אלי יונה, משורר
תרגום לאנגלית: פרופ' איתן מדיני
1732. אֶמְצַע הַשָּׁנָה. אֶמְצַע הַלַּיְלָה.
אֶמְצַע הַמַּעֲשֶׂה. אֶמְצַע הַיְּצִירָה.
" חֲזִיז וָרַעַם! זִיז וָרַעַם! זִיז שָׂדַי עִמָּדִי! "
בִּשְׁנַת 5,491 לִבְרִיאַת אָדָם הָרִאשׁוֹן,
שׁוּב נִסָּה אָדָם לִבְרֹא אָדָם.
יֶלֶד, שֶׁלֹא צִמַּח זָקָן בִּלְחָיָיו,
רָצָה לְצַמֵּחַ גּוּף מֵעָפָר.
אֵלִיָּהוּ בֶּן שְׁלֹמֹה בֶּן י"ב שָׁנִים, יֶלֶד פֶּלֶא,
מִגִּיל עֶשֶׂר כְּבָר לֹא הָיוּ לוֹ מוֹרִים שֶׁיַּעַצְרוּ בַּעֲדוֹ.
וְלִפְנֵי הַגִּיעוֹ לְמִצְווֹת מִהֵר לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר,
שֶׁאִם אָסוּר הוּא, לֹא יְחֻיַּב בִּידֵי שָׁמַיִם.
" זִיז שָׂדַי! "
כְּנָפַיִם שֶׁל אוֹר נִפְרְשׂוּ מִקִּיר לְקִיר
וְהֵן מִשְׁתּוֹלְלוֹת כְּשַׁלְהֲבוֹת אֵשׁ
וְרוּחַ עַזָּה מִתְחוֹלֶלֶת בֵּינֵיהֶן,
מְעַרְבֶּלֶת אֶת כָּל הַסְּפָרִים כְּעָלִים
וּמְרוֹמֶמֶת גַּם אֶת הַיֶּלֶד קִמְעָא בָּאֲוִיר,
רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהֵנִיחַ אֶת הַשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ
בְּפִיו שֶׁל הַיְּצוּר.
" ה' לִי לֹא אִירָא!
שֶׁמָּא אַתָּה הַמַּלְאָךְ מוֹצִיא הַנְּשָׁמוֹת
מִן הַפַּרְגּוֹד וּמוֹרִידָן מֵרְקִיעִים
עֶלְיוֹנִים לְגוּפֵי הָאָרֶץ? "
" אֵלִיָּהוּ אֵלִיָּהוּ... אֵלִיָּהוּ!
עַל בֻּרְיָן לָמַדְתָּ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת,
מַעֲשֵׂה מֶרְכַּבְתָּן וְצֵרוּפָן,
אַךְ אֶת הָאוֹת הַחֲשׁוּבָה מִכֹּל
לֹא הֵבַנְתָּ, לֹא תָּפַשְׂתָּ, לֹא יָרֵאתָ!
אֵלִיָּהוּ אֶחָד כְּבָר יָצַר אֶחָד
וְהָאֶחָד חָרַת אוֹת קָלוֹן עַל מִצְחוֹ!
וְאַתָּה, שֶׁכְּבָר עָשִׁיר בְּרוּחַ הִנְּךָ,
מָה רָאִיתָ לַשְּׁטוּת הַזּוֹ?! "
" מְחִילָה מִשָּׁמַיִם! סְלִיחָה וּמְחִילָה!
שֶׁהֲרֵי קִוִּיתִי לְשַׁחְרֵר בְּעֶזְרָתוֹ אֶת עִיר קָדְשֵׁנוּ!
לְהַבְקִיעַ אֶת שַׁעַר הָרַחֲמִים לְאַחַר שְׁתֵּי מֵאוֹת שָׁנִים
וּלְהָסִיר מִמֶּנָּה אֶת כָּל כֹּחוֹת הָרֶשַׁע! "
" ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן!
כִּי רַק לוֹ בִּלְבַד לְהַחֲיוֹת אֲנָשִׁים מִבֶּטֶן הָאֲדָמָה.
הֲלֹא תִּזְכֹּר אֶת גַּאֲוַת הַבַּבְלִים?
וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת, וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם
כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת! "
תָּלַשׁ הַמַּלְאָךְ נוֹצַת זָהָב מִכְּנָפָיו,
מָסַר לַיֶּלֶד וְצִוָּהוּ כָּזֹאת:
" עַתָּה אֱסֹף אֶת קְלִפַּת הָאָדָם הַזֶּה
וְהַצִּיבֶהָ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל
עִם הַכְּתֹבֶת הַזּוֹ עַל חָזוֹ:
יְהֵא הַגֹּלֶם לָכֶם
מָשָׁל לְדוֹרוֹת.
