נתגלו שני פסלי מצבה (פרוטומות) מהתקופה הרומית המאוחרת

שני הפסלים שנחשפו. צילום: איתן קליין, רשות העתיקות

שני פסלי מצבה רומיים (פרוטומות) התגלו בתחילת החודש (דצמבר 2018.) הם מתוארכים לתקופה הרומית המאוחרת (המאות ה-4-3 לספירה).

שני הפסלים שנחשפו. צילום: איתן קליין, רשות העתיקות

הפסלים נעשו מאבן גיר מקומית, והם מתארים תווי פנים ייחודיים, פרטי לבוש ועיצוב שיער. לפחות אחד הפסלים נושא דמות גבר בעל זקן. פסלי המצבה הוצבו בדרך כלל בסמוך או בתוך מערות קבורה, וכנראה שהם מייצגים, בקווים כלליים, את הנפטרים. פסלים דומים נמצאו בעבר באזור בית שאן ובצפון הממלכה הירדנית, אך אף פסל לא דומה למשנהו, ומכאן חשיבות הממצאים. פסלי המצבה שנמצאו נעשו בסגנון האומנותי האוריינטאלי, והם מעידים כי בסוף התקופה הרומית, השימוש באמנות הקלאסית בארץ ישראל דעך, ומגמות אמנותיות מקומיות היו בשימוש. 

פגישות קטנות עם סופר גדול - על עמוס עוז - ודברים על חשיבות הסיפור על המת

יצחק מאיר, סופר, משורר והוגה דעות

יצחק מאיר היה שגריר ישראל בבלגיה בשנים 1991-1994, שגריר בשוויץ בשנים 1997-2001, קונסול כללי במונטריאול ובמזרח קנדה

עמוס עוז

זכינו רעייתי ואני לארח את עמוס עוז בדירת השרד שלנו בבריסל לארוחה  ולשיחה. אם אני זוכר נכון, השנה הייתה 1992. הוא ביקר בבלגיה, אולי בארצות נוספות, כשליח תרבות של משרד החוץ. לא נציג. שליח. לא של משרד. של מציאות ישראלית מתהווה, שונה מכל מציאות ידועה בעולם, לא של אידיאה, לא של עמדה, לא של תפישת עולם, של הווייה כפי שהוא נולד לתוכה, חווה אותה, קיווה אותה , כאב אותה, לחם אותה. הוא לא בא ללמד. הוא בא לחשוף את המפגש של ישראלי תוכו כברו , עם ישראל תוכה כברה, כפי שעשה בספריו ובמאמריו ובשיחותיו על פה.

עמוס עוז הלך לעולמו: אבידה גדולה: מקבץ

פרופ׳ רחל אליאור: על הבשורה על פי יהודה
https://mikrarevivim.blogspot.com/2015/06/blog-post_51.html

צבי זלצמן, על: עמוס עוז ופניה עוז-זלצברגר, יהודים ומילים
https://mikrarevivim.blogspot.com/2014/06/blog-post_20.html

BEIT MIKRA Volume 63 (2018), No.2: Contents

The Bialik Institute

BEIT MIKRA, JOURNAL FOR THE STUDY OF THE BIBLE AND ITS WORLD Volume 63 (2018), No.2, The Bialik Institute, Jerusalem 

CONTENTS

Yairah Amit & Yair Hoffman, Editorial notes

Yairah Amit,  The Place of Ishmael in Abraham's Stories Cycle

Hagit Bartal. Hagar and Ishmael – Ethnics or Literary Characters? 

Jonathan Grossman, Hagar's Characterization in Genesis and the Explanation of Ishmael's Blessing

Yael Shemesh, The Stories about Abraham, Sarah and Hagar  (Genesis  Chapters 16 and 21) From a Gender Perspective

בית מקרא סג (תשע״ח), חוברת ב - תוכן העניינים

הוצאת מוסד ביאליק

בית מקרא כרך סג (תשע״ח), חוברת ב, הוצאת מוסד ביאליק

ת ו כ ן  ה ע נ י י נ י ם
יאירה אמית ויאיר הופמן   דבר העורכים
יאירה אמית, מקומו של ישמעאל במחזור סיפורי אברהם
חגית בר טל, הגר וישמעאל – אתנוס או גיבורי ספרות?
יונתן גרוסמן, עיצוב דמות הגר בבראשית והנמקת ברכת ישמעאל
יעל שמש, סיפורי אברהם, שרה והגר (בראשית טז; כא) מנקודת מבט מגדרית

יודאופוביה על האבניים: וינייטת האויב שבפנים

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

אנטישמיות

הספור המקראי  תולה את יציאת מצרים בחשיפת  הקונספירציה של המהגרים היהודים להשתלט על הממלכה, בצעדים שנקטה המלכות כדי לדכא את הקשר הזה באיבו ,את כישלון הצעדים האלה ואת הגירוש -  " כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ אֶתְכֶם מִזֶּה" (שמות י"א,א'), " קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם-אַתֶּם גַּם-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" ( שם י"ב,ל"א) , " וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל-הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן-הָאָרֶץ  כִּי אָמְרוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים" ( שם, ל"ג) – או את  ההתקוממות והיציאה לפדות , " שַׁלַּח אֶת-עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי" ( שם ז',כ"ו), "בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ נֵלֵךְ " ( שם י',י')  - קונספירציה  שלידתה בחצר המלך ופריחתה בהמון . 

סנטה קלאוס בעמק יזרעאל?

צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

נמצאה טבעת ברונזה מימי הביניים ועליה דמות אדם שלידו מקל

הפיוס הגדול: וינייטת בך יברך ישראל

יצחק מאיר, סופר

 האב הישיש, הגולה, העושה ימיו האחרונים בממלכה במקום מרוחק מן הבירה בה מושל הלכה למעשה בנו, בטוב ארץ מצרים, לא בליבה, נוטה למות. הוא בודד. מוקף משרתים הדואגים למלא כל צרכיו. הם לא בני שיח. שומעים מה נדרש מהם, משיבים מה מצפים מהם. הם מושבעים ועומדים להנעים ימיו האחרונים של אבי המשנה לפרעה המשלם שכרם זה שבע עשרה שנה. לשכתו שומעת מפיהם מה שלום הנכבד הרחוק.

דמותו המוסרית של האדם הראוי להסתופף במקום קודשו של האל לפי תהלים

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

חטאו של האדם בגן העדן גרר אחריו את העונש להיות המגורש הנצחי מן המקום שבו הוא זכה להתגורר בקרבתו של האל. מחוץ לגן, בעולם של טוב ורע, שימש המקדש תחליף למציאות המושלמת של ראשית הימים, והמאמין השתוקק בכל מאודו לבקר בו כדי לשוב ולזכות בחווית הנוכחות האלוהית: אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִים אֶחֱסֶה בְסֵתֶר כְּנָפֶיךָ (תהלים סא, ה). אלא שלא כל אדם היה זכאי לכך. המקדש היה מצוי על הר קודשו של האל שהוא נְוֵה־צֶדֶק (ירמיה לא, כב), ורק לצדיקים הותרה הכניסה אליו. ומיהם הצדיקים? על כך משיבים שירי הכניסה למקדש, שתהלים כד הוא אחד מהם.

פרופ׳ נילי שופק - סרטון לכבוד פרס ביאליק 2018

פרס ביאליק לחכמת ישראל 2018 הוענק לפרופ׳ נילי שופק

נימוקי השופטים:

הפרופ׳ נילי שופק היא מן החוקרים החשובים בעולם בחקר כתבי מצרים העתיקה וזיקתם למקרא. בספר ״ ׳אין אדם שנולד חכם׳ חכמת מצרים הקדומה וזיקתה למקרא״, העניקה לקורא העברי מבחר מקיף מחיבורי ספרות החכמה המצרית העתיקה. הספר מתורגם לעברית, מלווה בפירושים מאירי עיניים ובמבוא מקיף על סוגה ספרותית זו, מקומה בתרבות המצרית העתיקה וקשריה ההדוקים והשפעתה העמוקה על ספרות החכמה שבמקרא. הערותיה של המחברת לטקסטים המתורגמים מביאות לקורא מגוון רחב של ידע, תובנות וזיקות לספרות המצרית, לספרי המקרא ולספרות הקדומה בכללה. הכרך מציע קובץ מיוחד במינו בספרות המחקר בעברית, פותח צוהר לעולמה של מצרים העתיקה ומאיר בכך פינה שלא זכתה עד עתה למחקר מדוקדק בעברית. בזאת הוא מציע שירות רב ערך לחוקר, לסטודנט ולקורא המשכיל. הטקסטים תורגמו לעברית מן הלשון המצרית העתיקה, הכתובה בכתב חרטומים (הירוגליפים) על פפירוסים ושברי חרסים (אוסטרקאות). פרופ׳ שופק ליוותה את דברי החכמה המצריים באיורים, שנלקחו מן המקור, ובתוך כך הרחיבה את דעתו של הקורא גם צורנית וגם אסתטית. 

