיו, אולי משום שמעולם לא חדל להיות תלמיד. הוא לָמַד על מנת ללַמֵד והתעדכן תמיד בחידושי המחקר על מנת שיוכל להביאם לפני תלמידיו. אין זה אפוא מקרה ששלום זכה להימנות ברשימת המורים המצטיינים פעמים רבות.

לזכרו של פרופ׳ שלום מ׳ פאול

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ביום שני, כ"ט בחשוון תשפ"א, 16 בנובמבר 2020, הלך לעולמו שלום מורטון פאול, פרופ׳ אמריטוס בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים (1936 - 2020). היה חוקר מקרא ומזרח קדום, פרשן ובלשן שידו רב לו גם בספרות חז״ל.

Congratulations to Prof. Shalom Paul

Prof. Shalom Paul

Shalom M. Paul, Isaiah 40–66: A Commentary

Shalom M. Paul, Isaiah 40–66: A Commentary

Paul examines Isaiah 40–66 through a close reading of the biblical text, offering thorough exegesis of the historical, linguistic, literary, and theological aspects of the prophet’s writings. He also looks carefully at intertextual influences of earlier biblical and extra-biblical books, draws on the contributions of medieval Jewish commentators, and supports the contention that Second Isaiah should include chapters 55–66, thus eliminating the need to demarcate a Third Isaiah.

במשעולי התנ״ך עם עמית דרבקין

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

על: עמית דרבקין, במשעול התנ“ך, הוצאת "ספרי ניב", תש״פ 2020, 188 עמודים

׳אני צועדת איתם / במשעול התנ״ך… / מבקשת משמואל לדעת את כל קורותיו / מתכתבת עם מרדכי על כל זכרונותיו / ושומעת משאול על כל חששותיו / אני צועדת עם רות ויעל באותו נתיב / ונשים רבות מצטרפות אלינו׳. כך מתארת דרבקין חן את מטרות ספרה, בשיר הפותח אותו, והן שלוש: לספר את ׳כל׳ הקורות והזכרונות, כלומר, גם דברים שלא נודעו לנו מן התנ״ך, לתאר את חיי הנפש של הדמויות, וגם לומר אמירות פמיניסטיות. 

לפני כל שיר ושיר ישנה מובאה מהמקרא, קצרה או ארוכה, שהשיר מתייחס לדמויות ולארועים המסופרים בה.

מתחם מבוצר מתקופת הברזל ואבן שעליה חרותות דמויות בעלות קרניים נחשפו בגולן

האבן החרותה שנחשפה בחפירה. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

מתחם מבוצר (מצודה?) מתקופת הברזל (מאות 10-11 לפסה"נ) התגלה בחפירות של רשות העתיקות ביישוב חיספין שבגולן. ייתכן שהמצודה נבנתה על ידי ממלכת גשור לצורך שליטה אזורית. 

האסטלה הפולחנית מבית ציידה, שנמצאה בחפירות משלחת אונ' נברסקה.

צילום: יבגני אוסטרובסקי, רשות העתיקות

כל אחַי - עוד לסוגיית מיהו יהודי

יצחק מאיר, משורר, סופר והוגה דעות

 אנטוורפן. לפני המלחמה.
האב (מוריץ לייב), האם (רוזליה לבית וינקלר) ובניהם יצחק ויעקב
באדיבות: אסתי מאיר