עַם יִשְׂרָאֵל לְגֹלֶם מָשׁוּל.
כִּי אִם אֱלֹהִים בְּפִיו
אַךְ לֹא בְּלִבּוֹ,
אוֹ אִם אֱלֹהִים בְּלִבּוֹ
אַךְ לֹא בְּפִיו,
כְּמֵת הוּא בְּעֵינָיו! "
שָׁמַע הַיֶּלֶד לַמַּלְאָךְ,
לֹא כֵן הָעָם, לֹא תָּמִיד.
וְאוּלָם, בְּקֻלְמוּס הַזָּהָב שֶׁמָּסַר לוֹ גַּבְרִיאֵל,
חָקַק הוּא, לְיָמִים הַגָּאוֹן מִוִּילְנָה,
אֶת הָאֱמֶת בְּגוּף הָעוֹלָם.
~
תרגום לאנגלית: פרופ' איתן מדיני
לויתן בהמות וזיז, אילוסטרציה, אולם 1238 |
1732. אֶמְצַע הַשָּׁנָה. אֶמְצַע הַלַּיְלָה.
אֶמְצַע הַמַּעֲשֶׂה. אֶמְצַע הַיְּצִירָה.
" חֲזִיז וָרַעַם! זִיז וָרַעַם! זִיז שָׂדַי עִמָּדִי! "
בִּשְׁנַת 5,491 לִבְרִיאַת אָדָם הָרִאשׁוֹן,
שׁוּב נִסָּה אָדָם לִבְרֹא אָדָם.
יֶלֶד, שֶׁלֹא צִמַּח זָקָן בִּלְחָיָיו,
רָצָה לְצַמֵּחַ גּוּף מֵעָפָר.
אֵלִיָּהוּ בֶּן שְׁלֹמֹה בֶּן י"ב שָׁנִים, יֶלֶד פֶּלֶא,
מִגִּיל עֶשֶׂר כְּבָר לֹא הָיוּ לוֹ מוֹרִים שֶׁיַּעַצְרוּ בַּעֲדוֹ.
וְלִפְנֵי הַגִּיעוֹ לְמִצְווֹת מִהֵר לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר,
שֶׁאִם אָסוּר הוּא, לֹא יְחֻיַּב בִּידֵי שָׁמַיִם.
" זִיז שָׂדַי! "
כְּנָפַיִם שֶׁל אוֹר נִפְרְשׂוּ מִקִּיר לְקִיר
וְהֵן מִשְׁתּוֹלְלוֹת כְּשַׁלְהֲבוֹת אֵשׁ
וְרוּחַ עַזָּה מִתְחוֹלֶלֶת בֵּינֵיהֶן,
מְעַרְבֶּלֶת אֶת כָּל הַסְּפָרִים כְּעָלִים
וּמְרוֹמֶמֶת גַּם אֶת הַיֶּלֶד קִמְעָא בָּאֲוִיר,
רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהֵנִיחַ אֶת הַשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ
בְּפִיו שֶׁל הַיְּצוּר.
" ה' לִי לֹא אִירָא!
שֶׁמָּא אַתָּה הַמַּלְאָךְ מוֹצִיא הַנְּשָׁמוֹת
מִן הַפַּרְגּוֹד וּמוֹרִידָן מֵרְקִיעִים
עֶלְיוֹנִים לְגוּפֵי הָאָרֶץ? "
" אֵלִיָּהוּ אֵלִיָּהוּ... אֵלִיָּהוּ!
עַל בֻּרְיָן לָמַדְתָּ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת,
מַעֲשֵׂה מֶרְכַּבְתָּן וְצֵרוּפָן,
אַךְ אֶת הָאוֹת הַחֲשׁוּבָה מִכֹּל
לֹא הֵבַנְתָּ, לֹא תָּפַשְׂתָּ, לֹא יָרֵאתָ!
אֵלִיָּהוּ אֶחָד כְּבָר יָצַר אֶחָד
וְהָאֶחָד חָרַת אוֹת קָלוֹן עַל מִצְחוֹ!
וְאַתָּה, שֶׁכְּבָר עָשִׁיר בְּרוּחַ הִנְּךָ,
מָה רָאִיתָ לַשְּׁטוּת הַזּוֹ?! "
" מְחִילָה מִשָּׁמַיִם! סְלִיחָה וּמְחִילָה!
שֶׁהֲרֵי קִוִּיתִי לְשַׁחְרֵר בְּעֶזְרָתוֹ אֶת עִיר קָדְשֵׁנוּ!
לְהַבְקִיעַ אֶת שַׁעַר הָרַחֲמִים לְאַחַר שְׁתֵּי מֵאוֹת שָׁנִים
וּלְהָסִיר מִמֶּנָּה אֶת כָּל כֹּחוֹת הָרֶשַׁע! "
" ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן!
