יום שלישי, 27 באוגוסט 2013

Literacy in Ancient Israel

Demsky, Aaron, Literacy in Ancient Israel [Hebrew]
The Biblical Encyclopaedia Library 28
Jerusalem: Bialik Institute, 2012. Pp. 23 + 489 + xv.

This review was published 28 February 2013 in the Review of Biblical Literature (http://bookreviews.org/pdf/9052_9983.pdf). Copyright Society of Biblical Literature. Reproduced by 
Permission.

David A. Glatt-Gilad, Ben-Gurion University of the Negev, Beersheva, Israel

As the author notes in the preface, this book represents the culmination of over forty years of research into issues relating to writing and literacy in the biblical world. It thus offers the reader a comprehensive and systematic presentation of the direction set out in two of Demsky’s previously published introductory articles on the subject: one in a 1988 collection edited by M. J. Mulder, and the other in the 1997 Oxford Encyclopaedia of Archaeology in the Near East (for full bibliographic details, see p. 405 of the present work). Demsky aims to substantiate two basic claims: (1) the necessary conditions for the emergence of a literate society were present in ancient Israel from its inception, that is, in the period between the thirteenth and eleventh centuries B.C.E.; (2) the increase in writing that is empirically attested to in ancient Israel between the eighth and sixth centuries B.C.E. penetrated all levels of society, not merely the elites; thus Israel of this period can and should be designated as a fully literate society.

יום ראשון, 25 באוגוסט 2013

חינוך והוראת המקרא - מאמרים

לכבוד פתיחת שנת הלימודים תשע"ד הנה קישורים לשלוש רשימות קצרות מאת פרופ' רחל אליאור, העוסקות בחינוך (יהדות ודמוקרטיה) ומיועדות לסייע למורים בכל מסגרות החינוך:
1. "צוהר תעשה לתיבה - שפה זכרון ותרבות - גשר בין קוראים חילונים לספרייה היהודית", רבגוני : מסגרת למחשבה ולזהות יהודית בזמננו, ירושלים מכון ון ליר תשנ"ז   http://pluto.huji.ac.il/~mselio/TZO.pdf
2. http://pluto.huji.ac.il/~mselio/edu-for-cul.pdf  "חינוך לתרבות בחברה רב תרבותית", בתוך: חינוך לתרבות בחברה רב תרבותית (בעריכת מ' בר לב), ירושלים: האוניברסיטה העברית: בית ספר חינוך, קובץ ט, תשס"א: 41-50
3. http://pluto.huji.ac.il/~mselio/YAH.pdf  בין יהדות לדמוקרטיה
כמו כן תוכלו למצוא בהמשך קישורים למאמרים רבים על הוראת המקרא - אתגריה ודרכיה:

יום חמישי, 22 באוגוסט 2013

שולחן עגול על הוראת המקרא בקונגרס העולמי ה-16

הרב ד"ר איריס יניב, מכללת 'אורנים'

בעקבות יוזמתי התקיים בקונגרס העולמי ה- 16 למדעי היהדות שולחן
עגול בנושא ‘הוראת המקרא בחינוך הממלכתי’. לא הייתי מעוניינת במושב אקדמי רגיל אלא באפשרות לשיח בין המציגים ובינם לבין הקהל. קיווינו שיגיעו מורים לתנ"ך, שאיתם נוכל לנהל דיאלוג בסוגיות המאפיינות את המשבר בהוראת התנ"ך בישראל.
הפאנל הוגדר כהצלחה. יו"ר הפאנל היה פרופ' חנן אלכסנדר, שהציג את הנושא, והדוברים על פי סדרם היו פרופ' יאירה אמית, נויה שגיב, ד"ר צפריר גולדברג, הרב ד"ר איריס יניב ופרופ' יהושע גתי. הקהל מנה כארבעים איש, והורכב ממורי תנ”ך וחוקריו, מפמ"ר תנ"ך, ד"ר רוני מגידוב, מכשירי מורים למקרא במכללות ועוד. לאחר שכל אחד מהדוברים סיים להציג את דבריו, הקהל שאל והעיר. פרופ' אלכסנדר ואנחנו, הדוברים, ענינו.
נקווה ששולחן עגול זה יסייע, ולו במעט, להעלאת המודעות בדבר החשיבות של שיח על הוראת התנ"ך במדינת ישראל.
מצ"ב דברי כמה מהדוברים בשולחן העגול:
הרב ד"ר איריס יניב, מעשה ומחקר בהוראת התנ"ך
פרופ' יהושע גתי, באין חזון אין פתרון

יום רביעי, 21 באוגוסט 2013

שימוש סלקטיבי במורשות היהודיות: תגובה לפרופ' אליאור

יוחאי עמרם, מורה ומחנך
יוחאי עמרם

קראתי את דבריה של פרופ' רחל אליאור, שממנה הייתה לי הזכות ללמוד בשנותיי כסטודנט. הדברים דברי טעם, אין לי כל מחלוקת לגבי חשיבות ארון הספרים היהודי ישראלי בבניית זהותם של התלמידים, עיצוב אישיותם, הקניית ערכים וכיו"ב. נהפוך הוא, אני מקדש את דבריה, וכל המוסיף גורע.
ברצוני להציג זווית ראייה שונה בבחינת הכוונה לבטל את בחינות הבגרות בספרות ובהיסטוריה.

לידיעת המבקשים לבטל את בחינת הבגרות בספרות ובהיסטוריה

פרופ' רחל אליאור, האוניברסיטה העברית

כדאי לנו לזכור שהעם היהודי הוא עם שכל קיומו תלוי בספרות וכל כולו
פרופ' רחל אליאור
אינו אלא קהילת זיכרון המיוסדת על ספר ועל פירושיו הספרותיים במהלך ההיסטוריה המיוסדת על 'זכור ושמור', והלא על מה בדיוק אנחנו מתבססים בתביעתנו לארץ ישראל כמקום חיינו ומגורינו וריבונותנו אם לא על ספרים עבריים שמספרים לנו שלנו ורק לנו הובטחה הארץ ושאנחנו צאצאיהם של בני יעקב (ישראל) שלצאצאיו בני ישראל הובטחה הארץ ושמייסדו הספרותי משה בן עמרם בן קהת בן לוי, שכתב מפי אלוהים את ספרי החוק והמשפט וההיסטוריה הידועים בשם מקרא או חומש, אותם לימדו אחיו הלווים במצוותו לכל העם,

יום שני, 19 באוגוסט 2013

באין חזון אין פיתרון

פרופ' יהושע גתיפרופסור לחיים , אוניברסיטת קייפ טאון, 
המכללה האקדמאית בית ברל והמחלקה לישוב סכסוכים אוניברסיטת תל אביב
 'הוראת המקרא במדינת ישראל: שולחן עגול', הקונגרס העולמי ה-16 למדעי היהדות תשע"ג (2013)

הבעיה הקשה של הוראת התנ"ך במערכת הכללית היא חוסר חזון. וכשאין חזון עוסקים בטקטיקה, במתודולוגיה ולא במהות. כלל ראשוני בתורת הפרשנות, ההרמנויטיקה הוא שטקסט כשהוא לעצמו, ערום כיום היוולדו, הוא חסר משמעות אם לא ייקרא בתיווך פרשני או  דרך תיווכו של  מבקר הספרות או התרבות, הוא המבקר הציבורי בלשונו של Northop Frye  1957: 3-29) הפרשן/המתווך מכניס את הטקסט למערכת תובנתית של קונטקסט פוליטי, חברתי, אידיאולוגי, אסטטי או פרסונאלי, שבלעדיו הטקסט הוא חסר משמעות, והתיווך הוא המעניק משמעות ורלבנטיות לקורא. 

יום ראשון, 18 באוגוסט 2013

כתובת '...ריהו בן בניה' משלהי הבית הראשון

רשות העתיקות מודיעה על גילוי כתובת '...ריהו בן בניה' בחפירות בעיר דוד
שבר קערה מסוף תקופת בית ראשון עם הכתובת "ריהו בן בניה".
 צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות
חפירות ארכיאולוגיות שערכה רשות העתיקות באזור מעיין הגיחון שבעיר דוד הנמצא בתחום הגן הלאומי סובב חומות ירושלים, חשפו שכבה עשירה בממצאים, ובהם אלפי שברי חרסים, נרות חרס וצלמיות, המתוארכים לשלהי ימי הבית הראשון. גילוי המעורר עניין מיוחד בשכבה זו, הוא של קערת חרס שהשתמרה חלקית, ועליה כתובת שאינה שלמה. השם הקרוב ביותר במקרא, לשם שהשתמר בכתובת שעל קערת החרס,  הוא זכריהו בן בניה שמופיע בדה“ב כ 14, שם מסופר על יחזיאל בן זכריהו בן בניה, לוי מבני אסף, שהתנבא לפני המלך יהושפט טרם היציאה למלחמה בבני עמון ובני מואב. יחד עם זאת, בשל המחסור בחלק מהאותיות, אין לדעת אם אכן מדובר בשם זה, ואם בעל הקערה הינו הדמות המוזכרת בתנ"ך.
ממצאים משכבת המילוי של סוף תקופת בית ראשון: נרות, ידיות למלך וצלמיות נשים.
צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

ביבליוגרפיה על הוראת המקרא

נויה שגיב, אונ' חיפה הפקולטה לחינוך

סולם שראשו בשמים
דרכי הוראת המקרא בבתי הספר העממיים של הזרם הכללי וזרם העובדים בארץ ישראל, מ-1910 עד שנות ה- 60
 'הוראת המקרא במדינת ישראל: שולחן עגול', הקונגרס העולמי ה-16 למדעי היהדות תשע"ג (2013)

מקורות ראשוניים
המקורות הראשוניים העיקריים למחקר מובאים לפי קטגוריות נושאיות ובתוכן לפי סדר כרונולוגי.
אודות הוראת התנ"ך- ראציונל ושיטות – כתבי מורים בולטים:
ב”צ מוסינזון (1910), התנ"ך בבית הספר, החינוך א.
ח”א זוטא (1935), דרכי הלימוד של התנ"ך בצירוף שיעורים לדוגמא. ירושלים, ראובן מס.

יום שישי, 16 באוגוסט 2013

תכנים ותכניות - הוראת המקרא במחצית הראשונה של המאה העשרים

נויה שגיב, אונ' חיפה הפקולטה לחינוך

דרכי הוראת המקרא בבתי הספר העממיים של הזרם הכללי וזרם העובדים בארץ ישראל, מ-1910 עד שנות ה- 60
'הוראת המקרא במדינת ישראל: שולחן עגול', הקונגרס העולמי ה-16 למדעי היהדות תשע"ג (2013)

תכנים ותכניות

אחת השאלות המרכזיות והראשונות, להן נדרשו המורים למקרא ביישוב העברי החדש היא שאלת התכניות. 
גויטין, מראשי המורים למקרא בארץ בראשית היישוב כותב: "כל העומד על לימוד תנ"ך, מן ההגיון שיסכימו על קביעת קאנון קבוע".(גויטין ,1965, עמ' 215) דא עקא; "קאנון קבוע", כבר קיים:

יום חמישי, 15 באוגוסט 2013

שדה ההוראה - הוראת המקרא במחצית הראשונה של המאה העשרים

נויה שגיב, אונ' חיפה הפקולטה לחינוך

דרכי הוראת המקרא בבתי הספר העממיים של הזרם הכללי 
וזרם העובדים בארץ ישראל, מ-1910 עד שנות ה- 60
בית המדרש של הקהילה היהודית אבויודיה, אוגנדה.
(מעניקה לנעמי, העומדת בראש נשות הקהילה, את מגילת רות שעיבדתי לקומיקס)
 'הוראת המקרא במדינת ישראל: שולחן עגול', הקונגרס העולמי ה-16 למדעי היהדות תשע"ג (2013)

תיחום שדה הוראת המקרא
אז מה לומדים בשיעור תנ"ך? מיפיתי שלושה צירים: 
1. מהחדר אל בית הספר - השפעות הלימוד המסורתי
2. מהאקדמיה אל בית הספר
3. מבית הספר אל בית הספר - נקודות השקה עם מקצועות נוספים הנלמדים בבית הספר

הזדמנויות ומוקשים - הוראת המקרא במחצית הראשונה של המאה העשרים

נויה שגיב, אונ' חיפה הפקולטה לחינוך
נויה קוראת את תה' קד
על פני לוע הר געש בארמניה

דרכי הוראת המקרא בבתי הספר העממיים של הזרם הכללי וזרם העובדים בארץ ישראל, מ-1910 עד שנות ה- 60
 'הוראת המקרא במדינת ישראל: שולחן עגול', הקונגרס העולמי ה-16 למדעי היהדות תשע"ג (2013)

ממה לומדים? (textbooks)
מפיתי שלוש אפשרויות: 1. "מקראות גדולות" כמקובל בחדר. 2. תנ"ך מלא. המהדורה הנפוצה ביותר הייתה מהדורת לעטעריס, משנת 1851. ובארץ ישראל - של מדפיסים שונים משנת 1900 (שטרן, גפני, אופנהיימר, 1993, עמ' 385-383). 3. "סיפורי המקרא לילדים", ביאליק רבניצקי ובן ציון, המופיעים כמומלצים להוראה בכיתות כבר מתכנית הלימודים תרפ"ג. 

יום רביעי, 14 באוגוסט 2013

מבוא - הוראת המקרא במחצית הראשונה של המאה העשרים

נויה שגיב, אונ' חיפה הפקולטה לחינוך
נויה קוראת את תה' קד
על פני לוע הר געש בארמניה

דרכי הוראת המקרא בבתי הספר העממיים של הזרם הכללי וזרם העובדים בארץ ישראל, מ-1910 עד שנות ה- 60
 'הוראת המקרא במדינת ישראל: שולחן עגול', הקונגרס העולמי ה-16 למדעי היהדות תשע"ג (2013)

 מבוא
"בבוקר- מיהרתי למזכירות בית הספר ושאלתי- מהו הספר הטוב ביותר למתודיקה של הוראת התנ"ך בבית הספר התיכוני ? במקום תשובה ענני רעם של צחוק. לא נמצא כזה, גם לא ליסודי” (גויטין תש"ו, עמ' 11).

יום שלישי, 13 באוגוסט 2013

מעשה ומחקר בהוראת התנ"ך – "הילכו שנים יחדיו"?

הרב ד"ר איריס יניב, מכללת 'אורנים'
 'הוראת המקרא במדינת ישראל: שולחן עגול', הקונגרס העולמי ה-16 למדעי היהדות תשע"ג (2013)
הרב ד"ר איריס יניב

ברצוני לספר על פעילות הפורום המחקרי להוראת המקרא של המרכז לחינוך יהודי באוניברסיטת חיפה ומכון ון ליר, אותו ריכזתי במשך שנתיים (2011 - 2012).
בפורום השתתפו (בהתנדבות) כעשרים אנשי מחקר ומורים, ועלה בו המתח שבין המעשה למחקר. מהו היחס הראוי והנכון בין שני אלו בתחום הוראת המקרא?

יום חמישי, 8 באוגוסט 2013

חוזרים לתנ"ך

חוזרים לתנ"ך: פרשת השבוע של כולנו והוראת המקרא
פרופ' יהושע גתי
הוצאת ראובן מס, ירושלים
פרופ' גתי, ברכות לרגל הופעת ספרך!
 'חוזרים לתנ"ך' הוא ספר מיוחד במינו. אני בטוחה שהגולשים ישמחו לדעת איך הגעת לחיבורו. 
הספר נולד כתוצאה מהוראתי בחוג למקרא שבמכללה האקדמאית בית ברל, וממצוקת הסטודנטים. התחוור לי שהם מחפשים משהו שונה, הם חושבים על ההוראה ומה ובפרט איך ילמדו. וחקר המקרא איננו רלבנטי עבורם.

יום שני, 5 באוגוסט 2013

הבזק: על סיפור יוסף

הביאה: מיכל שיר-אל

"יקשה לבחור את היפה שבקטעים מתוך ספר המשובץ  בקטעים יפים רבים כל כך כתנ"ך, אולם אין ספק שלא רבים בו הדברים הנפלאים מסיפורו של יוסף. מי לימד את הסופרים הקדמוניים את פשטות הלשון, את עושר ההבעה, את עוז הרגש ומעל לכל, את כשרונם להעלים עצמם לחלוטין מעיני הקורא ולהניח לסיפור לעמוד בכוחות עצמו ולהתגלגל, כביכול, מאליו? שייקספיר אינו נעדר לעולם מבין השיטין שלו; מקולי אף הוא איננו נפקד בעקבנו אחר משפטיו רבי ההוד; ואילו סופרי המקרא נסתרים-מעין. " 
מרק טוויין, מסע תענוגות לארץ הקודש, תרגום: ארנון בן נחום,  ‬הוצאת אריאל, ירושלים  1999, עמ' 69


יום שישי, 2 באוגוסט 2013

EXCLUSIVE INCLUSIVITY: IDENTITY CONFLICTS BETWEEN THE EXILES AND THE PEOPLE WHO REMAINED (6TH–5TH CENTURIES BCE) 
(LHB/OTS 543), New York-London: T&T Clark, 2013, 320 pages
By Dalit Rom-Shiloni 
Dr. Dalit Rom-Shiloni 
The sixth and fifth centuries BCE were a time of constant re-identifications within Judean communities, both in exile and in the land; it was a time when Babylonian exilic ideologies captured a central position in Judean (Jewish) history and literature at the expense of silencing the voices of any other Judean communities. 
Proceeding from the later biblical evidence to the earlier, from the Persian period sources (Ezra–Nehemiah, Haggai, Zechariah, and Deutero-Isaiah) to the Neo-Babylonian prophecy of Ezekiel and Jeremiah, Exclusive Inclusivity explores the ideological transformations within these writings using the sociological rubric of exclusivity. Social psychology categories of ethnicity and group identity provide the analytical framework to clarify that Ezekiel, the prophet of the Jehoiachin Exiles, was the earliest constructor of these exclusive ideologies.

יום חמישי, 1 באוגוסט 2013

עקבות דוד המלך בעמק האלה

ראיון עם פרופ' יוסף (יוסי) גרפינקל.
מראיינת ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

לאחרונה הוצפו אתרי החדשות במדיה הכתובה, ברדיו, בטלוויזיה ובאינטרנט בידיעה שנתגלה ארמון דוד המלך, או ארמון שבו ביקר דוד המלך או ארמון מתקופתו של דוד המלך. הקישור בין ארמון לבין דוד המלך ובינם לבין עדויות ארכיאולוגיות מצית את הדמיון, את הסקרנות, את הביקורת מצד אנשי האסכולה התל-אביבית, ואת השאלה הגדולה אודות האמינות ההסטורית של המקרא. לברור עניינים אלה הזמנתי כאן לראיון את פרופ‘ יוסף (יוסי) גרפינקל, שעמד בראש המשלחת שחפרה באתר שבע שנים יחד עם סער גנור ומייקל היזל, ואף פירסם אתם את הספר, עקבות דוד המלך בעמק האלה: תגליות מפתיעות בארכיאולוגיה המקראית, שראה אור בשנה שעברה (הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, תל אביב 2012). 
פרופ' גרפינקל
פרופ‘ גרפינקל, מכהן בקתדרה על שם יגאל ידין לארכיאולוגיה של ארץ ישראל ומלמד וחוקר במסגרת המדור המקראי במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. 
פרופ‘ גרפינקל, איזו מהכותרות שניתנו במדיה הכתובה, המשודרת והדיגיטלית לממצאיך היא המדוייקת ביותר לדעתך, אם בכלל: שנתגלה ארמון דוד המלך, או ארמון שבו ביקר דוד המלך או ארמון מתקופתו של דוד המלך?

יום שלישי, 23 ביולי 2013

בית בד נחשף בירושלים


מערת בית בד מרשימה נחשפה בשבועות האחרונים במהלך חפירה ארכיאולוגית שערכה רשות העתיקות לפני בניית מעונות סטודנטים לביה"ס הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, מכון לב
  בית הבד. צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות 

יום חמישי, 18 ביולי 2013

נחשף ארמון מתקופת דוד בשפלת יהודה

בחפירה המשותפת של האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות בחורבת קיאפה נחשף גם בית מחסנים ממלכתי. מדובר בשני המבנים הגדולים ביותר המוכרים מהמאה העשירית לפנה"ס בממלכת יהודה.
ממצאים מהחפירה.
צילוםקלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות
שני מבני ציבור ממלכתיים, שכמותם טרם נמצאו בממלכת יהודה מהמאה ה-10 לפני הספירה, נחשפו במהלך השנה האחרונה על ידי חוקרים של האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות בחורבת קיאפה - עיר מבוצרת ביהודה מימי דוד המלך, המזוהה עם שעריים המקראית. 

יום שלישי, 9 ביולי 2013

בעל-פה ובכתב: הסיפורת שבתורה והתרבות הספרותית-לשונית שבה

פרופ' פרנק פולק, אוניברסיטת תל-אביב

פרופ' פרנק פולק

בכוונתי להקדיש תחילה כמה מלים להיבטים הספרותיים ותרבותיים של הספרות
שבעל-פה. לאחר מכן אדון בסממנים הלשוניים המצביעים, לדעתי, על תשתית שבעל-פה שמאחורי חלק גדול של סיפורי התורה, ולאחר מכן אשוב אל מספר היבטים ספרותיים שמשתלבים בתמונה החברתית-תרבותית. לבסוף אעמוד על ההשלכות מבחינת התמונה החברתית-היסטורית והחלוקה לתקופות של הספרות המקראית, כפי שהצגתי את הדברים במאמרי העברי 'לשון, חברה ומקרא רובדי לשון וסגנון בסיפורת המקראית'.
דעתי היא, פחות או יותר כדעת קאסוטו ואחרים, חוקרים דגולים כגון וילהלם דה ווטה (איש ספר דברים), ורודולף קיטל, ההיסטוריון הנודע, שביסוד הסיפור הכולל שבתורה מונחת תשתית אפית מקיפה. זאת אומרת, לשם יתר דיוק, תשתית של שירת עלילה בעל פה, שאותה הציגו זמרים, אמני השירה שבעל פה, בהופעה בפני ציבור איש כדרכו, והכל לפי אופי המעמד מבחינת המקום, הקהל, והמועד. ייתכן גם שאמנים שהציגו לא שירה אלא סיפור בעל-פה. להופעת המספר או הזמר אקרא 'היגוד'.

יום שני, 8 ביולי 2013

מתרבות של בחינות לפדגוגיה עכשווית

ד"ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

על ספרו של אברהם פרנק, מתרבות של בחינות לפדגוגיה עכשווית:
הוצאת רסלינג
המעשה החינוכי בישראל לקראת שנת 2020, הוצאת רסלינג, תל אביב 2013

זמננו מתאפיין בשינויים תרבותיים גדולים בעקבות טכנולוגיות המידע העכשוויות. ריבוי המידע וזמינותו, מציף בחריפות את השאלה שהעסיקה ומעסיקה את אנשי הרוח והמחנכים לאורך כל ההיסטוריה: מה ראוי להנחיל לדורות הבאים מתוך הידע האינסופי שצברה האנושות. עובדת קיומם של קורסים וירטואליים ברשת, שמאפשרים למידה עצמאית מרחוק, מעוררת שאלה נוספת: מה צורך עוד בבית הספר בצורתו המוכרת לנו? הופעתו, התבססותו והשפעתו העצומה של היקום הוירטואלי על אורח החיים העכשווי ודרכי התנהלותה של האנושות מחייבים חשיבה מחודשת על דרכי החינוך וההוראה.

יום ראשון, 7 ביולי 2013

ספר בראשית - תכנים ועיצובם

שמאי גלנדר, ספר בראשית (בשני כרכים), האוניברסיטה הפתוחה, רעננה תש"ע 2009

האוניברסיטה הפתוחה
זהו עיון מקיף בספר בראשית, על מבנהו והרכבו, על מסריו הרעיוניים ועל אומנות העיצוב והסיפור שבו. הספר מכיל שתים עשרה יחידות (שש בכל כרך), שכל אחת מהן מוקדשת לנושא מסוים, לפי הפירוט שלהלן. יחידה 1 מוקדשת למבנהו, תכניו וחיבורו של ספר בראשית. העיון ממזג בין הגישות השונות המקובלות במחקר ובין גישתו האישית של המחבר בכל הנוגע למקורות ולגרסות השונות של כתבים מסוימים, תוך ניסיונות להציע גישה המאפשרת גישור על פני ההבדלים.
יחידה 2 מוקדשת לבריאה ולראשית האנושות, תוך השוואות בין המקרא ובין מיתוסים קדומים, ובניסיון להצביע על ההיגדים הרעיוניים שבמיתוסים השונים.

יום שני, 1 ביולי 2013

הגליל של כורש

הגליל של כורש מוצג עתה בתערוכה מיוחדת במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק (20 ביוני - 4 באוגוסט 2013). הגליל מוצג בגלריה לאומנות המזרח הקדום שבמוזיאון, יחד עם עוד ממצאים בעלי זיקה אליו, כולם בהשאלה מהמוזיאון הבריטי. התערוכה מלווה בהרצאות על משמעות הגליל וחשיבותו. 
מוזיאון המטרופוליטן, ניו יורק

יום ראשון, 30 ביוני 2013

ה' מציון ישאג

פסיפס (9X2.3 מטרים) הנושא את הכתוב: 'ה' מציון ישאג ומירושלים יתן קולו' (עמוס א 2). 

יום חמישי, 27 ביוני 2013

עדות בת 2000 שנה לימי המצור בירושלים

בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות ליד הכותל המערבי בתעלת הניקוז שמגיעה מבריכת השילוח שבעיר דוד ועד לקשת רובינזון בגן הארכיאולוגי ירושלים, נחשפו בתוך בור מים קטן שלושה סירי בישול שלמים, ונר חרס קטן.
 צילום הממצאים בבור המים: ולדימיר נייחין 


בחפירה הארכיאולוגית שמנהלת רשות העתיקות ליד הכותל המערבי באזור קשת רובינסון שבגן הארכיאולוגי ירושלים, נחשף לאחרונה בור מים קטן השייך למבנה. בתוך הבור נמצאו שלושה סירי בישול תמימים, וכן נר חרס קטן, המתוארכים לתקופת המרד הגדול.

יום שלישי, 25 ביוני 2013

ד"ש מהאמפריה הרומית: קטע דרך בן כ-1800 שנה נחשף בירושלים


צילום: אסף פרץ 
באדיבות רשות העתיקות
לדברי מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "זו הפעם הראשונה שאנו נתקלים במצב השתמרות  כזה של הדרך בתחומי ירושלים". הדרך נחשפה במסגרת חפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות לפני הנחת צינור ניקוז ע"י חברת "מוריה".
דרך עתיקה מהתקופה הרומית (מאה 4-2 לספירה), שהובילה מיפו לירושלים, נחשפה במהלך השבועיים האחרונים בשכונת בית חנינא בצפון ירושלים. זאת, במסגרת חפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות בשכונה, לפני הנחת צינור ניקוז ע"י חברת מוריה.
הדרך הרחבה (כ-8 מטרים), הייתה תחומה משני צידיה באבני שפה. היא עצמה מורכבת מאבנים גדולות ושטוחות שהותאמו זו לזו, על מנת ליצור משטח נוח להליכה.

יום שני, 24 ביוני 2013

"לכו לחמו בלחמי"

ד"ר רות פידלר, אוניברסיטת חיפה והמכללה האקדמית גורדון
ד"ר רות פידלר

על: ספרות החכמה במקרא ובמזרח התיכון הקדום בית מקרא נז (תשע"ב), חוברת ב, בעריכת נילי שופק ויאיר הופמן
"לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי" קוראת החכמה לעוברים ושבים
כמבקשת לפתותם אל עולמה בסעודה דשנה (משלי ט 5). בפתח החוברת החדשה של 'בית מקרא' מצטטים העורכים הזמנה לבבית זו בטענה שניתן היה להפנותה גם אל חוקרי המקרא והמזרח הקדום, שעד לאחרונה נטו לדחוק את ספרות החכמה לשולי הזירה המחקרית. ואולם החוברת, המוקדשת כולה לספרות החכמה, והכנס שארגנה נילי שופק באוניברסיטת חיפה (26.12.11) ממנו נבנתה חוברת זו, דווקא מעידים שניהם על עדנה שזכה לה חקר ספרות החכמה שבמקרא ובמזרח הקדום.

יום ראשון, 23 ביוני 2013

ראשי חיצים ולהבים

ראשי חיצים ולהבים: ממצאים מתקופת האבן ומהתקופה הכנענית במושב אשתאול בשפלת יהודה (יוני 2013)
חפירות ארכיאולוגיות שמנהלת רשות העתיקות
במושב אשתאול שבשפלת יהודה,
הארכיאולוג בנימין סטורצ'ן עם קערה מתקופת הברונזה.
 צילום: יוֹלי שוורץ, באדיבות רשות העתיקות
לפני הנחת קו ביוב, גילו כי השטח שעליו משתרעים בתי המושב משך אליו מתיישבים חקלאיים כבר לפני כ9,000 שנה. 
לדברי בנימין סטורצ'ן, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "הממצאים הקדומים שחשפנו באתר מעידים על כך שבמקום שגשג יישוב חקלאי ולמשך זמן רב של כ4000 שנים".

יום שלישי, 18 ביוני 2013

מאמרי האחרון

eyes

ד"ר ערן ויזל, קיבוץ נתיב הל"ה

לְעִתִּים קַוֵּי פָּנֶיהָ מְטֻשְׁטָשִׁים בְּזִכְרוֹנִי.
יָשְׁבָה בַּשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה, מַבִּיטָה בִּי בְּמַבָּט מְשֻׁעֲשָׁע
פָּעָמַיִם-שָׁלֹשׁ, כְּשֶׁהִשְׂתָּרְרָה דִּמְמַת נְבוֹכִים בַּכִּתָּה
הִתְנַדְּבָה לְהַבְהִיר אֶת דְּבָרַי.
לֹא כָּל מָה שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ נִדְרַשׁ 
וְלֹא כָּל מָה שֶׁנִּדְרַשׁ יָדוּעַ לִי


יום שני, 17 ביוני 2013

מתרבות סופרים ל'עם הספר'

ד"ר חגי משגב, האוניברסיטה העברית, מכללת הרצוג ומכללת גבעת ושינגטון

ביקורת על הספר: א' דמסקי, ידיעת ספר בישראל בעת העתיקה (ספרית
ד"ר חגי משגב
האנציקלופדיה המקראית כח), ירושלים: מוסד ביאליק, תשע"ב, כג + 469 + xv עמ' + 16 עמ' לוחות

המחקר שלפנינו מבקש לסקור את כל המידע הקיים בתחום תרבות הכתיבה וברקעה בישראל של ימי המקרא ולדון בהשלכות העולות מסקירה זו לגבי אפיוני התפתחות החברה הישראלית ותרבותה. ראשיתו של הספר שלפנינו בעבודת הדוקטור של המחבר, שהוגשה בשנת 1976. רוב פרקי הספר מבוססים על העבודה הזו, אף עד רמת כותרות המשנה, ובמקרים רבים הניסוחים נותרו בעינם (למעט שינויים קטנים של עריכת לשון). עם זאת, התפיסה העומדת ביסוד הספר שונה מזו של עבודת הדוקטור, בעיקר מפני האבחנה הנקוטה בו בין 'ידיעת קרוא וכתוב' ל'ידיעת ספר', ועל כך יורחב להלן.

יום ראשון, 16 ביוני 2013

ידיעת ספר בעולם הקדום

פרופ' מאיר בר-אילן, אוניברסיטת בר-אילן

ביקורת על אהרן דמסקיידיעת ספר בישראל בעת העתיקהמוסד ביאליקירושלים תשע"ב,  489 עמ'.

הערכת ידיעת הקרוא והכתוב (להלן: הקו"כ) בעבר ההיסטורי נחשבת לאחד הנושאים
מכתבי לכיש
היותר מורכבים ועדינים בהיסטוריוגרפיה המודרנית, וספרו החדש של פרופסור אהרן דמסקי – מורה וחבר – מהווה ברכה גדולה למקצוע זה בפרט, ולהיסטוריוגראפיה החברתית בכלל. מדובר בעבודת דוקטור מלפני כ-35 שנה, אשר שודרגה על לבלי הכר, והפכה להיות מפעל-חיים היוצא לאור כ-Magnum Opus. הספר פותח במבוא מתודולוגי ביחס לבעיית ידיעת הקו"כ בעבר, מבוא בן 60 עמ', ומסתיים ברשימה ביבליוגראפית בת לערך 1400 פריטים, עובדה המלמדת לא רק על חריצות ויסודיות כי אם גם על היומרה העומדת מאחורי הספר. בשל היקפו הגדול של הספר, ענייניו המרובים ונושאי המשנה שלו, לא ניתן במסגרת זו לדון בכל אחד מההיבטים בהם תורם דמסקי להכרת העבר, אך פטור בלא-כלום – אי אפשר.

א. סקירת הספר 

יום שישי, 14 ביוני 2013

איוב במבצע!

משה שניצר, מנסח, משרבט, מפייט
וויליאם בלייק, השטן מכה את איוב בשחין רע

סוף שבוע עם איוב
בפונדק אם כל הדרכים
יום הולדת לקרן הפוך,
תזכיר לי לקנות לה פרחים.

איש השחין שנמעך כמקק
אך בקודש לא רקק,
מיצר על שכפילים מיתיים 
וספק-חקיינים שקספיריים
האורבים בצמתי המכירה
נוגסים בשולי הצלחה בכריכה קשה.

עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים

ירושלים, פסטיבל האור, תשע"ג (2013)
צילום: אבי מזור

יום חמישי, 13 ביוני 2013

המציאות קשה מן הדמיון

ד"ר שלמה בכר ממליץ על ספרה של אורה אחימאיר, כלה, הוצאת עם עובד, תל אביב 2012
הוצאת עם עובד

הספר 'כלה' הוא ספר מרטיט, מרגש עד דמעות. על שֶתִי של אירועים היסטוריים אורגת המחברת את עֵֶרב ההתרחשות, שהיא מעין אוטוביוגרפיה של המחברת וביוגרפיה של אִימהּ. תמונת האריגה מחיה את האירועים והרגשות הסוערים בה. השם 'כלה' בא מהאירוע המרכזי בתולדות חייה של אם המחברת. נערה צעירה ויפה מהעדה החרדית האשכנזית בצפת, על חומרותיה ודלותה, המתאהבת בשוטר יהודי במשטרה הבריטית בסוף שנות השלושים של המאה הקודמת. היא שוברת את כללי ההתנהגות החמורים בקהילתה ובעמידתה על דעתה היא 'מכופפת' את כולם ונישאת לו.

יום רביעי, 12 ביוני 2013

מסע בסיפורי חסידים

מרים לוינוביץ ממליצה על ספרה של יהודית בר יש"ע גרשוביץ, מסע בסיפורי חסידים, משכל/ידיעות אחרונות, סדרת יהדות כאן ועכשיו, תל אביב 2011

משכל / ידיעות אחרונות
עניינו של הספר הוא סיפורים חסידיים שעוסקים כולם במסעות. והוא מראה שהם רלוונטיים לעולמו של האדם המודרני למרות המרחק בזמן, במקום, בהשקפת העולם.
אנשים יוצאים לדרך על מנת להגיע למקום אחר. כל מסע מתרחש במרחב פיזי, גאוגרפי וחברתי אך עיקר נסיעתו של האדם היא בנפשו פנימה. לא תמיד אנו מגיעים למקומות שהועדנו לעצמנו אך תמיד אנו מגיעים אל נקודה פנימית בתוכנו, שלעולם לא היינו מגיעים אליה לולא יצאנו לדרך. מה תזמן לי הדרך?

יום שלישי, 11 ביוני 2013

בין דת, טירוף וצללים בברצלונה: אבי מזור ממליץ על "משחקו של המלאך" מאת קרלוס רואיס סאפון

אבי מזור  בביקורת מרתקת על "משחקו של המלאך", ספרו המכשף של קרלוס רואיס סאפון. מסע אפל בברצלונה של תחילת המאה ה-20 בעקבות סופר שמתבקש לכתוב דת חדשה עבור מפיק מסתורי. על אמונה, קונספירציות והכוח המניע של סיפורים.

תגיותקרלוס רואיס סאפון, משחקו של המלאך, אבי מזור, מתח ופנטזיה, קונספירציות דתיות, פסיכולוגיה של המונים

על: קרלוס רואיס סאפון, משחקו של המלאך, תרגום מספרדית: מרינה גרוסלרנר,
אבי מזור
כנרת, אור יהודה תש"ע 2010

מרטין, שנולד וחי במערכת עיתון קטן בברצלונה, מקבל הצעה לכתוב טור בעיתון במקום ידיעה שנפלה. למרבה ההפתעה, הטור שלו הופך ללהיט והוא הופך לסופר מצליח. לכאורה פתיח מעולה לסיפור מוצלח. לא במקרה הזה. מרטין מנודה על ידי חבריו העיתונאים, מפוטר מעבודתו ונזרק מביתו -  מערכת העיתון - וזו רק ההתחלה של המסע.
מרטין - כעת סופר של ספרי זוועה זולים - מצליח ביותר, ומקבל הצעה לכתוב דת עבור מפיק מסתורי, שמחזר אחריו במכתבים מעוטרים במלאך.

תולדות היופי


ד"ר לאה מזור ממליצה על ספרו של אומבטו אקו, תולדות היופי, מאיטלקית אריה אוריאל, כנרת זמורה ביתן, אור יהודה 2011

מהו יופי? האם היופי זהה לטוב? האם יש קשר מהותי בין יופי לאומנות? ספרו של אמברטו אקו (סופר ופילוסוף איטלקי מחבר 'שם הוורד'), תולדות היופי, עוסק בהסטוריה של היופי. הוא עוסק ביופיים הפיסי של גוף האשה וגוף הגבר, ביופיו של האלוהי והקדוש, וביופין של אידאות. אומנים, סופרים ומשוררים סיפרו לנו מה נחשב בעיניהם ליפה, אך האם זה גם מה שנחשב ליפה על ידי האכרים והפועלים בתקופתם?

יום שני, 10 ביוני 2013

קובצי הדינים מן המזרח הקדום

ד"ר שלמה בכר ממליץ על ספרו של מאיר מלול , קובצי הדינים ואוספים משפטיים אחרים מן המזרח הקדום, פרדס, חיפה תש”ע 2010
פרדס הוצאה לאור

הספר יצא לאור לפני כשלוש שנים ומובאים בו כל קובצי הדינים המסופוטמיים, הידועים כיום, כתובים אכדית ומתורגמים לעברית, טור מול טור. כך נמצא הקורא נשכר פעמיים: הוא מקבל גם את המקור האכדי כלשונו וגם את  תרגומו מהמקור. במבוא לספר נפרשת תמונת המשפט המסופוטמי, תולדותיו והזיקה שבינו לבין המשפט במקרא. כל הדינים מלווים בהשוואות נרחבות  מאוד לחומר המשפטי בתורה בפרט ובמקרא בכלל, בהערות מאירות עיניים, ובדיון לשוני, אכדי ועברי. לספר אינדקס מפורט הערוך לפי הדינים שבקבצים, לפי דיני המקרא וכן, לפי נושאים, וכך מקל מאוד על חיפוש התחום המעניין את הקורא.

יום ראשון, 9 ביוני 2013

השפות היחידות שאינן משתנות הן שפות מתות

עידו נאור ממליץ על ספרו של גיא דויטשר, גלגולי לשון (2007), הוצאת חרגול ועם עובד.

מי שחשב שכתיבה אקדמית מוכרחה להיות יובשנית, טרחנית ומשמימה,
הוצאת חרגול/עם עובד
טוב יעשה אם יקרא את ספרו של גיא דויטשר- גלגולי לשון. דויטשר, בלשן ישראלי המתגורר בהולנד, מתחקה בספרו על עקבותיה של ההמצאה הגדולה ביותר של האדם - השפה. דרך חשיפת מנגנוני השחיקה והבניה של השפה הוא מראה לנו עד כמה השפה היא דבר חי, דינמי ומשתנה תדיר. למעשה יש שיגידו (ודויטשר בכללם) שראוי להתייחס לשפה כאל אורגניזם חי שהתפתחותו לאורך ההסטוריה מצייתת לחוקי האבולוציה הביולוגית של דארווין. דויטשר מציע בספרו שחזור לאחור של שפות העולם עד השפה הראשונה, המקורית, האמ-אמא של כל השפות, ובדרך גם סוקר את התחומים המרכזיים בבלשנות – פונולוגיה (תורת ההגה), מורפולוגיה (תורת הצורות), סמנטיקה (תורת המשמעים) ותחביר. הכל כתוב בהומור ונקרא

יום שבת, 8 ביוני 2013

ויהיו הימים טרף

הוצאת חרגול / עם עובד
פרופ' אריאל הירשפלד ממליץ על ספרו של תמיר להב-רדלמסר, ויהיו הימים טרף, הוצאת חרגול/עם עובד 2013

ספר הגות ושירה חכם ומרגש ביותר, של אדם-משורר שחלה פתאום במחלה חשוכת-מרפא, והוא מצלם את עצמו וכותב על מצבו, בעומק, הומור מופלא וכוח אנושי נוקב. ספר חובה, גם לחולים, אבל בעיקר - לבריאים!

.

יום שישי, 7 ביוני 2013

על 'השיטה הסודית'

אדוה הכהן ממליצה על ספרה של רחל טל-שיר, השיטה הסודית: 100 כללים פשוטים לאכילה בריאה, הוצאת כתר, ירושלים 2012 

הוצאת כתר
יש ספרים שטומנים בחובם הזמנה למסע. לפעמים המסע מפליג הלאה מהם. לפעמים הוא אישי מאד. השיטה הסודית הוא לא רק ספר שמגרה את הקורא לחפש, הוא גם מלווה אותו בדרכו.
"השיטה הסודית" בנוי מחמישה שערים. כל אחד מהם מוקדש לשיטת אכילה שונה, המפורטת בעשרים כללים, ונחתמת בשלושה מתכונים. 100 הכללים חושפים ארבע שיטות תזונה קיימות. את השיטה החמישית, "השיטה הסודית", הרכיבה טל-שיר עצמה בהשראת השיטות המוכרות. בניגוד לכותרת הספר, לא כל הכללים פשוטים ליישום. עם זאת, כולם מעניינים לקריאה. וכך, בתווך שבין התיאורטי למעשי, בין התהייה לניסוי, הקריאה והיישום – טמון סוד קסמו של הספר, הפונה לקוראיו מזוויות רבות, מאפשר לראותו כמקור ידע מעניין, ספר קריאה קליל, או הזדמנות למעבר, כזה או אחר, לקראת חיים בריאים יותר.

יום חמישי, 6 ביוני 2013

קיצור תולדות האנושות - הסיפור שלנו

משה שניצר ממליץ על קיצור תולדות האנושות של יובל נח הררי,
הוצאת דביר, אור יהודה תשע"א 2011
הוצאת דביר


קיצור תולדות האנושות מתקצר באורח מרתק את ההיסטוריה האנושית כיוצאת חלציהן של שלוש מהפכות חשובות - לשונית, חקלאית ומדעית. חמוש בידע היסטורי, ביולוגי, פסיכולוגי ומדעי לא מבוטל המחבר מספר ממצפה-הזמן  את סיפורו של ילוד אישה משחר "מותר האדם" - גיבוש תודעה אנושית ייחודית - ועד סיפו של גלגמש קיברנטי העורג אל הנצח. 

יום רביעי, 5 ביוני 2013

לשאת מבט אל השחקים

דבי שועה-חיים ממליצה על עדנה מאת ברכה סרי. הוצאת האור הגנוז
דבי שועה-חיים
ירושלים תשס"ה
לפני קצת יותר מחודש הלכה לעולמה המשוררת הנפלאה ברכה סרי.
היא היתה שכנה שלנו בבית ישן ברחוב נחלת צדוק אשר בשכונת שערי חסד בירושלים, עד אשר הרסו את הבית על מנת לבנות במקומו עוד משכן לאחינו בני התפוצות, שנאמר " וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ" (ויקרא כו י).
הזכות להכירה לא היתה רק במאור הפנים אלא גם במילה הכתובה. שפתה העשירה של סרי משובצת אבני יקרות מן המקרא וחז"ל וחושפת סודות גלויים ונסתרים אודות העבר, ההווה והעתיד.

יום שלישי, 4 ביוני 2013

קוראים ממליצים על ספרים: לכבוד שבוע הספר העברי תשע"ג

מדי שנה בשנה חוגגים בישראל את שבוע הספר העברי בתחילת חודש יוני.
השנה הוא  יחול בכ"ז בסיון - ז' בתמוז תשע"ג (15-5 ביוני 2013). במשך השנים התארך 'השבוע' לשבועיים ואפילו לחודש, וגם הרכיב 'עברי' התרחב, ועתה הוא כולל לא רק ספרים שנתחברו בעברית אלא גם ספרים שתורגמו לעברית ואפילו ספרים לועזיים. ירידים ססגוניים יהפכו מקומות ישוב לקריות-ספר, ובמעוזי הספר יתקיימו ערבי קריאה, מפגשים עם סופרים, סיורים בעקבות ספרים, ועוד  דברים רבים כהמה.
גם אנחנו נחגוג את חג הספר, ומדי יום ביומו תעלה לבלוג המלצה על ספר: ספר עיון או ספרות יפה, פרוזה או שירה, מחקר או הדרכה, מתחומי עניין רבים ומגוונים. בכל המלצה יהיה טמון זרע להעשרת הרוח.
פרופ' רחל אליאור ממליצה על לקרוא את ש"י עגנון, מאת אריאל הירשפלד
דבי שועה-חיים ממליצה עלעדנה מאת ברכה סרי
משה שניצר ממליץ על קיצור תולדות האנושות מאת יובל נח הררי
אדוה הכהן ממליצה על השיטה הסודית של רחל טל-שיר
פרופ' אריאל הירשפלד ממליץ על ויהיו הימים טרף של תמיר להב-רדלמסר
עידו נאור ממליץ על גלגולי לשון מאת של גיא דויטשר
ד"ר שלמה בכר ממליץ על קובצי הדינים מן המזרח הקדום מאת מאיר מלול
ד"ר לאה מזור ממליצה על תולדות היופי מאת אוברטו אקו
אבי מזור ממליץ על משחקו של המלאך מאת קרלוס רואיס סאפון
מרים לוינוביץ ממליצה על מסע בסיפורי חסידים מאת יהודית בר יש"ע גרשוביץ
ד"ר שלמה בכר ממליץ על כלה מאת אורה אחימאיר


יום שני, 3 ביוני 2013

Shamai Gelander, The Book of Psalms, Synopsis

Shamai Gelander, THE RELIGIOUS EXPERIENCE IN THE PSALMS, The Biblical Encyclopaedia Library XXIX, The Bialik Institute, Jerusalem 2013 
                                                   
מוסד ביאליק
    
Virtually all books of the Old Testament express the world view and opinions of their authors, with a didactic purpose in mind. The writings of the historiographers, priests or prophets purportedly bringing the word of God are in fact expressions of the views of the spiritual leadership that conceived and consolidated the biblical monotheism. Although two books – Job and Ecclesiastes – express the dissenting views of authors who went against the prevailing and traditional views of morality, they are philosophical tracts reflecting the criticism and objections of rebellious individuals.

יום ראשון, 2 ביוני 2013

החויה הדתית במזמורי תהלים

שמאי גלנדרהחוויה הדתית במזמורי תהלים, ספריית האנציקלופדיה המקראית כט, מוסד ביאליק ירושלים תשע"ג, 207 עמ' + עמ' א-י + 12 עמ' אנגלית,  229 עמודים.
Shamai Gelander, THE RELIGIOUS EXPERIENCE IN THE PSALMS, The Biblical Encyclopaedia Library XXIX, The Bialik Institute, Jerusalem 2013 
מוסד ביאליק
מזמורי תהלים מתייחדים בכך שהם משמשים פה לאדם המאמין השופך שיחו לפני האלהים, והם מביעים חוויה רגשית והכרתית. המתפלל חווה בנפשו מהפך מהיר שמעביר אותו מהמצב המציאותי אל המצב המבוקש: מהמצוקה אל התקווה ומהתחינה אל התודה. המהפך הזה, טוען שמאי גלנדר בספרו החדש, נשען על מנגנון  של ביטויים  עם משמעויות סמליות, שהם תמצית ציורית של הרעיונות. 'אלה הם צירופים מילוליים, שבתודעתו של המאמין הם טעונים במידה כזאת, שעצם הגייתם מאפשרת את ביטול המצב השלילי והתגלות נוכחותו המומחשת של המצב הרצוי' (עמ' 2).