כל אחַי

לְמִן הַיּוֹם בּוֹ בָּאתִי לְכָאן,
לֹא בְּאוֹתוֹ יוֹם וְלֹא בְּשׁוּם יוֹם אַחֵר,
לֹא שָׁאַל אוֹתִי אִישׁ אִם אֲנִי יְהוּדִי.
יָרַדְנוּ אִמִּי נוּחָהּ עֵדֶן מִסִּפּוּנָהּ שֶׁל 'שַׁמְפּוֹלְיוֹן'.
גַּם אֲחִי, עוֹדוֹ יֶלֶד בֶּן עֶשֶׂר,
שֶׁשָּׁעַט עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה לְאַחַר מִכֵּן בַּטַּנְק
אֶל עֵבֶר גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם, וְשָׁם נָפַל
וְהוּבָא לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל בְּהַר הֶרְצְל,
וְאָחִי הַקָּטֹן, תִּינוֹק בֶּן שָׁלוֹשׁ
שֶׁהָיָה לְיָמִים מִתְיַשֵּׁב בַּשּׁוֹמְרוֹן כָּל הַדֶּרֶךְ מִקֻּבִּיּוֹת בֵּטוֹן לִנְוֵה רְוָחָה,
וַאֲנִי, בֶּן אַחַת עֶשְׂרֵה, בּוֹגֵר רַכֶּבֶת שֶׁהֻפְצְצָה
כְּשֶׁנַּסְנוּ עַל נַפְשֵׁנוּ עִם פְּרֹץ הַמִּלְחָמָה,
וּמַחֲנֵה רִכּוּז, וְזֶהוּת שְׁאוּלָה שֶׁל נַעַר נָכְרִי בְּעִיר בָּהּ חִפְּשׂוּ כָּל לַיְלָה יְהוּדִי,
וּבֵית מִנְזָר, וּשְׁלָגִים אִלְּמִים עַל הַגְּבוּל בּוֹ אָרְבוּ לִצְלָלִים נִמְלָטִים.

ש. שפרה ותרומתה לחקר המקרא ועולמו

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ש. שפרה

דברים לזכרה (הלכה לעולמה ביום 9 בפברואר 2012 והיא בת 80). 

ש. שפרה (שם העט של שפרה שיפמן שמואלביץ) היתה משוררת, סופרת, מתרגמת  וחוקרת. תחומי השכלתה האקדמית הפורמלית בישרו על תחומי יצירתה העניפה לעתיד לבוא. היא למדה ספרות עברית, חינוך וקבלה (באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל אביב ובמכללת לוינסקי) ושומרית ואכדית באוניברסיטת בר אילן.

בעד החלון (עם תרגום לאנגלית של פרופ׳ איתן מדיני)

גיורא פישר, משורר

"וַתֶּאֱהַב מִיכַל בַּת שָׁאוּל אֶת דָּוִד" (שמואל א' י"ח כ')
"וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז...וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ" (שמואל ב' ו' ט"ז)

ג׳יימס טיסו, מיכל בחלון 

בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה

וַתֵּרֶא אוֹתוֹ מְפַזֵּז

וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה.

וְלִבָּהּ מִלְמַעְלָה

בָּז לָרוֹעֶה 

עַל תְּנוּעוֹת אַגָּנוֹ הַגַּסּוֹת,

השיויון בין כל בני האדם על פי בראשית א

 

משקולת מימי בית ראשון התגלתה בצמוד לכותל המערבי

צילום: שי לוי, רשות העתיקות

משקולת שערכה שני שקלים, מתקופת הברזל (תקופת בית ראשון), התגלתה ליד הכותל המערבי בירושלים. המשקולת, העשויה אבן גיר, נחשפה לאחרונה בסינון מדוקדק של העפר היוצא מחפירות רשות העתיקות בקשת וילסון, הצמודה לכותל. חפירות הרשות מתקיימות בשיתוף הקרן למורשת הכותל המערבי, לקראת הכשרת כניסת מבקרים לסיור חדש ומרתק במנהרות הכותל. סינון העפר שבמהלכו נמצאה המשקולת מתקיים במסגרת פרויקט הסינון של עמותת אל עיר דוד, בגן הלאומי עמק צורים.

תרגום אונקלוס: אגדה לשמחת תורה

אלי יונה, משורר

מְסֻפָּר כִּי לִפְנֵי שֶׁאוּנְקְלוֹס הִתְגַּיֵּר
הוּא הֶעֱלָה בָּאוֹב אֶת טִיטוּס, בִּלְעָם וְיֵשׁוּ,
לִשְׁאֹל בַּשְּׁאוֹל, אִם רָאוּ אוֹ שָׁמְעוּ
אֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

יום המתרגם הבינלאומי

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

היום, 30 בספטמבר, הוא יום המתרגם הבינלאומי שמטרתו לבטא את חשיבות ההרקה משפת המקור לשפת היעד, לתרבות העולם. התאריך שנבחר על ידי האו״ם הוא יום פטירתו של סופרוניוס אוסביוס הירונימוס ( Eusebius Sophronius Hieronymus‏), 30 בספטמבר 420, בעל הוולגטה, הוא תרגום התנ״ך והברית החדשה ללטינית. הירומינוס עמל על התרגום 18 שנה, משנת 386 עד שנת 404. 

