 |
|
צלמית הסוס מתקופת ממלכת ישראל שנמצאה באזור בית שאן.
צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות |
צלמית של סוס התגלתה זה מקרוב (ינואר 2019) באזור כפר רופין שבעמק בית שאן, והיא מתוארכת לתקופת ממלכת ישראל. הצלמית מתארת ראש סוס, שעל צווארו ניכרת ידו של הרוכב. זו צלמית שאופיינית לתקופת הברזל ב' (בעיקר מאות 9-7 לפנה"ס), כפי שמעידים סגנונה, והפסים האדומים המעטרים אותה ומסמנים את המושכות והריתמה. על ראש הסוס וצווארו הוצמדו כתוספות העיניים, הרעמה, המעוצבת כפסים חרוטים, האוזניים, ויד שמאלו של הרוכב האוחזת את הסוס וצבועה באדום.
 |
|
צלמית הסוס מתקופת ממלכת ישראל שנמצאה באזור בית שאן.
צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות |
צלמיות סוסים היו נפוצות בארץ ישראל באלף הראשון לפנה"ס (תקופת הברזל), שכן אז גדל מאוד השימוש בסוסים, בעיקר לצרכי ניידות. בתקופה זו, הסוסים פוסלו עם או בלי רוכבים היושבים עליהם. החל מהתקופה הפרסית, כמעט תמיד לוו הסוסים בפרשים הרוכבים עליהם. הרוכבים על הסוסים הם כמעט תמיד גברים. נשים תוארו בצלמיות בהקשרים של מיניות, פוריות ואימהות, מה שמשקף את התפקידים המגדריים השונים בחברה של תקופת הברזל.
יש השערות שונות לגבי השאלה מדוע נהגו לפסל רוכבים על הסוסים. לפי דעה אחת הרוכבים מיצגים אנשים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה, שהרי רק אנשים כאלה יכלו להרשות לעצמם להחזיק סוסים, לפי דעה אחרת הסיבה לכך היא צבאית, והרוכבים מדמים פרשים-גיבורים, ויש מי שחושב שהרוכבים שפוסלו על הסוסים מיצגים אלים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה