 |
| כנרת זמורה דביר |
סוזן קולינס, משחקי הרעב, תרגום: יעל אכמון, כנרת זמורה דביר, 2016, 336 עמודים
ג'אנר: פעולה, מד״ב ופנטזיה, נוער בוגר.
ציטוט: ׳תקווה זה הדבר היחיד שיותר חזק מפחד׳.
תקציר: קטניס בת השש-עשרה אוהבת לבלות את ימי האביב ביער האסור שמחוץ למחוז שתים-עשרה ולצפות בטבע המתעורר לחיים. אבל במדינת פאנם האביב מסמל גם מוות. זאת העונה שבה נערכים משחקי הרעב - קרב הישרדות בין עשרים וארבעה נערים ונערות המועבר ברחבי המדינה בשידור חי.
כשקטניס הופכת לנציגת המחוז שלה ונשלחת לזירה, היא יודעת שבמשחק הזה יש רק מנצח אחד, והוא היחיד שיישאר בחיים. האם זו תהיה היא, הציידת המנוסה שעושה הכול כדי להישאר אנושית בעולם לא אנושי? ואולי יהיה זה פיטה, חברה למחוז, שחייה של קטניס חשובים לו לפחות כמו חייו שלו?
חוות דעת: הי, אני שיר , אני בת 13 ואת משחקי הרעב קראתי כשהייתי בכיתה ז'.
אני אוהבת את הספר הזה מהרבה סיבות, הראשונה - העומק של הספר. גם אם אתם לא מנסים להתרכז בעומק של הספר, הוא ימשוך אתכם לעולם העמוק והמעניין שלו. הספר מייצג עולם מסויים שאותו הסופרת יצרה והיא נותנת לקוראים הרגשה שהכל מאוד אמיתי.
זורקים דמויות לזירה ואומרים להן: ׳אחד מכם יצא בחיים׳, הסופרת מייצגת לנו יותר מסיבה אחת ל׳למה שהם יעשו דבר שכזה?׳ היא מצביעה על שליטה, על מנהיגות, ועל כמה כוח יש למעשה אחד קטן להשפיע על הכל, והאלמנט הזה נותן הרגשה של ׳ווואו׳.
בנוסף לכך יש את הדמויות - אני חושבת שסוזן קולינס עשתה עבודה מצויינת בבניית דמויות ונתנה לנו מבט על דמויות מגוונות ומעניינות שהביאו לנו נקודות מבט שונות על המצב. היא הראתה לנו דרכים שונות להתמודדות , כל דמות הייתה יותר מסתם עוד דמות או סתם עוד משהו שיקדם את העלילה, כל דמות הייתה תקווה, כל דמות הייתה קור רוח. כל דמות סימלה משהו אחר שהוסיף לערך הכללי של הספר.
חווית הקריאה שלי הייתה מדהימה, זה הרגיש ממש כאילו אנחנו עוברים עם קטניס את כל התקווה, העצב, הפחד, המרדנות, הייאוש, האכזבה, ההצלחה, ההתרסה, חוסר הוודאות , הכל. ולדעתי זה הדבר הכי חשוב בספר.
אני הייתי לוקחת איתי את הספר וקוראת אותו בשיעורים ובכל מקום אפשרי כי הוא פשוט היה ספר מעניין ומושך בצורה שלא יכלתי להפסיק לקרוא.
אני ממליצה לקרוא את הספר בכיתה ו'. אני חושבת שרוב הילדים בכיתה ו' עדיין לא קראו משהו דומה לזה, ואם הם יתחילו בו' הספר הזה יהיה כל כך הרבה יותר ׳וואו׳ ומשמעותי ומסחרר, ומעניין עבורם, אני זוכרת שכשאני הייתי בכיתה ו' קראתי ספר דומה ל׳משחקי הרעב׳ והחוויה הייתה הרבה יותר מטלטלת מאשר אנשים אחרים שקראו אותו בכיתות גבוהות יותר, אבללללללל את הספר הזה גם ההורים שלי וגם אח שלי בן ה-16 קראו ונהנו ממנו לא פחות ממני ! אני מממממממש ממליצה לכם לקרוא את הספר הזה בכלללל גיל מעל כיתה ו' !!
באמת שלא תתאכזבו מהספר, אני הייתי מדרגת אותו כ- 6 כוכבים מתוך 5. לדעתי זה באמת ספר מטורף ואל תוותרו עליו ! תכניסו לרשימת הקריאה !!
מקווה שתהנו ממנו,
ביי
אסתר ספדיה: המלצה מקסימה. כמה חן כנות ורטוריקה משובחת יש בה.
השבמחקעל פי הכתוב, הממליצה מכתה ז' נערה לא רגילה מהצורה שהיא מתבטאת.לא בטוח שהיא אופיינית לבני גילה.
השבמחק