על מלאכת התרגום אמר הרמב״ם:

אַזְכִּיר לְךָ כְּלָל אֶחָד, וְהוּא: שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה לְהַעֲתִיק מִלָּשׁוֹן אֶל לָשׁוֹן וִיכַוֵּן לְתַרְגֵּם הַמִּלָּה הָאַחַת בְּמִלָּה אַחַת וְיִשְׁמֹר גַּם כֵּן סֵדֶר הַמַּאֲמָר וְסֵדֶר הַדְּבָרִים, יִטְרַח מְאֹד, וְתָבוֹא הַעְתָּקָתוֹ מְסֻפֶּקֶת וּמְשֻׁבֶּשֶׁת בְּיוֹתֵר, וְאֵין רָאוּי לַעֲשׂוֹת כֵּן. אֲבָל צָרִיךְ לַמַּעֲתִיק מִלָּשׁוֹן אֶל לָשׁוֹן שֶׁיָּבִין הָעִנְיָן תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ יְסַפֵּר וִיפָרֵשׁ בְּמַה שֶּׁיּוּבַן מִמֶּנּוּ הָעִנְיָן הַהוֹוֶה בַּלָּשׁוֹן הַהִיא וִיבָאֵר הֵיטֵב; וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ מִבִּלְתִּי שֶׁיַּקְדִּים וִיאַחֵר וִיסַפֵּר מִלָּה אַחַת בְּמִלּוֹת רַבּוֹת, אוֹ מִלּוֹת רַבּוֹת בְּמִלָּה אַחַת, וִיחַסֵּר תֵּבוֹת וְיוֹסִיף תֵּבוֹת, עַד שֶׁיְּסֻדַּר הָעִנְיָן וִיבֹאַר יָפֶה, וְיוּבַן הַלָּשׁוֹן לְפִי הַלָּשׁוֹן הַהִיא, אֲשֶׁר יַעֲתִיק אֵלֶיהָ.

(איגרות הרמב״ם, דפוס ליפסיה, עמוד כ"ז.)

על ״ערב״ בעברית המקראית

ד״ר ישראל כץ, חוקר מקרא ומחנך

היקרויות מרובות יש ל"ערב״ במקרא, ומשמעותן מגוונת ולעיתים מפתיעה. כזאת שאפילו קשורה לסחר הימי הנזכר בספר יחזקאל.