כִּי רַק לוֹ בִּלְבַד לְהַחֲיוֹת אֲנָשִׁים מִבֶּטֶן הָאֲדָמָה.
הֲלֹא תִּזְכֹּר אֶת גַּאֲוַת הַבַּבְלִים?
וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת, וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם
כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת! "
תָּלַשׁ הַמַּלְאָךְ נוֹצַת זָהָב מִכְּנָפָיו,
מָסַר לַיֶּלֶד וְצִוָּהוּ כָּזֹאת:
" עַתָּה אֱסֹף אֶת קְלִפַּת הָאָדָם הַזֶּה
וְהַצִּיבֶהָ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל
עִם הַכְּתֹבֶת הַזּוֹ עַל חָזוֹ:
יְהֵא הַגֹּלֶם לָכֶם
מָשָׁל לְדוֹרוֹת.
עַם יִשְׂרָאֵל לְגֹלֶם מָשׁוּל.
כִּי אִם אֱלֹהִים בְּפִיו
אַךְ לֹא בְּלִבּוֹ,
אוֹ אִם אֱלֹהִים בְּלִבּוֹ
אַךְ לֹא בְּפִיו,
כְּמֵת הוּא בְּעֵינָיו! "
שָׁמַע הַיֶּלֶד לַמַּלְאָךְ,
לֹא כֵן הָעָם, לֹא תָּמִיד.
וְאוּלָם, בְּקֻלְמוּס הַזָּהָב שֶׁמָּסַר לוֹ גַּבְרִיאֵל,
חָקַק הוּא, לְיָמִים הַגָּאוֹן מִוִּילְנָה,
אֶת הָאֱמֶת בְּגוּף הָעוֹלָם.
~
The Gaon and the Golem
Translated by Prof. Eitan Medini
1732. middle of the year. Middle of the night.
Middle of the deed. Middle of the creation.
"Flash of lightning! Spark and thunder! Zīz śāday with me"!
In the year 5,491 to the first man’s creation,
Again a man tried to create a man.
A boy who hasn’t grew a beard on his cheeks,
Wished to grow a body from ashes.
Elijah ben Solomon, a twelve year old, a wonder boy,
At age ten no teacher could stop him.
And prior to his reaching the age of Bar Mitzvah
He hurried to do the deed,
Since if it’s forbidden, he will not be found guilty by Heaven.
“Zīz śāday "!
Light’s wing spread from wall to wall
And they are raging like a fire’s flames
And a strong wind storms between them,
Mixing all the books like leaves
And lifting the boy too a little in the air,
A moment before he lie down the name of God
In the creature’s mouth.
“God with me I will not fear!
May be you the angel who takes the souls out of the dividing screen
And descending them from high heavens
Into the Earth’s bodies?"
“Elijah Elijah... Elijah!
You have learned very throughly twenty two letters,
Their joining and combining, but the most important letter of all,
You haven’t understood, you haven’t studied, you haven’t feared!
One Elijah already created one
And the one chiseled a mark of disgrace on his forehead!
And you, that you are reach in spirit,
Why have you done this silliness"?!
"Heavenly forgiveness! Mercy and forgiveness!
And indeed I have hoped to free with his help our holy city!
To crack the gate of mercy after two hundred years
And to remove from her all the evil powers!"
“God will fight for you and you will be silent!
It’s up to him only to revive people out of the ground׳s belly.
Will you not remember the Babylonian’s pride?
And when they began, and now nothing will be out of their
Wish, everything they planned to do!"
The angel has torn a golden feather of his wings,
Gave it to the boy and ordered him this way:
"Now gather this man’s peel
And place it in the great synagogue
With this note upon his chest:
This Golem will be for you
An allegory for coming generations.
The people of Israel are like the Golem.
Since if God in his mouth
But not in his heart,
Or If God in his heart
But not in his mouth,
As good as dead he is in his eyes!"
The boy obeyed the angel,
Not so the people, not always.
But, with the golden quill Gabriel gave him,
He wrote, the future Vilna Gaon ,
The truth in the world’s body.
הערה על ׳זיז שדי׳
יָדַעְתִּי כָּל־עוֹף הָרִים וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי (תה׳ נ, יא); יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר וְזִיז שָׂדַי יִרְעֶנָּה (תה׳ פ, יד). לפי פרשנות חז״ל - עוף אגדי. ראו: מאיר בר-אילן, ׳יצורים דמיוניים באגדה היהודית העתיקה׳, מחניים תשנ״ד, רבעון למחקר להגות ולתרבות יהודית, עמ׳ 113-104
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך תפורסם אחרי אישורה. סבלנות, ותודה על התגובה.