מה לתופעת השרשור ולשירי המעלות? הדגמה ממזמור קכא

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית

אֶשָּׂא עֵינַי אֶל־הֶהָרִים 

שירי המעלות הם קבוצה של חמישה עשר מזמורים רצופים בספר תהלים, קכ-קלד, הנושאים את הכותרת הייחודית שִׁיר הַמַּעֲלוֹת (במזמור קכא בגיוון קל: שִׁיר לַמַּעֲלוֹת). משמעות מילת ״מעלות״ כאן לוטה בערפל, מה שפתח כר נרחב לסברות: שירי המעלות הם שירים שהלויים שרו אותם על מעלות=מדרגות המקדש, שירים של עולי הרגל לירושלים, שירים של שבי ציון העולים לארץ, שירים שליוו את קורבן העולה או שירי שבח למעלות האל. בים הסברות הופיעה גם סברה שהשירים נקראו ״מעלות״ בגלל תופעה סגנונית-צורנית מיוחדת המצוייה ברובם (לא בכולם) - השרשור. בלע״ז: anadiplosis, concatenatio  או step parallelism.

וינייטת בטרם: על שלושה בטרם ועל ארבעה

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

וַיִּתְאַבֵּל

בשני פסוקים מקראיים פרוזאיים לעילא כלואה שירה. בשניהם עומדים אלה סמוך לאלה החיים והמוות, החיים שהיו והמוות שבאורח בלתי נמנע יבא. 

פתילה להדלקת נרות שמן למאור מהתקופה הביזנטית

הפתילה. צילום: רשות העתיקות

מחקר חדש שנערך ברשות העתיקות זיהה פתילה יחידה מסוגה ששימשה להדלקת נרות שמן למאור, המתוארכת לתקופה הביזנטית – לפני כ-1500 שנה.
על אף ממדיה הקטנים, חשיבותה גדולה משום שהיא זוהתה באופן וודאי כפתילה, בשעה שמספר הפתילות המוכרות מועטות ביותר.

הפתילה נבדקה לראשונה במסגרת מחקר מקיף שעורכת אוניברסיטת חיפה, בהובלתם של פרופ' גיא בר עוז וד"ר יותם טפר, ביישובים הביזנטים בנגב. במסגרת המחקר איתר ד"ר טפר ממצאים שטרם פורסמו מחפירות המשלחת האמריקנית בראשות קולט, שנערכו בשנות ה-30 של המאה שעברה בשבטה שבנגב. הפתילה נמסרה לבדיקה במעבדות רשות העתיקות. 

מי ישמע את דמעות הדגים??

פרופ׳ עדנה אפק, משוררת וחוקרת תרבות

דִּמְעוֹת הַדָּגִים מַמְלִיחוֹת אֶת הַיָּם
סְנַפִּירֵיהֶם קְרוּעִים
מְצַמְּחִים אָצוֹת בַּמְּצוּלוֹת,
כְּאֵבָם אִדְרוֹת עַל הַחוֹף

אחרית חלומות בראשית: וינייטת בעל החלומות

יצחק מאיר, הוגה דעות, סופר ומשורר

חלומות: סיפור בתוך סיפור

לחלום אין עדים. כל שיודעים אודותיו הוא מה שהחולם מספר עליו. כל מה שאדם מספר על התרחשות, בשפתו, בלשונו על פי זיכרונו, מעצב את האירוע מחדש, משנה אותו, ועל כן, מכל מקום, חלום הוא מה שהחולם מספר, ומה שהחולם מספר הוא לעולם לא בדיוק מה שהיה.  התלמוד במסכת ברכות דף נ"ה, עמוד ב' אכן אומר כי "כל החלומות הולכים אחר הפה", ואפשר היה לכאורה לסמוך על קביעה זאת כאומרת שחלום - גם אם חלמו אותו - למן הרגע שמספרים אותו, הוא הולך אחר הפה ולא אחר מה שאולי נחלם.