נחש הנחושת: מדרש אגדה ליום הכיפורים

אלי יונה, משורר

William Blake Moses and the brazen serpent

אֱלֹהִים מַעֲנִיק הִזְדַּמְּנוּת שְׁנִיָּה לְכֻלָּם, אֲפִלּוּ לִנְחָשִׁים 

כַּעֲבֹר 2500 שָׁנָה בְּקֵרוּב, כְּשֶׁהֶחֱזִיר ה' לַחַיִּים אֶת הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹן לְ'תִקּוּן' עַל חֶטְאוֹ הַקַּדְמוֹן, נִדְמֶה הָיָה לוֹ אַגַּב תְּנוּעָה שֶׁקִּבֵּל גַּם אֶת רַגְלָיו בַּחֲזָרָה, וּבְרֹב שִׂמְחָתוֹ הוּא רִפֵּא מִיָּד כָּל נְשׁוּךְ שָׂרַף שֶׁרָאָה. רַק לְאַחַר כִּבְרַת דֶּרֶךְ לֹא קְטַנָּה הֵבִין שֶׁהוּא נִשָּׂא בִּידֵי אָדָם בַּעַל עוֹר זוֹהֵר וְקוֹרֵן כְּשֶׁלּוֹ. מֻכֵּה תַּדְהֵמָה אָבְדוּ לוֹ חוּשָׁיו לְמֶשֶׁךְ כַּמָּה יָמִים. כְּשֶׁהֵקִיץ גִּלָּה שֶׁקַּשְׂקַשָּׂיו מִנְּחֹשֶׁת קָלָל וְהוּא שָׁתוּל כְּעֵץ בָּאֲדָמָה, מֻקָּף יְרִיעוֹת מְתוּחוֹת שֶׁל עוֹרוֹת אֵילִים וּתְחָשִׁים. בְּנֵי אָדָם הִשְׁתַּחְוּווּ לוֹ וְהִתְפַּלְּלוּ אֵלָיו לִרְפוּאָה וְחַיִּים. "סוֹף כָּל סוֹף זָכִיתִי בַּכָּבוֹד הַמַּגִּיעַ לִי!" עָלַץ בְּלִבּוֹ הַקְּטַנְטַן. כַּעֲבֹר כַּמָּה שָׁנִים טוֹבוֹת הֶעֱבִירוּ אוֹתוֹ לְמִשְׁכַּן שֶׁל אֶבֶן וְכַעֲבֹר כַּמָּה שָׁנִים עוֹד יוֹתֵר טוֹבוֹת הֶעֱבִירוּ אוֹתוֹ לְמִשְׁכַּן שֶׁל זָהָב. אַךְ לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן. עִם הַשָּׁנִים חָלְפוּ וְהִתְחַלְּפוּ גַּם הַמְּלָכִים וּמֻכְתָּר חָדָשׁ אֶחָד בְּשֵׁם חִזְקִיָּהוּ קִנֵּא מִדַּי לֶאֱלֹהָיו וְגָמַר אֹמֶר לְנַתֵּץ אוֹתוֹ לִרְסִיסִים. אוּלָם מִבְּעוֹד לַיְלָה הֵגִיחַ מִתּוֹךְ נִשְׁלוֹ הַמַּתַּכְתִּי וּבָרַח לְיָוָן דֶּרֶךְ הַיָּם. שָׁם אִמֵּץ אוֹתוֹ רוֹפֵא אֱלִיל בְּשֵׁם אַסְקְלֶפְּיוֹס, וְכָרַךְ אוֹתוֹ סְבִיב מַטֶּה קְסָמָיו, שֶׁהָיָה עָשׂוּי מֵעֲנַף אַלּוֹן. "בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שֶׁנִּתְלֵיתִי מֵעֵץ, עָשִׂיתִי רַע. מֵעַכְשָׁו", הִבְטִיחַ לֶאֱלֹהִים, "אֶעֱשֶׂה רַק טוֹב!"

הקשה בלחם והקל באהבה

יצחק רט, יליד הארץ ואוהב ספר

הילה טימור אשור, הקשה של הלחם, כנרת זמורה-דביר, 2019, 380 עמודים

הגבלות התנועה וצמצום אפשרויות הבילוי, הסגר והבידוד הכפוי – ואפילו התפילות המקוצרות – מעניקים לנו, בפרוס שנה חדשה, לצד ההסתגרות בבתים, גם הזדמנויות לקריאה, למנוחה ולהתבוננות פנימית. אינני מבקר ספרות, אבל אני אוהב ספרים, ופתאום מצאתי שזאת שעת כושר להמליץ על ספר, שהתגלגל לידיי כמעט בטעות: הקשה של הלחם הוא ספר ביכורים שכתבה הילה טימור אשור, ובהחלט מאפשר נקודת מבט וצפייה מעניינת בהווי ובתרבות ובמנטליות, שלא כולם שותפים לה.

השורה התחתונה היא, לטעמי, גם הראשונה; חבל לפספס ספר נפלא שכזה, ולא לנגוס מן ה"רעפטל" הטעים, שעטוף בחום אנושי ומעורר את כל בלוטות הנוסטלגיה. אגב, את המילה הזאת, שנאפתה כנראה בפולין, לא הכרתי עד היום. לקצה (או הקשה) של הלחם – ויש כידוע שניים כאלה בכל כיכר – קראנו בילדותי הצברית; נשיקה. ולענייננו, גם היא מתאימה (לא בימי קורונה) ואפשר שתיים.

כדי שנוכל להתהלך כחנוך את האלהים

דן אלבו, משורר והיסטוריון

חֲנוֹךְ

וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים: בראשית ה, כד

רְאוּ, אֵיךְ דְּרִיכַת כַּף רֶגֶל בָּאֲדָמָה מִתְנַתֶּקֶת תֵּכֶף

מֵהָאֲדָמָה,

כל שקרי האקדמיה - דברים על הספר

ד"ר צביה רחימי שפרן, מחנכת וחוקרת חינוך

 תמר אלמוג עוז אלמוג, כל שקרי האקדמיה, הוצאת משכל (ידיעות ספרים), 2020, 672 עמודים

׳כותרת ספרנו, "כל שקרי האקדמיה", קשה אולי לעיכול. אנשים עשויים לראות בה פרובוקציה, חילול קודש, אבל למרבה הצער אין מנוס מלקרא לילד בשמו: האקדמיה משקרת, והרבה. כפי שהראנו לאורך הספר, האקדמיה מרמה את הממשלות, את הציבור ואת עצמה. כמה עצוב שמי שנחשבה במשך שנים רבות למקדש האמת, היושר והיושרה הפכה בשנים האחרונות לעיוורת וחרשת לעצמה, מכחישה מציאות, מקובעת ולא אמיצה׳ (עמ' 501).

כמות ואיכות בדמוקרטיה או: למה אין זכות בחירה לילדים?

פרופ׳ חמוטל בר-יוסף, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

הקדמה 

הדברים שלהלן מכוונים להצביע על נקודות חולשה או תורפה של משטרים דמוקרטיים, ובמיוחד על תוצאות מסוכנות לתרבות במדינות דמוקרטיות, שמזניחות ומקפחות את האיכות בשם הכמות, כלומר, משקיעות בעיקר במה שמשרת את הרוב, את המון העם. דברי הביקורת שלי יסתיימו בהצעות חיוביות, כי בעיקרון אני לא מאמינה בתלונות ומחאות שאינן מלוות בהצעות חיוביות מעשיות.

ילדה רצינית מחזיקה בכפו הקפוצה של יואב

פרופ׳ חמוטל בר-יוסף, משוררת, סופרת, חוקרת ספרות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

יוֹאָב
יַלְדָּה רְצִינִית מַחֲזִיקָה בְּכַפּוֹ הַקְּפוּצָה שֶׁל יוֹאָב
כְּשֶׁהוּא קָם וְאוֹמֵר לְדָוִד: תַּפְסִיק כְּבָר לִצְעֹק "אַבְשָׁלוֹם אַבְשָׁלוֹם".
כַּף יָדָהּ גְּדֵלָה, מִתְאָרֶכֶת, תּוֹפַחַת, קְמוּטָה וּמֻכְתֶּמֶת
עֲדַיִן הִיא נְתוּנָה בְּכַפּוֹ שֶׁל יוֹאָב.
עוֹמֶדֶת אִתּוֹ מוּל אַבָּא מֵטִיחַ רֹאשׁוֹ אֶל מַתֶּכֶת הַשַֹּעַר
כְּמוֹ שֶׁזּוֹרְקִים כִּסֵּא עַל חַלּוֹן, זוֹעֵק וּמְבַכֶּה אֶת מוֹת בְּנוֹ הַיָּפֶה,
לֹא שׁוֹמֵעַ: תַּפְסִיק. תִּתְאַפֵּק. יֵשׁ כָּאן עַם. יֵשׁ מִלְחָמָה.

חוה עציוני-הלוי - רומנים רומנטיים על נשים מקראיות

חוה עציוני-הלוי - רומנים רומנטיים על נשים מקראיות

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

חוה עציוני-הלוי, היא פרופסור אמריטה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של אוניברסיטת בר אילן. מפרסמת רומנים רומנטיים מקראיים בקצב מסחרר: אשת לפידות (2010), אפר על ראשה (2011), ולו שתי נשים (2012), אל אשר תלכי (2013), והמלך לא ידעה (2014), שפחתי בחיקך (2015), כחוט השני (2016), מלכת החידות (2018), ועתה - כי כסתה פניה (2019). . חלקם התפרסמו גם באנגלית. 

גיבורות הרומנים שלה הן הגר ושרה, בנות צלפחד, דבורה הנביאה, תמר אשת יהודה, פנינה וחנה, תמר בת דוד, אבישג השונמית ורות המואביה. אלה נשים שחיו בחברה הנשלטת על ידי גברים, ונאבקו על זכותן לשלוט בגורלן. לא פעם הן אף הצליחו בכך, אך זה לא היה קל. חייהן מתוארים כרוויי סבל, קנאות, נקמות, אהבות, יצרים, השפלות וידידות.

המשך כאן. 

שרידים של מבנה מלכותי מתקופת בית ראשון נחשפו בירושלים

כמה עשרות פריטי אבן אדריכליים מעוטרים, אשר שולבו במבנה מפואר, התגלו בחפירות רשות העתיקות בטיילת של ארמון הנציב בירושלים. 

מיני כותרות שעמדו בראש העמודונים במעקה החלון. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

ביניהם שלוש כותרות-אבן שלמות בגודל בינוני ופריטים של חלונות מפוארים – שבהם שולבו מעקות. הם הורכבו מעמודונים מסוגננים שעל גביהם סדרת כותרות בגודל זעיר. הפריטים עשויים מאבן גיר רכה, הם מגולפים מעשה ידי אומן, וביניהם כותרות בגדלים שונים בסגנון האומנותי המכונה במחקר 'פרוטו-איאולי' - ממאפייני הבנייה המובהקים המלכותיים של ימי הבית הראשון, ומסמליה החזותיים של התקופה.

מסרים ערכיים גלויים וסמויים במקרא - הדגמה מתוך 'משפט שלמה’, מל"א ג 28-16

ד״ר לאה מזור , האוניברסיטה העברית

מסרים ערכיים גלויים וסמויים במקרא - הדגמה מתוך 'משפט שלמה’, מל"א ג 28-16* 

Peter Paul Rubens-The Judgement of Solomon-Statens Museum for Kunst

א. ערכים גלויים וערכים סמויים במקרא 

המקרא, על כל הספרות העשירה שבו, מיועד לחינוך האדם. מטרת-העל שלו מנוסחת במזמור עח בתהלים: ‘משכיל לאסף, האזינה עמי תורתי, הטו אזנכם לאמרי פי. אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם. אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו. לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות ה’ ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה, ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל, אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם, למען ידעו דור אחרון בנים יולדו, יקמו ויספרו לבניהם, וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי אל ומצותיו ינצרו’ (פס’ 7-1).

תמונת הגורן במגילת רות בראי סיפור לקיחת הברכה בבראשית כז - תקציר המאמר

בן־ציון עובדיה

בית מקרא סה,א תש״ף

 במאמר זה אני טוען לקיומה של אנלוגיה ספרותית מכוונת בין סיפור הגעת רות אל הגורן באישון לילה (רות פרק ג), לבין סיפור לקיחת הברכה במרמה על ידי יעקב המסופר בספר בראשית, פרק כז. שני הסיפורים מתארים בבסיסם פעולת שליחות נועזת ובעלת אופי מניפולטיבי ולא נורמטיבי (רמיית אב עיוור בבראשית / יצירת פתיון מיני ברות), הנצרכת לשם השגת דבר־מה בעל חשיבות עליונה עבור מבצע השליחות. בחלקו הראשון של המאמר אראה כי קיימים שלל קשרי לשון ועניין בין הסיפורים, המבססים את הטענה לקיומה של אנלוגיה מכוונת ביניהם, ובחלקו השני אדון במשמעותה של אנלוגיה זו. לפי אפשרות אחת שאציג, לאנלוגיה תפקיד ביקורתי: היא נועדה להאיר באור שלילי את האופן שבו פעלו נעמי ורות — כהשגת דבר־מה באמצעים לא כשרים. לפי אפשרות שניה, היא נועדה להאיר באור אוהד את מעשיהן של נעמי ורות — ביצוע פעולה מתוך חוסר מוצא, לשם השגת מטרה ראויה.

היד הגדולה: שמות י״ד

אלי יונה, משורר

תחריט מ1607, של סיסטו באדאלוקיו
 

Sisto Badalocchio, Museum purchase, Achenbach Foundation for Graphic
Arts Endowment Fund

The Isrealites Crossing the Red Sea, from the series of etchings Biblical Scenes, after the frescoes by Raphael in the Vatican Loggia

היד הגדולה

שְׁמוֹת י"ד
כִּשְׁמוֹ כֵּן הוּא
פֶּרֶק הַיָּדַיִם!

יָד רָמָה
יָד נְטוּיָה
שֶׁל מִי
הַיָּד הַגְּדוֹלָה?

מצודה כנענית מהמאה ה-12 לפנה״ס התגלתה בחפירות סמוך לקיבוץ גלאון

‎⁨המצודה שנתגלתה ליד קיבוץ גלאון.
 צילום אמיל אלגם רשות העתיקות⁩.

מצודה כנענית מאמצע המאה ה–12 לפנה“ס נחשפה בחפירות רשות העתיקות ובני נוער בסמוך לקיבוץ גלאון שליד קרית גת.

גודלה של המצודה 18× 18 מ' ובארבע פינותיה ישנם מגדלים. בכניסה אל המבנה השתמר סף כניסה אדיר בגודלו, שנחצב מאבן אחת שמשקלה כ – 3 טון. בפנים המצודה היתה חצר שרוצפה בלוחות אבן ובמרכזה עמודים. משני צידי החצר סודרו חדרים. בחדרי המצודה נחשפו מאות כלי חרס, חלקם שלמים, ובהם כלים מיוחדים כמו קערה וספל, ששימשו ככל הנראה לפולחן ומספר רב של קערות. חלק מהן, יוצרו בסגנון המחקה קערות מצריות.

כי ימצא חלל בשדה ואמרו: ידינו שפכו את הדם הזה

פרופ׳ אבינועם מן, האוניברסיטה העברית

כִּי יִמָּצֵא חָלָל בַּשָּׂדֶה
וְיָצְאוּ זִקְנֵי הָעִיר וְאָמְרוּ:
יָדֵינוּ שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה

נבל הם קראו לי, נבל!

שמעון בארי, סופר, משורר, עורך הפרוזה של במה חדשה

נבל
נָבָל הֵם קָרְאוּ לִי - נָבָל
הַמְּסַדְּרִים אֶת הַסֵּפֶר לְדוֹרוֹת
וַאֲנִי רַק כּוֹרֵם חָרוּץ
מַדְלֶה גְּפָנִים וּבוֹצֵר אֶשְׁכּוֹלוֹת

תקציר מאמרה של גלי דינור על אונס תמר והדהודו בשיר-השירים

ד״ר גלי דינור, מכללת לוינסקי לחינוך

הנסיכה שהפכה לדחויה סיפור אונס תמר (שמ"ב יג 22-1) והדהודו בשיר השירים 

תקציר המאמר מתוך בית מקרא סה,א תש״ף

בית מקרא סה,א תש״ף - כמה תקצירי מאמרים

בית מקרא סה,א תש״ף

 

על דברים שאף אחד לא רוצה לשמוע. בעקבות ספרו של ארנון אדלשטיין: קטינים בזנות

גילי בסון, אמנית יוצרת. משמשת כמנטורית לנשים טרנסיות במרכז הגאה בפרויקט לולה

ארנון אדלשטיין, קטינים בזנות, הסדרה למדעי החברה, הוצאת רסלינג, 2020 תש״ף, 260 עמודים

ספרו של הפרופסור לקרימינולוגיה, קטינים בזנות, מתפרש על 260 עמודים וגולל בתוכו נתונים שהופכים את הבטן.

כבר מהכותרת אפשר להבין שלא מדובר בספר קל לעיכול.

ספק אם מישהו שאינו מתעניין בקרימינולוגיה או נמצא בתחום הסוציאלי היה מרים ספר שזו כותרתו.

ובכל זאת, בחר החוקר, שאין זה ספרו הראשון, לכנות כך את הספר.

על קטינים וקטינות בזנות - בעקבות ספרו של ארנון אדלשטיין

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

ארנון אדלשטיין, קטינים בזנות, הסדרה למדעי החברה, הוצאת רסלינג, 2020 תש״ף, 260 עמודים

זיקני הדור זוכרים, שלפני שנים רבות רבות צפו בתקשורת הזרה סיפורים עסיסיים על אישים עתירי ממון ודרג מארצות הים שקיימו יחסי מין עם קטינות. אמות הסיפים נעו. גינויים התעופפו מקיר לקיר. תחושת זעזוע ורצון קדוש להעניש הפעימו את הלבבות בחזקת ׳ובערת הרע מקרבך׳. וכל זה כשבחצר האחורית של אותו ציבור ממש התקיימו מאות, אלפים ורבבות מקרים חמורים פי כמה. אופל שקוף הסתובב שם. צל שטני, רווי אלימות וסבל של קטינים וקטינות בזנות.