השטן לא התבלבל

אלי יונה, משורר

בבל

מגדלי אדמה

הַשָּׂטָן לֹא הִתְבַּלְבֵּל.
אֶפְשָׁר לַעֲצֹר מִגְדְּלֵי אֲדָמָה,
לֹא כֵּן מִגְדְּלֵי אָדָם.

כיצד נקרא במקרא ספר תהלים?

ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית 

השאלה שבכותרת עשויה להשמע כאחת מאותן חידות-בדיחות החביבות על ילדים, שבהן התשובה טמונה בגוף השאלה. מי חיבר את הסימפוניה החמישית של בטהובן? מתי חל טו בשבט? מה שם אביו של ירמיהו בן חלקיהו? ולא היא! קרוב לוודאי ששם הספר בתקופת המקרא כלל לא היה ״תהלים״. אז מניין השם ״תהלים״ אתם שואלים, ועל מה מסתמכת הטענה שככל הנראה לא היה זה שם הספר בתקופת המקרא? 

מטמון מטבעות זהב ועגיל זהב בני כ-900 שנה נחשפו בנמל קיסריה

משמאל: מטבע זהב של מיכאל השביעי דוקאס, קיסר ביזנטיון (1071 – 1079 לסה"נ).
צילום: יניב ברמן, באדיבות החברה לפיתוח קיסריה

מימין: מטבע זהב של רומנוס השלישי, קיסר ביזנטיון (1028 – 1034 לסה"נ).
צילום: יניב ברמן, באדיבות החברה לפיתוח קיסריה

 מטמון הכולל 24 מטבעות זהב ועגיל זהב, נחשף לפני ימים אחדים בגן הלאומי קיסריה. זאת, במסגרת פרויקט החפירה והשימור הגדול שמתבצע באתר, בהשקעה חסרת תקדים של כ-150 מלש"ח מקרן אדמונד דה רוטשילד, ובשיתוף פעולה בין החברה לפיתוח קיסריה, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים . מטמון הזהב הוטמן בתוך כלי ברונזה קטן, והוסתר בדופן של באר מים שהייתה שייכת לבית בשכונה המתוארכת לתקופות העבאסית והפאטימית (לפני כ-900 שנה).

בין קהלת לסוקרטס [1] – כיצד ניתן ללמוד ממורה כזה?

ניר עידן, האוניברסיטה העברית, תכנית 'אמירים'

פירוש שמו של קהלת, 'זה המדבר בקהל', ותיאורו בפסוקים החותמים את הספר כמי ש'למד-דעת את-העם' (יב 9) מציירים תמונה של מורה מכובד לו תלמידים רבים השועים לדבריו ומאמצים אותם לליבם. סגנונו של הספר מחזק רושם זה מכיוון שהוא דומה דמיון רב לסגנון ספרות החוכמה הדידאקטית-המעשית של המזרח הקדום, שנציגה המובהק במקרא הוא ספר משלי, ושמטרתה לכוון את האדם בדרך הנכונה באמצעות שפע ציוויי עשה ואל תעשה הנוגעים לכל תחומי החיים. גם הדמיון התוכני לספרות החוכמה העיונית 'הפילוסופית' תואם את דמות המורה, ובמובן זה מורה שלא רק מלמד כיצד יש לנהוג אלא מעניק גם תובנות מעמיקות יותר לגבי האדם ומקומו בעולם [2].

אבל הוראתו של קהלת רחוקה מרחק רב מהפשטות והישירות של ספרות החוכמה הדידאקטית. הספר מכיל אמירות רבות הסותרות זו את זו [3], ואינו מביע עמדה חד משמעית וברורה. דורות של פרשנים מסורתיים וחוקרי מקרא מודרניים ניסו באמצעות שיטות שונות ומגוונות ליישב סתירות אלו [4] במטרה להבין את כוונתו האמיתית של קהלת המסתתרת, כך הם האמינו, ביניהן. כתוצאה מדו המשמעות של הספר התגלעו בין המפרשים חילוקי דעות בסוגיות רבות כגון: כיצד צריך להבין את ההמלצה לדבוק בהנאות החומריות? מי עדיפה, החוכמה או הסכלות? האם הספר הינו יצירה פסימיסטית או אופטימיסטית?